
מי אתה פסיכותרפיסט ? בישראל, תחום הפסיכותרפיה הוא כמו זירת קרב ללא חוקים – מלא במטפלים מוסמכים, לצד לא מעט אנשים שהחליטו שהם "פסיכותרפיסטים" בלי כל הכשרה פורמלית. במדינות רבות בעולם קיימת חקיקה שמגדירה בדיוק מי רשאי לעסוק בפסיכותרפיה, אבל כאן, כל אדם יכול להדביק שלט על הדלת עם הכיתוב פסיכותרפיסט מוסמך, גם אם כל ההכשרה שלו מסתכמת בקורס קצר או בקריאת ספרים על מודעות עצמית.
אם חשבתם שלמדינה יש איזושהי עניין לאכוף פיקוח על התחום הזה, תחשבו שוב. אין חוק שמסדיר את המונח "פסיכותרפיסט" בישראל. המשמעות היא שכל אדם – בין אם הוא פסיכולוג קליני עם עשור של הכשרה ובין אם הוא מישהו שלמד "ריפוי באנרגיות" באיזה סדנה בת יומיים – יכול להשתמש באותה הגדרה בדיוק. המטופלים, שבאים במצוקה נפשית וזקוקים לטיפול מקצועי, מתקשים להבין למי יש באמת הכשרה רלוונטית ולמי יש בעיקר ביטחון עצמי גבוה ושיווק מוצלח. על כך כתבנו לא פעם.
כמובן, ישנם פסיכותרפיסטים מקצועיים שהם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים או מטפלים באמנויות, שעברו הכשרות נוספות בפסיכותרפיה. אבל מנגד, יש גם כאלה שמכריזים על עצמם כמומחים בטיפול רגשי, למרות שהכשרתם מסתכמת בקורס קצר. חלקם מציעים "ריפוי טראומות דרך הדמיה יצירתית", אחרים מבטיחים "פתרון לכל חרדה בשלושה מפגשים". מאחר שהמדינה לא אוסרת עליהם לעשות זאת, האחריות לבדיקת ההכשרה נופלת כולה על המטופלים.
אז איך מבדילים בין מטפל מוסמך למישהו שפשוט החליט שזה המקצוע החדש שלו? התשובה פשוטה: בודקים תואר אקדמי רלוונטי ממוסד מוכר והסמכה רשמית של משרד הבריאות או הרווחה. אין תואר? אין הכשרה מסודרת? אין טיפול.
פסיכולוגיה היא אחד התחומים המוסדרים ביותר בעולם בריאות הנפש. בניגוד למונח "פסיכותרפיסט", שאינו מוגדר בחוק, המונח "פסיכולוג" מוגן ומוסדר בחוק. רק מי שסיים תואר שני בפסיכולוגיה במוסד מוכר רשאי להירשם בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות. אך כאן מתחיל הבלבול: לא כל פסיכולוג רשאי לטפל.
כדי שפסיכולוג יוכל לעסוק בטיפול נפשי, עליו להשלים התמחות מקצועית מסודרת. כל תחום בפסיכולוגיה דורש התמחות של ארבע שנים, שבסופה מבחן הסמכה. ללא התמחות, פסיכולוג אינו רשאי להציע טיפול נפשי ואינו יכול לאבחן הפרעות נפשיות. לכן, אם נתקלתם בפסיכולוג שאינו מופיע כמומחה בפנקס הפסיכולוגים – יש לבדוק האם הוא מתמחה בפסיכולוגיה קלינית, רפואית, חינוכית או שיקומית, שכן מתמחים כן רשאים לטפל, בתנאים מסוימים.
כאן חשוב להבהיר נקודה קריטית: פסיכולוגים מתמחים רשאים להעניק טיפולים נפשיים באופן פרטי החל מהשנה השנייה להתמחותם, גם אם הם עדיין לא רשומים כמומחים בפנקס הפסיכולוגים. המשמעות היא שאם אתם פונים לפסיכולוג מתמחה, ייתכן שהוא עדיין בתהליך ההסמכה, אך כבר צבר ניסיון טיפולי משמעותי והוא תחת פיקוח מקצועי. פסיכולוגים מתמחים מטפלים גם במסגרות ציבוריות וגם במסגרות פרטיות, אך תמיד נמצאים תחת הנחיה קלינית.
להלן תחומי ההתמחות בפסיכולוגיה בישראל:
בכל אחד מהתחומים הללו, רק פסיכולוגים מומחים ופסיכיאטרים רשאים לבצע אבחונים פסיכולוגיים והערכות קליניות רשמיות. פסיכולוגים מתמחים יכולים לבצע הערכות כחלק מתהליך ההתמחות שלהם, אך האבחון הסופי חייב להתבצע תחת פיקוח מקצועי.
לכן, אם אתם מחפשים טיפול פסיכולוגי, מומלץ לבדוק האם הפסיכולוג הוא מומחה או מתמחה, ומהו תחום ההתמחות שלו. פסיכולוגים מתמחים יכולים להיות אופציה מצוינת לטיפול, במיוחד אם אתם מחפשים מטפל בתחילת דרכו שמביא עימו ידע עדכני, פיקוח מקצועי ונכונות גבוהה להעמיק בתהליך הטיפולי.
עובדים סוציאליים קליניים הם חלק בלתי נפרד מעולם בריאות הנפש, והכשרתם רחבה ומעמיקה לא פחות מזו של פסיכולוגים קליניים. בעוד שבעבר המונח "עובד סוציאלי" נקשר בעיקר לרווחה ולסיוע ביורוקרטי, כיום ברור לחלוטין שעובדים סוציאליים קליניים הם מטפלים פסיכותרפיים לכל דבר, בעלי הכשרה אקדמית, ניסיון קליני והבנה מעמיקה של תהליכים רגשיים ונפשיים.
כדי להיות עובד סוציאלי קליני, יש צורך בתואר שני בעבודה סוציאלית במגמה קלינית. ולדיוקנים שבינינו – אין באמת דבר כזה "עו"ס קליני" כמונח חוקי, אלא "עו"ס עם תואר שני במגמה קלינית", אבל בואו נהיה כנים: זה אותו הדבר בדיוק. אם אתם נתקלים במישהו שמקפיד לתקן אתכם על ההבדל הזה – תנו לו את הרגע שלו ותמשיכו הלאה.
הכשרתם של עובדים סוציאליים קליניים כוללת לימודי פסיכותרפיה בגישות שונות, פרקטיקום טיפולי תחת פיקוח, ועבודה קלינית מעשית. רבים מהם מתמחים בפסיכותרפיה דינמית, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), EMDR, טיפול זוגי ומשפחתי ושיטות נוספות. הם עובדים עם אוכלוסיות מגוונות – מילדים ועד מבוגרים, בטיפול פרטני, זוגי או קבוצתי. הידע שלהם כולל הבנה מעמיקה של התפתחות רגשית, טראומה, הפרעות חרדה ודיכאון, וכן הבנה מערכתית של משפחה וסביבה חברתית.
לכן, אם נתקלתם בעובד סוציאלי עם תואר שני במגמה קלינית שמציע לכם טיפול פסיכולוגי – אתם בידיים מקצועיות לחלוטין. הם בעלי הכשרה מקיפה בפסיכותרפיה, ניסיון קליני ופיקוח מקצועי, ואין כל סיבה להמעיט בערך יכולתם להוביל תהליכים טיפוליים עמוקים ומשמעותיים.
מטפלים באמצעות אמנויות הם חלק בלתי נפרד מעולם הפסיכותרפיה, אך לא פעם הם נתפסים בטעות כמי שעוסקים רק בהעברת סדנאות יצירה. הגיע הזמן לנפץ את המיתוס הזה: מטפלים באמנויות הם מטפלים פסיכותרפיים לכל דבר, בעלי הכשרה מקצועית מקיפה, הכוללת תואר שני, התמחות קלינית תחת הדרכה, ולימודי פסיכותרפיה מעמיקים.
בניגוד למה שחלק מהאנשים חושבים, טיפול באמנויות אינו אומר שהמטופל חייב לדעת לצייר, לנגן או לרקוד. למעשה, המטפל עצמו אינו מתעניין בתוצאה האמנותית, אלא בתהליך היצירה, שכן זהו כלי טיפולי שמאפשר גישה ישירה לרגשות, זיכרונות וחוויות שקשה לבטא במילים. מטופלים רבים, במיוחד כאלה שעברו טראומות קשות או מתקשים להביע את עצמם בצורה מילולית, יכולים להיפתח ולעבד חוויות דרך יצירה באופן שלא היה מתאפשר בטיפול המבוסס רק על שיחה.
כדי להיות מטפל באמנויות, יש להשלים תואר שני באחד מתחומי הטיפול באמנויות:
הכשרתם של מטפלים באמנויות כוללת לימודי פסיכולוגיה, פסיכופתולוגיה, ופרקטיקום מעשי בפיקוח קליני, בדיוק כמו אצל מטפלים אחרים. הם עובדים עם ילדים, בני נוער ומבוגרים, ועוזרים בהתמודדות עם חרדות, דיכאון, טראומות, קשיים חברתיים ועוד.
למעשה, לא פעם מטפלים באמנויות מצליחים להגיע לתוצאות טיפוליות משמעותיות דווקא במקרים שבהם טיפולים פסיכולוגיים קונבנציונליים לא הצליחו. ישנם מטופלים שמתקשים לשתף ולדבר בפתיחות על רגשותיהם בטיפול מבוסס שיחה, אך דווקא דרך יצירה הם מצליחים להביע רגשות חבויים ולעבד את חוויותיהם לעומק. זה נכון במיוחד אצל ילדים, מתבגרים ואנשים עם קשיים מילוליים או נוירולוגיים, אך גם אצל מבוגרים שעברו טראומות מורכבות. במקרים מסוימים, מטופלים שהתקשו להתקדם בטיפול רגשי מסורתי הצליחו לפרוץ חסמים רגשיים דרך עבודה אומנותית – בין אם בציור, דרמה, תנועה או מוזיקה.
אחד המונחים שמבלבלים רבים בתחום בריאות הנפש הוא "פסיכותרפיה". מצד אחד, מדובר בתחום מקצועי שמבוסס על עשרות שנים של מחקר, ניסיון קליני וגישות טיפוליות מגוונות. מצד שני, מאחר שאין בישראל חוק שמסדיר מי רשאי להיקרא "פסיכותרפיסט", נוצר מצב שבו קיימים מסלולי הכשרה מקצועיים ורציניים לצד קורסים קצרים שמוכרים בעיקר תעודות נוצצות – אך לא ידע מעמיק בטיפול בבריאות הנפש.
חשוב להבין: אין תואר אקדמי בפסיכותרפיה. פסיכותרפיה היא לימודי המשך מקצועיים שנמשכים לרוב שלוש שנים ונועדו להכשיר מטפלים בטכניקות טיפוליות שונות, כגון פסיכותרפיה דינמית, פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT), טיפול ממוקד טראומה (EMDR), פסיכותרפיה גוף-נפש ועוד. אך מי יכול ללמוד פסיכותרפיה? כאן נכנס הכלל החשוב ביותר: לימודי פסיכותרפיה מיועדים רק לבעלי תואר שני במקצועות טיפוליים שהוזכרו בפרקים הקודמים – כלומר, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים ומטפלים באמנויות.
למרות זאת, קיימים עשרות קורסים פרטיים שמציעים לימודי "פסיכותרפיה" לכל דורש, ללא תנאי קבלה או דרישות מוקדמות. קורסים אלו יכולים להימשך כמה חודשים בלבד, ולמרות שהם מספקים למשתתפים כלים בסיסיים, הם אינם מכשירים מטפל בבריאות הנפש. למעשה, רבים מהקורסים הללו מנצלים את היעדר הפיקוח ומעניקים תעודות חסרות ערך קליני, אשר עלולות להטעות מטופלים תמימים לחשוב שהם פונים לאיש מקצוע מוסמך.
המסקנה ברורה: כאשר מחפשים מטפל, חשוב לוודא שהפסיכותרפיסט השלים הכשרה אקדמית מוכרת ולא רק קורס קצר. אם מטפל מתהדר בכותרת "פסיכותרפיסט" אך אין לו תואר שני טיפולי ולימודי המשך מוכרים בפסיכותרפיה – זהו דגל אדום. טיפול נפשי הוא תהליך רציני שדורש הכשרה מעמיקה, ולא מספיק לעבור קורס כדי להבין את המורכבות של נפש האדם.
לאחר שהבנו מי מוסמך לטפל בנפש ומי סתם מציג תעודות נוצצות, הגיע הזמן לשאלה החשובה ביותר – איך בוחרים מטפל נכון? עם כל כך הרבה אפשרויות, תארים, שיטות טיפול ומסלולי הכשרה, קל מאוד ללכת לאיבוד. החדשות הטובות הן שעם קצת בדיקה מקדימה, תוכלו לוודא שהמטפל שלכם הוא אכן איש מקצוע מוסמך, ולא מישהו שלקח קורס קצר ומשווק את עצמו כפסיכותרפיסט מומחה.
הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא לבדוק מה ההכשרה של המטפל. פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים ומטפלים באמנויות מחויבים בתואר שני טיפולי ובהכשרה מעשית בפיקוח מקצועי. אם מטפל מציג את עצמו כפסיכותרפיסט אך אין לו תואר שני באחד מהתחומים הללו – זו נורה אדומה. מטפל ללא השכלה מסודרת בבריאות הנפש לא יוכל להתמודד עם מצבים מורכבים, ולא כדאי להפקיד בידיו את הטיפול הרגשי שלכם.
אם המטפל אינו שייך לאחת מהקטגוריות הללו – יש מקום לחשוד. בנוסף, פסיכותרפיסטים שלמדו מסלולי המשך בפסיכותרפיה אמורים להחזיק בהסמכה ממוסד אקדמי מוכר, ולא מתעודה שהונפקה אחרי כמה חודשים של קורס פרטי.
מטפלים שונים מתמחים בגישות שונות – טיפול דינמי, CBT, EMDR, טיפול באמנויות ועוד. לפני שמתחילים, כדאי להבין איזו גישה טיפולית מתאימה לכם ולשאול את המטפל על הרקע שלו בתחום הספציפי. אם אתם מחפשים טיפול קצר וממוקד, ייתכן ש-CBT יתאים לכם יותר. אם אתם זקוקים לטיפול עומק להבנת דפוסים רגשיים, פסיכותרפיה דינמית עשויה להיות הבחירה הנכונה.
לאחר שווידאתם שהמטפל מוסמך ומקצועי, מגיע השלב שבו תבדקו איך אתם מרגישים מולו. הצלחת טיפול פסיכולוגי תלויה גם בקשר הטיפולי – האם אתם מרגישים בנוח לשתף? האם המטפל קשוב ומכבד אתכם? הכשרה היא תנאי הכרחי, אך כדי שטיפול יהיה אפקטיבי, חשוב שתהיה לכם תחושת אמון ונוחות עם המטפל.
בחירת מטפל היא החלטה משמעותית שיכולה להשפיע על הבריאות הנפשית שלכם. לכן, אל תתביישו לשאול שאלות – על ההכשרה, על הניסיון ועל הגישה הטיפולית. זכרו: מטפל טוב ישמח לתת תשובות ברורות, כי למטפלים מוסמכים אין מה להסתיר. טיפול נפשי הוא תהליך רציני, ולכן חשוב לוודא שאתם מפקידים את הנפש שלכם בידיים הנכונות.
נראה כי הכנת כתבה כ"כ מפורטת ומדייקת היה חשוב שתכניס גם אותנו - הקרימינולוגים הקלינים שלומדים תואר שני ועוברים הכשרה קלינית על מנת לטפל ורובם ממשיכים גם ללימודי פסיכותרפיה.