עמוד הבית > חדשות > הפסיכולוג שלי נפטר
הפסיכולוג שלי נפטר

הפסיכולוג שלי נפטר

אחרי 5 שנים של טיפול כל מה שנשאר לי ממנו זה SMS לקוני מעורך הדין שלו שהודיע לי על הפטירה. אין שבעה, אין הלוויה, אין קבר ואין משפחה ליצור איתה קשר כי לא היתה לו. הוא היה אדם מאוד בודד. כל מה שיש לי ביד, כל מה שנשאר ממערכת היחסים הזאת שלנו, שרק אני והוא מכירים, זה SMS נוראי שמבשר לי ומאחל לי התמודדות קלה עם האובדן. אין עם מי לדבר, אין עם מי להתאבל, אין איך להספיד, אין איך לשתף ולשמוע זיכרונות מאנשים שהכירו אותו גם.
avatarPsychologim.com | 01/08/2022 13:53

כעס עצמי

אמנם ידעתי שהוא נוסע להליך רפואי בחו"ל, כששאלתי אותו בפגישתנו האחרונה אם מדובר במשהו מסוכן, ענה בחצי חיוך: "קודם נעבור את זה ואז נדע". איחלתי לו בהצלחה, והלוואי, הלוואי שהיה לי את האומץ קצת לשאול אותו יותר, להתעניין, לשים לב שיש מולי גם אדם, עם קשיים וקושי בפני עצמו מעצם היותו אדם כמו כל אחד, ולא רק המטפל שלי. אבל פחדתי, כמו תמיד נמנעתי מלשאול אותו שאלות על חייו, חששתי שאפגע בטיפול ואעבור גבול, שגם ככה הטשטש בכמה מקרים במהלך 5 השנים שהכרנו. אני היום כועס על עצמי מאוד שלא פרצתי קצת גבולות ולא התייחסתי לאדם הבודד שמולי, השברירי, אדם עם בעיות בריאות ובדידות גדולה. אני נזכר בכל הפעמים שסיפר לי פרט קטן על חייו הקשים בחצי משפט ואני ממש עצרתי את עצמי מלשאול עוד כדי לא לעבור את הגבול. אני אוכל את עצמי על זה מאוד.

זה נורא לכעוס על אדם שנפטר, אבל אני מרגיש נטישה

אני כל כך אוהב אותו, ואני היום גם כל כך כועס עליו. אני כועס שלא נפרד ממני כמו שצריך, שלא אמר בצורה ברורה שחייו בסכנה ושאם הוא לא חוזר אז שאמשיך קדימה ושהוא מאמין בי והכל. לא נתן הזדמנות לפרידה, לסגירה. הפגישה האחרונה שלנו היתה כמו כל הפגישות, סתמית לחלוטין, עשה משחק מולי כאילו שהכל בסדר. כנראה שזה חלק משלבי האבל, וזה נורא לכעוס על אדם שנפטר, אבל אני מרגיש נטישה, שגם ככה היא חלק מסיפור חיי ודבר שדיברנו עליו הרבה.

אין לזה תחליף

הכל התאדה כלא היה. המקום הכי אינטימי שלי, הסביבה הכי בטוחה, האדם שהכיר את נבכי הנפש שלי והאדם שסמכתי והחזקתי מהדעה שלו יותר מהכל. ואין לזה תחליף. אין תחליף גם לי אישית, ואין תחליף גם לו בעולם הזה. אדם כה צנוע, חכם, מיוחד, עדין, הגיע לטופ בכל תחומי העשיה שלו. מושא להערצה בעיניי. אם לפחות אני יכול להספיד אותו בפלטפורמה הזאת זה משהו שעושה לי טוב.

חסר אונים עם SMS ביד וזה הכל

בתוך כל המצוקה הזאת שלי והרצון להתאבל, להספיד ולהיפרד ממנו עם אדם אחר, הצלחתי להגיע לאנשים אחרים שהכירו אותו, ואולי אגיע לעוד דרך הפוסט הזה. אם היה יודע על זה הוא היה כועס עלי מאוד, אבל במצב הזה אני מרגיש חסר אונים, חסר אונים עם SMS ביד וזה הכל. הרגשתי שזה משהו שיכול לעשות לי טוב, למצוא עוד אנשים שהכירו אותו. וזה אכן עשה טוב, אבל גם היה קשה לשמוע עליו מהם, ולשמוע דברים על חייו שאולי היה מעדיף שלא אדע, גם לטובת הטיפול שלי וגם לטובת הפרטיות שלו שאותה אני כרגע לא מכבד מספיק.

יודע גם שהחיים חזקים ושאתגבר

אני עצוב, כואב, מתאבל, מפחד להמשיך בלעדיו אבל יודע גם שהחיים חזקים ושאתגבר.
למרות שלא אמרתי לך את זה בחייך, אני אוהב אותך מאוד, היית מודל לחיקוי מבחינתי ואחד האנשים המשמעותיים בחיי. אזכור אותך תמיד.

כתבות נוספות:

שלבי האבל

חוסר אונים נרכש

דיכאון קליני, למה הוא מגיע?

כלי נגישות