השלכות הגירושים על מבוגרים וילדים
05/03/2025 Psychologim.com
Psychologim.com | 25/02/2025 17:20מצבי פרידה וגירושין הם בין האירועים המשמעותיים והמשבריים ביותר בחיי משפחה. מעבר לשינוי הסטטוס הזוגי, מדובר באירוע רב-שכבתי שמשפיע על תחושת העצמי של ההורים, על מערכת היחסים עם הילדים, על חיי החברה והיציבות הכלכלית. מטופלים המתמודדים עם גירושין חווים לעיתים קרובות הצפה רגשית הכוללת כעס, אכזבה, פחד, בדידות וחרדה מפני העתיד. כאשר ישנם ילדים בתמונה, האתגר גדל עוד יותר, שכן נדרשת יכולת להמשיך לתפקד כהורה אחראי, גם כאשר ההתמודדות האישית נמצאת בשיאה.
מטפלים העובדים עם משפחות בתהליך פרידה נתקלים פעמים רבות במבוי סתום טיפולי. שיטות טיפול מסורתיות, כמו טיפול דינמי או טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT), מסייעות בעיבוד רגשי, אך הן אינן תמיד מספקות כלים מעשיים להתמודדות עם המציאות היומיומית המשתנה במהירות. כאשר המטופלים חווים מצוקה מיידית – קושי בניהול תקשורת עם בן הזוג לשעבר, תחושות אובדן שליטה, חשש מהשלכות משפטיות או כלכליות – הם זקוקים לגישה שתספק להם מענה פרקטי. כאן נכנס האימון ככלי טיפולי משלים.
אימון (coaching) מבוסס על תפיסה ממוקדת תוצאה, המעודדת את המטופלים לזהות את מוקדי ההשפעה שלהם ולבצע צעדים אקטיביים ליצירת שינוי. הוא אינו מחליף את העיבוד הרגשי, אלא מוסיף ממד נוסף: מעבר ממצב של תקיעות וחוסר אונים למצב של עשייה. במקרים של גירושין, אימון מאפשר למטופלים להבין כיצד לנווט את חייהם האישיים וההוריים, תוך פיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם שינויים בלתי נמנעים.
מטפלים המשלבים גישות אימוניות בעבודתם יכולים להעניק למטופלים שלהם מסגרת מובנית יותר, המובילה לשינוי קונקרטי. אימון עוזר להורים לפרק את המשבר לשלבים קטנים וברורים, לזהות דפוסים בלתי מסתגלים ולבנות אסטרטגיות פעולה, תוך שמירה על יציבות רגשית ושיפור יכולת ההסתגלות. במקום להתמקד אך ורק בעיבוד הכאב, האימון מסייע למטופלים לזהות כיצד הם יכולים לפעול בהווה כדי לבנות עתיד טוב יותר לעצמם ולילדיהם.
אימון הוא שיטה טיפולית ממוקדת פעולה, המדגישה את ההווה ואת העתיד במקום התעמקות בעבר. בניגוד לטיפול המסורתי, שבו המטופל חוקר את חוויותיו המוקדמות ואת השפעתן על דפוסי ההתנהגות שלו, האימון שואל: "מה ניתן לעשות עכשיו כדי לשפר את המצב?" תפיסה זו הופכת את האימון לכלי רב-עוצמה במצבי פרידה וגירושין, בהם אנשים חווים תחושת תקיעות וחוסר שליטה.
הורים גרושים נמצאים לרוב במצב שבו כל פעולה שלהם משפיעה ישירות על הדינמיקה המשפחתית, אך הם מתקשים לזהות אפשרויות לשינוי. לדוגמה, מטופל יכול להגיע לטיפול עם תחושה שהוא לכוד במערכת יחסים עוינת עם בן הזוג לשעבר, ושהדבר פוגע בילדים. בגישה טיפולית מסורתית, ההתמקדות תהיה בהבנת הרגשות ובמקורותיהם, בעוד שבגישה האימונית, ההתמקדות תהיה באיתור פעולות קונקרטיות שניתן לנקוט כדי לשפר את המצב.
אחד העקרונות החשובים באימון הוא הפרדת תחומי שליטה. פעמים רבות, מטופלים משקיעים אנרגיה רבה בניסיון לשנות את התנהגותם של אחרים – בן הזוג לשעבר, הילדים, הסביבה – במקום להתמקד במה שבאמת בשליטתם. אימון מסייע למטופלים לזהות אילו היבטים נמצאים בשליטתם ואילו אינם, ולמקד את האנרגיה שלהם בבניית פתרונות במסגרת היכולת האישית שלהם. לדוגמה, במקום להתלונן על כך שההורה השני אינו משתף פעולה, ניתן לעבוד על פיתוח אסטרטגיות תקשורת טובות יותר, או על דרכים ליצירת גבולות ברורים יותר.
אימון גם מאפשר להגדיר יעדים ברורים ולמדוד התקדמות. בעוד שטיפול רגשי עשוי להימשך תקופה ארוכה מבלי שהמטופל יחוש בשינוי ברור, אימון מבוסס על יצירת מטרות מדידות, כגון הפחתת כמות הוויכוחים עם בן הזוג לשעבר, שיפור ההתארגנות של סדרי ההורות המשותפת, או פיתוח מיומנויות לניהול סטרס.
באמצעות כלים מעשיים כמו זיהוי טריגרים, שיפור מיומנויות תקשורת ולמידת טכניקות ויסות רגשי, אימון מעניק למטופלים דרך ברורה להתמודדות עם המציאות החדשה. הוא מאפשר להם לצאת ממעגל ההאשמות והתקיעות ולהתקדם לעבר פתרונות פרקטיים שייטיבו עמם ועם משפחתם.
אחד האתגרים המשמעותיים בעבודה עם הורים גרושים הוא שמירה על ניטרליות המטפל. מטופלים רבים מגיעים לטיפול כשהם מחפשים חיזוק לנרטיב שלהם – הצדקה לכעסם, אישור לכך שהם הקורבן בסיטואציה, ולעיתים אף תמיכה שתסייע להם "לנצח" את בן הזוג לשעבר במאבק המשפטי או ההורי. כאשר מטפל נתפס כמי שנוטה לאחד הצדדים, האמון בתהליך הטיפולי עלול להיפגע, ואף להוביל לכך שהמטופל יפסיק את הטיפול.
כאן טמון כוחו של האימון – באמצעות מתודולוגיה ממוקדת-פתרון, המטפל יכול להימנע מהתמקדות במי צודק ולהתמקד בשאלה "כיצד ניתן לקדם שינוי?". במקום לנהל דיונים על אשמה וצדק, האימון מסייע להורה לקחת אחריות אישית על מצבו ולמצוא פתרונות יישומיים להתמודדות עם האתגרים הרגשיים והמעשיים הכרוכים בגירושין.
שמירה על ניטרליות אינה משמעה הימנעות מהבעת עמדה, אלא יצירת מסגרת טיפולית ברורה שבה ההורה מונחה לזהות כיצד הוא עצמו יכול להשפיע לטובה על מצבו. לדוגמה, כאשר מטופל טוען כי "בן הזוג לשעבר מסית את הילדים נגדי", אימון יעודד אותו לשאול:
באמצעות מתודות כמו חקר-מקרה, סימולציות ומשוב ממוקד, האימון מאפשר למטפל לכוון את המטופלים לראייה מציאותית יותר של מצבם, תוך הבנה כיצד ההתנהגות שלהם משפיעה על הדינמיקה המשפחתית. כך המטופלים לומדים לקחת אחריות על חלקם בקונפליקט ולאפשר לעצמם התקדמות, במקום להיתקע בתחושות של קורבנות וכעס בלתי פתור.
יתרון נוסף של אימון הוא בכך שהוא מסייע למטפל עצמו להימנע מהיסחפות רגשית למאבקים של המטופלים. אימון מעניק למטפל כלים להצבת גבולות ברורים, שמירה על פרספקטיבה רחבה, וניהול מקצועי של הדינמיקה הטיפולית כך שלא יהפוך לצד במאבק. בכך, האימון אינו רק כלי למטופל, אלא גם למטפל, שמקבל מסגרת ברורה להובלת התהליך הטיפולי בצורה מאוזנת ופרודוקטיבית.
אחד האתגרים המרכזיים בתהליך פרידה וגירושין הוא שינוי הדינמיקה הבין-אישית בין בני הזוג לשעבר. כאשר מערכת היחסים הופכת מעימות זוגי לתקשורת הורית משותפת, הורים רבים מתקשים להתנתק מדפוסים ישנים ולפתח דרך חדשה לתקשורת שתהיה אפקטיבית ונעדרת מתחים מיותרים. אימון מציע גישה ייחודית שמסייעת למטופלים לעבור מדפוסים לא מסתגלים – כגון התגוננות, האשמות ותגובות אמוציונליות – אל דינמיקה אפקטיבית יותר, המבוססת על תכנון, תיאום ואחריות אישית.
הורים רבים ממשיכים להתנהל מתוך דפוסי תקשורת שמקורם במערכת היחסים הזוגית, גם לאחר הגירושין. לדוגמה, הורה שמרגיש נפגע או נבגד עלול להשליך רגשות אלו לתוך הדינמיקה ההורית, ולפעול מתוך צורך "להחזיר" או "לנצח" את הצד השני. אימון מאפשר להורים לזהות את הרגשות העומדים בבסיס ההתנהגות שלהם ולפתח מודעות שתאפשר להם לשלוט באופן שבו הם מתקשרים עם בן הזוג לשעבר.
אחת הדרכים שבהן אימון מסייע היא פיתוח אסטרטגיות לתקשורת לא-רגשית. לדוגמה, ניתן ללמד הורים כיצד להשתמש בתקשורת כתובה ממוקדת (כגון דוא"ל או הודעות ענייניות) במקום שיחות טלפון שעלולות להוביל להסלמה רגשית. באמצעות תרגול של ניהול שיח ממוקד פתרון, אימון עוזר להורים להימנע מפרשנויות רגשיות וליצור מסגרת עבודה עניינית לתיאום הטיפול בילדים.
האימון גם מאפשר להורים לזהות מהם הגורמים שמפעילים אצלם תגובות רגשיות עוצמתיות, וכיצד ניתן לנווט אותן באופן שמאפשר להם לפעול בצורה פרודוקטיבית. לדוגמה, אם הורה נוטה להיכנס למצוקה רגשית בכל פעם שהוא מקבל הודעה מבן הזוג לשעבר, ניתן לעבוד על פיתוח מנגנוני ויסות רגשיים – כמו המתנה של כמה דקות לפני תגובה, ביצוע תרגילי נשימה, או כתיבת תגובה ראשונית מבלי לשלוח אותה מיד.
נוסף לכך, אימון מסייע להורים לראות את ההבדל בין "הובלה" לבין "שליטה". פעמים רבות, הורים מנסים לכפות על הצד השני התנהגות מסוימת מתוך מחשבה שכך יוכלו להבטיח יציבות לילדיהם. אולם בפועל, ניסיון לכפות שליטה מוביל להתנגדות ולהחרפת הקונפליקט. אימון מסייע להורים לזהות כיצד הם יכולים להוביל את הסיטואציה מתוך דוגמה אישית, הצבת גבולות ברורים וניהול רגשי מאוזן – במקום לנסות לשלוט בתגובות ובהתנהגות של הצד השני.
באמצעות תרגול מעשי ושימוש בטכניקות אימוניות כמו "מיפוי טריגרים", "שיח ממוקד פתרון" ו"עיצוב תגובות מותאמות", אימון מעניק להורים כלים שיאפשרו להם ליצור סביבה בריאה ומאוזנת יותר עבורם ועבור ילדיהם. ככל שהדינמיקה הופכת לאפקטיבית יותר, כך קטן הסיכוי שהילדים ייפגעו מהקונפליקט, וגדל הסיכוי לבניית מערכת יחסים הורית מתפקדת לטווח הארוך.
גירושין אינם משפיעים רק על בני הזוג שנפרדים, אלא גם ובעיקר על הילדים, הנמצאים בלב השינוי המשפחתי. ילדים נוטים לחוות בלבול רגשי, חרדה, חוסר יציבות ולעיתים אף רגשות אשמה, מתוך אמונה מוטעית שהם אחראים למצב. כאשר הקונפליקט בין ההורים נמשך גם לאחר הפרידה, ההשלכות על רווחת הילדים עלולות להיות חמורות, ולכלול קשיים רגשיים, בעיות התנהגות, ירידה בלימודים וקשיים חברתיים. לכן, חלק בלתי נפרד מההתערבות במקרים של גירושין הוא ליווי ההורים בפיתוח כלים שיאפשרו להם להגן על ילדיהם מהשפעות שליליות של הסכסוך.
אימון מהווה כלי מרכזי בעבודה עם הורים, בכך שהוא מסייע להם לפתח מודעות עמוקה יותר לאופן שבו ההתנהגות שלהם משפיעה על ילדיהם. פעמים רבות, הורים מאמינים כי ילדיהם אינם מודעים למתחים שבין ההורים או שאינם מושפעים מהם, אך בפועל, ילדים קולטים גם את האינטראקציות הסמויות ביותר. אימון מאפשר להורים להבין כיצד דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם מקרינים על ילדיהם, ולפתח אסטרטגיות שמטרתן לצמצם את הנזק הרגשי שעלול להיגרם לילדים כתוצאה מהקונפליקט.
לדוגמה, אימון יכול לסייע להורים לזהות באילו מצבים הם משדרים מסרים שליליים על ההורה השני, גם אם לא במתכוון. התבטאויות כמו "אמא שלך שוב איחרה להחזיר אותך" או "אבא שלך אף פעם לא חושב עלינו" עלולות לגרום לילדים לתחושות נאמנות כפולה, אשמה או חרדה. האימון מציע תרגול מעשי שבו הורים לומדים כיצד לנסח מסרים ניטרליים ומותאמים לילדים, המאפשרים להם לשמור על קשר חיובי עם שני ההורים.
יתרון נוסף של אימון הוא בכך שהוא מסייע להורים להבחין בין רגשותיהם האישיים לבין צורכי ילדיהם. כאשר הורה כועס או פגוע, הוא עלול – מבלי לשים לב – להשליך את רגשותיו על הילדים, למשל על ידי מניעת קשר עם ההורה השני, או על ידי הפגנת דיסטנס כלפי הילד בעת שהוא חוזר מביתו של ההורה האחר. אימון מסייע להורים לזהות מתי רגשותיהם משתלטים על ההתנהלות שלהם כהורים, ולפתח כלים שיאפשרו להם לווסת את הרגשות כך שלא יפגעו בילדים.
באמצעות כלים כמו "תחקור עצמי" ו"משחקי תפקידים", אימון מסייע להורים להבין כיצד ילדיהם חווים את המציאות המשפחתית, וכיצד ניתן ליצור עבורם תחושת יציבות, ביטחון ושייכות. כאשר ההורים לומדים לנהל את הקונפליקט ביניהם בצורה בריאה יותר, הילדים יכולים להרגיש שהם אינם חלק מהמאבק, אלא ממשיכים לקבל אהבה ותמיכה משני הוריהם, גם אם הם אינם חיים יחד.
המעבר מגישה טיפולית מסורתית לגישה המשלבת אימון משנה באופן משמעותי את האופן שבו מטפלים עובדים עם משפחות במשבר. בעוד שהטיפול הקלאסי מתמקד בעיקר בעיבוד רגשי ובהבנה עמוקה של הדינמיקה המשפחתית, אימון מציע תוספת פרקטית – כלים מעשיים שמאפשרים למטופלים להתקדם לעבר שינוי מוחשי ומדיד. בגירושין ובקונפליקטים משפחתיים, שבהם הדינמיקה עשויה להיות תקועה או סוערת במיוחד, אימון מעניק למטפל יכולת לסייע למטופלים בצורה תכליתית ומכוונת-תוצאה.
אחד ההיבטים החשובים ביותר של אימון הוא יצירת תחושת שליטה עבור המטופלים. כאשר אדם חווה גירושין, הוא עלול לחוש שהנסיבות שולטות בו – שבן הזוג לשעבר, בית המשפט, המערכת המשפטית או אפילו ילדיו קובעים עבורו כיצד ייראה עתידו. אימון מסייע למטופל לקחת מחדש את המושכות לידיו, ולזהות מהם הצעדים שהוא עצמו יכול לנקוט כדי לשפר את מצבו. גם אם המטופל אינו יכול לשלוט בהחלטותיו של הצד השני, הוא יכול לשלוט באופן שבו הוא מגיב, בתקשורת שהוא יוצר ובדרך שבה הוא תופס את הסיטואציה.
בנוסף, אימון מאפשר יצירת גשר בין המטפל למטופל, במיוחד כאשר המטופל מתקשה להתחבר לטיפול רגשי עמוק או אינו מעוניין בתהליך ממושך. מטופלים רבים מחפשים פתרונות פרקטיים ומהירים, במיוחד במצבים שבהם יש לחץ חיצוני – כמו קונפליקט משפטי או הצורך להסתגל לשגרה הורית חדשה. כאשר מטפלים משלבים עקרונות אימוניים בטיפול, הם יכולים להציע מענה רחב יותר שמתאים למגוון רחב של מטופלים, כולל כאלה שאינם נמשכים לטיפול המסורתי.
מעבר לכך, אימון מעניק למטפלים כלים לניהול מצבי קונפליקט בתוך התהליך הטיפולי עצמו. לא אחת, מטפלים מוצאים עצמם מול מטופלים שמתעקשים על נקודת מבטם ואינם פתוחים לבחינת אפשרויות חדשות. במצבים כאלה, אימון מאפשר למטפל לנתב את השיח בצורה שמקדמת שינוי, תוך שימוש בטכניקות כמו הצבת שאלות ממוקדות, תרגול סימולציות, ומתן משוב על התנהגויות לא-מקדמות. תהליך זה יוצר שינוי לא רק אצל המטופלים, אלא גם בתפקידו של המטפל, שהופך ממקשיב ומכיל למנחה אקטיבי שמוביל את המטופלים לתוצאות ממשיות.
העתיד של טיפול במשפחות במשבר נמצא ככל הנראה בשילוב בין גישות שונות – בין העומק של טיפול פסיכולוגי לבין המעשיות של האימון. מטפלים שיאמצו את הכלים האימוניים יוכלו לסייע למטופלים שלהם לא רק להבין את רגשותיהם אלא גם לפעול לשיפור חייהם, ליצור דינמיקה הורית בריאה יותר, ולהפחית את רמות המתח והקונפליקט במשפחה. אימון, אם כך, אינו תחליף לטיפול אלא הרחבה חשובה שלו, במיוחד בעבודה עם הורים גרושים ועם משפחות המתמודדות עם שינויים משמעותיים.
