SEE FAR CBT – מודל חדשני לטיפול בטראומה וחרדה

טראומה היא מצב שבו אירוע נתפס כאיום משמעותי על שלמותו הפיזית או הרגשית של האדם, ומשאיר אחריו חותם עמוק של מצוקה. אנשים שחווים טראומה עשויים להתמודד עם זיכרונות חודרניים, סיוטים, תחושת נתק רגשי ותגובות חרדה חזקות. כאשר הסימפטומים הללו נמשכים לאורך זמן ומשבשים את התפקוד היומיומי, ייתכן שמדובר בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

במהלך השנים, פותחו שיטות שונות לטיפול בטראומה, כאשר אחת המרכזיות היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT). שיטת החשיפה הממושכת (Prolonged Exposure - PE) נחשבת לשיטה מבוססת מחקר לטיפול ב-PTSD, אך היא עלולה להיות מאתגרת למטופלים רבים, במיוחד לאלו המתקשים לשחזר את האירוע הטראומטי באופן מילולי.

כדי לענות על הצורך בגישה שמאפשרת חשיפה הדרגתית ובטוחה יותר, פיתחו מיקי דורון ופרופ' מולי להד את מודל SEE FAR CBT – גישה חדשנית שמשלבת בין עיבוד קוגניטיבי, עבודה חווייתית ושימוש בחשיפה מבוקרת.

SEE FAR CBT מבוסס על שילוב של שלושה עקרונות מרכזיים:

1. S - Somatic Experiencing (התנסות גופנית) – עבודה עם תחושות הגוף כחלק מהתהליך הטיפולי.
2. E - Emotional Processing (עיבוד רגשי) – התמודדות עם הרגשות שהתעוררו בעקבות האירוע.
3. E - Exposure (חשיפה) – חשיפה הדרגתית ומבוקרת לזיכרון הטראומטי.
4. FAR - Fantasized Reality (מציאות פנטסטית) – יצירת שינוי נרטיבי באמצעות דמיון מודרך.
5. CBT - Cognitive Behavioral Therapy (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) – שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לא מסתגלים.

השילוב בין מרכיבים אלו מאפשר למטופלים לא רק לעבד מחדש את החוויה הטראומטית, אלא גם לשלוט בדרך שבה היא מאוחסנת בזיכרונם. בניגוד לטיפולי חשיפה מסורתיים, SEE FAR CBT מספק כלים חווייתיים, כגון שימוש בקלפים טיפוליים, דימויים חזותיים ושינוי נרטיבי, המאפשרים למטופלים ליצור מרחק בטוח מהחוויה הטראומטית, ולהפחית את עוצמת ההצפה הרגשית.

מדוע SEE FAR CBT נחשב לגישה פורצת דרך?

בעוד שטיפולים מסורתיים לטראומה מתמקדים בעיקר בחשיפה מילולית ובשינוי מחשבות שליליות, SEE FAR CBT מרחיב את ההבנה של הטראומה לכלל החושים. המטופל לא רק מדבר על האירוע – אלא חווה אותו מחדש בדרכים שונות, תוך שהוא מקבל שליטה על האופן שבו הוא מוצג בזיכרונו.

מחקרים ראשוניים מעידים כי גישה זו עשויה להיות יעילה במיוחד עבור מטופלים שנמנעו מטיפולי חשיפה מסורתיים, משום שהיא מציעה דרך עדינה וגמישה יותר להתמודדות עם זיכרונות טראומטיים. בנוסף, שילוב של מרכיבים פנטסטיים מאפשר למטופלים ליצור חוויות תיקון רגשיות, שבהן הם משנים את הדרך שבה הם חווים את האירוע.

SEE FAR CBT גם מאפשר גישה ישירה לאזורים עמוקים יותר במוח, שמעורבים באחסון זיכרונות טראומטיים. מחקרים נוירופסיכולוגיים מראים כי חשיפה מבוקרת בשילוב חוויות חושיות מסייעת להפחתת הפעילות המוגברת של האמיגדלה (האחראית על תגובת הפחד), ומגבירה את הפעילות בהיפוקמפוס (שאחראי על ארגון זיכרונות).

כיצד המודל משתלב בטיפול בפוסט-טראומה?

מטופלים המתמודדים עם PTSD חווים לרוב תגובות קשות לכל ניסיון להיזכר באירוע הטראומטי, ולכן הטיפול בהם חייב להיות מדורג ומובנה. SEE FAR CBT מאפשר תהליך הכולל שלושה שלבים מרכזיים:

1. בניית משאבים רגשיים – המטופל לומד להשתמש בטכניקות של ויסות רגשי כדי להתמודד עם חרדה, כולל נשימות מודרכות, דימויים מרגיעים והעצמה אישית.
2. חשיפה הדרגתית וחווייתית – במקום להיזכר באירוע במלואו, המטופל עובד עם קלפים טיפוליים ודימויים ויזואליים, דרכם הוא מתחיל לחקור את הטראומה בצורה בטוחה ומבוקרת.
3. שכתוב הזיכרון – המטופל משנה בהדרגה את הנרטיב של הזיכרון, על ידי הכנסת אלמנטים פנטסטיים המחזקים תחושות של שליטה וחוסן.

באופן זה, המטופל אינו רק "נזכר" בטראומה – אלא משנה את הדרך שבה היא שמורה במערכת הזיכרון שלו.

תהליכי הזיכרון הטראומטי והשפעתם על המוח

כאשר אדם חווה אירוע טראומטי, חווייתו נשמרת בזיכרון באופן שונה מזיכרונות רגילים. מחקרים בתחום הנוירופסיכולוגיה מצביעים על כך שהזיכרון הטראומטי מתקבע בצורה נוקשה ובלתי גמישה, מה שמוביל לכך שהוא ממשיך להופיע שוב ושוב, לעיתים בצורת פלאשבקים, סיוטים או תחושות של סכנה מתמדת. הבנת התהליכים המוחיים המעורבים בטראומה היא מרכיב קריטי בטיפול יעיל, ומודל SEE FAR CBT מבוסס על ידע זה.

מה קורה במוח בזמן חוויית טראומה?

בעת חשיפה לאירוע מסכן חיים או בעל מטען רגשי חריף, מערכת העצבים הסימפתטית נכנסת לפעולה ומפעילה את תגובת "הלחם, ברח או קפא" (Fight, Flight, Freeze). בתהליך זה, מספר מבנים מוחיים מרכזיים מעורבים:

1. האמיגדלה – החלק במוח שאחראי על עיבוד פחד וסכנה. בטראומה, האמיגדלה מופעלת בעוצמה גבוהה מאוד ושולחת אותות חירום לגוף.
2. ההיפוקמפוס – האזור שאחראי על עיבוד זיכרונות ושיבוצם בתוך ההקשר של זמן ומקום. בעת טראומה, פעילות ההיפוקמפוס נפגעת, ולכן החוויה עשויה להיתפס כמתרחשת שוב ושוב, ללא מסגרת זמן ברורה.
3. הקורטקס הפרה-פרונטלי – החלק במוח שאחראי על שליטה ובקרה רגשית. בטראומה, אזור זה נחלש, מה שמוביל לתגובות אימפולסיביות וקושי לווסת רגשות.

כאשר מטופל סובל מפוסט-טראומה, האיזון בין שלושת אזורי המוח הללו משתבש:

• האמיגדלה ממשיכה לשלוח אותות חירום גם כאשר אין סכנה ממשית.
• ההיפוקמפוס אינו מצליח "לסמן" את הזיכרון כהיסטוריה, ולכן החוויה נחווית כאילו היא מתרחשת בהווה.
• הקורטקס הפרה-פרונטלי אינו מצליח לווסת את התגובה הרגשית, מה שמוביל לתחושת חוסר שליטה.

כיצד SEE FAR CBT מסייע לשינוי עיבוד הזיכרון הטראומטי?

SEE FAR CBT מציע מנגנון טיפולי שמטרתו "לשכתב" את הזיכרון הטראומטי כך שלא יופיע שוב ושוב באותה עוצמה רגשית. הוא עושה זאת על ידי חשיפה הדרגתית, שינוי חווייתי של הזיכרון, והטמעת מרכיבים פנטסטיים שמאפשרים ליצור הקשרים חדשים סביב האירוע.

1. שימוש בחשיפה מבוקרת

בטיפולי חשיפה מסורתיים (PE), המטופל מתבקש לשחזר את האירוע לפרטי פרטים, מה שעשוי לגרום להצפה רגשית. SEE FAR CBT מציע תהליך מתון יותר, שבו המטופל משתמש בקלפים טיפוליים ודימויים ויזואליים כדי לבחון את האירוע ממספר זוויות, ולא רק דרך ההצפה הרגשית המקורית.

2. שילוב מרכיבים חושיים ותנועתיים

מאחר שהזיכרון הטראומטי מקודד במוח בצורה תחושתית, SEE FAR CBT משתמש בתרגילים גופניים ושחזור באמצעות דימויים חזותיים, כדי ליצור עיבוד מחדש של החוויה. לדוגמה, מטופל יכול לשנות תנוחות גוף בזמן שהוא מספר על הטראומה, או להיעזר בתמונות שמייצגות עבורו שליטה וביטחון.

3. יצירת שינוי נרטיבי באמצעות מציאות פנטסטית

SEE FAR CBT עושה שימוש במציאות פנטסטית ככלי לשינוי חוויית הזיכרון. במקום שהמטופל ימשיך "לראות" את הטראומה באותו אופן קפוא, הוא מוזמן להוסיף אלמנטים שמסייעים לו להרגיש מחוזק, כגון דמויות מגנות, אורות מרגיעים, או דימויים שמסמלים עבורו שליטה.

השפעת הטיפול על מבנה הזיכרון

מחקרים בפסיכולוגיה של הזיכרון מראים כי זיכרון אינו מקובע אלא דינמי, כלומר – ניתן לשנות את האופן שבו הוא מאוחסן בכל פעם שהוא נשלף מהזיכרון לטיפול. SEE FAR CBT מנצל עיקרון זה בכך שהוא יוצר חשיפה מבוקרת, שבמהלכה המטופל מתבונן מחדש בזיכרון שלו ונותן לו הקשרים חדשים, מרגיעים יותר.

לדוגמה, חייל שסובל מפלאשבקים של אירוע לחימה יוכל, במהלך הטיפול, לבחור קלפים שמייצגים את החוויה שלו – אך בהמשך, להוסיף קלפים חדשים שמסמלים עבורו שליטה, תמיכה מחברים לנשק, או אפילו תמונות שמייצגות את חייו בהווה, כדי להזכיר לו שהאירוע כבר חלף.

מדוע חשוב לעבוד על רכיבים תחושתיים של הזיכרון הטראומטי?

מכיוון שטראומה אינה רק חוויה קוגניטיבית אלא גם חוויה תחושתית וגופנית, SEE FAR CBT מתמודד ישירות עם ההשפעות של הזיכרון על הגוף. מחקרים מצביעים על כך שמטופלים עם PTSD חווים תסמינים פיזיים בעת שליפת הזיכרון:

• קצב לב מואץ
• הזעה
• כיווץ שרירים
• תחושת קור או נימול

SEE FAR CBT משתמש בטכניקות להרגעה גופנית, כגון תרגילי נשיפה, דימויים חיוביים ושימוש במוזיקה או צבעים מרגיעים, כדי לסייע למטופל לשנות את התגובה הגופנית שלו לזיכרון.

השוואה בין SEE FAR CBT לבין טיפולי חשיפה מסורתיים

השוואה בין SEE FAR CBT לבין חשיפה ממושכת (PE)

✔ שיטת החשיפה:

• SEE FAR CBT – מתבצעת בהדרגה ובאופן חווייתי, תוך שימוש בדימויים ויזואליים.
• חשיפה ממושכת (PE) – מתבצעת באופן ישיר ומילולי, באמצעות שחזור מפורט של האירוע.

✔ האם יש צורך לדבר ישירות על האירוע?

• SEE FAR CBT – לא בהכרח, ניתן להשתמש בסמלים חזותיים, קלפים טיפוליים ודמיון מודרך.
• חשיפה ממושכת (PE) – כן, יש צורך בתיאור מילולי מלא של החוויה הטראומטית.

✔ סיכון להצפה רגשית:

• SEE FAR CBT – נמוך יותר, מאחר שהמטופל שולט בקצב החשיפה ויכול להשתמש בכלים מרגיעים.
• חשיפה ממושכת (PE) – גבוה יותר, שכן החשיפה הישירה לאירוע עלולה להציף רגשות קשים במהירות.

✔ שימוש במשאבים פנטסטיים:

• SEE FAR CBT – כן, המטופל יכול לשלב דמויות מגנות, אלמנטים דמיוניים ושינוי נרטיבי כדי להקל על ההתמודדות.
• חשיפה ממושכת (PE) – לא, המודל מתבסס על שחזור מציאותי של האירוע ללא תוספות מגנות.

חשיפה הדרגתית כבסיס לטיפול בטראומה

אחד המרכיבים המרכזיים במודל SEE FAR CBT הוא החשיפה ההדרגתית לזיכרון הטראומטי. חשיפה ממושכת (Prolonged Exposure – PE) היא אחת השיטות הידועות והמבוססות מחקרית לטיפול בפוסט-טראומה (PTSD), אך היא עלולה להיות קשה עבור מטופלים רבים. הסיבה לכך היא שטיפול המבוסס על שחזור ישיר של האירוע הטראומטי דורש מהמטופל להתעמת עם הזיכרון בשלמותו ובמלוא עוצמתו, לעיתים קרובות ללא הכנה מספקת. עבור מטופלים רבים, חוויה זו עלולה להיות מציפה מדי ולגרום לנטישה של הטיפול.

בשל כך, SEE FAR CBT מציע גרסה מדורגת, חווייתית ובטוחה יותר לחשיפה, שבה המטופל אינו נדרש "לקפוץ ישירות למים העמוקים", אלא לצלול בהדרגה אל תוך זיכרונותיו, תוך שימוש באמצעים ויזואליים ודימויים שמאפשרים שליטה רגשית טובה יותר.

מדוע חשיפה הדרגתית כל כך חשובה?

מטופלים המתמודדים עם PTSD לרוב נמנעים מכל מגע עם הזיכרון הטראומטי, מתוך חשש שהעיסוק בו יעורר אצלם רגשות עוצמתיים מדי. ההימנעות עשויה לכלול:

• הימנעות ממצבים פיזיים המזכירים את האירוע (למשל, חיילים שסבלו מטראומה קרבית נמנעים מאזורים פתוחים או צפופים).
• הימנעות משיחה על האירוע או ניסיון להיזכר בפרטים ממנו.
• תחושת קיפאון רגשי או ניתוק בעת עליית זיכרונות לא רצוניים (דיסוציאציה).

למרות שלכאורה הימנעות זו מספקת הקלה זמנית, היא מחזקת את הפחד מהזיכרון ותורמת לכך שהוא ימשיך לשלוט בחיי המטופל. חשיפה מבוקרת ומודרכת שוברת את המעגל הזה ומאפשרת למוח לקלוט בהדרגה שזיכרון העבר אינו סכנה ממשית בהווה.

שלבי החשיפה ב-SEE FAR CBT

במודל SEE FAR CBT, החשיפה לזיכרון אינה מתרחשת בבת אחת, אלא דרך סדרה של שלבים מדורגים שמאפשרים למטופל להרגיש בשליטה בכל רגע. השלבים הם:

1. הכרה בזיכרון ובמוקדים הרגשיים הקשורים אליו
   • המטופל מזהה אילו חלקים מהאירוע גורמים לו לחרדה הגבוהה ביותר, ואילו אלמנטים בו נגישים יותר לעיבוד.
   • המטפל מסייע למטופל להגדיר את מידת המצוקה שכל אלמנט בזיכרון מעורר אצלו.
2. יצירת ייצוגים ויזואליים לזיכרון
   • במקום לדרוש מהמטופל לדבר ישירות על הטראומה, הוא מתבקש לבחור קלפים טיפוליים או סמלים חזותיים שמייצגים את החוויה שלו.
   • בחירה זו מאפשרת ריחוק רגשי מסוים, כך שהמטופל אינו מוצף במלוא הכוח של האירוע.
3. עבודה הדרגתית עם הקלפים
   • המטופל מארגן את הקלפים באופן שמאפשר שחזור הדרגתי של האירוע, תוך שליטה מלאה בקצב העבודה.
   • במידת הצורך, הקלפים ניתנים להחלפה או להסרה, בהתאם לתחושתו של המטופל.
4. מניפולציה של הזיכרון – הכנסת שינויים מודעים
   • המטופל לומד כיצד לשנות את הדרך שבה הזיכרון קיים בתודעתו, על ידי הוספת מרכיבים מרגיעים, מחזקים או מגנים.
   • בשלב זה מתבצעת עבודה עם מציאות פנטסטית, שבה ניתן לשלב דמויות מגנות, אור מרגיע, מוזיקה פנימית, ועוד.
5. עיבוד סופי – בניית משמעות חדשה לאירוע
   • בשלב זה, המטופל לומד כיצד להתבונן באירוע בפרספקטיבה רחבה יותר, ומוצא דרכים לכלול אותו בסיפור חייו, מבלי שהוא ינהל אותו רגשית.

כיצד חשיפה מבוקרת משנה את הדרך שבה המוח מעבד את הטראומה?

באמצעות חשיפה מבוקרת, המטופל מאפשר להיפוקמפוס לשלב את הזיכרון הטראומטי בתוך מבנה זיכרון תקין. במילים אחרות, במקום שהאירוע "יצוץ" ללא שליטה, הוא הופך לזיכרון שניתן לשלוף באופן מודע ולשלוט בהשפעתו הרגשית.

• מחקרים מצביעים על כך שחשיפה הדרגתית מפחיתה את הפעילות החריגה באמיגדלה (האחראית על תגובת הפחד), ומשפרת את פעילות הקורטקס הפרה-פרונטלי, המסייע בוויסות רגשי.
• בתהליכים מתקדמים, ניתן לראות כיצד המטופלים מצליחים להתבונן בזיכרון מבלי לחוות את אותם תסמינים גופניים ורגשיים קשים שחוו בתחילת הדרך.

היתרון של SEE FAR CBT על פני טיפולי חשיפה מסורתיים

הגישה של SEE FAR CBT מאפשרת גישה מדורגת, מבוקרת ולא מציפה, ולכן היא מתאימה גם למטופלים שחוו הצפה רגשית בטיפולי חשיפה אחרים. בעוד שבטיפולי PE המטופל נדרש להיחשף בבת אחת לזיכרון, כאן הוא יכול לבנות את החשיפה בקצב שמתאים לו, תוך שליטה מלאה בתהליך.

לדוגמה, חייל שחווה אירוע טראומטי בלחימה עשוי להירתע משחזור מילולי של החוויה, אך יהיה מסוגל לבחור קלפים שמייצגים עבורו את התחושות שחווה. דרך זו מאפשרת לו לעבוד עם הזיכרון באופן עקיף ולא מאיים, עד שהוא מוכן להתמודד איתו באופן ישיר יותר.

דוגמאות ליישום גישת החשיפה ההדרגתית

בהרצאתו, מיקי דורון תיאר מקרה של חייל שסבל מפלאשבקים כתוצאה מאירוע קרבי. בתחילה, הוא התקשה לדבר על החוויה, אך באמצעות קלפים טיפוליים, הוא הצליח לספר את סיפורו דרך סמלים חזותיים. ככל שהמשיך בתהליך, הוא היה מסוגל לבחון את האירוע מזווית חדשה, ולהוסיף אלמנטים של שליטה וביטחון לסיפורו.

מטופלים רבים שעוברים SEE FAR CBT מדווחים כי תהליך החשיפה נעשה קל יותר עם הזמן, מאחר שהם אינם מרגישים שהם "נזרקים" חזרה לאירוע – אלא משתלטים על הדרך שבה הוא מופיע בתודעתם.

פרק 4: מציאות פנטסטית ככלי לשכתוב הזיכרון הטראומטי

מודל SEE FAR CBT מבוסס על ההבנה כי זיכרון טראומטי אינו רק אירוע שמאוחסן במוח, אלא חוויה רגשית עמוקה שמשפיעה על הגוף, הנפש והתודעה. אחד המאפיינים המרכזיים של PTSD הוא הנוקשות של הזיכרון הטראומטי, כלומר – חוסר היכולת של המוח לעבד את האירוע באופן שמאפשר למטופל להמשיך הלאה. רבים מהמטופלים מדווחים כי הזיכרון נחווה כמשהו שקפא בזמן, וכי בכל פעם שהם נזכרים באירוע, נדמה שהוא מתרחש שוב, כאילו הוא עדיין קיים בהווה.

במקום להתמודד ישירות עם האירוע בדרך שעשויה להיות קשה מדי, SEE FAR CBT מציע גישה חדשנית: מציאות פנטסטית. בשיטה זו, המטופל משתמש בדמיון מודרך כדי לשנות את הדרך שבה הזיכרון נשמר בתודעה, וכך יוצר לעצמו חוויה רגשית מתוקנת.

מהי מציאות פנטסטית וכיצד היא עוזרת לעיבוד טראומה?

מציאות פנטסטית אינה הדחקה של הזיכרון או ניסיון להתעלם ממנו, אלא אמצעי ליצירת מרחק רגשי ושליטה על הדרך שבה הוא נחווה. במקום לשחזר את הטראומה כמו שהיא, המטופל משלב לתוכה אלמנטים חדשים, שמאפשרים לו לשנות את התחושות והמשמעות שלה.

לדוגמה, חייל שחווה אירוע קרבי קשה, שבו חש שהוא נטוש וחסר ישע, יכול לדמיין שבאותו רגע הייתה לידו דמות מגינה – חבר לנשק, קצין או אפילו דמות דמיונית שמסמלת עבורו ביטחון. המטופל יודע שפרט זה לא קרה במציאות, אך השינוי הקוגניטיבי שהוא יוצר בזיכרון מאפשר לו להפחית את תחושת הפחד והחוסר אונים.

כיצד המציאות הפנטסטית משנה את אופן אחסון הזיכרון במוח?

כאשר אדם נזכר באירוע טראומטי, הוא למעשה "טוען" אותו מחדש מהזיכרון, ומעניק לו הקשרים חדשים בכל פעם שהוא נשלף. מחקרים בפסיכולוגיה של הזיכרון הראו כי כל זיכרון שנשלף מהמוח עובר שינוי כלשהו, והדרך שבה הוא מוחזר לאחסון תלויה במה שעבר על האדם בזמן שחשב עליו.

SEE FAR CBT מנצל עיקרון זה בכך שהוא מאפשר למטופל לשלוף את הזיכרון ולשלב בו חוויות פנטסטיות שמעניקות לו משמעות חדשה. ככל שהמטופל עושה זאת פעמים רבות יותר, כך המוח מתחיל לקודד את הזיכרון עם ההיבטים החדשים שהוכנסו אליו, וכך עוצמתו הרגשית של הזיכרון המקורי פוחתת.

שלבי השימוש במציאות פנטסטית בטיפול

1. בחירת מרכיבים מרכזיים מהטראומה
   • המטופל מזהה אילו אלמנטים מהאירוע הם הקשים ביותר עבורו.
   • המטפל מסייע לו למצוא נקודות שבהן ניתן להוסיף שינוי פנטסטי.
2. יצירת שינוי נרטיבי
   • המטופל משלב דמויות או אלמנטים פנטסטיים בתוך הסיפור שלו.
   • ניתן להכניס דמויות מגנות, חפצים קסומים או אפילו אלמנטים טבעיים שמשרים רוגע (כגון אור חם, מוזיקה מרגיעה).
3. עבודה עם קלפים טיפוליים
   • SEE FAR CBT עושה שימוש בקלפים טיפוליים, שמאפשרים למטופל לבטא את השינויים שהוא רוצה להכניס לזיכרון.
   • הקלפים יכולים לכלול סמלים של ביטחון, חוסן ושליטה, שמסייעים בשכתוב החוויה הרגשית.
4. עיגון השינוי באמצעות חוויות גופניות
   • המטופל לומד לחוות בגופו את התחושות החדשות שנוצרו.
   • תרגילי נשימה, דמיון מודרך ושימוש בקול עוזרים להטמיע את השינוי בצורה עמוקה יותר.

דוגמאות מהשטח – שימוש במציאות פנטסטית בטיפול

1. חייל שנלכד תחת אש

בהרצאתו, מיקי דורון הציג דוגמה של חייל שנלכד בקרב וחווה תחושת חוסר אונים מוחלטת. בכל פעם שנזכר באירוע, הוא חש תחושה גופנית של קיפאון מוחלט, כאילו הוא עדיין לכוד תחת האש.

במהלך הטיפול, החייל התבקש לבחור קלפים טיפוליים שמייצגים עבורו כוח ושליטה. לאחר מכן, הוא דמיין כיצד לוחם נוסף מצטרף אליו בקרב ומסייע לו. התוספת הזו – גם אם לא קרתה במציאות – אפשרה לו לשנות את הדרך שבה המוח שלו זכר את החוויה, ולהרגיש פחות לבד כשנזכר בה.

2. נפגעת תקיפה מינית שחוותה תחושת חוסר אונים

מטופלת שעברה תקיפה מינית חוותה זיכרונות חודרניים שבהם חשה כחסרת שליטה לחלוטין. באמצעות SEE FAR CBT, היא הצליחה להוסיף לזיכרון שלה דמות מגנה – דמות חזקה שהיא דמיינה שנמצאת איתה באותו רגע ומעניקה לה ביטחון.

אף על פי שהמטופלת ידעה שהדמות הזו לא הייתה שם במציאות, היא דיווחה כי עם הזמן, כאשר נזכרה באירוע, הדמות הפכה לחלק בלתי נפרד מהחוויה, וסייעה לה להרגיש חזקה יותר.

יתרונות המציאות הפנטסטית בטיפול בטראומה

✔ מאפשרת למטופל שליטה על הדרך שבה הזיכרון נחווה
✔ מצמצמת הצפה רגשית ועוזרת בעיבוד הדרגתי
✔ מעניקה תחושת חוסן וביטחון בהיזכרות באירוע
✔ מאפשרת שינוי קוגניטיבי עמוק ומפחיתה תחושת חוסר אונים

יישום קליני – דוגמאות מההרצאה של מיקי דורון

מודל SEE FAR CBT אינו רק תאוריה טיפולית, אלא גישה מעשית שזכתה ליישום קליני בקרב מגוון רחב של מטופלים. בהרצאתו, מיקי דורון הציג מספר דוגמאות לטיפולים שנעשו בשיטה זו, תוך שימוש בחשיפה מבוקרת, מציאות פנטסטית, ועבודה עם קלפים טיפוליים. דוגמאות אלה ממחישות כיצד ניתן לשנות את הזיכרון הטראומטי ולהפחית את השפעתו על חיי המטופל.

מקרה 1: חייל שסבל מפוסט-טראומה בעקבות לחימה

בהרצאה, דורון סיפר על חייל שסבל מ-PTSD לאחר שירות קרבי. אחד הזיכרונות שהטרידו אותו ביותר היה אירוע שבו רץ לעזור לחייל פצוע, אך כשהגיע אליו גילה כי מדובר בגופה. אירוע זה נחרט בזיכרונו וגרם לו לסיוטים, חרדות ופלאשבקים שהופיעו שוב ושוב.

במהלך הטיפול, נעשה שימוש בקלפים טיפוליים כדי לאפשר לו לספר את סיפורו מבלי לדבר ישירות על הפרטים הקשים ביותר. החייל בחר קלפים שהציגו חיילים בשדה קרב, תמונת טנק שרוף ושעון חול. הקלפים סייעו לו לארגן את הזיכרון בצורה שונה, ולבחון אותו מזוויות חדשות.

לאחר מספר פגישות, המטפל עודד אותו להוסיף קלפים פנטסטיים – סמלים שיכולים לשנות את החוויה הפנימית שלו מול האירוע. אחד הקלפים שבחר היה דמות מחבקת, שסימלה עבורו את התמיכה והחברות שהיו חלק מהחוויה הקרבית שלו, אך נדחקו הצידה בעקבות הטראומה. בשלב זה, החייל החל להרגיש פחות לבד בתוך זיכרונותיו, ולבסוף הצליח לזכור את האירוע מבלי לחוות את אותן תחושות חרדה שהיו בתחילת הדרך.

מקרה 2: החייל שהתמודד עם זיכרון טראומטי של גופה

מיקי דורון הציג גם מקרה נוסף של חייל שסבל מטראומה קשה לאחר שנכנס למבנה ממולכד וגילה חלקי גוף של מחבל מפוזרים סביבו. הוא לא הצליח לשכוח את החוויה – המראות והריחות חזרו אליו שוב ושוב, והוא דיווח כי הרגיש שהוא "נושא איתו" את התמונות הללו כל הזמן.

במהלך הטיפול, נעשה שימוש בגישה חווייתית שמטרתה ליצור שינוי נרטיבי בזיכרון. המטופל בחר קלפים טיפוליים שהציגו סביבה הרוסה, חיילים צועדים, ודמות בודדה. לאחר מכן, הוא התבקש להוסיף אלמנט חדש לזיכרון, משהו שלא היה שם במציאות – אך יכול היה לעזור לו להרגיש יותר בשליטה.

החייל בחר קלף של עץ גדול ויציב, שסימל עבורו קרקע בטוחה בתוך הכאוס. כאשר החל לדמיין את העץ כחלק מהזיכרון הטראומטי שלו, הוא תיאר כי הדבר אפשר לו להרגיש פחות חסר ישע. השינוי בזיכרון היה קטן אך משמעותי – והוא החל להרגיש שהאירוע לא שולט בו כמו בעבר.

מקרה 3: מטופלת שחוותה תקיפה מינית וסבלה מפלאשבקים

אחד המקרים שהוצגו בהרצאה עסק במטופלת שסבלה מ-PTSD בעקבות תקיפה מינית. היא דיווחה כי בכל פעם שזכרה את האירוע, היא חשה שהיא חוזרת אליו פיזית, כאילו היא שוב באותו רגע של חוסר אונים ופחד.

SEE FAR CBT אפשר לה לעבוד על שינוי התחושות הללו באמצעות שילוב מציאות פנטסטית. בשלב הראשון, היא התבקשה לבחור קלפים שמייצגים עבורה תחושות של ביטחון וכוח. היא בחרה בקלף של אריה חזק, שגרם לה להרגיש מועצמת. לאחר מכן, היא החלה לדמיין את עצמה בדמות האריה בתוך הזיכרון הטראומטי, ולראשונה – היא הצליחה לשלוט באופן שבו ראתה את עצמה בתוך הסיפור.

הכנסת האלמנט הפנטסטי סייעה לה ליצור פרשנות חדשה לזיכרון, והיא דיווחה כי בהדרגה, התחושה של חוסר האונים פחתה. בניגוד לתחילת הטיפול, היא לא הרגישה עוד קורבן חסר שליטה, אלא מי שהצליחה לשרוד ולצאת מחוזקת.

היתרון של SEE FAR CBT בטיפול בטראומה

המקרים שהוצגו בהרצאה מדגימים כיצד SEE FAR CBT מאפשר חשיפה הדרגתית ואפקטיבית לזיכרונות טראומטיים, תוך שימוש בכלים חווייתיים שעוזרים למטופל לשלוט על הדרך שבה הוא חווה את האירוע.

✔ המטופל אינו נדרש לשחזר את האירוע באופן מילולי ומאיים, אלא דרך סמלים חזותיים שמספקים לו ריחוק רגשי
✔ המציאות הפנטסטית מאפשרת יצירת שינוי נרטיבי, כך שהזיכרון אינו נשמר באותה צורה טראומטית
✔ ניתן להוסיף אלמנטים מגנים וחזקים לזיכרון, שמסייעים בהפחתת תחושת החרדה וחוסר האונים
✔ השימוש בקלפים טיפוליים מספק מסגרת מובנית לעיבוד הזיכרון בשלבים מדורגים

מסקנות מהיישום הקליני של SEE FAR CBT

מההרצאה עולה כי SEE FAR CBT הוא כלי טיפולי שמעורר עניין רב בקרב מטפלים העובדים עם טראומה, מאחר שהוא מאפשר עבודה הדרגתית ובטוחה, ומתאים גם למטופלים שסובלים מהצפה רגשית בטיפולי חשיפה מסורתיים.

באמצעות שילוב חשיפה חווייתית, עבודה עם קלפים, ושימוש במציאות פנטסטית, המטופלים לומדים לשנות את הדרך שבה הזיכרון נחווה, כך שהם יכולים להמשיך בחייהם מבלי שהטראומה תנהל אותם.

עתיד המודל – שילוב SEE FAR CBT בפסיכותרפיה 

מודל SEE FAR CBT מציע גישה חדשנית לטיפול בטראומה, אשר משלבת בין חשיפה הדרגתית, עיבוד חווייתי, ושימוש במציאות פנטסטית כדי לאפשר למטופלים להתמודד עם זיכרונות טראומטיים בצורה בטוחה ומבוקרת. הגישה משלבת כלים מעולם ה-CBT המסורתי יחד עם טכניקות יצירתיות שמבוססות על עיבוד תחושתי, שימוש בסמלים חזותיים ושכתוב נרטיבי של הזיכרון.

מהדוגמאות שהוצגו בהרצאה של מיקי דורון עולה כי SEE FAR CBT מאפשר לאנשים שסבלו מטראומה קשה לעבד מחדש את חוויותיהם, וליצור קשר חדש ובריא יותר עם עברם. במקום שטראומה תשלוט במטופל דרך פלאשבקים, חרדות והימנעויות, המודל מסייע להפחית את ההשפעה הרגשית של הזיכרון ולשלב אותו כחלק טבעי מהסיפור האישי של המטופל – מבלי שיכביד עליו רגשית.

SEE FAR CBT לעומת שיטות טיפול מסורתיות

בהשוואה לשיטות טיפול מסורתיות לטראומה, כמו חשיפה ממושכת (PE) או EMDR, המודל מציע גישה שונה שמתמקדת בשליטה רגשית של המטופל, תוך שילוב של כלים ויזואליים ופנטסטיים. בניגוד לטיפולי חשיפה מסורתיים, שבהם המטופל מתבקש להיזכר בטראומה בצורה ישירה, SEE FAR CBT מספק מסגרת מובנית ובטוחה שבה ניתן לעבד את הטראומה בשלבים, עם אלמנטים מגנים ונרטיביים.

השוואה בין SEE FAR CBT, חשיפה ממושכת (PE) ו-EMDR

✔ אופי החשיפה:

• SEE FAR CBT – חשיפה הדרגתית, מבוססת על דימויים ויזואליים, עם שליטה מלאה של המטופל על הקצב והתהליך.
• חשיפה ממושכת (PE) – חשיפה ישירה ומילולית, הדורשת שחזור מפורט של האירוע הטראומטי.
• EMDR – מתבסס על עיבוד הזיכרון באמצעות גירוי עיניים דו-צדדי.

✔ סיכון להצפה רגשית:

• SEE FAR CBT – נמוך, מאחר שהחשיפה מתבצעת בשלבים וכוללת טכניקות ויסות רגשי.
• חשיפה ממושכת (PE) – גבוה, משום שהמטופל מתבקש לשחזר את האירוע ישירות ובאופן אינטנסיבי.
• EMDR – בינוני, מאחר שהעיבוד מהיר ועלול להציף רגשות, אך כולל טכניקות לוויסות.

✔ שימוש בסמלים חזותיים:

• SEE FAR CBT – כן, המטופל משתמש בקלפים טיפוליים, סמלים ודימויים כדי לעבד את החוויה.
• חשיפה ממושכת (PE) – לא, השיטה מתבססת על שיח מילולי בלבד.
• EMDR – לא, השיטה מתמקדת בגירוי דו-צדדי לעיבוד זיכרון.

✔ שליטה של המטופל בתהליך:

• SEE FAR CBT – גבוהה, ניתן להכניס אלמנטים מגנים ולשנות את נרטיב הזיכרון לפי צרכי המטופל.
• חשיפה ממושכת (PE) – נמוכה, המטופל מתבקש לשחזר את האירוע בצורה מלאה וללא שינוי.
• EMDR – בינונית, תלויה במידת ההצפה הרגשית ובתגובת המטופל לעיבוד.

עתיד המודל והטמעתו בפסיכותרפיה המודרנית

מודל SEE FAR CBT עדיין נמצא בתהליך של מחקר ויישום נרחב יותר, אך הוא כבר החל להשתלב במרכזים קליניים לטיפול בטראומה, יחידות פסיכולוגיות בצבא ובקליניקות פרטיות. מאחר שהמודל מאפשר גישה רכה ועדינה לטראומה, הוא מתאים במיוחד לאוכלוסיות שסובלות מקשיים בטיפולי חשיפה מסורתיים, כגון:
✔ חיילים שסבלו מטראומה קרבית
✔ נפגעי תקיפה מינית
✔ ילדים ומתבגרים עם PTSD
✔ נפגעי תאונות דרכים או אירועי טרור

בעתיד, צפוי שהמודל יוכל להשתלב גם בטיפול קבוצתי, שכן העבודה עם סמלים ויזואליים מאפשרת דיון ועיבוד משותף בין מטופלים שעברו חוויות דומות. כמו כן, קיימת אפשרות לשלבו עם טכנולוגיות חדשות, כמו מציאות מדומה (VR), כדי לאפשר למטופלים לחוות את עיבוד הטראומה בצורה מבוקרת בסביבה וירטואלית.

אתגרי ההטמעה והחשיבות של הכשרת מטפלים

כדי להפוך את SEE FAR CBT לגישה טיפולית רחבה יותר, יש צורך בהכשרת מטפלים נוספים בשיטה. כיום, ניתן ללמוד את המודל בהשתלמויות מקצועיות שמועברות על ידי מיקי דורון וצוותו, ועם הזמן צפוי שהמודל ייכנס כחלק מתוכנית ההכשרה למטפלים בתחום הטראומה.

אחד האתגרים המרכזיים של SEE FAR CBT הוא הצורך בגמישות של המטפל – בניגוד לשיטות מובנות מאוד כמו CBT מסורתי, המודל דורש יכולת עבודה יצירתית והתאמה אישית לכל מטופל. עם זאת, מטפלים שעובדים בשיטה מדווחים שהיא מאפשרת קשר עמוק יותר עם המטופלים, משום שהיא מבוססת על עבודה חווייתית שמחזקת את תחושת הביטחון של המטופל בתוך התהליך.

מסקנות

SEE FAR CBT הוא מודל חדשני, חווייתי ומבוסס מחקר, אשר מציע דרך בטוחה ואפקטיבית לטיפול בפוסט-טראומה. השימוש בסמלים חזותיים, חשיפה הדרגתית ושכתוב הזיכרון באמצעות מציאות פנטסטית, מאפשר למטופלים לעבד את הטראומה בקצב שלהם, מבלי לחוות הצפה רגשית חזקה מדי.

✔ מתאים במיוחד לאנשים המתקשים בשחזור מילולי של הטראומה
✔ מאפשר יצירת שינוי בזיכרון באופן חווייתי ולא מאיים
✔ מפחית הימנעויות ומאפשר למוח לקודד מחדש את הזיכרון הטראומטי
✔ יכול להשתלב עם טכנולוגיות מתקדמות כמו מציאות מדומה

מודל זה צפוי להתרחב בשנים הקרובות, וככל שיותר מטפלים ייחשפו אליו, הוא יהפוך לנדבך מרכזי בטיפול בפוסט-טראומה.