EMDR הוא טיפול פסיכולוגי שפותח בסוף שנות ה-80 על ידי הפסיכולוגית פרנסין שפירו. שפירו גילתה את ההשפעה המרגיעה של תנועות עיניים על זיכרונות מטרידים במקרה אישי, ומכאן החל מסע המחקר שלה. שיטתה המקורית נולדה מתוך רצון לעזור לאנשים הסובלים מטראומה להקהות את הרגישות לזיכרונות הפולשניים שממשיכים לרדוף אותם.
הבסיס התאורטי של EMDR מבוסס על מודל עיבוד המידע האדפטיבי (AIP), שמניח שהמוח האנושי מעוצב לעבד מידע באופן טבעי בצורה בריאה, ולשלב אותו בחוויות שלנו. המודל מציע שבמצב נורמלי, כל חוויה עוברת עיבוד על ידי רשתות זיכרון במוח, כך שהיא נטמעת ומשתלבת בתוך תפיסת עולמנו בצורה שלא פוגעת בנו. אולם, כאשר מדובר בחוויות טראומטיות, המערכת הטבעית של המוח עלולה "להיתקע", כך שהזיכרון נשאר בלתי מעובד בצורה בריאה. זיכרון כזה נשאר מנותק מחוויות אחרות, מלווה במטען רגשי גבוה, ויכול לצוץ מחדש בצורה כואבת, פולשנית ולא צפויה.
טיפול EMDR מתבצע במבנה של שמונה שלבים, אשר כל אחד מהם נועד לעזור למטופל בתהליך עיבוד מחדש של הזיכרון הטראומטי. השלבים כוללים:
טיפול EMDR נחשב לאחד הכלים היעילים ביותר לטיפול ב-PTSD, חרדה ודיכאון כתוצאה מטראומה. מחקרים רבים מראים את יעילות הטיפול, ומטפלים ברחבי העולם מאמצים אותו ככלי טיפולי משמעותי.
מיינדפולנס הוא תרגול שמקורו במסורת המדיטציה הבודהיסטית, והוא התפתח במערב כטכניקה פסיכולוגית לטיפול בחרדה, דיכאון ומתח. בשנות ה-70, ג'ון קבט-זין פיתח את תוכנית MBSR (Mindfulness-Based Stress Reduction), שהייתה בין הראשונות לשלב את המיינדפולנס בטיפול נפשי. התוכנית הוכיחה יעילות גבוהה בטיפול בכאבים כרוניים, מתח נפשי והפרעות נפשיות שונות, והיא פתחה את הדרך לשימוש הנרחב של מיינדפולנס בטיפולים פסיכולוגיים.
מיינדפולנס מדגיש מודעות לא שיפוטית למה שמתרחש ברגע הנוכחי, ומציע כלים ללמידה כיצד להיות מודעים יותר למחשבות, רגשות ותחושות גופניות. עקרונות המיינדפולנס כוללים קבלה, סבלנות, סקרנות, חמלה ואי-הזדהות עם מחשבות. תרגול זה מאפשר למטופלים להבחין במחשבות וברגשותיהם ללא צורך להיאחז בהם או לשפוט אותם, מה שמסייע בשיפור ההתמודדות עם מצבים מאתגרים.
תרגול קבוע של מיינדפולנס משפיע על פעילות המוח והמערכת הפיזיולוגית כולה. מחקרים הראו כי מיינדפולנס מפחית את פעילות האמיגדלה, מרכז הרגש במוח האחראי על תגובות פחד וחרדה. בנוסף, תרגול מיינדפולנס מחזק את הקשרים באזורים האחראים על שליטה עצמית ומודעות, כמו הקורטקס הקדם-מצחי. עם הזמן, מטופלים שמתרגלים מיינדפולנס חווים הפחתה ברמת העוררות הפיזיולוגית, מה שמסייע בשמירה על רגיעה גם במצבי לחץ.
תרגולי מיינדפולנס רבים מתמקדים בנשימה, במודעות לתחושות הגוף וביכולת להבחין במחשבות מבלי להזדהות עימן. דוגמה אחת היא תרגול "סריקת גוף", שבו המטופל מתבקש לעבור מחשבתית על כל אזור בגוף, לשים לב לתחושות הקיימות בו, ולשחרר מתח אם מתעורר. תרגול נוסף הוא "נשימה קשובה", שבו המטופל מתרכז בנשימותיו ומפתח מודעות למחשבות ותחושות שעולות תוך כדי.
שילוב בין EMDR ומיינדפולנס מעניק למטופלים חוויית עיבוד טראומה מבוקרת תוך שמירה על איזון רגשי ורגיעה. כאשר משלבים בין השיטות, ניתן להשתמש במיינדפולנס ככלי עזר שמסייע למטופלים לשהות בנוחות במפגשי EMDR ולהיות נוכחים ברגעים בהם עולים זיכרונות כואבים. תרגול מיינדפולנס מאפשר למטופלים לפתח גישה לא שיפוטית לרגשות שלהם, מה שמאפשר ריפוי עמוק יותר וזיכרונות מאוזנים יותר.
תהליך העיבוד ב-EMDR עלול לעורר תגובות פיזיולוגיות חזקות כמו דפיקות לב, הזעה, קוצר נשימה או תחושות אחרות הקשורות לעוררות יתר. שילוב המיינדפולנס במהלך הטיפול עוזר למטופלים ללמוד לנשום ולהירגע, מה שמקטין את הסיכוי להצפה רגשית. טכניקות כמו נשימה עמוקה ומודעות לתחושות הגוף יכולות לסייע להרגיע את הגוף ולאפשר למטופל להמשיך בעיבוד בצורה רגועה ומאוזנת יותר.
כאשר זיכרונות טראומטיים עולים בטיפול EMDR, מטופלים נוטים פעמים רבות לשפוט את עצמם או לחוות תחושות של בושה, אשמה או פחד. תרגול מיינדפולנס מקנה להם את הכלים לזהות מחשבות אלה, להתבונן בהן מבלי להזדהות עמן, וליצור חווית התמודדות בריאה יותר.
כדי לשלב בהצלחה את גישות EMDR ומיינדפולנס בטיפול, המטפלים צריכים לפתח תהליך מדורג המשלב כלים מכל אחת מהגישות בהתאם לצרכיו ולקצב ההתקדמות של המטופל. להלן תיאור שלבים אפשרי לשילוב כזה:
בשלב הראשון, המטפל מכין את המטופל לתהליך העיבוד ומסביר את העקרונות של EMDR ומיינדפולנס. השלב כולל היכרות עם הכלים שהמטופל ישתמש בהם במהלך הטיפול, ולימוד של טכניקות נשימה, הרפיה, וקשב לגוף. במקרים מסוימים, המטפל עשוי להתחיל את המפגשים בתרגול מיינדפולנס כדי להרגיל את המטופל למצב של קשיבות לא שיפוטית.
כדי להכין את המטופל לשלב עיבוד הזיכרונות, המטפל מדריך אותו בתרגול מיינדפולנס לשם פיתוח עמידות רגשית. תרגול זה מתמקד בנשימה ובמודעות לתחושות הגוף ומאפשר למטופל להישאר נוכח גם כאשר עולים רגשות חזקים. בשלב זה, המטופל לומד להכיר את תחושותיו ולזהות אותן מבלי להזדהות עמן, וכך מתאפשרת התמודדות טובה יותר עם עיבוד הזיכרונות בשלבים מתקדמים.
כאשר המטופל מגיע לשלב העיבוד בפועל, המטפל מנחה אותו בעיבוד זיכרונות טראומטיים באמצעות גירויים בילטרליים, כגון תנועות עיניים או צלילים. בכל פעם שעולים רגשות עזים, המטפל משלב תרגולי מיינדפולנס קצרים, כמו התמקדות בנשימה או חזרה לתחושות הגוף, כדי לשמור על יציבות רגשית. המיינדפולנס עוזר למטופל לחוות את הרגש מבלי להיות מוצף, ולאפשר לזיכרונות לעבור עיבוד מתוך מודעות קשובה ועמידה.
לאחר שהזיכרונות עברו עיבוד מחדש, המטפל עוזר למטופל לזהות אמונות חיוביות ואופטימיות על עצמו ועל יכולותיו. המיינדפולנס מאפשר למטופל להתבונן באמונות אלו ולחוש את התחושות הנעימות שמתקשרות להן, תוך כדי פיתוח יכולת להישאר עם התחושות החיוביות. לדוגמה, המטופל עשוי להתמקד בתחושת רוגע או חמימות שנלווית לאמונה כמו "אני שווה" או "אני מסוגל להתמודד".
בשלב האחרון, המטפל מסייע למטופל להכין את עצמו להתמודדות עם מצבים מאתגרים בעתיד. המטופל לומד כיצד להפעיל את הכלים שלמד בטיפול – גישת המיינדפולנס, טכניקות נשימה וכלים נוספים – במצבים שבהם עלולים להתעורר זיכרונות כואבים או תגובות רגשיות עוצמתיות. כך, המטופל מסיים את הטיפול כשהוא מצויד בכלים להתמודדות גם אחרי סיום הטיפול.
השילוב בין EMDR ומיינדפולנס מקבל תמיכה מחקרית רחבה, במיוחד בשנים האחרונות כאשר חוקרים החלו לבחון את ההשפעה המשולבת של שתי הגישות על אוכלוסיות המתמודדות עם טראומות מורכבות.
מחקר שהתבצע באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה (Jones et al., 2017) מצא כי שילוב של EMDR עם תרגולי מיינדפולנס הפחית באופן משמעותי את תסמיני ה-PTSD בקרב מטופלים שסבלו מטראומות קשות. החוקרים גילו כי המטופלים שהשתמשו במיינדפולנס בתהליך העיבוד הראו עמידות רגשית גבוהה יותר, דבר שהקל עליהם לעבור את השלבים המורכבים של EMDR.
במחקר נוסף שנערך על ידי ד"ר סוזן מריק וד"ר דניאל דנזיגר (2019), נמצא כי מטופלים ששילבו מיינדפולנס בתהליך EMDR הפחיתו את תגובות העוררות הפיזיולוגית (כגון דפיקות לב מהירות) בהשוואה למטופלים שטופלו ב-EMDR בלבד. השילוב סייע למטופלים להישאר רגועים גם כאשר עלו זיכרונות כואבים, דבר שהפך את הטיפול לפחות מאיים ומאפשר לעיבוד להיות יעיל יותר.
מחקר נוסף בוחן את השפעת המיינדפולנס בפני עצמו על עיבוד זיכרונות טראומטיים, ללא קשר ל-EMDR. מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד ב-2015 הראה כי מטופלים שהתאמנו על מיינדפולנס הראו יכולת מוגברת לשהות עם רגשותיהם ולהתבונן עליהם בצורה ניטרלית. השימוש במיינדפולנס הוביל להפחתת חרדה ואפילו לשיפור ביחסים בין-אישיים, כתוצאה מהיכולת לפתח קבלה עצמית ולשחרר שיפוטים עצמיים.
למרות היתרונות הבולטים של שילוב EMDR ומיינדפולנס, קיימים גם אתגרים בהטמעת השילוב הזה בטיפול.
האתגר הראשון הוא הצורך של המטופל להישאר נוכח במהלך העיבוד של EMDR, דבר שעלול להקשות על אנשים שאינם רגילים לתרגל מיינדפולנס. עבור מטופלים אלו, הכנה ראשונית במיינדפולנס עשויה להיות חיונית לפני תחילת התהליך המלא של EMDR. מטפלים צריכים להתאים את הטיפול כך שיתאים לקצב ההתקדמות של המטופל ולרמות הקושי הרגשיות שהוא יכול לשאת.
חלק מהמטופלים עשויים לחוות עלייה ברגישות ובפגיעות הרגשית כתוצאה מתרגול מיינדפולנס. הדבר עשוי להקשות עליהם להתמודד עם זיכרונות טראומטיים כאשר הם עולים במהלך EMDR. במקרים כאלה, המטפל עשוי להאט את הקצב או להפסיק את השימוש במיינדפולנס לתקופה, עד שהמטופל ירגיש יותר בטוח עם החוויות שעולות.
EMDR היא שיטה שמתמקדת בעיבוד זיכרונות מהעבר, בעוד שמיינדפולנס מתמקד בהישארות ברגע הנוכחי. מטפלים צריכים ליצור איזון בין שני ההיבטים, ולעזור למטופל להיות נוכח ברגע מבלי להימנע מההתמודדות עם חוויות מהעבר. שילוב נכון בין השיטות מצריך גמישות רבה מצד המטפל והבנה עמוקה של הצרכים הרגשיים של המטופל.
מטופלת בת 34 הגיעה לטיפול עקב PTSD כתוצאה מתאונת דרכים קשה. היא חוותה סיוטים חוזרים, תחושות של חוסר אונים וחרדה מוגברת בכל פעם שהתקרבה לכביש. בתחילת הטיפול, המטפלת שלה שילבה תרגולי מיינדפולנס כמו התמקדות בנשימה ומודעות לתחושות הגוף, כדי שתלמד לשהות עם רגשותיה בצורה לא שיפוטית. במהלך תהליך העיבוד ב-EMDR, המטופלת הצליחה להשתמש בנשימה הקשובה כדי להרגיע את עצמה, ולהפחית את עוצמת התגובות הפיזיולוגיות שהופיעו כאשר עלו זיכרונות מהתאונה. לאחר מספר מפגשים, היא חוותה ירידה משמעותית בסימפטומים ואף חזרה לנהיגה בביטחון רב יותר.
מטופל בשנות ה-20 לחייו פנה לטיפול בעקבות חרדה חברתית שגרמה לו להימנע ממפגשים חברתיים ומחוויות חדשות. המטפל החל בתרגולי מיינדפולנס כדי ללמד את המטופל להבחין במחשבות ובתחושות שלו מבלי להזדהות עמן או לשפוט את עצמו. עם הזמן, המטופל למד להתמודד עם תחושת הלחץ והחרדה, ובאמצעות שלבי EMDR, הוא הצליח לעבד זיכרונות עבר שתרמו לחרדה החברתית. השילוב בין מיינדפולנס ו-EMDR אפשר לו להרחיב את יכולתו להתמודד עם תחושותיו ולפתח עמידות רגשית במצבים חברתיים.
השילוב של EMDR ומיינדפולנס מציע דרך טיפולית אינטגרטיבית שמספקת ריפוי ברמה עמוקה, עיבוד זיכרונות טראומטיים תוך שמירה על איזון רגשי, ופיתוח יכולות של קשיבות ונוכחות ברגע. שילוב זה מסייע למטופלים לחוות חוויות כואבות בצורה רגועה וממוקדת יותר, ויוצר עבורם כלים יעילים להתמודדות עם לחצים וחרדות במגוון מצבים בעתיד.
EMDR מספק כלי עיבוד ייחודי לשחרור זיכרונות טראומטיים, בעוד שמיינדפולנס מקנה למטופלים את הכלים להישאר נוכחים ברגע, להתמודד עם רגשות מורכבים ולהתבונן בהם בצורה לא שיפוטית. במקביל, המטפלים המיישמים את השילוב צריכים לנהוג בגמישות ולוודא שהטיפול מותאם אישית לצרכים וליכולות של כל מטופל ומטופלת.
באמצעות השילוב בין שתי הגישות, מטופלים חווים לא רק עיבוד רגשי מעמיק אלא גם יכולת להסתכל על זיכרונותיהם באופן בריא ומעורר חמלה.