עמוד הבית > חדשות > AEDP בפסיכותרפיה: טיפול מואץ עם ביסוס מחקרי
AEDP

AEDP בפסיכותרפיה: טיפול מואץ עם ביסוס מחקרי

מה קורה כשהטיפול מפסיק לנסות לפרק הגנות, ומתחיל לחבור אל הכוחות הבריאים שמתחתיהן? גישת AEDP מציעה למטפלים דרך קלינית עמוקה לעבודה עם רגשות ליבה, טראומות התקשרות וחוויה טרנספורמטיבית בזמן אמת בגוף, בקשר ובתודעה.
avatarצוות Psychologim.com | 26/07/2025 19:59
0

מהי גישת AEDP ומה מייחד אותה

טיפול AEDP, ראשי תיבות של Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy, הוא גישה טיפולית רגשית שצמחה מתוך חיבורים בין פסיכותרפיה דינמית, חקר ההתקשרות, מחקרי מוח עדכניים וטכניקות חווייתיות מואצות. ייחודו של הטיפול טמון בשילוב בין הבנה עמוקה של מנגנוני הגנה והתנגדות, לבין עבודה ישירה עם רגשות ליבה במרחב טיפולי חומל, לא שיפוטי ועמוק מבחינה אנושית. השאיפה המרכזית בגישה היא לא רק להפחית סימפטומים, אלא לאפשר תהליכי שינוי והתמרה רגשית חיובית – קרי חיזוק תחושת העצמי, אמון בקשרים ויכולת לחוות את העולם מתוך חמלה פנימית ולא מתוך מגננה.

מייסדת הגישה, ד"ר דיאנה פושה, הדגישה את חשיבותו של הקשר הטיפולי כמקור ריפוי בפני עצמו, ולא רק כמצע לתובנות. היא טענה שכשנבנה מרחב בטוח, בו המטופלת חשה שמותר לה לחוש ולהתבטא, רגשות שנחסמו במשך שנים יכולים לעלות ולעבור עיבוד חווייתי שמאפשר ריפוי. בעוד גישות מסורתיות רבות עוסקות בהסרה הדרגתית של הגנות, AEDP מתמקדת בגיוס הכוחות החיוביים שכבר מצויים בנפש, גם אם הם חבויים, ומובילה לשינוי מואץ דרך חוויות של רגש חיוני ומעובד.

טיפול AEDP מתאים במיוחד לאנשים שגדלו בתוך מערכות יחסים פוגעניות או בלתי זמינות רגשית, כמו הורות ביקורתית, נרקיסיסטית או מתעללת. עבור רבים מהם, זו הפעם הראשונה בה הם חווים מגע אמיתי עם רגש בתוך קשר בטוח ולא מאיים. ההשפעה אינה רק על הרגש המודע, אלא גם על תחושת הערך, היכולת להיות נוכחת בגוף והיכולת ליצור קשרים מיטיבים עם אחרים.

מבנה הטיפול והעקרונות המרכזיים

הטיפול בגישת AEDP בנוי על ארבעה שלבים מרכזיים: חיזוק ביטחון וקשר, זיהוי הגנות רגשיות, עבודה עם רגשות ליבה, והתמרה חווייתית. השלבים אינם ליניאריים, אלא נעים בדינמיקה מחזורית בהתאם לצרכים הרגשיים של המטופלת ולמה שעולה במרחב. התהליך מתחיל תמיד ביצירת תחושת ביטחון עמוקה בקשר עם המטפלת – מקום שבו אין שיפוט ואין סכנה, אלא נוכחות אמפתית וקשובה. מתוך תחושת הביטחון הזו, המטופלת יכולה להתחיל לזהות רגשות שהיו קפואים או חסומים, ולעיתים אפילו לא נגישים לה.

מנגנוני ההגנה – כמו ניתוק רגשי, ציניות, הומור מגן או אינטלקטואליזציה – אינם נתפסים כבעיות שיש להסיר, אלא כביטויים של ניסיון לשרוד סביבה רגשית מאיימת. העבודה בטיפול נעשית לא נגד ההגנות אלא עם ההגנות, תוך בירור מה הן ניסו להגן עליו. כאשר מתאפשר מפגש עם הרגש הפנימי, התהליך החווייתי שנוצר בטיפול מאפשר עיבוד רגשי עמוק בגוף ובתודעה, ובמקרים רבים נוצר אפקט של הקלה דרמטית, התרחבות פנימית או חוויית תיקון משמעותית.

בניגוד לגישות שמתמקדות אך ורק בשיח מילולי, AEDP משלבת עבודה תחושתית עם הגוף, תגובות לא מילוליות, ניואנסים של הבעות פנים וקשר עין. המטפלת לעיתים תשתף ברגשותיה כלפי המטופלת באופן מדוד ומדויק, מתוך כוונה לחזק את תחושת האותנטיות והחיבור ההדדי. השיח אינו פורמלי או פרשני בלבד – אלא חי, רגשי ומכיל. גישה זו שמה דגש על תהליך שנקרא "מטא-פרוססינג": עיבוד של מה שחווה המטופלת בזמן אמת, כולל תחושות של קשר, חמלה או הבנה.

גישת AEDP מציעה אלטרנטיבה טיפולית עמוקה למי שהתקשה למצוא מענה בגישות קוגניטיביות או התנהגותיות. היא מזמינה שינוי שמבוסס על רגש חי, ולא על ניתוחים רציונליים בלבד. בכך, היא מאפשרת לא רק להתמודד עם תסמינים – אלא גם לשנות את חוויית העצמי ואת הדפוסים הבין־אישיים מהיסוד.

ממצאים מחקריים על יעילות הטיפול

טיפול AEDP נבדק במחקרים קליניים מבוקרים שהתמקדו באוכלוסיות מגוונות – מטופלים עם חרדה, דיכאון, טראומות התפתחותיות והפרעות הסתגלות. שני מחקרים רחבי היקף שפורסמו בשנים 2020 ו־2022 במסגרת שיתוף פעולה בין המטפלים במכון AEDP Institute למרכזי טיפול בצפון אמריקה, אירופה וישראל, מצאו תוצאות קליניות מובהקות.

המחקר הראשון, שנערך על מדגם של 62 מטופלים, בדק את ההשפעה של 16 פגישות טיפול בלבד, ומצא הפחתה דרמטית במדדים של דיכאון, חרדה, תחושת בדידות והימנעות רגשית. האפקטים הסטטיסטיים שנמדדו (effect size d > 0.80) מעידים על שינוי קליני משמעותי בתוך פרק זמן קצר יחסית. ממצא בולט נוסף היה שיפור מובהק בתחושת מסוגלות, חיבור עצמי וחמלה עצמית – מדדים שבדרך כלל לוקחים שנים לשינוי בגישות טיפוליות אחרות.

המחקר השני, שבוצע כשנתיים מאוחר יותר, עקב אחר אותם מטופלים כעבור שישה חודשים ושוב כעבור שנה. הממצאים הראו שהשיפורים הרגשיים לא רק נשמרו לאורך זמן, אלא אף התחזקו אצל חלק מהמטופלים. בפרט הודגמה ירידה ניכרת בעוצמת רגשות כמו בושה, שנחשבת לרגש קשה לטיפול ושכיח מאוד בקרב מי שגדלו בתוך קשרים פוגעניים או מזניחים.

נוסף על כך, תיעוד וידאו של מפגשי טיפול נותח איכותנית והראה שהמטופלים שעברו טיפול בגישת AEDP דיווחו על תחושת תיקון רגשית ביחס לחוויות ילדות טראומטיות, כמו גם על בניית דימוי עצמי חדש – לא דרך חשיבה חיובית מאולצת, אלא מתוך חוויות אמיתיות של קבלה, ראייה, ושינוי דפוסים עמוקים ביחסי אנוש.

אלו ממצאים נדירים בעולמות הפסיכותרפיה, שמדגימים כיצד גישה טיפולית יכולה להוביל לא רק להקלה, אלא לטרנספורמציה של ממש. עבור פסיכולוגים, מדובר בהוכחה לכך שגם בטיפול רגשי שאינו קוגניטיבי, ניתן להציג נתונים מדידים, רלוונטיים ומתוקפים מדעית.

מרכז ההכשרה בישראל

בישראל, ההכשרה המקצועית המרכזית בטיפול AEDP נערכת במרכז גוף־נפש (MindBody) – מוסד ותיק להכשרת אנשי טיפול, הממוקם ברמת השרון. מדובר בגוף מוכר המציע השתלמויות מתקדמות בגישות פסיכותרפיה אינטגרטיביות, עם דגש על חיבור בין גוף לנפש, טראומה והתפתחות אישית של מטפלים. ההכשרה ב־AEDP בגוף־נפש משלבת לימוד תיאורטי, צפייה בסרטוני טיפול, סימולציות חיות, תרגול בקבוצות קטנות וסופרוויז'ן קליני שוטף.

את ההכשרה מובילה ד"ר נירית אברהם, פסיכולוגית קלינית, מדריכה ומרצה מוכרת המתמחה בטיפול חווייתי מבוסס התקשרות. ד"ר אברהם לומדת ומשלבת את גישת AEDP מזה שנים, ומוכרת על ידי AEDP Institute העולמי. היא אחראית על התאמת תכני הלימוד לקונטקסט הישראלי, תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים בינלאומיים. ניסיונה הרב בעבודה עם מטופלות שעברו טראומות התפתחותיות הופך את ההכשרה למדויקת במיוחד עבור מטפלות המתמודדות עם תכנים רגשיים עמוקים, כמו פגיעות בילדות, התקשרויות לא בטוחות או ניתוק רגשי.

הגישה המיושמת בהכשרה משלבת תרגול מודעות גופנית, עבודה עם תנועות מיקרו לא־מילוליות, והבנה של הקשר בין מוח, מערכת העצבים וחוויות התקשרות מוקדמות. ההכשרה פתוחה לפסיכולוגים , פסיכותרפיסטים ועובדות סוציאליות קליניות בלבד, ומועברת בקבוצות קטנות, על מנת לאפשר אינטימיות וביטחון גם עבור הלומדים עצמם.

בוגרות ההכשרה מציינות כי התהליך לא רק שינה את דרך עבודתן כמטפלות, אלא גם הוביל לשינויים אישיים עמוקים. עצם ההתנסות בהכלה רגשית ובקשר טיפולי מדויק מהווה חוויה מכוננת גם עבור המטפלת עצמה, ומחדדת את גבולות הגישה, את כוחה, ואת אחריותה האתית.

למי מתאים טיפול AEDP ומהם יתרונותיו

טיפול AEDP מתאים במיוחד לנשים וגברים שנשאו בתוכם שנים של כאב רגשי בלתי מדובר, במיוחד כאלה שגדלו בסביבה לא בטוחה רגשית – עם הורים ביקורתיים, מנוכרים, לא עקביים או מרוחקים. אנשים אלו לרוב פיתחו מנגנוני הגנה כמו ניתוק, השתקה רגשית או העמדת פנים של ביטחון – אך בפנים נותרו עם חוויות של בדידות, בושה או חוסר ערך עצמי. בדיוק עבורם, AEDP מציע מודל טיפולי אחר, חומל ועמוק, שמבוסס על האפשרות לחוות רגש ולא לפחד ממנו.

הגישה אינה עוסקת בשיח מנטלי בלבד, אלא בונה גשר בין חוויה גופנית, קשר רגשי ומנגנוני תיקון טבעיים. היא מאפשרת לנפש לעבד טראומות רגשיות מוקדמות לא רק דרך הסיפור אלא דרך חוויה גופנית מווסתת. זהו מרחב שבו לראשונה אפשר להרגיש כאב מבלי לקרוס, ולחוש חמלה מבלי להתגונן. יתרונה הבולט של הגישה טמון בכך שהיא אינה מסתפקת בהפחתת סימפטומים אלא מובילה לריפוי רגשי עמוק, שינוי תחושת העצמי ויכולת מחודשת ליצירת קשרים משמעותיים.

בניגוד לטיפול פסיכולוגי מסורתי שעלול להיתפס כמרוחק או נוקשה, ובניגוד לטיפולים קוגניטיביים ממוקדי פתרון שעלולים להתעלם ממורכבות רגשית עמוקה, AEDP שמה את הקשר האנושי והרגשי במרכז. כל פגישה היא הזדמנות לתיקון, וכל רגע רגשי שנחווה ונעובד בטיפול הוא חלק משרשרת של שינוי עמוק.

הטיפול עשוי להתאים במיוחד לנשים לאחר גירושין שמתמודדות עם תחושת כישלון, חרדה אימהית, חוסר ביטחון עצמי או תחושת ניתוק מהילדים. גם מי ש"נראות מבחוץ חזקות" אבל בפנים חוות ריק רגשי, ימצאו בגישה הזו מרחב בטוח לבניית עצמן מחדש. מדובר לא רק בהתמודדות עם כאב – אלא ביצירת זהות רגשית חדשה המבוססת על קבלה, אנושיות ועוצמה פנימית.

גישות טיפול משיקות ואתיקה של עומק רגשי

העמקה בגישת AEDP מעלה שאלות אתיות וקליניות מהותיות לגבי גבולות טיפוליים, עומק רגשי והעברה נגדית. בניגוד לגישות שמסתפקות בהתערבויות קוגניטיביות מבוססות פרוטוקול, AEDP דורשת מהמטפלת נוכחות רגשית מלאה, חמלה עמוקה, ולעיתים גם שיתוף אותנטי – מבלי לחרוג מהמסגרת המקצועית. המטפלת מתבקשת להיכנס עם המטופלת למרחבים של פגיעות, כאב וחמלה, אך מבלי לבלבל את הקשר הטיפולי עם קשר חברי או הורי. האתיקה בגישה זו אינה נוקשה אלא אתיקה של רגישות, של זיהוי גבולות פנימיים ושל נוכחות מיטיבה, גם במקומות שבהם יש סבל.

גישה זו משתלבת היטב עם גישות אחרות שמבוססות על חוויה רגשית, כמו Somatic Experiencing, Focusing או גישות גוף־נפש אינטגרטיביות. היא אינה נוגדת את הפסיכואנליזה המודרנית, אלא מעמיקה אותה במובנים מסוימים: המטפלת אינה רק "מסך ריק", אלא סובייקט חי שפוגש את המטופלת במלוא אנושיותו. הקשר הטיפולי אינו רק שדה להעברה – אלא מרחב של תיקון ממשי.

יש גם אתגרים ייחודיים בגישה: מטופלות שמגיעות עם טראומות התקשרות עמוקות עלולות לפרש את הקרבה הרגשית כמסוכנת או מבלבלת, ויש צורך בזהירות, מווסתת וקשובה, בתנועה בין קירבה להחזקה. המטפלת נדרשת לא רק לידע טכני אלא ליכולת לשאת רגש בעצמה – ולא לברוח ממנו. ההכשרה ב־AEDP מתאימה רק למטפלים עם ניסיון רגשי עמוק, ולא למי שמחפש "שיטה מהירה".

בישראל, ההתעניינות ב־AEDP הולכת וגדלה, במיוחד בקרב פסיכולוגים קליניים ומטפלות המתמודדות עם טראומות מורכבות, נשים לאחר לידה, פגיעות מיניות, או תחושת ריק כרונית. השפה של הגישה – חמה, עדינה, לא שיפוטית – מהדהדת במיוחד למטופלות שחוו שהעולם הטיפולי הקודם לא ראה אותן באמת.

ביבליוגרפיה

  1. Iwakabe, S., Conceicao, N., Muñoz, M., & Tunnell, E. (2020). The effectiveness of Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy (AEDP) in private practice settings: A transdiagnostic study conducted within the context of a practice-research network. Psychotherapy Research.
     
  2. Iwakabe, S., Muñoz, M., Conceicao, N., & Tunnell, E. (2022). Long-term effects of AEDP: Follow-up results from a multi-site clinical practice study. Psychotherapy Research.
     
  3. Fosha, D. (2000). The Transforming Power of Affect: A Model for Accelerated Change. Basic Books.

     

  4. AEDP Institute. (2024). About AEDP Psychotherapy. Retrieved from:
     
האם הכתבה עניינה אותך?
תגובות
    כלי נגישות
    AEDP בפסיכותרפיה: טיפול מואץ עם ביסוס מחקרי - פסיכולוגים.קום