פסיכותרפיה גופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההבנה כי הקשר בין הגוף והנפש עמוק ומשמעותי מכפי שנדמה בעבר. פסיכותרפיה גופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס היא גישה טיפולית חדשנית, המשלבת באופן אינטגרטיבי בין מודעות קשובה (מיינדפולנס), לבין התערבויות טיפוליות הכוללות עבודה חווייתית עם הגוף והנפש יחד. גישה זו יוצאת מנקודת הנחה שהסימפטומים הגופניים והנפשיים הם ביטויים של חוסר איזון במערכת אחת מאוחדת, ולא רק תוצר של הפרעות פיזיות או נפשיות נפרדות. מכאן נובעת החשיבות של טיפול הוליסטי, הרואה את האדם כמערכת אינטגרטיבית אחת.

מקורותיה של הפסיכותרפיה הגופנית-נפשית המבוססת על מיינדפולנס נעוצים בשילוב בין התפתחויות מודרניות בפסיכולוגיה הקלינית לבין מסורות רוחניות עתיקות מן המזרח. בראש ובראשונה, עומדת תורת המיינדפולנס שהגיעה במקור מהבודהיזם. ג'ון קבט-זין (Jon Kabat-Zinn), מייסד תכנית ה-MBSR (Mindfulness-Based Stress Reduction), הניח את הבסיס המדעי לשילוב הפרקטיקה של מיינדפולנס בפסיכולוגיה המערבית. הוא הגדיר מיינדפולנס כמודעות שמכוונת בצורה מכוונת ולא-שיפוטית לחוויה הנוכחית, לרבות תחושות גופניות, רגשות ומחשבות, תוך התבוננות סקרנית וניטרלית על מה שקורה בתוכנו בזמן אמת.

הגישה הגופנית-נפשית מתפתחת גם בהשראת הפסיכותרפיה הגופנית הקלאסית, שטופחה על ידי דמויות בולטות כמו וילהלם רייך (Wilhelm Reich), אלכסנדר לואן (Alexander Lowen), פטר לוין (Peter Levine) ורבים נוספים, שזיהו כיצד מצבים רגשיים מודחקים באים לידי ביטוי באופן ישיר בגוף. הם הציעו שעבודה עם הגוף ועם התחושות הגופניות מאפשרת נגישות ישירה יותר לחוויות פנימיות מודחקות או לא-מודעות, ולכן מקלה על תהליך הריפוי הרגשי והפיזי.

כיום, מחקרים רבים מוכיחים כי שילוב מיינדפולנס בעבודה טיפולית גופנית מגביר את היעילות של הטיפול במצבים כמו חרדה, דיכאון, הפרעות פסיכוסומטיות, טראומות שונות וכאב כרוני. הגברת המודעות הגופנית דרך תרגול מיינדפולנס מאפשרת למטופל להכיר את תגובותיו הרגשיות והפיזיות בזמן אמת, ובכך לפתח יכולת בחירה מודעת יותר באשר לדרכי התמודדותו. התוצאה של תהליך זה היא הגברת תחושת השליטה והעצמאות של המטופל אל מול אתגרי החיים.

עם זאת, הגישה איננה מסתפקת רק בהתבוננות ובהכרה של חוויות פנימיות, אלא גם שואפת לפתח מערכת יחסים חדשה, חומלת, ואמפתית של האדם עם עצמו. דרך תרגול מיינדפולנס, האדם לומד לקבל ולחוות את עצמו בצורה שלמה יותר, תוך שחרור מדפוסי חשיבה ושיפוט עצמי שליליים, ומאפשר יצירת איזון מחודש בין גוף לנפש. הגישה מתאימה לאנשים במגוון רחב של גילאים, מצבים פיזיים ונפשיים, וניתן ליישמה הן בטיפולים פרטניים והן בקבוצות.:

העקרונות המרכזיים והמנגנונים הטיפוליים של פסיכותרפיה גופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס

הפסיכותרפיה הגופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס נשענת על הנחת יסוד, לפיה הגוף הוא מקור מידע חיוני שדרכו ניתן לגשת לעולם הרגשי הפנימי. דרך שימוש במיינדפולנס, המטופל לומד להפנות את הקשב שלו באופן מכוון ולא-שיפוטי אל תחושות גופניות עדינות המתרחשות בזמן אמת, כגון דפיקות לב, מתח שרירי, קצב נשימה, חום וקור, וכאב או אי-נוחות. הגברת המודעות הגופנית יוצרת מרחב המאפשר התבוננות ברורה יותר על המתרחש בנפש, במיוחד כאשר מדובר ברגשות מודחקים או בטראומות שהגוף אוגר ומביע לאורך זמן.

מנגנון טיפולי מרכזי בגישה זו הוא ההזמנה למפגש מחודש עם חוויות שעד כה המטופל העדיף להימנע מהן, בין אם מתוך פחד, כאב או חוסר נוחות. כאשר נוצר קשר מודע בין המטופל לגופו, נוצרת אפשרות להחזיק את אותם רגשות וחוויות בצורה בטוחה יותר. בשונה מגישות טיפוליות מסורתיות, בהן המטופל עשוי לעסוק באופן מילולי ואינטלקטואלי בחוויות העבר או במחשבות מטרידות, בגישה הגופנית-נפשית המטפל מנחה את המטופל להתמקד בתחושות הגופניות הנלוות לרגשותיו. בדרך זו מתאפשר עיבוד חוויות שהיו בלתי נגישות או מנותקות מהמודעות המלאה שלו.

מרכיב משמעותי נוסף בשיטה זו הוא פיתוח היכולת לשהות בהווה באופן מלא וללא בריחה לתוך דפוסים אוטומטיים של הימנעות, הכחשה או דיכוי רגשות. המיינדפולנס מאפשר לאדם לתרגל התבוננות שקטה על מחשבותיו, רגשותיו ותחושותיו מבלי להזדהות איתם יתר על המידה, ומבלי להישאב לתגובות רגשיות קיצוניות או דפוסים הרסניים. תרגול יומיומי של תשומת לב לגוף ולנשימה עוזר למטופל לבנות מיומנות של ויסות רגשי עצמי, המאפשרת התמודדות טובה יותר עם מצבים קשים לאורך היום.

הפן הגופני של הטיפול נשען בין היתר על תרגילים וטכניקות המבוססים על נשימה מודעת, הרפיה הדרגתית, תנועה מודעת ועבודה על יציבה והבעה גופנית. התנועות הן לרוב עדינות ומדויקות, ונעשות תוך הפניית תשומת לב מלאה לתחושות הגופניות העולות במהלך הביצוע שלהן. כך מתאפשרת למטופל גישה ישירה לאופן שבו הגוף מבטא את מצביו הרגשיים, ונפתחת האפשרות לשנות דפוסי מתח, כאב ואי-נוחות שעד כה היו אוטומטיים ובלתי נשלטים.

בתוך כך, נוצרת למטופל הזדמנות להתנסות בחוויית עצמי חדשה – שלמה יותר ומודעת יותר. הוא לומד לזהות באילו מצבים גופו מגיב בסטרס או במתח מוגבר, באילו סיטואציות מופיע כאב או אי-נוחות, וכיצד הוא יכול לשנות את תגובותיו דרך מודעות לגוף ולנשימה. בנוסף, המטפל עוזר למטופל לזהות אילו מחשבות, אמונות או תפיסות מגבירות את המצוקה, וכיצד חיבור מודע לגוף יכול לסייע לו להתיר את הקשר בין דפוסים קוגניטיביים לבין התגובות הפיזיות והרגשיות.

התמודדות עם טראומה וחרדה באמצעות פסיכותרפיה גופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס

אחת התרומות המשמעותיות ביותר של הפסיכותרפיה הגופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס היא ביכולת שלה לסייע בהתמודדות עם טראומות וחרדות, שהן מהאתגרים המורכבים והנפוצים ביותר בעולם הטיפולי. טראומה וחרדה קשורות באופן עמוק לתגובות גופניות לא מודעות, שממשיכות להתקיים שנים לאחר האירוע המקורי, גם כאשר האירוע עצמו נשכח לכאורה או נדחק אל מחוץ למודעות. הגוף, למעשה, ממשיך "לזכור" את הטראומה דרך דפוסים של מתח שרירי, שינויים בקצב הלב והנשימה, תחושות אי-נוחות, וכאבים כרוניים שאין להם הסבר רפואי ברור.

בתהליך הטיפולי המבוסס על מיינדפולנס, המטפל והמטופל מתקדמים באופן איטי, זהיר ומותאם אישית לעבר זיהוי וזיהוי מחדש של אותן תחושות גופניות הקשורות לטראומה או לחרדה. התהליך מתרחש בסביבה בטוחה, שבה המטופל לומד בהדרגה לשאת ולחוש את התחושות הגופניות שהן חלק בלתי נפרד מזיכרונות הטראומה או ממצבי החרדה. במקום להימנע מאותן תחושות, כמו שרבים עושים בצורה טבעית, המטופל לומד להתבונן בהן באופן סקרני, לא-שיפוטי ומכיל, ומתוך עמדה של קבלה וחמלה עצמית.

הדבר מתאפשר באמצעות פיתוח מיומנות המיינדפולנס, המייצרת תחושת ביטחון מוגברת ומאפשרת למטופל להישאר יציב מול החוויות הקשות, מבלי להיסחף שוב לחוויות העבר. ההבנה העמוקה שהגוף מבטא תחושות מתוך מנגנון הישרדותי טבעי מאפשרת יצירת מרחב מוגן שבו הגוף יכול לשחרר בהדרגה את האנרגיה הכלואה שנוצרה בעקבות הטראומה. שחרור זה מתרחש באמצעות תהליכים של זיהוי תחושות גופניות עדינות, כמו רעד, כיווץ שרירים, נשימה מואצת או איטית, דפיקות לב מהירות, תחושת כבדות או נוקשות גופנית, המובילות בסופו של דבר להקלה ולשינוי דפוסים עמוקים של מתח וכאב.

בשונה מטיפולים מסורתיים שממוקדים בעיקר בזיכרונות הטראומטיים ובשיח מילולי סביבם, פסיכותרפיה גופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס נותנת דגש רב על החוויה הגופנית הישירה, כיוון שהזיכרונות הגופניים נשארים לרוב פעילים וממשיכים לעורר מצוקה, גם כאשר אין למטופל מילים מדויקות לתאר את האירוע. כך נוצר תהליך של החלמה שאינו בהכרח דורש הצפה של פרטי הטראומה, אלא מאפשר לגוף לעבד ולשחרר את אותן תחושות בדרך טבעית והדרגתית.

בהקשר של חרדה, הטיפול מאפשר למטופל להכיר את דפוסי הגוף במצבי לחץ, ובמקביל לתרגל באופן שיטתי ויסות עצמי דרך נשימה מודעת, הרפיית שרירים מודעת, ומודעות לתגובות הגופניות האוטומטיות שנוצרות במצבי חרדה. עם הזמן, המטופל לומד לזהות את הסימנים המוקדמים לחרדה דרך תחושות הגוף, וכך לפתח יכולת להגיב אליהן באופן מותאם יותר, במקום להימנע או להיכנס לתחושות של חוסר אונים או פאניקה. החיבור בין תשומת הלב הקשובה (מיינדפולנס) לגוף מסייע בבניית עוגן פנימי יציב יותר, המאפשר למטופל להרגיש בטוח יותר בנוכחות החרדה, גם כשהיא מתעוררת.

טיפול בכאב כרוני ובהפרעות פסיכוסומטיות באמצעות פסיכותרפיה גופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס

כאב כרוני והפרעות פסיכוסומטיות מהווים אתגר משמעותי הן למטופלים והן למטפלים, כיוון שהם משלבים בין סימפטומים גופניים ממשיים למצבים רגשיים ונפשיים. לעיתים קרובות, הכאב הכרוני אינו נובע רק מבעיה פיזית מוגדרת, אלא משילוב מורכב של מתחים, טראומות, דחק נפשי ורגשות מודחקים שמוצאים ביטוי דרך הגוף. הטיפול באמצעות פסיכותרפיה גופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס מציע גישה ייחודית, שבה הגוף אינו נתפס רק כמקור לסימפטומים אלא גם כמשאב לריפוי ולשיפור איכות החיים.

מחקרים מהשנים האחרונות מדגישים כי כאב כרוני הוא לא רק תחושה פיזית, אלא חוויה כוללת שבה מעורבות גם תפיסות קוגניטיביות, רגשות ותגובות אוטומטיות של מערכת העצבים. האדם הסובל מכאב כרוני מפתח לרוב מעגל שלילי שבו כאב מעורר מתח וחרדה, שבתורם מגבירים את עוצמת הכאב. פסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס שואפת לשבור את המעגל הזה באמצעות מודעות מוגברת לתחושות הגופניות, לתגובות הרגשיות ולמחשבות המתלוות לכאב.

תהליך הטיפול מתחיל בזיהוי ובמיפוי התחושות הגופניות והרגשיות המלוות את הכאב. המטופל מתרגל התבוננות לא-שיפוטית, סקרנית וחומלת בתחושות אלו, ובכך מתחיל לפתח מערכת יחסים חדשה עם הכאב. במקום להיאבק בו, לנסות לדכא או לברוח ממנו, המטופל לומד לקבל את נוכחותו ולהקשיב לו בצורה מודעת. גישה זו מסייעת להפחית את העיסוק האובססיבי בכאב, ומפחיתה את המצוקה הפסיכולוגית הנלווית אליו.

הגישה מדגישה שהכאב אינו רק סימפטום שצריך לסלק, אלא אות חשוב מהגוף המנסה לבטא צורך או חוסר איזון רגשי ונפשי. לדוגמה, אדם שחווה כאבי ראש או מיגרנות כרוניות, עשוי לגלות בעזרת הטיפול קשר בין הכאב לבין תחושת לחץ נפשי, עומס רגשי, או אפילו קושי בהצבת גבולות אישיים. המטפל מנחה את המטופל לזהות את החוויה הגופנית סביב הכאב, את המחשבות האוטומטיות המלוות אותו ואת הרגשות שהוא עשוי להדחיק.

אחד הכלים המרכזיים שבהם נעשה שימוש הוא תרגול נשימה מודעת והרפיית שרירים מדורגת, המאפשרים ויסות עצמי של כאב ושל התגובות הרגשיות אליו. לצד זה, נעשית עבודה על זיהוי המחשבות השליליות שמעוררות ומחזקות את הכאב, והחלפתן בתפיסות מיטיבות, מאוזנות ורכות יותר. המטפל עוזר למטופל לבנות תחושת ביטחון פנימית באמצעות מודעות הגוף והנפש יחד, וכתוצאה מכך, להפחית משמעותית את עוצמת הכאב.

בנוסף לכך, מחקרים רבים הראו כי טיפולים המבוססים על מיינדפולנס מסייעים בהפחתת תסמינים פסיכוסומטיים אחרים, כמו כאבי בטן, הפרעות עיכול, בעיות עור, ומחלות אוטואימוניות שהושפעו ממתח נפשי כרוני. בעזרת מודעות גופנית והתבוננות בקשרי גוף-נפש, המטופל יכול ללמוד לזהות את הגורמים העמוקים המניעים את המצוקה, ולטפל בהם בצורה עמוקה ויסודית יותר.

טכניקות וכלים מעשיים בפסיכותרפיה גופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס

פסיכותרפיה גופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס מציעה מגוון רחב של כלים וטכניקות מעשיות המשלבות עבודה עם הגוף והנפש גם יחד, כאשר מטרתן המרכזית היא להעמיק את המודעות, לשפר את הוויסות הרגשי, ולאפשר למטופל גישה טובה יותר לעולם הפנימי שלו. הפרק הנוכחי יסקור את הטכניקות המרכזיות שבהן משתמשים מטפלים בגישה זו, וכן את הערך הטיפולי הייחודי של כל אחת מהן.

הכלי הבסיסי והנפוץ ביותר הוא תרגול מיינדפולנס של הגוף, הידוע גם כ-Body Scan. בתרגיל זה, המטופל יושב או שוכב בצורה נוחה ועובר בהדרגה על חלקי גופו השונים באמצעות הפניית תשומת לב קשובה וממוקדת. תוך כדי התהליך, המטופל לומד לזהות תחושות גופניות עדינות – מתח, אי-נוחות, נינוחות או כאב – ללא שיפוטיות וללא ניסיון לשנות או להדחיק אותן. תרגול זה מחזק את הקשר בין האדם לבין גופו, משפר את ההכרה שלו במצביו הפנימיים, ומסייע באיתור דפוסי מתח כרוני שמפריעים לתפקוד היומיומי.

כלי מרכזי נוסף הוא הנשימה המודעת. בתרגול זה, המטופל לומד להתבונן בנשימתו הטבעית, תוך הפניית קשב סקרני לכל שאיפה ונשיפה, ולתחושות המלוות אותן. הנשימה משמשת ככלי עיקרי לוויסות רגשי, להרגעה ולהפחתת מתח וחרדה. בנוסף, שימוש מודע בנשימה עוזר למטופל להיות יותר נוכח ומחובר לרגע ההווה, ומפחית את ההיסחפות למחשבות טורדניות ולדאגות עתידיות. לאורך זמן, המטופל רוכש מיומנות להשתמש בנשימה ככלי פרקטי להתמודדות עם מצבי לחץ מחוץ לטיפול.

טכניקה נוספת הנמצאת בשימוש תדיר היא תנועה מודעת (Mindful Movement). בתרגול זה, המטפל מנחה את המטופל לבצע תנועות עדינות תוך התמקדות בתחושות הגופניות שהן מעוררות. מדובר בתנועות איטיות ומכוונות, המאפשרות למטופל לחוש את דפוסי המתח בגופו, לזהות כיצד רגשות שונים משפיעים על טונוס השרירים ועל היציבה שלו, ולפתח מודעות גבוהה יותר לקשר בין מצבים נפשיים לבין תגובות גופניות. תרגול זה מסייע בשחרור מתחים ובפיתוח תחושת שליטה וביטחון בגוף.

הרפיית שרירים מדורגת (Progressive Muscle Relaxation) היא כלי נוסף שנעשה בו שימוש תדיר במסגרת הטיפול. טכניקה זו כוללת כיווץ הדרגתי של קבוצות שרירים בגוף, ולאחר מכן שחרורן המודע והרפייתן. תהליך זה מאפשר למטופל לזהות באופן ברור יותר את ההבדל בין תחושת מתח לבין תחושת הרפיה, ומשמש ככלי מרכזי להפחתת מתחים גופניים ורגשיים.

לבסוף, המטפל משתמש גם בטכניקות של דמיון מודרך מבוסס מיינדפולנס. המטופל מונחה לדמיין סיטואציות רגועות ובטוחות, תוך שהוא מתמקד בחוויות הגופניות החיוביות שמתלוות לדימויים אלו. דמיון מודרך כזה מסייע לחיזוק משאבים פנימיים, הרגעה והעצמת תחושת ביטחון ושלווה פנימית.

אתגרים, המלצות ויישום מיטבי של פסיכותרפיה גופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס

למרות יתרונותיה הרבים של הפסיכותרפיה הגופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס, קיימים גם אתגרים שיש לקחת בחשבון כדי להבטיח יישום מיטבי ואפקטיבי שלה. האתגר המרכזי הראשון הוא מידת הנכונות של המטופל להתמסר לתהליך ולהיות מעורב באופן פעיל, תוך תרגול מתמשך מחוץ לשעות הטיפול. כיוון שהגישה דורשת מהמטופל לתרגל באופן סדיר מודעות קשובה ולפתח נוכחות בחוויה הגופנית, היא מתאימה במיוחד לאנשים עם מוטיבציה גבוהה לשינוי, בעלי נכונות להתבונן לעומק ברגשותיהם ובתחושות גופם, וכן נכונות להשקיע זמן מחוץ לפגישות לתרגול יומיומי.

אתגר נוסף הוא ההתמודדות עם רגשות קשים וזיכרונות כואבים שעלולים לעלות במהלך המפגש עם הגוף. לא פעם, התהליך של מודעות גופנית עשוי להציף תכנים רגשיים או טראומטיים, שהיו עד כה מוסתרים מהמודעות של המטופל. במצבים אלה, חיוני שהמטפל יהיה מיומן בזיהוי ובהכלה של תכנים אלה, תוך יצירת סביבה בטוחה ומוגנת שתאפשר למטופל לעבור את התהליך בקצב הנכון עבורו. ההמלצה למטפלים היא לעבור הכשרה מקיפה בתחום המיינדפולנס והפסיכותרפיה הגופנית, וכן להיעזר בהדרכה מקצועית, במיוחד כאשר עובדים עם מטופלים המתמודדים עם טראומות מורכבות או חרדות קשות.

המלצה חשובה נוספת היא התאמה אישית של הטיפול לצרכי המטופל. למרות שקיימות טכניקות רבות ויעילות בתחום זה, חשוב לזכור שאין טכניקה אחת המתאימה לכל אדם. מטפל מיומן ידע להתאים את הכלים לצרכיו הייחודיים של המטופל – למשל, לשים דגש על הרפיה והרגעה עבור מטופלים המתמודדים עם כאב כרוני או חרדה מוגברת, או להדגיש תנועה מודעת ועבודה הדרגתית יותר אצל מטופלים המתמודדים עם טראומות גופניות ורגשיות מורכבות.

למטופלים מומלץ להתחיל את התהליך בהדרגה ובאופן מתון, מתוך הקשבה לצורכי הגוף והנפש, ולזכור שהמטרה אינה להגיע לשלמות או ל"שליטה" מוחלטת, אלא דווקא לפתח מערכת יחסים מיטיבה יותר עם הגוף והנפש – כזו המבוססת על הקשבה, קבלה וחמלה עצמית. תרגול סבלני ויום-יומי הוא המפתח ליצירת שינוי משמעותי ובר-קיימא בטווח הארוך.

לבסוף, מומלץ לשלב את הגישה כחלק מתכנית טיפולית מקיפה, במיוחד עבור אנשים המתמודדים עם מצבים פסיכולוגיים או רפואיים מורכבים. לעיתים קרובות שילוב של פסיכותרפיה גופנית-נפשית מבוססת מיינדפולנס לצד טיפול רפואי, טיפולים רגשיים נוספים או טיפול קבוצתי, מאפשר תוצאות טובות יותר ומעמיקות יותר לאורך זמן.

כאשר הטיפול מיושם בצורה מקצועית, רגישה ואחראית, הוא יכול להביא לשיפור ניכר באיכות החיים של המטופל, לחיזוק תחושת המסוגלות שלו, וליצירת חוויית חיים מאוזנת, בריאה ושלמה יותר.

ביבליאוגרפיה

Kabat-Zinn, J. (1990). Full Catastrophe Living: Using the Wisdom of Your Body and Mind to Face Stress, Pain, and Illness. New York: Delta

Segal, Z. V., Williams, J. M. G., & Teasdale, J. D. (2018). Mindfulness-Based Cognitive Therapy for Depression (2nd ed.). New York: Guilford Press

Levine, P. A. (2010). In an Unspoken Voice: How the Body Releases Trauma and Restores Goodness. Berkeley, CA: North Atlantic Books

Van der Kolk, B. A. (2015). The Body Keeps the Score: Brain, Mind, and Body in the Healing of Trauma. New York: Penguin Books

Ogden, P., Minton, K., & Pain, C. (2006). Trauma and the Body: A Sensorimotor Approach to Psychotherapy. New York: W. W. Norton & Company

Mehling, W. E., Wrubel, J., Daubenmier, J. J., Price, C. J., Kerr, C. E., Silow, T., & Stewart, A. L. (2011). Body Awareness: A phenomenological inquiry into the common ground of mind-body therapies. Philosophy, Ethics, and Humanities in Medicine, 6(1), 6-16

Creswell, J. D. (2017). Mindfulness interventions. Annual Review of Psychology, 68, 491-516

Garland, E. L., Gaylord, S. A., & Fredrickson, B. L. (2011). Positive reappraisal mediates the stress-reductive effects of mindfulness. Mindfulness, 2(1), 59-67

Hofmann, S. G., Sawyer, A. T., Witt, A. A., & Oh, D. (2010). The effect of mindfulness-based therapy on anxiety and depression: A meta-analytic review. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 78(2), 169-183

Farb, N., Daubenmier, J., Price, C. J., Gard, T., Kerr, C., Dunn, B. D., & Mehling, W. E. (2015). Interoception, contemplative practice, and health. Frontiers in Psychology, 6, 763

Germer, C. K., Siegel, R. D., & Fulton, P. R. (Eds.). (2013). Mindfulness and Psychotherapy (2nd ed.). New York: Guilford Press

Grossman, P., Niemann, L., Schmidt, S., & Walach, H. (2004). Mindfulness-based stress reduction and health benefits: A meta-analysis. Journal of Psychosomatic Research, 57(1), 35-43

Salmon, P., Santorelli, S. F., & Kabat-Zinn, J. (1998). Intervention elements promoting adherence to mindfulness-based stress reduction programs in the clinical behavioral medicine setting. Handbook of Health Behavior Research II, 239-266