חסמים וזרזים להתנהגויות של חיפוש עזרה בקרב גברים ישראלים החווים אלימות מצד בת-הזוג

מחקר איכותני מאת:

ד"ר קרן גואטה – קרימינולוגית קלינית (Ph.D), ראשת התוכנית לתואר שני בקרימינולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר-אילן ומנהלת שותפה של האגודה הישראלית לוויקטימולוגיה.

תמר שליחוב – קרימינולוגית קלינית (MA), אוניברסיטת בר-אילן.

רקע:

מחקרים הראו כי גברים נפגעי אלימות אינטימית מצד בת-הזוג נוטים פחות מנשים לפנות בבקשת עזרה פורמלית ובלתי-פורמלית. במחקרים קודמים בנושא תת-שימוש בעזרה בקרב גברים, זוהו  חסמים פנימיים (למשל, בושה) וכן, חסמים חיצוניים ומבניים (למשל, זמינות מוגבלת של שירותים) ששורשיהם בנורמות של גבריות הגמונית. אולם, בשנים האחרונות עולות עדויות לשינויים שחלו בהבנה התרבותית של גבריות, אשר טרם שולבו בתיאוריות של אלימות אינטימית בזוגיות והקשר שלה להתנהגויות של חיפוש עזרה.

מטרה:

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לפתח הבנה מעמיקה יותר של החסמים והזרזים להתנהגויות של חיפוש עזרה, פורמלית ובלתי-פורמלית, בקרב גברים נפגעי אלימות אינטימית בזוגיות. ראיונות עומק בוצעו על מדגם קהילתי של 17 גברים ישראלים אשר זיהו עצמם כקורבנות לאלימות אינטימית מצד נשותיהם.

שיטה:

ניתוח תוכן קטגוריאלי העלה כי תהליך קבלת ההחלטות הקשורות לפניה בבקשת עזרה עוצב על-ידי חוסר הכרה בצורך בעזרה, תוצאות צפויות של בקשת העזרה וכן, ניסיונות חיפוש עזרה בפועל, אשר יחדיו יצרו הן חסמים והן זרזים;

ממצאים:

זוהו שלושה חסמים להתנהגויות של חיפוש עזרה הנקשרים לאידיאלים של גבריות, לכשל בזיהוי הקורבנות ולערכים משפחתיים. בנוסף, זוהו שלושה זרזים להתנהגויות של חיפוש עזרה הנקשרים להכרה בקורבנות, לגישה לרשתות חברתיות מקוונות ולתפקיד האבהות. הממצאים מצביעים על כך שהחסמים והזרזים הינם קשורים זה בזה, ומשקפים את השינויים המשולבים בתפיסות חברתיות של גבריות, קורבנות וערכי המשפחה.

מסקנות:

ממצאי מחקר זה עשויים לתרום לפיתוח אסטרטגיות לעידוד התנהגויות של חיפוש עזרה, כגון חינוך להכלה מגדרית והכשרה ייעודית רגישת מגדר של העוסקים בתחום האלימות במשפחה.

כתבות נוספות:

הזדהות השלכתית בטיפול

דיכאון וחרדה

איך להתמודד עם גירושין ?