חיים רגישים ביותר יכולים להיות כואבים אם מתייחסים אליהם כאל פגם בלתי הפיך. אבל אם תארגן את המרחב, הזמן והתקשורת שלך בחוכמה, אתה תהיה יעיל ומאושר.
יום לימודים רגיל. אני בן שמונה או תשע. אני נכנס לבניין בית הספר, ומיד יורדים עלי רחש קולות ילדים, ריצת הקהל, קולו החד של הפעמון. נראה שיש כל כך הרבה מכל דבר שאני לא יכול לסבול את זה. במהלך השיעור יש שקט, אבל ברגע שנגמר הכיתה להפסקה, אני עומד ליד הקיר וחושב רק על דבר אחד: "מתי זה ייגמר?"
מאז ילדותי נזפו בי בפגיעות, שכונתה "הנסיכה והאפונה". בשלב מסוים, אפילו האמנתי שמשהו לא בסדר איתי. זה לא מנע ממני להיות פסיכולוג מטפל.
הרגישות הפכה לכלי וכרטיס הביקור העיקרי שלי. אבל אם במקצוע הייתי כמו דג במים, אז בחיים היכולת לקחת הכל ללב המשיכה לגרום לאי נוחות וליצור בעיות.
עד שבטעות נתקלתי בספרה של איליין ארון "הטבע הרגיש. איך להצליח בעולם מטורף ", לא ידעתי שרגישות יתר היא לא מחלה בכלל, אלא תכונה של מערכת העצבים.
המונח "אדם רגיש במיוחד" נטבע לראשונה על ידי הפסיכולוגית האמריקאית איליין ארון. היא מתייחסת למאפייניו העיקריים:
רגישות לכל הניואנסים של הסביבה.
כתבות נוספות:
איך להיפטר מהפרעה טורדנית כפייתית OCD?
טיפול זוגי: 6 תרגילים שתוכלו לנסות בבית
הדבר החשוב ביותר הוא להכיר ולקבל את המוזרות שלך, ולא להילחם בה.
זה לא קל, כי העולם סביבנו נוצר עבור אנשים עם רגישות רגילה. בנוסף, כנראה שצברת הרבה תוויות שליליות על עצמך.
יש כאן קו דק שאיליין ארון מדברת עליו.
מצד אחד, אתה יכול להמשיך לנסות ליצור את עצמך מחדש תחת העולם ה"נורמלי", להילחם, לנסות לבנות מעטפת מגן. אבל האם זה לא יהיה כמו איך פרפר שביר פתאום מחליט להפוך למכווץ בואה עבת עור?
מצד שני, יש סיכון לברוח להתנשאות: להעלות את הרגישות שלך למשהו יוצא דופן, הדורש יחס מיוחד כלפי עצמך.
האפשרות החכמה ביותר היא פשוט להודות שנולדת כך.
רגישות היא לא הכשרון שלך, אבל זו גם לא אשמתך. זה זהה לצורת האף, צבע העיניים או גודל כפות הרגליים. ואם אתה משווה עם האחרון, אז המשימה שלך היא למצוא את ה"נעליים" הנכונות, במקום ללכת יחף ברחוב או לא לצאת מהבית בכלל.
איך "לארגן מחדש" את חייך
עבורי, אלו הם צלילים חזקים ותמונות וידאו חיות, קהל גדול של אנשים. ואיך אתה? זכור יום רגיל: מה הכי מפריע לך, מוציא ממך את הכוחות, מוציא אותך מתלול? ערכו את הרשימה האישית שלכם.
מומחים מציינים שאנשים רגישים רבים מעדיפים לחיות לבד או למצוא אדם דומה כשותף. מה אם יש לך מצב אחר?
אנחנו חמישה במשפחה: אני, בעלי, שני ילדים מתבגרים ובת בת חמש. אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה גירויים ומגרים אני מקבל על בסיס יומי.
אם קורה שכולם כל היום בבית, אז מבחינתי זה כבר "קהל גדול של אנשים". ואני צריך להיזהר מאוד כדי להימנע מעבודת יתר.
אנחנו צריכים להסכים שהטלוויזיה לא עובדת 24 שעות ביממה, והילדים משחקים עם המחשב עם אוזניות.
במידת הצורך, אני משתמש באטמי אוזניים רק כדי להפחית את הרעש. וכמובן, יש לי זמן משלי שבו אני יכול להיות לגמרי לבד בבית, או לפחות לפרוש עם תה, שמיכה וסרט (ספר) מעניין בחדר שלי.
הייתה תקופה שעבדתי בבית ספר, באוניברסיטה. אני עדיין זוכר באימה את רעש ההוראה ואת מספר האנשים העצום; הדרך – שעתיים מקצה אחד של מוסקבה לקצה השני עם שלוש העברות, מיניבוסים ועוד "הנאות". הרבה זמן לא היה לי מספיק.
עכשיו אני עורך תרגול פסיכולוגי והבנתי שזו האופציה האידיאלית עבורי. אני מכין את לוח הזמנים שלי כדי שאוכל להקדיש זמן מלא הן למשפחה והן לעבודה. יש לי משרד שבו אני יכול לפרוש ולהתכונן לפגישה.
איך המקצוע שלך משתלב עם הרגישות? מה ניתן לשנות בו כדי להפוך את העבודה שלך לנוחה יותר?
לדוגמה, אם אני אוכל ארוחת צהריים מאוחר מהרגיל, אני מתעצבן בקלות ומתפרץ על אחרים.
לכן התחלתי לדאוג מראש לקחת אוכל בזמן ותמיד להחזיק חטיף קטן בהישג יד. צמצמתי גם בקפה ועברתי לתה צמחים טעים.
פסיכולוג ומחבר הספר "קרוב ללב. איך לחיות אם אתה אדם רגיש מדי " אילזה סאנד לימדה את האורחים שלה שהיא צריכה הפסקות במהלך התקשורת, בנוסף היא קובעת מראש את מועד היציאה שלהם.
אילו גורמים משפיעים על הרגישות שלך? מה אתה חושב שאתה יכול להוסיף או לשנות?
אנשים רגישים מאוד מגיבים ליותר גירויים, מה שמוביל לעבודת יתר.
עקרונות הניקיון לפי מארי קונדו עזרו לי לארגן אורח חיים חדש. זה לא כל כך קשור לסדר אלא לסלקטיביות. כאשר אתה נפטר ממה שגורם למתח ומקיף את עצמך במה שמביא שמחה, החיים מתמלאים במשמעות חדשה.
עיין שוב בדברים ושמור רק על אלה שמביאים שמחה. אתה תבחין שהבית שלך יתחיל לעזור לך להחזיר כוח ואנרגיה.
זו הרכישה הכי חשובה עבורי.
לפני כן, מעולם לא נמאס לי להשוות את עצמי לאחרים, לנזוף בעצמי על שאני איטי בקבלת החלטות. עכשיו למדתי להשתמש בתכונות שלי לטובתי.
אני זוכר באיזו תסכול ועייפות עזבתי לעתים קרובות מרכזי קניות גדולים. עכשיו אני קונה באינטרנט. אני בוחרת ברוגע בגדים, נעליים, מזמינה אותם הביתה ובמידת הצורך תמיד יכולה להחליף או להחזיר כסף.
רשום את התכונות שאינן מתאימות לך בעצמך ושקשורות לרגישות שלך.
איך אתה יכול "לשחזר" אותם בחיים הרגילים שלך כדי להשיג את מה שאתה רוצה בקלות ובנוחות יותר?
לדוגמה, אם אתה פעיל יותר ומלא אנרגיה בבוקר, אל תזמן פעילויות הקשורות לתשומת לב לערב.
אם אתם מתקשים לקבל החלטות מהירות, אל תהססו לעשות הפסקה ולמצוא את התנאים הנוחים לכם.
בהכרת המאפיינים שלך, חשוב למצוא דרכים שיעזרו לך להתמודד עם העייפות המצטברת והשחרור ממתח.
עדיף לטפל בזה מראש. ועדיף אם אלו טקסים. עבורי, זו שעת הבוקר, שבה אני יכולה לשתות תה ארומטי בשלווה ולאט לאט לברך את הבוקר. רשימות השמעה תואמות למצב הרוח שלך. תרגילי גוף. מקלחת ערב חובה, ש"מאפסת" את כל מה שקרה במהלך היום.
אילו טקסים אתה יכול לכלול ביום שלך?
לא משנה כמה אתם מנסים להתאים את הרגישות לעולם הסובב אתכם, קורים מצבים שיחד עם עבודה יתר גורמים לתגובה רגשית חזקה (דמעות, התפרצויות עצבנות).
זה קורה כאשר הזמן לטיפול עצמי אובד והעולם החיצון תוקף בגירויים שלו.
למשל, אני מסכימה ללכת עם בעלי למרכז קניות, למרות שמבחינה פיזית אני לא מרגישה טוב. כבר שם אני מבינה שאני רוצה ללכת הביתה, אנשים, מוזיקה, רעש מעצבנים אותי. אבל זה מאוחר מדי… אנחנו נלחמים. מרוב עבודה, אני אומר מה שאני מתחרט עליו אחר כך.
אם קודם "נפלתי" לתחושת אשמה ופגעתי בעצמי אפילו יותר, עכשיו אני מקבל את המצב שלי, מתמקד בנשימה ואז עוזר לעצמי בשיטות הריפוי העצמי שלי.
באילו מצבים קל להוציא אותך משיווי משקל? האם אתה מרבה להטביע את הצרכים שלך כדי להסתגל למשפחה, בן/בת הזוג? מה אפשר לעשות כדי למנוע בזבוז כזה של אנרגיה?
ברגע שהתחלתי לארגן את חיי בצורה חדשה, נולדה השאלה: "למה אני צריך את זה? למה להרגיש כל כך נלהב?" התשובה שבאה קודם: "כדי לקבל את עצמך ולהתחיל לטפל בעצמך". וכמובן, ללא הרגישות שלי, לעולם לא הייתי הופך לפסיכותרפיסט. מעניין שלקוחות בוחרים בי לעתים קרובות בגלל הרגישות שלי.
חיים רגישים ביותר יכולים להיות כואבים אם מתייחסים אליהם כאל פגם בלתי הפיך.
תעצרו…
קחו הפסקה הכירו את הרגישות שלך כילד קטן.
אל תעזובו אותו, והוא יודה לכם עם גילויים והזדמנויות חדשות.