עמוד הבית > חדשות > פסיכופת או מצב פסיכוטי?
פסיכופת

פסיכופת או מצב פסיכוטי?

בחודשים האחרונים, בתקשורת וברשתות החברתיות, עולות השערות שונות לגבי מצבו הנפשי של נתניהו, ואף ישנם כאלו הכותבים שנתניהו הוא פסיכופת. חשוב להבהיר שאיננו מתיימרים לאבחן או להצמיד תווית של חולה נפש על ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. מטרתנו היא להציג מידע מעמיק ולהסביר את ההבדלים בין מצב פסיכוטי לפסיכופתיה, על מנת לסייע לציבור להבין את המונחים הללו בצורה טובה יותר. במאמר זה נעסוק בהסבר מעמיק על מהו מצב פסיכוטי ומהי פסיכופתיה, תוך התבססות על ספרות מקצועית ומחקרים עדכניים.
avatarPsychologim.com | 10/06/2024 09:57
0

בימים טרופים אלו מעלים בתקשורת ורשתות השערות שונות לגבי מצבו הנפשי של ראש הממשלה. לעיתים קרובות עולה ההערה האם הוא במצב פסיכוטי (טירוף, נבצרות) או פסיכופת (העדר מצפון, אבל כשיר לעמוד לדין בעל בוחן מציאות תקין)? 

פסיכופט

כתבה באתר הארץ (צילום מסך)

הבנת ההבדל בין הפרעות אלו בספרות המקצועית היא משמעותית וחשוב להבין את המאפיינים של כל אחת מהן כדי להבין את הנושא בצורה מעמיקה. מצב פסיכוטי הוא צבר של סימפטומים שונים המעידים על אובדן בוחן המציאות. מדובר במצב שבו האדם חווה הזיות (שומע קולות, רואה דברים שאינם קיימים) ומחשבות שווא (מאמין בדברים שאינם תואמים את המציאות). במקרים קיצוניים, התגובות שלו יכולות להיות קיצוניות ואינן מתחשבות בגבולות ומחסומים מקובלים.

בבית המשפט המונח "התקף פסיכוטי" מתייחס לאירוע ספציפי שבו אין אבחנה בין מציאות חיצונית לפנימית, והאדם מופעל מדמיונות, קולות ומחשבותיו שלו. כדי לשחרר אדם מאחריות פלילית, נדרשים הפסיכיאטרים להוכיח כי הנאשם סבל לאורך שנים ממחלה שטופלה באופן תרופתי על ידי תרופות אנטי-פסיכוטיות מיוחדות, או לנסות להוכיח כי עקב נסיבות ייחודיות התפרצה המחלה לראשונה עקב מצב של לחץ חריף. במילים אחרות, עליהם להראות שהנאשם לא היה במצב שבו הוא יכול היה להבדיל בין מציאות לדמיון בזמן ביצוע העבירה.

הסימפטומים של מצב פסיכוטי כוללים הזיות, מחשבות שווא, חוסר ארגון מחשבתי, וחוסר יכולת לבצע פעולות יום-יומיות. הזיות הן תופעה שבה האדם שומע קולות או רואה דברים שאינם קיימים במציאות. מחשבות שווא הן אמונות מוטעות וחסרות בסיס במציאות, כמו תחושת רדיפה או גדלות. חוסר ארגון מחשבתי מתבטא בקושי לחשוב בצורה מסודרת וברורה. חוסר יכולת לבצע פעולות יום-יומיות מתבטא בפגיעה תפקודית חמורה, עד כדי חוסר יכולת לנהל חיים תקינים.

חשוב להבין כי מצב פסיכוטי הוא מצב חמור הדורש התערבות רפואית מיידית. הטיפול במצב כזה כולל לרוב תרופות אנטי-פסיכוטיות ופסיכותרפיה. המטרה של הטיפול היא להחזיר את האדם למצב שבו הוא יכול להבדיל בין מציאות לדמיון ולתפקד בצורה תקינה בחיי היומיום. לעיתים, יש צורך באשפוז בבית חולים פסיכיאטרי כדי להבטיח שהאדם יקבל את הטיפול הנדרש ויהיה מוגן מפני פגיעה עצמית או פגיעה בזולת.

פסיכופט

כתבה באתר מעריב (צילום מסך)

המושג פסיכופת

לעומת זאת, המושג פסיכופת (או בעגה המקצועית: הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית) מתייחס לאנשים הסובלים מהפרעות שאינן כוללות פגיעה קיצונית או תפקודית בתחום החברתי, התעסוקתי והרגשי. אדם בעל הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית מאופיין בהעדר אמפתיה לזולת ובקושי להפנים קודים מוסריים. המונח פסיכופת הוגדר לראשונה בשנת 1835 על ידי Pritchard והוגדר כ"טירוף מוסרי". במהלך השנים השתנתה ההגדרה וההבנה של התופעה, ונוספו מחקרים ותובנות רבות על הסיבות והביטויים השונים של ההפרעה.

אנשים עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית מאופיינים בסגנון בינאישי יהיר ומתעתע, עם קסם אישי שטחי, תחושת ערך עצמי מנופחת וגרנדיוזיות, שקרנות פתולוגית, וניצול אסטרטגי ואכזרי של הזולת למען רווח אישי. הסגנון הבינאישי והרגשי של הפסיכופת מאופיין בביטחון עצמי מופרז, אופטימיות לא מציאותית, עזות מצח, נחישות וקור רוח. המאפיינים הללו מקשים על האנשים הסובלים מההפרעה להשתלב בחברה בצורה תקינה ולהתנהל בצורה מוסרית ואחראית.

חשוב לציין כי אנשים עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית אינם סובלים מאובדן בוחן המציאות. הם מודעים לחלוטין למעשיהם ולתוצאותיהם, אך בוחרים לפעול בצורה חסרת מצפון ולא מוסרית. הם מסוגלים לתכנן ולבצע מעשים פליליים בצורה קרה ומחושבת, ולא חווים חרטה או אשמה על מעשיהם. הם גם מסוגלים לשקר בצורה פתולוגית ולנצל את הזולת בצורה אסטרטגית ואכזרית למען רווח אישי.

ההיסטוריה של המונח פסיכופת

המונח פסיכופת הופיע לראשונה ב-1835 והוגדר כ"טירוף מוסרי" על ידי Pritchard. במהלך השנים השתנתה ההגדרה וההבנה של התופעה, ונוספו מחקרים ותובנות רבות על הסיבות והביטויים השונים של ההפרעה. ההתפתחות המחקרית בתחום זה הובילה להבנה מעמיקה יותר של ההפרעה ושל הדרכים לטיפול בה. חשוב להכיר את ההיסטוריה של ההפרעה כדי להבין את ההבדלים בין פסיכופתיה למצבים פסיכוטיים אחרים ולהבין את האתגרים הטיפוליים המיוחדים שהם מציבים.

התנהגות פסיכופתית מאופיינת בשימוש במניפולציות ובניצול אסטרטגי של הזולת. פסיכופתים יכולים להיראות נורמליים ואף מקסימים כלפי חוץ, אך ההתנהגות שלהם מונעת משיקולים אישיים ואגואיסטיים. בעוד שהתנהגות פסיכוטית נובעת מאובדן בוחן המציאות וכוללת לעיתים קרובות הזיות ומחשבות שווא, התנהגות פסיכופתית מאופיינת בשימוש בשקרים, במניפולציות ובניצול אסטרטגי של הזולת למען רווח אישי. הם יכולים להיראות נורמליים ואף מקסימים כלפי חוץ, אך ההתנהגות שלהם מונעת משיקולים אישיים ואגואיסטיים.

מעבר מאישיות פסיכופתית למצב פסיכוטי

באיזה שלב גולשת האישיות הפסיכופתית למצב פסיכוטי? האמת היא שאין תשובה חד משמעית. מעבר מאישיות פסיכופתית למצב פסיכוטי תלוי בהרבה גורמים, כולל מצב הלחץ בו נמצא האדם, ההיסטוריה הרפואית שלו והסביבה בה הוא פועל. כך שההבדלים בין מצב פסיכוטי לפסיכופת הם משמעותיים ביותר וכוללים מרכיבים שונים לגמרי של התנהגות ותפיסת מציאות. מחקרים רבים מנסים להבין את הקשר בין שני המצבים ולזהות את הגורמים שיכולים לגרום למעבר ביניהם, אך התשובות עדיין אינן חד משמעיות.

מצב פסיכוטי מתאפיין באובדן בוחן המציאות ובתגובות קיצוניות, בעוד שפסיכופת מאופיין בחוסר אמפתיה ותחושת ערך עצמי מנופחת, אך עם בוחן מציאות תקין. חשוב להבין את ההבדלים הללו כדי להתמודד בצורה נכונה עם כל מצב. מצב פסיכוטי הוא מצב חמור הדורש התערבות רפואית מיידית, ואילו פסיכופתיה מתאפיינת בהתנהגות חסרת מצפון ולא מוסרית הדורשת טיפול פסיכולוגי מיוחד ואסטרטגיות התמודדות שונות. ההבנה העמוקה של שני המצבים הללו חיונית לאבחון ולטיפול יעיל.

סיכום

ההבחנה בין מצב פסיכוטי לפסיכופת היא קריטית להבנת התנהגויות קיצוניות ולאבחון מדויק. מצב פסיכוטי מתאפיין באובדן בוחן המציאות ובתגובות קיצוניות, בעוד שפסיכופת מאופיין בחוסר אמפתיה ותחושת ערך עצמי מנופחת, אך עם בוחן מציאות תקין. חשוב להבין את ההבדלים הללו כדי להתמודד בצורה נכונה עם כל מצב. מצב פסיכוטי הוא מצב חמור הדורש התערבות רפואית מיידית, ואילו פסיכופתיה מתאפיינת בהתנהגות חסרת מצפון ולא מוסרית הדורשת טיפול מיוחד ואסטרטגיות התמודדות שונות. ההבנה העמוקה של שני המצבים הללו חיונית לאבחון ולטיפול יעיל.

מצב פסיכוטי נובע מהפרעה בתפקוד המוחי וכולל תסמינים של הזיות, מחשבות שווא, וחוסר יכולת להבחין בין מציאות לדמיון. מצב זה דורש טיפול רפואי מיידי וכולל תרופות אנטי-פסיכוטיות ופסיכותרפיה. מצד שני, פסיכופתיה היא הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית המאופיינת בחוסר אמפתיה, שקרנות פתולוגית, וניצול אסטרטגי של הזולת. הפסיכופת אינו סובל מאובדן בוחן המציאות והוא מודע לחלוטין למעשיו. הטיפול בפסיכופתיה כולל פסיכותרפיה ולעיתים תרופות, אך מדובר באתגר טיפולי משמעותי.

הבנת ההבדלים בין מצב פסיכוטי לפסיכופת היא חשובה גם מבחינה משפטית. מצב פסיכוטי יכול לשמש כהגנה משפטית במקרים של עבירות פליליות, בעוד שפסיכופתיה אינה משחררת מאחריות פלילית. אנשים עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית יכולים לעמוד לדין ולהיות אחראים למעשיהם, בעוד שאנשים במצב פסיכוטי עשויים להיחשב לא כשירים לעמוד לדין בשל אובדן בוחן המציאות.

מקורות

  1. Hare, R. D. (1993). Without Conscience: The Disturbing World of the Psychopaths Among Us. New York: The Guilford Press.
  2. American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (5th ed.). Arlington, VA: American Psychiatric Publishing.
  3. Pritchard, J. C. (1835). A Treatise on Insanity and Other Disorders Affecting the Mind. London: Sherwood, Gilbert, and Piper.
  4. Tandon, R., Nasrallah, H. A., & Keshavan, M. S. (2009). Schizophrenia, "Just the Facts" 4. Clinical Features and Conceptualization. Schizophrenia Research, 110(1-3), 1-23.
  5. Cleckley, H. (1941). The Mask of Sanity: An Attempt to Clarify Some Issues About the So-called Psychopathic Personality. St. Louis: Mosby.
תגובות
    כלי נגישות