CBT: טיפול קוגניטיבי התנהגותי

מהו טיפול CBT ולמה הוא נחשב לכל כך יעיל

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא גישה פסיכולוגית מבוססת מחקר שנועדה לעזור לאדם להבין כיצד דפוסי החשיבה שלו משפיעים על רגשותיו והתנהגותו. במקום להתמקד בעבר הרחוק או בחוויות לא מודעות, CBT עוסק כאן ועכשיו, ומציע כלים פרקטיים להתמודדות עם מצוקה רגשית, חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, התמכרויות ועוד.

CBT מבוסס על ההנחה שכאשר אנו משנים את הדרך שבה אנו מפרשים את המציאות, אנו יכולים להשפיע גם על התחושות שלנו ועל התגובות שלנו. לדוגמה, אישה שסובלת מחרדה חברתית עשויה להאמין ש"אם אדבר בפגישה כולם יחשבו שאני טיפשה". אמונה זו מעוררת אצלה פחד, שגורם לה להימנע מלדבר מה שמחזק את תחושת הכישלון והבושה. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יעזור לה לזהות את המחשבה האוטומטית הזו, לבחון אותה באופן ביקורתי ולהחליף אותה בפרשנות חלופית כמו "גם אם אתבלבל, זה לא אומר שאני טיפשה".

אחד היתרונות הבולטים של CBT הוא אורכו הקצר יחסית של הטיפול: במקרים רבים, ניתן לראות שיפור תוך 10-20 פגישות. הוא מבוסס על שיתוף פעולה הדוק בין המטופלת למטפלת, על הצבת מטרות מוגדרות מראש ועל תרגול פעיל גם מחוץ לחדר הטיפול. בזכות האפקטיביות שלו, CBT נחשב לטיפול הבחירה עבור מגוון רחב של מצבים פסיכולוגיים ולעיתים אף ניתן במסגרת קופות החולים והביטוחים המשלימים.

שלושת המרכיבים של CBT - קוגניציה, רגש והתנהגות

CBT נבנה על ההבנה ששלושה מרכיבים מרכזיים פועלים יחד ומשפיעים זה על זה באופן יומיומי: המחשבות (קוגניציה), התחושות (רגש) וההתנהגות. המעגל הזה  מחשבה, רגש, פעולה  יוצר לולאות שמתחזקות את עצמן. פעמים רבות, מקור המצוקה אינו הגירוי עצמו, אלא האופן שבו אנו מפרשות אותו.

לדוגמה, אישה שמקבלת הודעה מאמא שלה "אני צריכה לדבר איתך" עשויה לחשוב מיד "עשיתי משהו רע", לחוש מתח וחרדה ולנסות לדחות את השיחה. לעומת זאת, מישהי אחרת עשויה לפרש זאת כ"בטח יש לה משהו חשוב לספר" ולהגיב בסקרנות רגועה. אותה הודעה, תגובות הפוכות  הכל תלוי בפרשנות.

ב-CBT, הטיפול מתמקד בזיהוי המחשבות האוטומטיות שמפעילות תגובות רגשיות והתנהגותיות בעייתיות. לעיתים מדובר בהנחות יסוד שליליות כמו "אני לא שווה", "אני תמיד הבעיה", "אם אתן אמון אפגע". ברגע שמטופלת לומדת לזהות את הדפוסים האלה, ניתן להתחיל לעבוד על שינוי אמונות, פיתוח חשיבה גמישה ובחירה של התנהגויות מסתגלות יותר.

המטפלת ב-CBT תעבוד יחד עם המטופלת על כל אחד מהמרכיבים: תעזור לה לאתגר מחשבות שליליות, לנסח תסריטים חלופיים, להיכנס בהדרגה למצבים מעוררי חרדה ולזהות מה מחזק את ההתנהגויות המועילות. הרציונל פשוט אך עמוק  כשמשנים את הדרך שבה חושבים ומתנהגים, הרגשות גם הם משתנים, ואיתם גם איכות החיים.

איך נראה תהליך של טיפול CBT בפועל

טיפול CBT הוא תהליך מובנה וממוקד, אך גם גמיש ומתחשב בצרכים של כל מטופלת. כבר במפגשים הראשונים מתקיימת הערכה פסיכולוגית מקיפה שבה המטפלת בוחנת את הדפוסים המרכזיים, מזהה את מוקדי הקושי ומנסחת יחד עם המטופלת מטרות טיפוליות קונקרטיות. לדוגמה, המטרה עשויה להיות הפחתת התקפי פאניקה, שיפור יכולת קבלת החלטות או הפחתת ביקורת עצמית.

אחד המאפיינים הייחודיים של טיפול CBT הוא השימוש ב"טפסים" או יומנים טיפוליים שמטרתם ללוות את התהליך גם בין הפגישות. המטופלת עשויה לרשום אירועים שהפעילו אותה, מחשבות שעלו, רגשות שחשבה והאופן שבו פעלה. כך ניתן לבנות מודעות מדויקת למעגלים האוטומטיים ולהתחיל לתרגל דרכי תגובה חדשות.

בנוסף לעבודה הקוגניטיבית, כל טיפול כולל גם רכיבים התנהגותיים לעיתים מדובר בחשיפה הדרגתית למצבים מעוררי פחד, לעיתים בבניית לוח זמנים לפעילויות חיוביות ולעיתים באימון מיומנויות תקשורת. לא פעם מתבצע הטיפול במקביל לטיפול תרופתי פסיכיאטרי, ובעבודה משותפת עם אנשי מקצוע נוספים.

מה שמייחד את CBT הוא שהמטופלת אינה רק "מדברת על הבעיה", אלא לומדת איך להתמודד איתה בפועל. השיח אינו רק על רגשות, אלא גם על פתרונות. הקצב נבנה בהדרגה, עם דגש על הצלחות קטנות שצוברות מומנטום. בניגוד לגישות ארוכות טווח, כאן יש ציפייה לתחושת שינוי כבר מהחודש הראשון  לא שינוי דרמטי, אבל תנועה שמחזירה שליטה ותקווה.

CBT לטיפול בחרדה - למה זה כל כך עובד

חרדה היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לפנייה לטיפול פסיכולוגי, ו-CBT נחשב לטיפול הבחירה עבור הפרעות חרדה שונות: חרדה כללית, פוביות, חרדה חברתית, הפרעת פאניקה ואפילו PTSD. הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מאפשרת למטופלת להבין כיצד היא מחזקת את החרדה דרך פרשנויות קטסטרופליות והתנהגויות הימנעות, וללמוד לנהל אותה באופן חדש.

אחת הטכניקות המרכזיות בטיפול CBT לחרדה היא חשיפה הדרגתית. בניגוד לדחיית גירויים מפחידים, שהרבה פעמים רק מגבירה את החרדה בטווח הארוך, CBT עוזר למטופלת להתקרב בהדרגה למוקדי הפחד תוך תחושת שליטה. לדוגמה, מי שמפחדת מנסיעה באוטובוס תלמד לפרק את החשש לגורמים, לבדוק מה בדיוק מאיים עליה  ולבנות תוכנית של התנסות הדרגתית במצבים דומים, תוך רכישת כלים לוויסות הגוף והנפש.

מעבר להתנסות ההתנהגותית, החלק הקוגניטיבי בטיפול יעזור לזהות את "תחזיות האסון" מחשבות כמו "אני אשתגע", "כולם יראו שאני מזיעה", "אני לא אשרוד את זה". תוך כדי טיפול, המטופלת לומדת לבדוק עד כמה המחשבות האלה מדויקות, להעריך מחדש את הסכנה הנתפסת, ולחזק גישה יותר רציונלית, מבוססת ומיטיבה.

מטופלות רבות מדווחות שלא רק שהחרדה פוחתת, אלא גם תחושת המסוגלות משתנה. לא מדובר בלהפסיק לפחד, אלא ביכולת להיות עם הפחד ולחיות לצידו  מבלי לתת לו לנהל את היום יום. וככל שמתנסים בזה יותר, החרדה נחלשת  לא בגלל שנעלמה לגמרי, אלא בגלל שמפסיקה לשלוט.

CBT לטיפול בדיכאון - יציאה מהשיתוק

בניגוד לדימוי הרווח, דיכאון הוא לא עצב חולף או מצב רוח ירוד, אלא תסמונת מורכבת שמשפיעה על המחשבה, הרגש, התפקוד והגוף. מטופלות מדווחות על תחושת כובד, חוסר תקווה, עייפות קיצונית, קושי להתרכז, ירידה בחשק המיני, נסיגה מהחברה ולעיתים גם מחשבות אובדניות. CBT מציע גישה אפקטיבית וממוקדת לטיפול בדיכאון, ונמצא בעקביות כטיפול המומלץ ביותר לצד טיפול תרופתי.

אחד העקרונות המרכזיים הוא המעגל ההדדי בין מחשבות שליליות, רגש ירוד והתנהגות נמנעת. לדוגמה, אישה שמרגישה חסרת ערך עשויה לחשוב "אין לי סיכוי להשתפר", ולכן לא תנסה לצאת מהבית או ליצור קשרים  מה שמחזק את תחושת הבדידות ואת המסקנה שהיא "לא שווה כלום". ב-CBT שוברים את המעגל הזה דרך שינוי הדרגתי של החשיבה והעשייה גם יחד.

בתחילת הטיפול ניתן דגש לפעולה  לא כי "צריך להתאמץ", אלא כי עשייה היא אמצעי להחזיר את תחושת החיות. המטופלת בונה תוכנית של פעילויות יומיומיות פשוטות, מגדירה מטרות קטנות, ומתחילה להניע את עצמה אפילו מהנקודה הנמוכה ביותר. התחושה היא של יציאה משיתוק למקום של שליטה.

במקביל, מתקיימת עבודה עמוקה על המחשבות הדיכאוניות: דפוסים של האשמה עצמית, תחושת כישלון, אמונות של "אף פעם לא הצלחתי", או "כולם מסתדרים חוץ ממני". באמצעות טכניקות כמו רישום מחשבות, ניסוי במציאות ואתגור מונחה, המטופלת לומדת לראות את עצמה בעיניים אחרות. במילים פשוטות: לא חייבים להרגיש טוב כדי להתחיל לזוז  אפשר לזוז, ואז לאט לאט להרגיש טוב יותר.

טיפול CBT בילדים ובני נוער - גישה מותאמת גיל

CBT הותאם עם השנים גם לעבודה עם ילדים ובני נוער, תוך התאמה של השפה, הדוגמאות ואופן ההנחיה. מדובר באחד הטיפולים המובילים לילדים עם חרדה, דיכאון, הפרעות התנהגות, בעיות ויסות רגשי או הפרעת קשב. במרבית המקרים, שילוב של הילד עם ההורה או עם הצוות החינוכי משפר משמעותית את האפקטיביות של הטיפול.

אצל ילדים קטנים הדגש מושם על תיווך חוויות באמצעות משחק, ציור, סיפורים או קלפים טיפוליים. כך הילד לומד לזהות רגשות, לקשר בין מחשבה לרגש ולתגובה, ולתרגל דרכים חדשות להתמודד עם פחדים או תסכולים. לדוגמה, ילד שמפחד לישון לבד כי "יגיעו שודדים" לא בהכרח יושפע מהסבר לוגי, אך יוכל להתחיל להבין כיצד המחשבה מגבירה את החרדה, ולבנות בעזרת המטפלת סיפור או טקס שיעניק לו ביטחון.

בני נוער, לעומת זאת, נהנים לרוב מגישה ישירה יותר, שמכבדת את עולמם הפנימי ואת הצורך בעצמאות. בטיפול CBT לנוער נעשה שימוש בשפה בגובה העיניים, לעיתים גם בטכנולוגיה כמו אפליקציות לרישום רגשות או מעקב אחרי מטרות. המטפל עשוי לעבוד על דימוי עצמי, פחדים חברתיים, דפוסים של דחיינות או קשיים בהתמודדות עם גירויים.

אחד היתרונות הבולטים הוא שהטיפול נותן לילדים ונוער כלים מעשיים  ולא רק מקום לפרוק. הם לומדים טכניקות להרגעה עצמית, פתרון בעיות, זיהוי מחשבות שליליות, דחיית סיפוקים וניהול קונפליקטים. כשהתהליך מלווה גם בשיתוף ההורים, נבנה שיפור לא רק אצל הילד אלא בכל המערכת המשפחתית.

CBT לטיפול בהפרעות אכילה - עבודה על שליטה וזהות

הפרעות אכילה הן מההפרעות הפסיכולוגיות המורכבות ביותר, ולעיתים גם המסוכנות ביותר. הן מערבות דפוסי חשיבה נוקשים, רגשות של בושה, אשמה, שליטה ואובדן שליטה, ולעיתים רבות גם טראומות מוקדמות או דפוסי התקשרות פגועים. טיפול CBT, ובמיוחד הגרסה המורחבת שלו להפרעות אכילה (CBT-E), הוא אחד מהטיפולים היעילים ביותר במקרים של אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית.

בטיפול CBT להפרעות אכילה מתמקדים בשני צירים במקביל: מצד אחד, התנהגויות מזיקות כמו הקאות, צום, אכילה התקפית או עודף פעילות גופנית; מצד שני, מערכת האמונות והפרשנויות שמחזקות את ההתנהגויות הללו  לדוגמה, האמונה ש"שומן הוא כישלון", או ש"שליטה באוכל שווה שליטה על החיים".

המטופלת לומדת לזהות את "הקול האובססיבי" של ההפרעה, להבין איך הוא פועל, ואיך היא יכולה להתחיל להשיב לעצמה קול פנימי אחר. בנוסף, נבנית תשתית של אכילה סדירה ומאוזנת, שמתמודדת גם עם רכיבי הפחד והמניעה וגם עם תחושת הכאוס. תרגול חשיפות למזון, עבודה על דימוי גוף, וחקירה של דפוסים רגשיים מסייעים בהפחתת הסבל.

הטיפול כולל גם עיסוק בזהות  מי אני מעבר למשקל שלי? איך אני יכולה לבטא רגשות בלי להשתמש באוכל? איך אני מתמודדת עם ביקורת פנימית? אלה שאלות כואבות, אך הכרחיות. CBT מציע להן מענה  לא באמצעות שיחות מופשטות, אלא דרך תוכנית פעולה שמשלבת בין תובנה לשינוי בפועל.

חשיפה הדרגתית - לא לקפוץ למים הקרים

אחד הכלים המרכזיים והייחודיים של טיפול CBT הוא טכניקת החשיפה. בעוד שגישות אחרות עשויות לעודד הימנעות מגורמי פחד מתוך חמלה, CBT מציע גישה אחרת  לעזור למטופלת להיחשף בהדרגה למה שמפחיד אותה, על מנת לאפשר לה לחוות מחדש את המציאות באופן מדויק ולהחזיר לעצמה תחושת שליטה.

העיקרון פשוט אך חזק: ככל שנמנעים יותר ממצבים שמעוררים פחד, כך הפחד גדל. ככל שנכנסים אליהם בצורה מדורגת ובטוחה, כך המוח לומד שאין באמת סכנה  ותחושת הפחד הולכת ופוחתת. לדוגמה, מטופלת עם פוביה ממעליות לא תידרש לעלות ישר לקומה 30. תחילה תדבר על מעליות, תצפה בתמונות, תיגש עם ליווי לדלת המעלית  ורק לאחר מספר שלבים תיכנס בעצמה.

חשיפה אינה "זריקת הילד למים", אלא בנייה סבלנית של סולם חשיפה מותאם אישית. המטופלת קובעת את הקצב, בוחרת את המצבים, מתרגלת בין הפגישות ומקבלת תמיכה צמודה. מעבר לפחד הראשוני, יש גם עיבוד של התגובה: מה עבר לי בראש, מה קרה באמת, מה זה אומר עליי. זו לא רק פעולה זו למידה מחודשת של העולם.

שיטת החשיפה נמצאה יעילה במיוחד בטיפול בהפרעת פאניקה, OCD, פוביות, חרדה חברתית, ואף במקרים של פוסט טראומה. יש לה גרסאות מותאמות לילדים, לנוער ולמבוגרים. והחשוב מכל: היא לא מכוונת ל"חיסול הפחד", אלא ללמידה איך לחיות לידו, בלי להיכנע לו.

טיפול CBT להפרעה טורדנית כפייתית (OCD) - לשבור את המעגל

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא אחת ההפרעות הקשות והמייסרות ביותר  לא רק בגלל התכנים עצמם, אלא בגלל האופן שבו היא משתלטת על החיים. CBT נחשב לטיפול היעיל ביותר כיום ב-OCD, ובמרכזו עומדת שיטה ייחודית: חשיפה ומניעת תגובה (ERP). השיטה מבוססת על עיקרון החזרה האקטיבית למצבים שמעוררים מחשבות טורדניות, מבלי לבצע את הפעולה הכפייתית שמנטרלת אותן בדרך כלל.

מטופלת הסובלת מ-OCD עשויה לחוות מחשבות בלתי פוסקות ש"אם לא אשטוף ידיים 7 פעמים  מישהו ימות", או "אם לא אבדוק שוב את התנור  הבית יישרף". למרות שהיא מבינה שמדובר במחשבות לא רציונליות, היא נכנעת לטקסים מתוך פחד בלתי נסבל. CBT לא מתווכח עם התוכן  אלא מזמין את המטופלת להיחשף אליו מבלי להיענות לו.

במהלך טיפול CBT ל-OCD נבנה סולם חשיפה מותאם, שבו המטופלת נחשפת בהדרגה למחשבות או למצבים שמפעילים אותה, תוך מניעת הטקסים. החשיפה נעשית בליווי המטפלת, ובהמשך גם כתרגול עצמאי. המטרה היא לגלות שהחרדה שוככת מעצמה, גם בלי לבצע את הפעולה הכפייתית  ובכך לשבור את המעגל.

השינוי אינו מתרחש ביום אחד, ולעיתים מעורבים גם מצבים של נסיגה. אך עם תרגול עקבי, ההפרעה נחלשת  לא בכך שהיא נעלמת, אלא בכך שהיא כבר לא שולטת. CBT מעניק למטופלת את היכולת לומר לעצמה: "המחשבה נמצאת  אבל אני זו שמחליטה אם לפעול לפיה". עבור מי שסובלת מ-OCD, זו חירות של ממש.

מיינדפולנס ו-CBT - שילוב של תשומת לב וחמלה עצמית

בעשור האחרון התפתחה גישה טיפולית הקרויה CBT בגישה של קבלה ומחויבות (ACT), אשר משלבת כלים מעולם המיינדפולנס בתוך התהליך הקוגניטיבי התנהגותי. במקום לנסות "להיפטר" מהמחשבות השליליות, המטופלת לומדת לשים לב אליהן מבלי להזדהות איתן, ולפעול לפי הערכים שחשובים לה  גם בנוכחות כאב או חרדה.

מיינדפולנס, שפירושו "קשיבות", מזמין את המטופלת להתבונן במחשבות ורגשות כמו שהן  רגעים חולפים במודעות במקום להילחם בהן או להזדהות איתן. לדוגמה, מחשבה כמו "אני כישלון" לא מקבלת בטיפול הזה תגובת התנגדות אלא נצפית כ"עלתה בי מחשבה שאני כישלון". יש כאן הפרדה עדינה בין העצמי לבין תוכן המחשבה.

השילוב בין CBT לבין מיינדפולנס הוכח כיעיל במיוחד בטיפול בדיכאון חוזר, חרדה כרונית, התמכרויות וכאב כרוני. במקום לרדוף אחרי שקט נפשי, המטופלת לומדת לשהות גם עם תחושות לא נעימות, מבלי לתת להן לנהל את חייה. הרעיון הוא לא "להרגיש טוב", אלא "להרגיש מה שיש, ולחיות באופן שלם גם עם זה".

ACT, כמו גם גרסאות אחרות של CBT המשלבות מדיטציה, עוזרות לאנשים לפתח חמלה עצמית  לא פחות חשובה מהיכולת לאתגר מחשבות שליליות. במובן הזה, CBT התפתח מגישה רציונלית פרקטית לשיטה עמוקה, שמכירה במורכבות הנפש וגם מציעה מענה שמבוסס על שינוי עמוק.

למי CBT לא מתאים - גבולות השיטה

למרות היעילות הגבוהה והמעמד המרכזי של CBT בתחום הפסיכולוגיה, חשוב להכיר גם את מגבלותיו. לא כל אדם, ולא כל מצב נפשי, מתאימים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. לעיתים יש צורך בגישה טיפולית אחרת, עמוקה יותר או מבוססת קשר, ולעיתים נדרשת התאמה אישית של השיטה כדי שתהיה אפקטיבית.

CBT פחות מתאים במקרים של פסיכוזה פעילה, הפרעת אישיות חמורה, טראומה מורכבת עם ניתוקים קשים, או כאשר המטופלת מתקשה מאוד בקיום קשר יציב או בהתבוננות פנימית. גם מטופלים עם קושי חמור בוויסות רגשי, כמו במצבי התקף זעם קבועים או התפרצויות אובדניות, עשויים להזדקק לגישות אחרות  כמו DBT או טיפול דינמי תומך.

בנוסף, CBT דורש מהמטופלת מעורבות גבוהה, משימות בית, מוכנות לתרגל גם מחוץ למפגש ונכונות לאתגר את עצמה. לא כל אחת מרגישה בשלה לכך בכל שלב של החיים. לעיתים יש צורך בשלב מקדים של בניית ביטחון, קשר ושייכות לפני שניתן לצלול לתוך עבודה ממוקדת שינוי.

גבול נוסף של CBT טמון בעובדה שהוא מתמקד "כאן ועכשיו". אמנם זה יתרון ברוב המקרים, אך לעיתים יש צורך בהבנה עמוקה של דפוסים שנוצרו בילדות, קשרים ראשוניים או חוויות עבר שממשיכות לפעול במודע ובלא מודע. במקרים כאלה, טיפול פסיכודינמי יכול להוות חלופה או שילוב נכון.

המסקנה אינה ש-CBT הוא טיפול "פשוט" או "שיטחי", אלא שהוא גישה עם מיקוד מסוים ומבנה מסוים  וכמו כל כלי טיפולי, הוא צריך להתאים למטופלת, ולא להפך.

בחירת מטפלת ב-CBT - על מה חשוב לשים לב

כשמטופלת שוקלת להתחיל טיפול CBT, השלב הראשון והחשוב ביותר הוא בחירת מטפלת מתאימה. למרות שמדובר בשיטה מובנית, איכות הקשר הטיפולי, הניסיון הקליני והיכולת להתאים את הטכניקות למטופלת הספציפית  הם אלו שיעשו את ההבדל בין טיפול פורמלי לבין תהליך משמעותי.

ראשית, חשוב לוודא שלמטפלת יש הכשרה רשמית בטיפול CBT פסיכולוגית קלינית או חינוכית, עו"ס קלינית, או פסיכיאטרית שעברו הכשרה מוסמכת והשתלמויות בגישה. קיימים גם אנשי מקצוע שעברו הכשרות קצרות או קורסים פרטיים, אך אינם מוסמכים לטיפול נפשי. רצוי לשאול באופן פתוח על ההכשרה והניסיון עם סוג הבעיה הרלוונטי.

שנית, כדאי לברר אם המטפלת נוקטת בגישה נוקשה או גמישה: האם היא שואלת אותך מה עובד לך? האם היא מוכנה לשלב אלמנטים ממיינדפולנס, עבודה גופנית, או דיבור רגשי מעמיק במידת הצורך? דווקא מתוך המבנה של CBT, יש חשיבות גבוהה לגמישות בתוך המסגרת התאמה לגיל, לרקע התרבותי, לשפה, לקצב האישי.

שלישית, כדאי לבדוק מראש גם את ההיבטים הפרקטיים: האם המטפלת זמינה לתקשורת מחוץ לפגישות במידת הצורך? האם היא מציעה פגישות אונליין? מהו התשלום והאם יש החזר מביטוח משלים? האם היא מצפה לתרגול יומיומי? ככל שהתיאום הזה ברור יותר כך גם סיכויי ההצלחה גבוהים יותר.

ולבסוף, כמו בכל טיפול נפשי, התחושה החשובה ביותר היא התחושה שלך: האם את מרגישה שמבינים אותך? שאת יכולה להביא את הקושי האמיתי שלך בלי להסביר יותר מדי? שהקול שלך נשמע בחדר? כי גם בטיפול CBT שהוא טיפול ממוקד מטרה הבסיס הוא תמיד הקשר האנושי.

ביבליוגרפיה

• Beck, A. T. (1976). Cognitive Therapy and the Emotional Disorders. International Universities Press.
• Hofmann, S. G., Asnaani, A., Vonk, I. J., Sawyer, A. T., & Fang, A. (2012). The Efficacy of Cognitive Behavioral Therapy: A Review of Meta-analyses. Cognitive Therapy and Research, 36(5), 4–440.
• Clark, D. A., & Beck, A. T. (2010). Cognitive Therapy of Anxiety Disorders: Science and Practice. Guilford Press.
• Fairburn, C. G. (2008). Cognitive Behavior Therapy and Eating Disorders. Guilford Press.
• Hayes, S. C., Strosahl, K. D., & Wilson, K. G. (2011). Acceptance and Commitment Therapy: The Process and Practice of Mindful Change. Guilford Press.
• Abramowitz, J. S. (2006). The psychological treatment of obsessiv-–compulsive disorder. Canadian Journal of Psychiatry, 51(7), 407–416.
• Kendall, P. C. (2006). Child and Adolescent Therapy: Cognitive-Behavioral Procedures. Guilford Press.
• Leahy, R. L., Holland, S. J. F., & McGinn, L. K. (2011). Treatment Plans and Interventions for Depression and Anxiety Disorders. Guilford Press.
• Cuijpers, P., Karyotaki, E., Reijnders, M., & Purgato, M. (2019). Meta-analyses and mega-analyses of the effectiveness of digital health interventions for mental health. World Psychiatry, 18(3), 300–309.
• Craske, M. G., et al. (2014). Maximizing exposure therapy: An inhibitory learning approach. Behaviour Research and Therapy, 58, 10–23.