EMDR, שפותח בסוף שנות ה-80 על ידי ד"ר פרנסין שפירו, הוא טיפול חדשני שתכליתו לסייע לאנשים הסובלים מהשפעות של טראומה, ובמיוחד מהפרעת פוסט טראומה (PTSD). ד"ר שפירו גילתה את האפקט של תנועות עיניים על עיבוד רגשי בעת שהיא התהלכה בפארק, תובנה שהובילה לפיתוח השיטה. PTSD, הפרעה אשר נוצרת לאחר חוויית אירוע טראומטי או סדרה של אירועים, מאופיינת במגוון רחב של תסמינים קשים ומפריעים, כולל עוררות יתר, שינויים שליליים בחשיבה ובתחושות, חוויית רגשות קיצוניים של אשמה או בושה, פלאשבקים, סיוטים, והימנעות מזכרונות הטראומה.
במהלך טיפול EMDR, המטפל מנחה את המטופל להיזכר באירוע הטראומטי בזמן שהוא מבצע תנועות עיניים מהירות או חווה סוגים אחרים של גירויים חלופיים, כמו צלילים או מגע. תנועות אלו מדמות את התהליך הטבעי של המוח לעיבוד והתמודדות עם זכרונות במהלך שינה, במיוחד בשלב REM, שבו יש תנועות עיניים מהירות. התיאוריה מניחה שעל ידי שימוש בגירויים אלו, המוח יכול "לפתוח" ולעבד מחדש את הזיכרון הטראומטי, דבר שמפחית את ההשפעות השליליות שלו על האדם.
מחקרים שנערכו מאז הפיתוח של EMDR הצביעו על אפקטיביותו הגבוהה בטיפול ב-PTSD, כאשר מטופלים רבים מדווחים על ירידה משמעותית בתסמינים ושיפור באיכות החיים. השיטה זכתה להכרה ולקבלה בקרב קהילת הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה העולמית והומלצה על ידי ארגונים רפואיים בינלאומיים כמו האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה והארגון העולמי לבריאות.
ניתן למצוא דוגמאות רבות לשינויים חיוביים שחוו מטופלים שעברו טיפול EMDR. מקרים של חיילים שחזרו משדה הקרב עם PTSD, נפגעי אונס, ואנשים שחוו טראומות ילדות מורכבות, כולם מצאו עזרה וריפוי באמצעות השיטה הזו. תהליך הטיפול ב-EMDR מאפשר להם להתמודד עם הזיכרונות הכואבים בדרך שמפחיתה את ההשפעה השלילית שלהם על חייהם ומאפשרת להם לחזור ולחוות רווחה נפשית.
בסיכום, אי אם די אר מציע גישה חדשנית ויעילה לטיפול בטראומה וב-PTSD, עם בסיס תאורטי מוצק ותמיכה מחקרית רבה. הגישה מאפשרת עיבוד והתמודדות עם זכרונות טראומטיים בצורה שמפחיתה את הסימפטומים הקשים ומשפרת את איכות חיי המטופלים.
ד"ר פרנסין שפיר
EMDR קיבלה אישורים רבים לאפקטיביות שלה, במיוחד לאחר שנערכו מחקרים על לוחמים לשעבר ממלחמת וייטנאם, אשר סבלו מ-PTSD לאורך שנים רבות. המחקרים הראו כי שימוש בטכניקת EMDR הוביל לשיפור משמעותי בתסמיני ה-PTSD, כולל פחות פלאשבקים, חלומות רעים, ותחושת עוררות יתר. מעבר לכך, היכולת של השיטה להביא לשיפורים אלו במהלך תהליך טיפולי יחסית ממוקד ולא ארוך מהווה יתרון משמעותי, הופך אותה לאפשרות טיפולית נגישה ויעילה לאנשים הזקוקים לעזרה.
הפוטנציאל של EMDR נמצא להיות רחב הרבה יותר מטיפול ב-PTSD בלבד. מחקרים גילו את יעילותה גם בהתמודדות עם מגוון רחב של מצבים נפשיים כגון חרדות, דיכאון, ועיבוד דפוסים שליליים שנוצרו כתוצאה מחוויות מוקדמות. אי אם די אר מסייעת בשינוי תגובות אוטומטיות ודפוסי חשיבה שליליים שמשפיעים על התנהלות היומיומית של האדם, מה שהופך אותה לכלי יעיל ביותר לשיפור איכות החיים. למשל, אנשים הסובלים מחוויות של חוסר ערך עצמי או קשיים ביחסים בינאישיים מוצאים ב-EMDR דרך לעבד מחדש את האירועים הקשים שהובילו להתפתחות הדפוסים הללו, ובכך לצעוד קדימה לחיים טובים יותר.
בהרחבה נוספת, התברר כי EMDR מציעה תועלות גם בטיפול בהתמכרויות שונות, על ידי עזרה לאנשים להבין ולעבד את הגורמים הרגשיים והטראומטיים העומדים בבסיס ההתמכרות. דרך זו מאפשרת למטופלים לפתח אסטרטגיות חדשות להתמודדות עם דחפים ורגשות שליליים, תוך שיפור התמודדות עם החיים היומיומיים. הגמישות והיעילות של EMDR, שהוכחו במחקרים ובפרקטיקה, מציעות תקווה ואפשרויות חדשות לאנשים רבים שמחפשים דרכים להתמודד עם קשיים נפשיים ולחוות שיפור משמעותי באיכות חייהם.
העיקרון הבסיסי של טיפול EMDR מתמקד בשימוש בתנועות בי-לטרליות, שהן אמצעי להפעיל באופן סירוגיני את שני חצאי המוח – ימין ושמאל. תנועות אלו, שניתן לבצע באמצעות תנועות עיניים ימינה ושמאלה, מגע (כגון תיפוף קל וחוזר על גוף המטופל) או גירויים שמיעתיים (כמו צלילים שמתנגנים לסירוגין מימין ומשמאל), מיועדות לסייע ביצירת תהליך פסיכולוגי שמטרתו לפתוח את האפשרות לעיבוד נפשי מחודש של זיכרונות טראומטיים או דפוסים שליליים.
הרעיון מאחורי השימוש בגירויים בי-לטרליים הוא לחזק את התקשורת בין שני חצאי המוח, מה שמאפשר למוח לעבד מחדש ולאחסן מחדש את הזיכרונות הטראומטיים בצורה שתפחית את ההשפעה הרגשית השלילית שלהם על האדם. כאשר המטופל מתמקד באירוע טראומטי או בדפוס שלילי בעת קבלת גירויים בי-לטרליים, המוח עובר תהליך שבו הזיכרונות הללו מעובדים מחדש, מה שיכול להוביל להקטנת החוויה הרגשית השלילית ולשיפור בתחושת הרווחה.
תהליך זה, שמתרחש במהלך טיפול EMDR, נתמך על ידי תיאוריות בנוירופסיכולוגיה שמצביעות על כך שהעיבוד הנוירולוגי של זיכרונות טראומטיים יכול להיעצר או להתפרק כתוצאה מהטראומה. EMDR מספקת כלי ל"שחרור" ולהמשך העיבוד הזה, על ידי יצירת סביבה בטוחה בה המטופל יכול לחוות את הזיכרונות הללו בצורה מבוקרת ובתמיכה של המטפל.
מטרת הטיפול היא לא רק להקהות את התגובה הרגשית לאירועים אלו, אלא גם לאפשר למטופל לפתח תפיסה חדשה ויותר בריאה כלפי האירועים הללו ואת ההשפעה שלהם על חייו. בכך, EMDR מסייעת לאנשים להתמודד עם טראומות ודפוסים שליליים באופן שמקדם ריפוי נפשי ושחרור מהתגובות וההשפעות הלא בריאות שהם יוצרים.
בנוסף לתנועות העיניים, טיפול EMDR יכול להיות משולב עם תרגולי מיינדפולנס, שמטרתם להעצים את היכולת של המטופל להיות נוכח ברגע הנוכחי, להתמודד עם כאבים רגשיים ופיזיים ולשמור על מרחק מהם, מבלי להתחבר לשיפוטיות או לתגובות אוטומטיות. השילוב בין EMDR למיינדפולנס מאפשר למטופל לפתח יכולת גבוהה יותר של ניהול רגשות ומחשבות, ובכך לטפל בצורה יותר יעילה בהשפעות הטראומה.
כמה תאוריות מנסות להסביר את האופן שבו EMDR פועלת ברמה המוחית, כולל התיאוריה שהיא עוזרת ל"הפעיל" מחדש את מערכת העיבוד הנוירולוגי שנפגעה עקב טראומה. על אף המחקרים הרבים שתומכים ביעילותה של EMDR, עדיין ישנם אספקטים שלא הובהרו לחלוטין בנוגע לאופן הפעולה המדויק ברמה הנוירולוגית. עם זאת, EMDR נחשבת לטיפול מבוסס ראיות מדעיות, עם הוכחות רבות ליעילותה בטיפול ב-PTSD, חרדות, דיכאון, וקשיים נפשיים אחרים.
חשוב לציין שלמרות ההצלחות המשמעותיות של EMDR, השיטה אינה מתאימה לכל אחד. ישנם מקרים בהם אנשים עשויים למצוא את התהליך מאתגר או לא יעיל עבורם. עם זאת, עבור רבים אחרים, EMDR מספקת אפשרות להתמודדות עם טראומות באופן שמאפשר לא רק להתגבר על הקשיים אלא גם לזהות ולחוות צמיחה אישית והתחזקות בעקבות החוויות האלו. היכולת להפוך אירועים טראומטיים למקור של צמיחה ולקח לחיים מדגימה את הפוטנציאל הרב של EMDR לשינוי חייב וארוך טווח בחיי אנשים הסובלים מהשפעות של טראומה.