
טראומה היא מצב שבו אירוע נתפס כאיום משמעותי על שלמותו הפיזית או הרגשית של האדם, ומשאיר אחריו חותם עמוק של מצוקה. אנשים שחווים טראומה עשויים להתמודד עם זיכרונות חודרניים, סיוטים, תחושת נתק רגשי ותגובות חרדה חזקות. כאשר הסימפטומים הללו נמשכים לאורך זמן ומשבשים את התפקוד היומיומי, ייתכן שמדובר בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).
במהלך השנים, פותחו שיטות שונות לטיפול בטראומה, כאשר אחת המרכזיות היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT). שיטת החשיפה הממושכת (Prolonged Exposure - PE) נחשבת לשיטה מבוססת מחקר לטיפול ב-PTSD, אך היא עלולה להיות מאתגרת למטופלים רבים, במיוחד לאלו המתקשים לשחזר את האירוע הטראומטי באופן מילולי.
כדי לענות על הצורך בגישה שמאפשרת חשיפה הדרגתית ובטוחה יותר, פיתחו מיקי דורון ופרופ' מולי להד את מודל SEE FAR CBT – גישה חדשנית שמשלבת בין עיבוד קוגניטיבי, עבודה חווייתית ושימוש בחשיפה מבוקרת.
SEE FAR CBT מבוסס על שילוב של שלושה עקרונות מרכזיים:
השילוב בין מרכיבים אלו מאפשר למטופלים לא רק לעבד מחדש את החוויה הטראומטית, אלא גם לשלוט בדרך שבה היא מאוחסנת בזיכרונם. בניגוד לטיפולי חשיפה מסורתיים, SEE FAR CBT מספק כלים חווייתיים, כגון שימוש בקלפים טיפוליים, דימויים חזותיים ושינוי נרטיבי, המאפשרים למטופלים ליצור מרחק בטוח מהחוויה הטראומטית, ולהפחית את עוצמת ההצפה הרגשית.
בעוד שטיפולים מסורתיים לטראומה מתמקדים בעיקר בחשיפה מילולית ובשינוי מחשבות שליליות, SEE FAR CBT מרחיב את ההבנה של הטראומה לכלל החושים. המטופל לא רק מדבר על האירוע – אלא חווה אותו מחדש בדרכים שונות, תוך שהוא מקבל שליטה על האופן שבו הוא מוצג בזיכרונו.
מחקרים ראשוניים מעידים כי גישה זו עשויה להיות יעילה במיוחד עבור מטופלים שנמנעו מטיפולי חשיפה מסורתיים, משום שהיא מציעה דרך עדינה וגמישה יותר להתמודדות עם זיכרונות טראומטיים. בנוסף, שילוב של מרכיבים פנטסטיים מאפשר למטופלים ליצור חוויות תיקון רגשיות, שבהן הם משנים את הדרך שבה הם חווים את האירוע.
SEE FAR CBT גם מאפשר גישה ישירה לאזורים עמוקים יותר במוח, שמעורבים באחסון זיכרונות טראומטיים. מחקרים נוירופסיכולוגיים מראים כי חשיפה מבוקרת בשילוב חוויות חושיות מסייעת להפחתת הפעילות המוגברת של האמיגדלה (האחראית על תגובת הפחד), ומגבירה את הפעילות בהיפוקמפוס (שאחראי על ארגון זיכרונות).
מטופלים המתמודדים עם PTSD חווים לרוב תגובות קשות לכל ניסיון להיזכר באירוע הטראומטי, ולכן הטיפול בהם חייב להיות מדורג ומובנה. SEE FAR CBT מאפשר תהליך הכולל שלושה שלבים מרכזיים:
באופן זה, המטופל אינו רק "נזכר" בטראומה – אלא משנה את הדרך שבה היא שמורה במערכת הזיכרון שלו.
כאשר אדם חווה אירוע טראומטי, חווייתו נשמרת בזיכרון באופן שונה מזיכרונות רגילים. מחקרים בתחום הנוירופסיכולוגיה מצביעים על כך שהזיכרון הטראומטי מתקבע בצורה נוקשה ובלתי גמישה, מה שמוביל לכך שהוא ממשיך להופיע שוב ושוב, לעיתים בצורת פלאשבקים, סיוטים או תחושות של סכנה מתמדת. הבנת התהליכים המוחיים המעורבים בטראומה היא מרכיב קריטי בטיפול יעיל, ומודל SEE FAR CBT מבוסס על ידע זה.
בעת חשיפה לאירוע מסכן חיים או בעל מטען רגשי חריף, מערכת העצבים הסימפתטית נכנסת לפעולה ומפעילה את תגובת "הלחם, ברח או קפא" (Fight, Flight, Freeze). בתהליך זה, מספר מבנים מוחיים מרכזיים מעורבים:
כאשר מטופל סובל מפוסט-טראומה, האיזון בין שלושת אזורי המוח הללו משתבש:
SEE FAR CBT מציע מנגנון טיפולי שמטרתו "לשכתב" את הזיכרון הטראומטי כך שלא יופיע שוב ושוב באותה עוצמה רגשית. הוא עושה זאת על ידי חשיפה הדרגתית, שינוי חווייתי של הזיכרון, והטמעת מרכיבים פנטסטיים שמאפשרים ליצור הקשרים חדשים סביב האירוע.
בטיפולי חשיפה מסורתיים (PE), המטופל מתבקש לשחזר את האירוע לפרטי פרטים, מה שעשוי לגרום להצפה רגשית. SEE FAR CBT מציע תהליך מתון יותר, שבו המטופל משתמש בקלפים טיפוליים ודימויים ויזואליים כדי לבחון את האירוע ממספר זוויות, ולא רק דרך ההצפה הרגשית המקורית.
מאחר שהזיכרון הטראומטי מקודד במוח בצורה תחושתית, SEE FAR CBT משתמש בתרגילים גופניים ושחזור באמצעות דימויים חזותיים, כדי ליצור עיבוד מחדש של החוויה. לדוגמה, מטופל יכול לשנות תנוחות גוף בזמן שהוא מספר על הטראומה, או להיעזר בתמונות שמייצגות עבורו שליטה וביטחון.
SEE FAR CBT עושה שימוש במציאות פנטסטית ככלי לשינוי חוויית הזיכרון. במקום שהמטופל ימשיך "לראות" את הטראומה באותו אופן קפוא, הוא מוזמן להוסיף אלמנטים שמסייעים לו להרגיש מחוזק, כגון דמויות מגנות, אורות מרגיעים, או דימויים שמסמלים עבורו שליטה.
מחקרים בפסיכולוגיה של הזיכרון מראים כי זיכרון אינו מקובע אלא דינמי, כלומר – ניתן לשנות את האופן שבו הוא מאוחסן בכל פעם שהוא נשלף מהזיכרון לטיפול. SEE FAR CBT מנצל עיקרון זה בכך שהוא יוצר חשיפה מבוקרת, שבמהלכה המטופל מתבונן מחדש בזיכרון שלו ונותן לו הקשרים חדשים, מרגיעים יותר.
לדוגמה, חייל שסובל מפלאשבקים של אירוע לחימה יוכל, במהלך הטיפול, לבחור קלפים שמייצגים את החוויה שלו – אך בהמשך, להוסיף קלפים חדשים שמסמלים עבורו שליטה, תמיכה מחברים לנשק, או אפילו תמונות שמייצגות את חייו בהווה, כדי להזכיר לו שהאירוע כבר חלף.
מכיוון שטראומה אינה רק חוויה קוגניטיבית אלא גם חוויה תחושתית וגופנית, SEE FAR CBT מתמודד ישירות עם ההשפעות של הזיכרון על הגוף. מחקרים מצביעים על כך שמטופלים עם PTSD חווים תסמינים פיזיים בעת שליפת הזיכרון:
SEE FAR CBT משתמש בטכניקות להרגעה גופנית, כגון תרגילי נשיפה, דימויים חיוביים ושימוש במוזיקה או צבעים מרגיעים, כדי לסייע למטופל לשנות את התגובה הגופנית שלו לזיכרון.
✔ שיטת החשיפה:
✔ האם יש צורך לדבר ישירות על האירוע?
✔ סיכון להצפה רגשית:
✔ שימוש במשאבים פנטסטיים:
אחד המרכיבים המרכזיים במודל SEE FAR CBT הוא החשיפה ההדרגתית לזיכרון הטראומטי. חשיפה ממושכת (Prolonged Exposure – PE) היא אחת השיטות הידועות והמבוססות מחקרית לטיפול בפוסט-טראומה (PTSD), אך היא עלולה להיות קשה עבור מטופלים רבים. הסיבה לכך היא שטיפול המבוסס על שחזור ישיר של האירוע הטראומטי דורש מהמטופל להתעמת עם הזיכרון בשלמותו ובמלוא עוצמתו, לעיתים קרובות ללא הכנה מספקת. עבור מטופלים רבים, חוויה זו עלולה להיות מציפה מדי ולגרום לנטישה של הטיפול.
בשל כך, SEE FAR CBT מציע גרסה מדורגת, חווייתית ובטוחה יותר לחשיפה, שבה המטופל אינו נדרש "לקפוץ ישירות למים העמוקים", אלא לצלול בהדרגה אל תוך זיכרונותיו, תוך שימוש באמצעים ויזואליים ודימויים שמאפשרים שליטה רגשית טובה יותר.
מטופלים המתמודדים עם PTSD לרוב נמנעים מכל מגע עם הזיכרון הטראומטי, מתוך חשש שהעיסוק בו יעורר אצלם רגשות עוצמתיים מדי. ההימנעות עשויה לכלול:
למרות שלכאורה הימנעות זו מספקת הקלה זמנית, היא מחזקת את הפחד מהזיכרון ותורמת לכך שהוא ימשיך לשלוט בחיי המטופל. חשיפה מבוקרת ומודרכת שוברת את המעגל הזה ומאפשרת למוח לקלוט בהדרגה שזיכרון העבר אינו סכנה ממשית בהווה.
במודל SEE FAR CBT, החשיפה לזיכרון אינה מתרחשת בבת אחת, אלא דרך סדרה של שלבים מדורגים שמאפשרים למטופל להרגיש בשליטה בכל רגע. השלבים הם:
באמצעות חשיפה מבוקרת, המטופל מאפשר להיפוקמפוס לשלב את הזיכרון הטראומטי בתוך מבנה זיכרון תקין. במילים אחרות, במקום שהאירוע "יצוץ" ללא שליטה, הוא הופך לזיכרון שניתן לשלוף באופן מודע ולשלוט בהשפעתו הרגשית.
הגישה של SEE FAR CBT מאפשרת גישה מדורגת, מבוקרת ולא מציפה, ולכן היא מתאימה גם למטופלים שחוו הצפה רגשית בטיפולי חשיפה אחרים. בעוד שבטיפולי PE המטופל נדרש להיחשף בבת אחת לזיכרון, כאן הוא יכול לבנות את החשיפה בקצב שמתאים לו, תוך שליטה מלאה בתהליך.
לדוגמה, חייל שחווה אירוע טראומטי בלחימה עשוי להירתע משחזור מילולי של החוויה, אך יהיה מסוגל לבחור קלפים שמייצגים עבורו את התחושות שחווה. דרך זו מאפשרת לו לעבוד עם הזיכרון באופן עקיף ולא מאיים, עד שהוא מוכן להתמודד איתו באופן ישיר יותר.
בהרצאתו, מיקי דורון תיאר מקרה של חייל שסבל מפלאשבקים כתוצאה מאירוע קרבי. בתחילה, הוא התקשה לדבר על החוויה, אך באמצעות קלפים טיפוליים, הוא הצליח לספר את סיפורו דרך סמלים חזותיים. ככל שהמשיך בתהליך, הוא היה מסוגל לבחון את האירוע מזווית חדשה, ולהוסיף אלמנטים של שליטה וביטחון לסיפורו.
מטופלים רבים שעוברים SEE FAR CBT מדווחים כי תהליך החשיפה נעשה קל יותר עם הזמן, מאחר שהם אינם מרגישים שהם "נזרקים" חזרה לאירוע – אלא משתלטים על הדרך שבה הוא מופיע בתודעתם.
מודל SEE FAR CBT מבוסס על ההבנה כי זיכרון טראומטי אינו רק אירוע שמאוחסן במוח, אלא חוויה רגשית עמוקה שמשפיעה על הגוף, הנפש והתודעה. אחד המאפיינים המרכזיים של PTSD הוא הנוקשות של הזיכרון הטראומטי, כלומר – חוסר היכולת של המוח לעבד את האירוע באופן שמאפשר למטופל להמשיך הלאה. רבים מהמטופלים מדווחים כי הזיכרון נחווה כמשהו שקפא בזמן, וכי בכל פעם שהם נזכרים באירוע, נדמה שהוא מתרחש שוב, כאילו הוא עדיין קיים בהווה.
במקום להתמודד ישירות עם האירוע בדרך שעשויה להיות קשה מדי, SEE FAR CBT מציע גישה חדשנית: מציאות פנטסטית. בשיטה זו, המטופל משתמש בדמיון מודרך כדי לשנות את הדרך שבה הזיכרון נשמר בתודעה, וכך יוצר לעצמו חוויה רגשית מתוקנת.
מציאות פנטסטית אינה הדחקה של הזיכרון או ניסיון להתעלם ממנו, אלא אמצעי ליצירת מרחק רגשי ושליטה על הדרך שבה הוא נחווה. במקום לשחזר את הטראומה כמו שהיא, המטופל משלב לתוכה אלמנטים חדשים, שמאפשרים לו לשנות את התחושות והמשמעות שלה.
לדוגמה, חייל שחווה אירוע קרבי קשה, שבו חש שהוא נטוש וחסר ישע, יכול לדמיין שבאותו רגע הייתה לידו דמות מגינה – חבר לנשק, קצין או אפילו דמות דמיונית שמסמלת עבורו ביטחון. המטופל יודע שפרט זה לא קרה במציאות, אך השינוי הקוגניטיבי שהוא יוצר בזיכרון מאפשר לו להפחית את תחושת הפחד והחוסר אונים.
כאשר אדם נזכר באירוע טראומטי, הוא למעשה "טוען" אותו מחדש מהזיכרון, ומעניק לו הקשרים חדשים בכל פעם שהוא נשלף. מחקרים בפסיכולוגיה של הזיכרון הראו כי כל זיכרון שנשלף מהמוח עובר שינוי כלשהו, והדרך שבה הוא מוחזר לאחסון תלויה במה שעבר על האדם בזמן שחשב עליו.
SEE FAR CBT מנצל עיקרון זה בכך שהוא מאפשר למטופל לשלוף את הזיכרון ולשלב בו חוויות פנטסטיות שמעניקות לו משמעות חדשה. ככל שהמטופל עושה זאת פעמים רבות יותר, כך המוח מתחיל לקודד את הזיכרון עם ההיבטים החדשים שהוכנסו אליו, וכך עוצמתו הרגשית של הזיכרון המקורי פוחתת.
בהרצאתו, מיקי דורון הציג דוגמה של חייל שנלכד בקרב וחווה תחושת חוסר אונים מוחלטת. בכל פעם שנזכר באירוע, הוא חש תחושה גופנית של קיפאון מוחלט, כאילו הוא עדיין לכוד תחת האש.
במהלך הטיפול, החייל התבקש לבחור קלפים טיפוליים שמייצגים עבורו כוח ושליטה. לאחר מכן, הוא דמיין כיצד לוחם נוסף מצטרף אליו בקרב ומסייע לו. התוספת הזו – גם אם לא קרתה במציאות – אפשרה לו לשנות את הדרך שבה המוח שלו זכר את החוויה, ולהרגיש פחות לבד כשנזכר בה.
מטופלת שעברה תקיפה מינית חוותה זיכרונות חודרניים שבהם חשה כחסרת שליטה לחלוטין. באמצעות SEE FAR CBT, היא הצליחה להוסיף לזיכרון שלה דמות מגנה – דמות חזקה שהיא דמיינה שנמצאת איתה באותו רגע ומעניקה לה ביטחון.
אף על פי שהמטופלת ידעה שהדמות הזו לא הייתה שם במציאות, היא דיווחה כי עם הזמן, כאשר נזכרה באירוע, הדמות הפכה לחלק בלתי נפרד מהחוויה, וסייעה לה להרגיש חזקה יותר.
✔ מאפשרת למטופל שליטה על הדרך שבה הזיכרון נחווה
✔ מצמצמת הצפה רגשית ועוזרת בעיבוד הדרגתי
✔ מעניקה תחושת חוסן וביטחון בהיזכרות באירוע
✔ מאפשרת שינוי קוגניטיבי עמוק ומפחיתה תחושת חוסר אונים
מודל SEE FAR CBT אינו רק תאוריה טיפולית, אלא גישה מעשית שזכתה ליישום קליני בקרב מגוון רחב של מטופלים. בהרצאתו, מיקי דורון הציג מספר דוגמאות לטיפולים שנעשו בשיטה זו, תוך שימוש בחשיפה מבוקרת, מציאות פנטסטית, ועבודה עם קלפים טיפוליים. דוגמאות אלה ממחישות כיצד ניתן לשנות את הזיכרון הטראומטי ולהפחית את השפעתו על חיי המטופל.
בהרצאה, דורון סיפר על חייל שסבל מ-PTSD לאחר שירות קרבי. אחד הזיכרונות שהטרידו אותו ביותר היה אירוע שבו רץ לעזור לחייל פצוע, אך כשהגיע אליו גילה כי מדובר בגופה. אירוע זה נחרט בזיכרונו וגרם לו לסיוטים, חרדות ופלאשבקים שהופיעו שוב ושוב.
במהלך הטיפול, נעשה שימוש בקלפים טיפוליים כדי לאפשר לו לספר את סיפורו מבלי לדבר ישירות על הפרטים הקשים ביותר. החייל בחר קלפים שהציגו חיילים בשדה קרב, תמונת טנק שרוף ושעון חול. הקלפים סייעו לו לארגן את הזיכרון בצורה שונה, ולבחון אותו מזוויות חדשות.
לאחר מספר פגישות, המטפל עודד אותו להוסיף קלפים פנטסטיים – סמלים שיכולים לשנות את החוויה הפנימית שלו מול האירוע. אחד הקלפים שבחר היה דמות מחבקת, שסימלה עבורו את התמיכה והחברות שהיו חלק מהחוויה הקרבית שלו, אך נדחקו הצידה בעקבות הטראומה. בשלב זה, החייל החל להרגיש פחות לבד בתוך זיכרונותיו, ולבסוף הצליח לזכור את האירוע מבלי לחוות את אותן תחושות חרדה שהיו בתחילת הדרך.
מיקי דורון הציג גם מקרה נוסף של חייל שסבל מטראומה קשה לאחר שנכנס למבנה ממולכד וגילה חלקי גוף של מחבל מפוזרים סביבו. הוא לא הצליח לשכוח את החוויה – המראות והריחות חזרו אליו שוב ושוב, והוא דיווח כי הרגיש שהוא "נושא איתו" את התמונות הללו כל הזמן.
במהלך הטיפול, נעשה שימוש בגישה חווייתית שמטרתה ליצור שינוי נרטיבי בזיכרון. המטופל בחר קלפים טיפוליים שהציגו סביבה הרוסה, חיילים צועדים, ודמות בודדה. לאחר מכן, הוא התבקש להוסיף אלמנט חדש לזיכרון, משהו שלא היה שם במציאות – אך יכול היה לעזור לו להרגיש יותר בשליטה.
החייל בחר קלף של עץ גדול ויציב, שסימל עבורו קרקע בטוחה בתוך הכאוס. כאשר החל לדמיין את העץ כחלק מהזיכרון הטראומטי שלו, הוא תיאר כי הדבר אפשר לו להרגיש פחות חסר ישע. השינוי בזיכרון היה קטן אך משמעותי – והוא החל להרגיש שהאירוע לא שולט בו כמו בעבר.
אחד המקרים שהוצגו בהרצאה עסק במטופלת שסבלה מ-PTSD בעקבות תקיפה מינית. היא דיווחה כי בכל פעם שזכרה את האירוע, היא חשה שהיא חוזרת אליו פיזית, כאילו היא שוב באותו רגע של חוסר אונים ופחד.
SEE FAR CBT אפשר לה לעבוד על שינוי התחושות הללו באמצעות שילוב מציאות פנטסטית. בשלב הראשון, היא התבקשה לבחור קלפים שמייצגים עבורה תחושות של ביטחון וכוח. היא בחרה בקלף של אריה חזק, שגרם לה להרגיש מועצמת. לאחר מכן, היא החלה לדמיין את עצמה בדמות האריה בתוך הזיכרון הטראומטי, ולראשונה – היא הצליחה לשלוט באופן שבו ראתה את עצמה בתוך הסיפור.
הכנסת האלמנט הפנטסטי סייעה לה ליצור פרשנות חדשה לזיכרון, והיא דיווחה כי בהדרגה, התחושה של חוסר האונים פחתה. בניגוד לתחילת הטיפול, היא לא הרגישה עוד קורבן חסר שליטה, אלא מי שהצליחה לשרוד ולצאת מחוזקת.
המקרים שהוצגו בהרצאה מדגימים כיצד SEE FAR CBT מאפשר חשיפה הדרגתית ואפקטיבית לזיכרונות טראומטיים, תוך שימוש בכלים חווייתיים שעוזרים למטופל לשלוט על הדרך שבה הוא חווה את האירוע.
✔ המטופל אינו נדרש לשחזר את האירוע באופן מילולי ומאיים, אלא דרך סמלים חזותיים שמספקים לו ריחוק רגשי
✔ המציאות הפנטסטית מאפשרת יצירת שינוי נרטיבי, כך שהזיכרון אינו נשמר באותה צורה טראומטית
✔ ניתן להוסיף אלמנטים מגנים וחזקים לזיכרון, שמסייעים בהפחתת תחושת החרדה וחוסר האונים
✔ השימוש בקלפים טיפוליים מספק מסגרת מובנית לעיבוד הזיכרון בשלבים מדורגים
מההרצאה עולה כי SEE FAR CBT הוא כלי טיפולי שמעורר עניין רב בקרב מטפלים העובדים עם טראומה, מאחר שהוא מאפשר עבודה הדרגתית ובטוחה, ומתאים גם למטופלים שסובלים מהצפה רגשית בטיפולי חשיפה מסורתיים.
באמצעות שילוב חשיפה חווייתית, עבודה עם קלפים, ושימוש במציאות פנטסטית, המטופלים לומדים לשנות את הדרך שבה הזיכרון נחווה, כך שהם יכולים להמשיך בחייהם מבלי שהטראומה תנהל אותם.
מודל SEE FAR CBT מציע גישה חדשנית לטיפול בטראומה, אשר משלבת בין חשיפה הדרגתית, עיבוד חווייתי, ושימוש במציאות פנטסטית כדי לאפשר למטופלים להתמודד עם זיכרונות טראומטיים בצורה בטוחה ומבוקרת. הגישה משלבת כלים מעולם ה-CBT המסורתי יחד עם טכניקות יצירתיות שמבוססות על עיבוד תחושתי, שימוש בסמלים חזותיים ושכתוב נרטיבי של הזיכרון.
מהדוגמאות שהוצגו בהרצאה של מיקי דורון עולה כי SEE FAR CBT מאפשר לאנשים שסבלו מטראומה קשה לעבד מחדש את חוויותיהם, וליצור קשר חדש ובריא יותר עם עברם. במקום שטראומה תשלוט במטופל דרך פלאשבקים, חרדות והימנעויות, המודל מסייע להפחית את ההשפעה הרגשית של הזיכרון ולשלב אותו כחלק טבעי מהסיפור האישי של המטופל – מבלי שיכביד עליו רגשית.
בהשוואה לשיטות טיפול מסורתיות לטראומה, כמו חשיפה ממושכת (PE) או EMDR, המודל מציע גישה שונה שמתמקדת בשליטה רגשית של המטופל, תוך שילוב של כלים ויזואליים ופנטסטיים. בניגוד לטיפולי חשיפה מסורתיים, שבהם המטופל מתבקש להיזכר בטראומה בצורה ישירה, SEE FAR CBT מספק מסגרת מובנית ובטוחה שבה ניתן לעבד את הטראומה בשלבים, עם אלמנטים מגנים ונרטיביים.
✔ אופי החשיפה:
✔ סיכון להצפה רגשית:
✔ שימוש בסמלים חזותיים:
✔ שליטה של המטופל בתהליך:
מודל SEE FAR CBT עדיין נמצא בתהליך של מחקר ויישום נרחב יותר, אך הוא כבר החל להשתלב במרכזים קליניים לטיפול בטראומה, יחידות פסיכולוגיות בצבא ובקליניקות פרטיות. מאחר שהמודל מאפשר גישה רכה ועדינה לטראומה, הוא מתאים במיוחד לאוכלוסיות שסובלות מקשיים בטיפולי חשיפה מסורתיים, כגון:
✔ חיילים שסבלו מטראומה קרבית
✔ נפגעי תקיפה מינית
✔ ילדים ומתבגרים עם PTSD
✔ נפגעי תאונות דרכים או אירועי טרור
בעתיד, צפוי שהמודל יוכל להשתלב גם בטיפול קבוצתי, שכן העבודה עם סמלים ויזואליים מאפשרת דיון ועיבוד משותף בין מטופלים שעברו חוויות דומות. כמו כן, קיימת אפשרות לשלבו עם טכנולוגיות חדשות, כמו מציאות מדומה (VR), כדי לאפשר למטופלים לחוות את עיבוד הטראומה בצורה מבוקרת בסביבה וירטואלית.
כדי להפוך את SEE FAR CBT לגישה טיפולית רחבה יותר, יש צורך בהכשרת מטפלים נוספים בשיטה. כיום, ניתן ללמוד את המודל בהשתלמויות מקצועיות שמועברות על ידי מיקי דורון וצוותו, ועם הזמן צפוי שהמודל ייכנס כחלק מתוכנית ההכשרה למטפלים בתחום הטראומה.
אחד האתגרים המרכזיים של SEE FAR CBT הוא הצורך בגמישות של המטפל – בניגוד לשיטות מובנות מאוד כמו CBT מסורתי, המודל דורש יכולת עבודה יצירתית והתאמה אישית לכל מטופל. עם זאת, מטפלים שעובדים בשיטה מדווחים שהיא מאפשרת קשר עמוק יותר עם המטופלים, משום שהיא מבוססת על עבודה חווייתית שמחזקת את תחושת הביטחון של המטופל בתוך התהליך.
SEE FAR CBT הוא מודל חדשני, חווייתי ומבוסס מחקר, אשר מציע דרך בטוחה ואפקטיבית לטיפול בפוסט-טראומה. השימוש בסמלים חזותיים, חשיפה הדרגתית ושכתוב הזיכרון באמצעות מציאות פנטסטית, מאפשר למטופלים לעבד את הטראומה בקצב שלהם, מבלי לחוות הצפה רגשית חזקה מדי.
✔ מתאים במיוחד לאנשים המתקשים בשחזור מילולי של הטראומה
✔ מאפשר יצירת שינוי בזיכרון באופן חווייתי ולא מאיים
✔ מפחית הימנעויות ומאפשר למוח לקודד מחדש את הזיכרון הטראומטי
✔ יכול להשתלב עם טכנולוגיות מתקדמות כמו מציאות מדומה
מודל זה צפוי להתרחב בשנים הקרובות, וככל שיותר מטפלים ייחשפו אליו, הוא יהפוך לנדבך מרכזי בטיפול בפוסט-טראומה.