אני לירן נוסבאום, מטפלת רגשית בדרמה תרפיה ופסיכותרפיסטית. הקליניקה שלי ממוקמת בתל אביב, ואני עובדת עם בני נוער, מבוגרים, הורים וזוגות המתמודדים עם חרדות, חרדה חברתית, דיכאון, דימוי עצמי נמוך, קשיים חברתיים, הסתגרות, רגישות גבוהה, קושי בוויסות רגשי, שאלות סביב זהות מינית, משברי חיים, קשיים בזוגיות ואתגרים ביחסים בין הורים למתבגרים.
בעבודה עם בני נוער אני פוגשת לא פעם מצוקה שלא תמיד מצליחה לקבל מילים ברורות. נער או נערה לא תמיד יודעים להסביר למה הם נמנעים ממפגשים חברתיים, למה קשה להם להגיע לבית הספר, למה הם מסתגרים, למה הם מתפרצים, למה הם מרגישים שונים או למה הם מתקשים להאמין בעצמם. לפעמים המצוקה מופיעה דרך שתיקה, כעס, ירידה במוטיבציה, התרחקות מחברים, קושי בגוף, בושה, פחד מחשיפה או תחושה פנימית של חוסר שייכות.
הטיפול מאפשר ליצור מרחב בטוח שבו אפשר להתחיל להבין מה קורה בפנים, בקצב שמתאים למטופל. העבודה הטיפולית יכולה לשלב שיחה, דמיון, יצירה ועבודה דרמטית, אך תמיד לפי הצורך ולא כמטרה בפני עצמה. דרמה תרפיה מאפשרת לעיתים לפתוח אזורים רגשיים שקשה לגשת אליהם ישירות, דרך תפקיד, סיפור, סצנה או התנסות שמאפשרים לגעת בכאב בלי להרגיש חשופים מדי.
אחד התחומים המרכזיים בעבודתי הוא טיפול בחרדות ובחרדה חברתית. חרדה יכולה להופיע כפחדים, הימנעות, מחשבות חוזרות, דריכות, קושי להירדם, תלונות גופניות או תחושה שמשהו רע עומד לקרות. חרדה חברתית יכולה לגרום לבני נוער ולמבוגרים להימנע מקשרים, לחשוש לדבר מול אחרים, להרגיש שכל מבט בוחן אותם, ולוותר על הזדמנויות רק כדי לא להיחשף. בטיפול אנחנו מנסים להבין את הפחד, לזהות את הקול הביקורתי הפנימי, ולבנות בהדרגה תחושת ביטחון ומסוגלות.
אני עובדת גם עם מצבי דיכאון, עצבות, שחיקה, ירידה במוטיבציה והסתגרות. אצל בני נוער דיכאון לא תמיד נראה כמו עצב גלוי. לפעמים הוא מופיע כעצבנות, עייפות, הימנעות, ריחוק חברתי או אובדן עניין. אצל מבוגרים הוא יכול להופיע כתחושת ריקנות, תקיעות, חוסר ערך, בדידות או קושי להרגיש שמחה וקרבה. הטיפול מאפשר לעצור, להקשיב למה שמתרחש מתחת לפני השטח, ולחפש מחדש קשר עם רצון, משמעות וכוחות פנימיים.
בפסיכותרפיה פרטנית עם מבוגרים אני מלווה אנשים סביב משברי חיים, קושי בקבלת החלטות, דימוי עצמי נמוך, חרדה, דיכאון, בדידות, שאלות של זהות, קשיים ביחסים ודפוסים שחוזרים שוב ושוב. עבורי טיפול הוא מקום שבו אפשר להניח לרגע את הצורך להחזיק הכול לבד, לפגוש את עצמנו בכנות, ולבנות בהדרגה אפשרות פנימית חדשה.
בעבודה עם זוגות אני פוגשת מצבים של ריחוק, כעס, שחיקה, פגיעות חוזרות, קשיי תקשורת, משברים באמון ופערים בצרכים רגשיים. המפגש הזוגי מאפשר לעצור את מעגל ההאשמות, להבין מה כל אחד מביא אל הקשר, לזהות דפוסים שמכאיבים לשני הצדדים, ולנסות ליצור שיחה אחרת. לא שיחה של מי צודק, אלא שיחה שבה אפשר להתחיל לשמוע מה באמת כואב לכל אחד.
חלק חשוב נוסף בעבודתי הוא הדרכת הורים למתבגרים. גיל ההתבגרות יכול לערער גם הורים מנוסים מאוד. כאשר מתבגר מסתגר, נמנע, מתפרץ, חרד, עצוב או מתרחק, ההורים זקוקים למקום לחשוב, להבין ולקבל כלים. בהדרכת הורים אפשר ללמוד איך להגיב בלי להחריף את המצוקה, איך להציב גבולות בלי לאבד קרבה, ואיך לשמור על קשר גם בתקופות שבהן הבית נעשה מתוח ומבלבל.
אני מאמינה שטיפול טוב מתחיל בקשר אנושי בטוח. קשר שבו אפשר להגיע כמו שאנחנו, בלי לדעת מראש מה בדיוק צריך לומר, ובלי להרגיש שחייבים להיות בסדר. מתוך המרחב הזה אפשר להתחיל להבין, להרגיש, להשתנות ולמצוא דרכים חדשות להיות בקשר עם עצמנו ועם האנשים החשובים לנו.