התקפי זעם

אירועים שונים עשויים לעורר התקפי זעם (Rage Attacks) בכל אחד מאיתנו, כמו התנהגות לא ראויה של אדם אחר או תקלות לא צפויות בעבודה, בלימודים או בבית. לעיתים, כעס זה מבוטא באופן כרוני כהתקפים, שמתארים אפיזודה של כעס ואלימות מילולית או פיזית. התקפי זעם בדרך כלל מתרחשים כלפי האנשים הקרובים אלינו ביותר – הורים, בני זוג וילדים. אנשים הכי קרובים אלינו מכירים אותנו הכי טוב ויודעים את כל סודותינו, וכאשר היחסים עימם טובים הם גורמים לנו את האושר הגדול ביותר. במצבים כאלה, חשוב לשים לב להתנהלות של כל הצדדים במערכת השלמה. בטיפול, נהוג לשלב הדרכה של בני משפחה או טיפול משפחתי על מנת לסייע לכל המשפחה לחוות את הטיפול.

תסמנים של התקפי זעם

התקפי זעם הם תגובות רגשיות חזקות שמתרחשות כתוצאה מאירועים או מצבים שמרגישים כאלו הם מאיימים, מתעללים או מתערבים בעקרונות חשובים. התסמינים של כוללים גורמים פיזיים, רגשיים והתנהגותיים.

1. תסמינים פיזיים: התקפי זעם יכולים לגרום לתחושת לחץ בחזה, היזעה, דופק מהיר, ריפוק בדם, כאבי ראש, יבושת, רעדות או כאבים בגוף.
2. תסמינים רגשיים: זעם עצבני יכול לגרום לתחושת עצב, כעס, אבולוציה, תחושות של נפילה, חרדה, אשמה או קנאה. במקרים קיצוניים, התקפים עלולים לגרום לדיכאון או רגשות של בידוד.
3. התנהגויות: התקפי זעם יכולים לגרום לתיאורים אגרסיביים או נקמניים, כמו לשמוע קולות גבוהים, לדבר בצורה משפילה, להיכות, לזרוק אובייקטים או להתעמתות פיזית. כמו כן, התקפי זעם יכולים לגרום לאדם לנסות להשתלט על המצב או לפגוע ברכוש.
4. ובות חברתיים: התקפי זעם עלולים להשפיע על היכולת לתקשר וליצור קשרים חברתיים בריאים. אנשים המתמודדים עם התקפי זעם עלולים להרגיש מנוכרים, להימנע ממפגשים חברתיים או לפגוע בקשרים עם בני משפחה, חברים ושותפים.
5. שינויים בתפקוד היומיומי: התקפי זעם יכולים להשפיע על התפקוד היומיומי של אדם, כולל פרודוקטיביות בעבודה, ביצועים בלימודים ויכולת לדאוג לצרכים הבסיסיים של בריאות גופנית ונפשית.
6. תגובות למתח: התקפי זעם עלולים להוביל לתגובות למתח שמתבטאות בכמה צורות, כמו לקפיצות תרבותיות, התרגשות יתר, אי שקט נפשי או עייפות.

תסמנים נוספים

1. שינויים בקצב החיים: התקפי זעם עלולים לגרום לשינויים בקצב החיים, כמו יכולת פחותה להתמודד עם שינויים או קפיצות בתפקוד היומיומי.
2. השפעות על הבריאות הנפשית: אנשים המתמודדים עם התקפי זעם עלולים לחוות ירידה בבריאות הנפשית, כולל קשיים בשינה, התקף חרדה, דיכאון או בעיות של ניהול זמן ועומס.
3. בעיות בריאות גופניות: ייתכן שהתקפי זעם ישפיעו על הבריאות הגופנית של אדם, מכיוון שלחץ ממושך עלול לגרום לבעיות בריאות גופניות כמו כאבים וכאבי ראש, ירידה במערכת החיסון ותסמונת המעיים הרגיזה.
4. יכולת פחותה להתמודד עם רגשות: אנשים המתמודדים עם התקפי זעם עלולים לגלות קשיים בזיהוי ובניהול רגשותיהם השונים, וכך גורם להרגשת תסכול, עצב או קיצוניות רגשית.
5. תקשורת פוגענית: התקפי זעם עלולים לגרום לתקשורת פוגענית עם אחרים, כמו קריאות, השמצות או פרובוקציות, מה שיכול להוביל להחמרה של המצב ולבעיות בין-אישיות.
6. קשיים בביטוי רגשי: התקפי זעם עלולים להוביל לקשיים בביטוי הרגשות בצורה בריאה ויעילה, דבר שעלול לגרום לכאב ולסבל נפשי.

טיפול בהתקפי זעם

טיפול פסיכולוגי בהתקפי זעם כולל מגוון שיטות וטכניקות המטרתן לעזור לאדם להבין ולנהל את הרגשות בצורה בריאה ויעילה. הנה כמה גישות עיקריות:

1. טיפול CBT: שיטה זו מתמקדת בהבנת היחס בין מחשבות, רגשות והתנהגות, ובשינוי תפיסות ותגובות לא בריאות לקשתות. כמו כן, טיפול זה מלמד טכניקות התנהגותיות כמו טכניקות הרגעה עצמית וייעוץ כיצד להשיב בצורה בריאה יותר.
2. טיפול EFT: שיטה זו מתמקדת בזיהוי והבנת הרגשות והצרכים הפנימיים העומדים מאחורי הזעם, ולפיכך מסייעת לאדם לבטא אותם בצורה בריאה ומתאימה.
3. מיינדפולנס: שיטה זו כוללת תרגולים של מיינדפולנס ומדיטציה על מנת להביא לתודעה מלאה של רגשות, מחשבות ותחושות גופניות, ולקבלם בצורה ללא שיפוטית. זה מסייע לפתח יכולת רבה יותר להתמודד עם רגשות זעם ולהגיב בצורה יותר מרגיעה ומבוססת-תודעה.
4. טיפול דינאמי: שיטה זו מתמקדת בחקירה של נסיבות ילדות, דפוסים קשורים וקונפליקטים פנימיים המשפיעים על רגשות הזעם. הטיפול מאפשר לחקור ולהבין את המקורות של הזעם ולעבוד על שינויים מבניים בפרספקטיבה ובהתנהגות.
5. טיפול קבוצתי: שיטה זו מבוססת על הצטרפות לקבוצות תמיכה או קבוצות טיפול שמטרתן לספק מקום בטוח ומקצועי לשיתוף חוויות ולמידת כלים חדשים לניהול הזעם.
6. טיפול זוגי ומשפחתי: שיטה זו מתמקדת בטיפול בבעיות הקשורות לזעם במסגרת זוגית או משפחתית, כגון דפוסי תקשורת לקויים, סכסוכים חוזרים ומתמשכים, והבנת צרכים ורגשות של הצד השני.

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי בהתקפי זעם יכול להיכנס כאחד מהכלים בטיפול משולב עבור מי שסובל מבעיות שליטה ותגובות לא בריאות. עם זאת, יש לשים לב כי התיקון המרכזי צריך להתבצע דרך שינוי תפיסות, רגשות והתנהגויות מחדש באמצעות טיפולים פסיכולוגיים. התרופות המשמשות לטיפול בהתקפי זעם אינן פועלות ישירות על הזעם עצמו, אלא עוזרות לשלוט בתגובות הרגשיות והפיזיות המלוות.

1. אנטידפרסנטים: משמשים לטיפול בדיכאון וחרדה, אך יכולים גם לסייע בשליטה על התקף פסיכוטי. תרופות מסוג SSRIs כמו פרוזאק, זולופט וסיטלופראם עשויות להיות מועילות במקרים אלו.
2. תרופות דופמינרגיות: כמו וולבוטרין (ולבוטרין) עוסקות בפעילות הדופמין במערכת העצבים המרכזית ויכולות לעזור לשלוט בזעם וברגשות של עצבנות.
3. תרופות הרגעה: תרופות בקטגוריה זו עוזרות להרגיע את המערכת העצבים המרכזית וכך לשלוט ברגשות של זעם. בנזודיאזפינים כמו דיאזפם (ואליום) ולורזפם (אטיבן) משמשים לטיפול בחרדה ויכולים להקל על תגובות זעם קיצוניות.
4. תרופות פסיכיאטריות: תרופות כמו ליתיום וקרבמזפין משמשות לטיפול בהפרעות ביקורת רגש, כמו הפרעת דו-קוטבית, ויכולות לסייע בשליטה על הזעם ותגובות רגשיות קיצוניות.
5. תרופות לטיפול בהפרעות ייחודיות: במקרים מסוימים, עלולים להמליץ תרופות שמטרתן לטפל בהפרעות ייחודיות המקשות על ביקורת רגש. לדוגמה, תרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) כמו מתילפנידייט (ריטלין) יכולות לסייע בשיפור ביקורת עצבים במי שסובל מהפרעה זו.

חשוב לציין

לא כל התרופות יעילות עבור כל אדם, ולכן ייתכן שיהיה צורך לנסות מספר תרופות שונות עד למציאת התרופה המתאימה. על מנת להבטיח את הטיפול המתאים והבטוח ביותר, חשוב לעבוד בשותפות עם רופא המומחה בטיפול בהתקפי זעם וברגשות של עצבנות. בנוסף לטיפול התרופתי, יתכן שרופא ימליץ על טיפולים נוספים כמו ייעוץ פסיכולוגי, טיפול קבוצתי או תרגולים פיזיים כמו יוגה או תרגולי נשימה. חשוב לזכור שהטיפול המועיל ביותר בהתקפי זעם הוא ככל הנראה טיפול משולב שכולל תרופות, ייעוץ פסיכולוגי ושינויים בסגנון החיים.

מעבר לטיפול התרופתי, חשוב לטפח תמיכה חברתית ומשפחתית במהלך התהליך. למעשה, קיומם של מערכות יחסים חזקות ותמיכה רגשית יכולים לשפר משמעותית את התוצאות הטיפוליות עבור אנשים המתמודדים עם התקפי זעם. כמו כן, השתתפות בקבוצות תמיכה יכולה לספק כלים נוספים לניהיל זעם ולקיום שיח פתוח עם אנשים אחרים הנמצאים במצבים דומים.

במהלך התהליך, עיקרון מרכזי הוא לפתח כלים שיעזרו לאדם לזהות ולטפל בגורמים המעוררים זעם, ולכן חשוב להיערך לשינויים בסגנון החיים. יתכן שיהיה צורך לשנות מקום עבודה, להתארגן באופן שונה או לקיים שיח פתוח עם בני המשפחה על צורך שינוי בדרך ההתנהלות בבית.

עוד כתבה:

התקף חרדה תסמינים