עמוד הבית > מאמרים מקצועיים > הפרעה דו קוטבית: סימנים, אבחון וטיפול
אדם יושב ליד שולחן המטבח באור הבוקר, לצד הכותרת ״הפרעה דו קוטבית: סימנים, אבחון וטיפול״.

הפרעה דו קוטבית: סימנים, אבחון וטיפול

לפעמים הבירור להפרעה דו קוטבית מתחיל בפגישה שנקבעה בגלל דיכאון. דווקא כששואלים על הימים שבהם היה קל לקום בבוקר, מתברר שהיו גם תקופות של מעט מאוד שינה, מרץ יוצא דופן והחלטות שהתקבלו מהר מהרגיל. הפרטים האלה יכולים לשנות את כיוון האבחון ואת בחירת הטיפול.
avatarעדנה ויטה | 01/12/2024 13:04 | עודכן: 14/11/2026
0

בפגישה הראשונה עם הפסיכיאטר קל להיזכר בשבועות שבהם היה קשה לצאת מהמיטה. הרבה פחות טבעי לספר על הימים שבהם קמת בשלוש לפנות בוקר עם רעיון לעסק חדש, עבדת עליו עד הבוקר והגעת לעבודה מלא מרץ. מבחינתך, אלה היו ימים טובים. מי שחי איתך אולי זוכר גם שהיית קצר רוח, שדיברת מהר מהרגיל ושקיבלת החלטות שבדרך כלל היית מקדיש להן יותר זמן. השאלה שעולה בפגישה היא כמה זמן זה נמשך, ומה עוד קרה באותם ימים.

מהי הפרעה דו קוטבית?

הפרעה דו קוטבית, שנקראה בעבר מאניה דיפרסיה, מתבטאת בתקופות של שינוי במצב הרוח, באנרגיה ובפעילות. לתקופות האלה קוראים אפיזודות. הן נמשכות בדרך כלל ימים או שבועות, ולעיתים יותר. במהלך אפיזודה יכולים להשתנות גם דפוסי השינה, קצב הדיבור, שיקול הדעת והיכולת לתפקד. בין אפיזודות אפשר לחוות תקופות ממושכות של יציבות.

באבחון בודקים מה השתנה לעומת ההתנהגות הרגילה של אותו אדם, כמה זמן נמשך השינוי ואילו סימנים הופיעו יחד. גם שינוי שבתחילה נראה חיובי, כמו מרץ מחודש או ביטחון עצמי גבוה, מקבל משמעות אחרת אם הוא מופיע כחלק מתקופה שבה משתנים גם השינה, הפעילות ושיקול הדעת.

איך נראות מאניה והיפומאניה?

במאניה, מצב הרוח יכול להיות מרומם מאוד או עצבני במיוחד, לצד עלייה בולטת באנרגיה ובפעילות. הדיבור עשוי להיעשות מהיר, המחשבות קופצות מנושא לנושא ותחושת הביטחון יכולה לגדול עד כדי החלטות מסוכנות.

אחד הסימנים הבולטים הוא ירידה בצורך בשינה. כשאדם ישן מעט בגלל נדודי שינה, הוא עשוי לרצות לישון עוד ולהרגיש עייף למחרת. בירידה בצורך בשינה הוא עשוי להרגיש רענן גם אחרי שעות ספורות ולהמשיך בקצב גבוה לאורך היום. המשמעות של הסימן מתבררת כשבודקים מה עוד השתנה באותם ימים.

מאניה עלולה לפגוע משמעותית בתפקוד, לחייב אשפוז או לכלול תסמינים פסיכוטיים, כמו אמונה מוצקה ביכולות יוצאות דופן שאינה תואמת את המציאות. לפי הקריטריונים המקובלים לאבחון, אפיזודה מאנית נמשכת לפחות שבוע, או פחות אם המצב מחייב אשפוז.

בהיפומאניה מופיעים שינויים דומים, בעוצמה נמוכה יותר, במשך ארבעה ימים רצופים לפחות לפי אותם קריטריונים. השינוי מורגש גם לסביבה, בלי פגיעה ניכרת בתפקוד ובלי תסמינים פסיכוטיים. לפעמים זו בדיוק הסיבה שהתקופה נשמטת מהסיפור בקליניקה. מי שהרגיש יצירתי, יעיל וחברותי במיוחד עשוי לזכור אותה כאחת התקופות הטובות שלו.

מה ההבדל בין הפרעה דו קוטבית מסוג I לסוג II?

בסוג I הייתה לפחות אפיזודה מאנית אחת. אפיזודות דיכאון שכיחות, ואבחנה אפשרית גם בהיעדרן. בסוג II הייתה לפחות אפיזודה היפומאנית אחת ולפחות אפיזודה אחת של דיכאון מג׳ורי, ללא היסטוריה של מאניה. הדיכאון בסוג II יכול להיות קשה ולפגוע מאוד בתפקוד.

אין סדר קבוע שבו מופיעות האפיזודות. לפעמים הדיכאון הוא האפיזודה הראשונה, ורק בהמשך מופיעה מאניה או היפומאניה. במקרים אחרים היו בעבר תקופות של היפומאניה, והן מתבררות רק כששואלים עליהן במעקב. בשני המצבים התמונה יכולה להשתנות עם הזמן.

יש גם אבחנה קרובה שנקראת ציקלותימיה. היא מתארת דפוס ממושך של תקופות עם תסמינים דיכאוניים ותקופות עם תסמינים היפומאניים, בעוצמה או במשך שאינם עונים על הקריטריונים של אפיזודה מלאה. גם כשכל תקופה בפני עצמה מתונה יותר, התנודות המצטברות יכולות להקשות על השגרה.

איך נראה דיכאון בהפרעה דו קוטבית?

מי שמגיע לטיפול בשלב הדיכאוני עשוי לתאר תסמינים של דיכאון קליני. אפשר לאבד עניין בדברים שבעבר הסבו הנאה, להתקשות להתרכז, לישון יותר או פחות מהרגיל ולהרגיש חסרי תקווה. לפעמים השינוי ניכר קודם בדברים קטנים. אדם עדיין מגיע לעבודה, אבל מפסיק לענות לחברים, מזניח דברים שנהג לעשות בבית וזקוק למאמץ גדול בשביל משימות שפעם עשה בלי לחשוב.

לפעמים תסמינים דיכאוניים מופיעים לצד סימנים שמזוהים עם מאניה או היפומאניה. למשל, אדם מרגיש מיואש, ובאותם ימים הוא גם מדבר מהר מהרגיל, מתקשה להאט וישן מעט בלי להרגיש עייף. כשכמה סימנים משני המצבים מופיעים יחד, הפסיכיאטר בודק אם האפיזודה כוללת מאפיינים מעורבים. כדאי לתאר את כל השינויים בפגישה, גם אם חלק מהם נשמעים סותרים.

איך מאבחנים הפרעה דו קוטבית?

ההערכה הפסיכיאטרית מתחילה בשיחה על ההווה וממשיכה אל תקופות קודמות. הפסיכיאטר ישאל כמה שעות ישנת, איך הרגשת למחרת, מה קרה בעבודה או בבית, אילו תרופות נטלת, אם יש היסטוריה משפחתית של הפרעות מצב רוח והאם חל שינוי בשימוש באלכוהול או בחומרים אחרים. כשיש הסכמה, גם אדם קרוב יכול לתאר שינויים שהיה קל יותר להבחין בהם מבחוץ.

חלק מהסימנים מופיעים גם במצבים אחרים. קושי להתרכז, דיבור מהיר או אימפולסיביות יכולים להופיע גם בהפרעת קשב. במקרה כזה בודקים אם מדובר בקשיים שמלווים את האדם כבר שנים ובמצבים שונים, ואם היו גם תקופות מובחנות שבהן הקצב השתנה לצד שינויים בשינה ובאנרגיה. שני המצבים יכולים להופיע אצל אותו אדם.

אם קשה להיזכר בסדר האירועים, אפשר לרשום לקראת הפגישה מתי התחיל השינוי, כמה זמן נמשך ומה קרה במהלכו. די בכמה פרטים קונקרטיים, כמו מעבר לשינה של שלוש שעות בלילה, הוצאות חריגות או שינוי בטיפול התרופתי סביב אותה תקופה. לפי הצורך, אפשר להיעזר בבדיקות רפואיות כדי לברר אם יש גורם אחר לתסמינים, למשל בעיה בבלוטת התריס. כיום אין בדיקת דם או בדיקת הדמיה שמאבחנת את ההפרעה.

איך מטפלים בהפרעה דו קוטבית?

טיפול תרופתי ומעקב פסיכיאטרי

בזמן מאניה חריפה, הטיפול מתמקד בהפחתת התסמינים, בהשבת השינה ובשמירה על הבטיחות. פסיכיאטר עשוי להציע תרופה אנטי פסיכוטית, מייצב מצב רוח או שילוב ביניהם. כשחומרת התסמינים מחייבת השגחה וטיפול אינטנסיבי, הצוות שוקל אשפוז.

בדיכאון דו קוטבי, בחירת התרופה תלויה בין היתר בסוג ההפרעה, בתסמינים הנוכחיים ובתגובה לטיפולים קודמים. גם תרופות שמשמשות לייצוב מצב הרוח ותרופות אנטי פסיכוטיות מסוימות משמשות לטיפול בשלב הדיכאוני. נוגדי דיכאון נשקלים במקרים נבחרים בשל הסיכון למעבר למאניה או להיפומאניה. בדיכאון דו קוטבי מסוג I, נוגד דיכאון כטיפול יחיד אינו מומלץ.

אחרי שהאפיזודה חולפת, הטיפול והמעקב מסייעים להפחית את הסיכון לאפיזודות חוזרות ולשמור על התפקוד. ליתיום הוא אחת האפשרויות המקובלות לטיפול ארוך טווח. הטיפול בו כולל מעקב אחר רמת התרופה בדם ואחר תפקודי הכליות ובלוטת התריס. אם מופיעה תופעת לוואי שמפריעה לחיים, כמו רעד שמקשה לכתוב או עייפות שמשבשת את יום העבודה, כדאי לדבר עליה עם הפסיכיאטר לפני שמשנים מינון או מפסיקים טיפול.

מה אפשר לעשות בפסיכותרפיה?

לפעמים כשהשינה מתייצבת והסביבה נרגעת, האדם רק מתחיל להבין מה קרה. הוא פותח את חשבון הבנק, חוזר לשיחות שלא ענה להן או פוגש שוב עמיתים שראו אותו בתקופה שבה התנהג אחרת. בטיפול אפשר לדבר על הבושה, על הפחד מאפיזודה נוספת ועל האופן שבו חוזרים לקבל החלטות ולתכנן קדימה. יש מי שרוצה להתחיל דווקא בשאלה איך לספר לבן זוג או למנהל מה קרה, וכמה לשתף.

הדרכה על ההפרעה, שנקראת גם פסיכואדוקציה, עוזרת לאדם להבין את דפוס האפיזודות שלו ולזהות מתי כדאי לבקש עזרה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי המותאם להפרעה יכול לעזור להתמודד עם מחשבות והרגלים שמקשים לחזור לפעילות בזמן דיכאון. כשהאפיזודות משפיעות על החיים בבית, אפשר לשלב גם פגישות עם בני משפחה, בהסכמת האדם ובתיאום עם הצוות המטפל.

איפה מתחילים טיפול?

אם אתם עדיין בבירור, אפשר להתחיל בהערכה אצל פסיכיאטר או דרך מרפאת בריאות הנפש של הקופה. אם כבר יש אבחנה ואתם מחפשים פסיכותרפיה לצד המעקב הפסיכיאטרי, אפשר להיעזר ברשימת המטפלים בהפרעה דו קוטבית. בשיחת ההיכרות כדאי לברר מה הניסיון של איש המקצוע בליווי אנשים עם ההפרעה ואיך הוא עובד עם הפסיכיאטר המטפל, בהסכמתכם.

איך נראים החיים בין אפיזודות?

בתקופות יציבות אפשר לחזור לתוכניות שנדחו ולבדוק מה מסייע לשמור על שגרה. שעות שינה וקימה סדירות יכולות לתמוך ביציבות. מי שעובד במשמרות או נוסע הרבה יכול להעלות את הקושי במעקב ולחשוב יחד עם הצוות המטפל איך לשמור על רצף סביר של שינה גם כשהלו״ז משתנה.

כדאי גם לזהות מה קורה בתחילת אפיזודה אצלכם. אצל אדם אחד הסימן הראשון הוא שינה קצרה בלי עייפות, אצל אחר זו דווקא תחושת דחיפות, כאילו כל רעיון דורש החלטה עכשיו. לפני תקופה דיכאונית יכול להופיע דפוס אחר, כמו ביטול חוזר של מפגשים או קושי גובר לקום בבוקר. תוכנית שאפשר לשמור בטלפון יכולה לכלול את הסימנים האישיים, את פרטי איש הקשר ואת הצעד שסיכמתם שתעשו כשהם מופיעים.

כשמישהו קרוב אליכם חי עם ההפרעה, יכולות לעלות שאלות אחרות לגמרי, כמו איך להציע עזרה, מתי לתת מרחב ואיך לשמור על הקשר בתקופות מתוחות. על המצבים האלה הרחבנו במדריך איך לעזור לאדם קרוב עם מאניה דיפרסיה.

מתי צריך לפנות לעזרה דחופה?

אם אתם מזהים סימנים מוקדמים שכבר הופיעו בעבר, למשל כמה לילות של שינה קצרה לצד עלייה חריגה באנרגיה, כדאי ליצור קשר בהקדם עם הצוות המטפל או עם מרפאת בריאות הנפש של הקופה. בחשד למאניה או לדיכאון חמור נדרשת הערכה דחופה, גם אם התסמינים התחילו רק לאחרונה.

אם יש סימנים של אובדן קשר עם המציאות, התנהגות שמסכנת את האדם או אחרים, או כוונה לפגיעה עצמית, יש לפנות מיד לחדר מיון. במקרה של סכנה מיידית, מתקשרים למד״א 101.

מקורות

American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.). https://doi.org/10.1176/appi.books.9780890425787

Keramatian, K., Chithra, N. K., & Yatham, L. N. (2023). The CANMAT and ISBD guidelines for the treatment of bipolar disorder: Summary and a 2023 update of evidence. Focus, 21(4), 344–353. https://doi.org/10.1176/appi.focus.20230009

National Institute for Health and Care Excellence. (2025). Bipolar disorder: Assessment and management (NICE Guideline CG185). https://www.nice.org.uk/guidance/cg185

Salvi, V., Ribuoli, E., Servasi, M., Orsolini, L., & Volpe, U. (2021). ADHD and bipolar disorder in adulthood: Clinical and treatment implications. Medicina, 57(5), Article 466. https://doi.org/10.3390/medicina57050466

אורדן, ר׳, ושוורץ וונטיק, מ׳. (2026, 21 באוקטובר). טיפול בהפרעה דו קוטבית. משרד הבריאות. https://me.health.gov.il/mental-health/information-and-updates/pathology/bipolar-disorder/care/

משרד הבריאות. (2026, 1 ביוני). עקרונות לשיחה עם אדם במצוקה אובדנית. https://me.health.gov.il/mental-health/information-and-updates/prevention-of-suicide/how-to-talk-to-a-suicidal-person/

האם הכתבה עניינה אותך?
תגובות