עמוד הבית > מאמרים מקצועיים > איך לעזור לאדם קרוב עם מאניה דיפרסיה?
שתי נשים משוחחות ליד שולחן בבית, לצד הכותרת ״איך לעזור לאדם קרוב עם מאניה דיפרסיה?״.

איך לעזור לאדם קרוב עם מאניה דיפרסיה?

כשאדם קרוב מתמודד עם מאניה דיפרסיה, לפעמים דווקא הרגע שבו הוא אומר ״אני מרגיש מצוין״ משאיר אתכם עם הכי הרבה שאלות. איך אומרים לו שמשהו מדאיג אתכם? מה אפשר להציע כשהוא שוקע בדיכאון? ואיך נשארים קרובים גם כשצריך להציב גבול?
avatarעדנה ויטה | 09/02/2025 17:24 | עודכן: 14/11/2026
4

בשמונה בערב אחותך מתקשרת. היא רוצה שתראי את הדירה שהיא מצאה ותעזרי לה לסגור חוזה עוד הלילה. לפני שבוע בקושי הצלחת לשכנע אותה לצאת להליכה. עכשיו היא נעלבת כשאת מציעה שתישנו על זה. אחרי השיחה את מוצאת את עצמך שואלת שתי שאלות שונות. האם היא שוב בתקופה מאנית, ואיך אפשר לומר לה שאת מודאגת בלי שכל השיחה תהפוך לריב?

איך יודעים אם קרה משהו שמצריך שיחה?

אחרי תקופה קשה, זה טבעי לשמוח כשאדם קרוב שוב יוזם, צוחק ומתעניין במה שקורה סביבו. החשש עולה בדרך כלל כשמבחינים בכמה שינויים יחד. למשל, אחות שתמיד אהבה לתכנן פתאום ישנה מעט מאוד, מתקשרת בשעות חריגות ומתעקשת לקבל החלטות גדולות בתוך כמה שעות. אם היה בעבר דפוס דומה לפני אפיזודה, כדאי לספר לצוות המטפל מה השתנה ומתי.

לבני משפחה יש לפעמים מידע שהאדם עצמו זוכר אחרת. הוא זוכר שסוף סוף סיים פרויקט. בן הזוג זוכר שבאותו שבוע הוא ישן שעתיים בלילה והחמיץ שתי התחייבויות חשובות. אם צריך להבין מה יכול להעיד על מאניה או על היפומאניה ומה בודקים בהערכה מקצועית, אפשר להיעזר במדריך על סימנים ואבחון של הפרעה דו קוטבית.

איך פותחים שיחה בזמן מאניה או היפומאניה?

נסו לבחור אדם קרוב אחד שהקשר איתו בדרך כלל מאפשר שיחה, ולדבר בזמן שקט ככל האפשר. עדיף להתחיל מתיאור אחד או שניים שאפשר לזהות יחד. ״שמתי לב שישנת מעט מאוד בשלושת הלילות האחרונים. היום רצית לסגור חוזה לפני שהספקת לקרוא אותו. אני דואגת לך. אפשר לדבר עם הפסיכיאטר שלך היום?״

אם האדם אומר שהוא מרגיש מצוין, אפשר להכיר במה שהוא מתאר. ״אני שומעת שיש לך הרבה מרץ ושזה מרגיש לך טוב. אני מודאגת מהקצב ומההחלטה על הדירה.״ הצעה מעשית כמו להתקשר יחד למרפאה או להצטרף לפגישה בהסכמתו יכולה לתת לשיחה כיוון. אם הקול עולה והדיון חוזר לאותו מקום, אפשר לעצור ולשוב אליו כששני הצדדים מסוגלים להקשיב. כשיש חשש לבטיחות, פונים לעזרה דחופה.

מה אפשר לעשות כשמגיע הדיכאון?

לפעמים ההצעה ״תגידי לי אם את צריכה משהו״ משאירה את כל העבודה אצל מי שבקושי מצליחה לענות להודעות. הצעה קטנה וקונקרטית יכולה להיות קלה יותר לקבלה. ״אני יכולה להביא לך ארוחת ערב, או לשבת איתך בזמן שאת מתקשרת למרפאה. מה מתאים לך היום?״ אם האדם מעוניין, אפשר לעזור גם לרשום כמה דברים לקראת הפגישה, למשל מתי השינה השתנתה ומה נהיה קשה בשגרה.

אם אתם מודאגים שאדם קרוב חושב לפגוע בעצמו, אפשר לשאול אותו על כך ישירות וברוגע. אם הוא מתאר כוונה או תוכנית, או אם יש חשש ממשי לבטיחותו, פונים מיד לעזרה. במקרה של סכנה מיידית, מתקשרים למד״א 101. אם אפשר להישאר איתו בבטחה עד לקבלת עזרה, נשארים איתו.

איך מציבים גבול ושומרים על הקשר?

אחרי כמה שיחות מתוחות, בני משפחה עלולים להרגיש שכל החלטה שלהם היא מבחן של נאמנות. אם הם אומרים כן, הם נושאים באחריות להוצאה או להתחייבות. אם הם אומרים לא, הם שומעים שהם עומדים בדרכו של האדם. גבול ברור מאפשר להישאר בקשר בלי לקחת על עצמכם החלטה שאינכם מוכנים לקבל. ״אני לא יכולה לחתום איתך היום על החוזה. אני יכולה לעזור לך לעבור עליו מחר או להיות איתך כשאת מתקשרת למרפאה.״

גם אחרי שהאפיזודה חולפת, יש מקום לדבר על מה שקרה ביחסים. אחות יכולה לכעוס על דברים שנאמרו לה בזמן סערה, ובאותו זמן לרצות לשמור על הקשר. אפשר להתחיל בשיחה על אירוע אחד ועל מה שצריך להשתנות מעכשיו. אם כל ניסיון לדבר חוזר לאותו ויכוח, טיפול משפחתי יכול לתת לכל אחד מקום לתאר את מה שעבר עליו ולעזור לגבש הסכמות.

מה כדאי לסכם כשהמצב יציב?

זה הזמן לשאול את האדם מה עזר לו בפעם הקודמת ומה הרגיש לו חודרני. יש מי שמעדיפים שאדם אחד ישתף אותם במה שהוא רואה. אחרים רוצים לדעת מראש באיזה שלב יפנו לפסיכיאטר או מי יבוא איתם לפגישה. אפשר להכין יחד, ובהתייעצות עם הצוות המטפל, תוכנית קצרה שהמשפחה תוכל לחזור אליה כשקשה לחשוב בבהירות.

  • מה משתנה קודם? למשל, כמה לילות קצרים לצד מרץ חריג, הוצאות לא אופייניות או הסתגרות שמחמירה.
  • מי פונה ולמי? מסכמים מי מדבר עם האדם, מי איש הקשר המקצועי ואיך מגיעים למענה מחוץ לשעות הפעילות.
  • מה האדם מבקש מהמשפחה? אפשר להסכים מראש על עזרה בתיאום פגישה, ליווי אליה או הסכמה להעביר מידע לצוות המטפל.

מתי פונים לעזרה דחופה?

בחשד למאניה או לדיכאון חמור פונים בדחיפות להערכה מקצועית, גם אם השינוי התחיל רק לאחרונה. אם יש אובדן קשר עם המציאות, התנהגות שמסכנת את האדם או אחרים, או כוונה לפגיעה עצמית, פונים מיד למיון. בסכנה מיידית מתקשרים למד״א 101.

איפה המשפחה יכולה לקבל תמיכה?

אפשר לפנות להדרכה גם כשהאדם הקרוב עדיין מתלבט לגבי טיפול או כשבני המשפחה חלוקים ביניהם. בפגישה כזאת אפשר להבין מה מצופה מכם, איך להציע עזרה ומה יעזור לכם להמשיך בחיים שלכם בלי להפוך כל שיחת טלפון לבדיקה של מצב הרוח.

אם אתם מחפשים ליווי לעצמכם או טיפול פסיכולוגי לאדם הקרוב לצד המעקב הפסיכיאטרי, אפשר להתחיל ברשימת המטפלים בהפרעה דו קוטבית. בשיחת ההיכרות כדאי לשאול אם איש המקצוע מציע גם הדרכה לבני משפחה ואם יש לו ניסיון בתיאום עם הצוות המטפל.

מקורות

National Institute for Health and Care Excellence. (2025). Bipolar disorder: Assessment and management (NICE Guideline CG185). https://www.nice.org.uk/guidance/cg185

אורדן, ר׳, ושוורץ וונטיק, מ׳. (2026, 21 באוקטובר). טיפול בהפרעה דו קוטבית. משרד הבריאות. https://me.health.gov.il/mental-health/information-and-updates/pathology/bipolar-disorder/care/

משרד הבריאות. (2026, 1 ביוני). עקרונות לשיחה עם אדם במצוקה אובדנית. https://me.health.gov.il/mental-health/information-and-updates/prevention-of-suicide/how-to-talk-to-a-suicidal-person/

האם הכתבה עניינה אותך?
תגובות
  • מאוד מעניין, אך האם המניה נעלמת בעזרת טיפול נכון? כפי שהופיעה פתאום?

    דנה
    |
    27/12/2021 19:45
    • אפיזודה מאנית או היפומאנית יכולה להירגע מאוד בעזרת טיפול מתאים, בעיקר כאשר יש אבחון טוב, מעקב פסיכיאטרי, שינה שחוזרת להתייצב, הפחתה של עומס וטיפול רגשי שמסייע להבין את הדפוס. האדם יכול בהחלט לחזור לעצמו, לתפקד, לעבוד, לאהוב, להיות נוכח בבית, ולחיות חיים מלאים. אבל מאניה דיפרסיה היא לא תמיד אירוע חד פעמי שנגמר ונשכח. גם אחרי שהסערה נרגעת, חשוב ללמוד את הסימנים המוקדמים שלה: פחות שינה, יותר דיבור, יותר החלטות, יותר ביטחון, פחות יכולת לעצור. לכן הטיפול לא נועד רק להוריד את הגל הנוכחי, אלא לעזור לאדם ולמשפחה לזהות את הגל הבא לפני שהוא סוחף את כולם. במובן הזה, המטרה אינה רק שהמאניה תיעלם, אלא שהחיים יחזרו להיות פחות מפתיעים, פחות מפחידים, ויותר ניתנים לניהול.

      Psychologim.com
      |
      18/05/2026 15:08
  • האם טיפול tdcs ונוירופידבק מתאים עם תרופות כמו למיקטל וסרקוול להפרעה דו קוטבית 2

    אייל
    |
    10/02/2025 17:55
    • כפסיכולוג, אני לא נכנס לשאלה הפסיכיאטרית של התאמה בין tDCS, נוירופידבק, למיקטל וסרקוול. זו שאלה שצריך להפנות לפסיכיאטר המטפל, במיוחד כשמדובר בהפרעה דו קוטבית 2 ובתרופות שמטרתן לייצב מצב רוח. מהצד הפסיכולוגי בלבד, הייתי אומר בזהירות שכל התערבות שעשויה להשפיע על עוררות, שינה, אנרגיה או מצב רוח צריכה להיבחן לא רק לפי השאלה אם היא “עוזרת”, אלא גם לפי השאלה האם היא עלולה להוציא את המערכת מאיזון. לכן אם יש יציבות, שינה טובה ומעקב פסיכיאטרי מסודר, אפשר לשקול דברים כאלה רק בתיאום עם הפסיכיאטר. אם יש עכשיו פחות שינה, יותר אנרגיה, דיבור מהיר, עצבנות, תחושת האצה או החלטות חריגות, בעיניי קודם עוצרים ובודקים יציבות, ורק אחר כך שוקלים תוספות טיפוליות.

      Psychologim.com
      |
      18/05/2026 15:11
איך לעזור לאדם קרוב עם מאניה דיפרסיה? | מדריך למשפחה