למה גברים נסגרים בזמן מריבה, ומה השתיקה שלהם מנסה לומר?

“אני לא יכול לדבר איתך עכשיו”

ביום חמישי בערב, אחרי שהילדים נרדמו, יעל אמרה לדניאל שהיא מרגישה שהוא כבר לא באמת נמצא בבית. הוא הנהן בלי להרים את העיניים מהטלפון. היא ניסתה להסביר שהיא לא מדברת רק על הכלים בכיור או על שעות העבודה הארוכות. היא דיברה על התחושה שכבר חודשים הם חיים זה ליד זו, אבל כמעט לא נפגשים באמת.

דניאל שתק.

היא שאלה אם הוא מקשיב. הוא אמר שכן. היא ביקשה שיגיד משהו. הוא הניח את הטלפון, קם מהספה ואמר בשקט: “אני לא יכול לדבר איתך עכשיו.”

עבור יעל, המשפט הזה לא נשמע כמו בקשה לזמן. הוא נשמע כמו דחייה. כאילו שוב היא נשארת לבד עם משהו שכואב לה, בזמן שהאדם שאמור להיות הקרוב ביותר אליה פשוט יוצא מהחדר.

דניאל, מצדו, לא הרגיש שהוא נוטש אותה. הוא הרגיש שהוא עומד להיכשל. כל משפט שניסה לנסח נשמע לו חלש, לא מספיק, או כזה שיוכיח לה שהיא צדקה לגביו. אז הוא עשה את מה שהוא יודע לעשות כשהוא מוצף: הוא התרחק.

באותו רגע שניהם רצו אותו דבר, להרגיש בטוחים בתוך הקשר. יעל ניסתה להתקרב כדי לא להישאר לבד. דניאל נסוג כדי לא להרגיש מותקף. ככל שהיא ניסתה יותר לדבר, הוא נסוג יותר. ככל שהוא נסוג יותר, היא הרגישה שחייבים לדבר עכשיו.

זהו הלב של מעגל הפגיעות. לא אדם אחד הורס את הזוגיות, אלא שני אנשים שמגינים על עצמם בדרכים שמכאיבות זה לזה.

השתיקה אינה תמיד אדישות

מי שנשאר מול בן זוג ששותק עלול לחשוב מיד שלא אכפת לו, שהוא לא אוהב מספיק, או שהוא מסרב לקחת אחריות. לפעמים זו אכן המציאות. יש אנשים שמשתמשים בשתיקה כדי להתחמק, להעניש או לשלוט. אבל במקרים רבים אחרים, השתיקה אינה היעדר רגש אלא הצפה של רגש.

יש גברים שמסוגלים לנהל משא ומתן בעבודה, לפתור בעיות מורכבות ולדבר שעות עם חברים. אבל ברגע שבת הזוג אומרת “אני מרגישה רחוקה ממך”, הם קופאים. לא מפני שהמשפט אינו חשוב להם, אלא מפני שהוא חשוב מדי.

אדם שלא גדל בבית שבו דיברו על פגיעות, על פחד או על בושה, לא תמיד יודע לומר: “נפגעתי.” במקום זה הוא עשוי לומר: “את תמיד באה אליי בטענות.” הוא לא תמיד יודע לומר: “אני מפחד שאני לא מספיק.” במקום זה הוא עשוי לומר: “אין לי כוח לשיחה הזאת.”

הצד השני אינו שומע את הפחד שמתחת לתגובה. הוא שומע בעיקר קור, דחייה או זלזול. וכאשר מרחק קטן מפעיל כאב גדול, חשוב להבין גם את הקשר בין זוגיות לחרדת נטישה. לעיתים ההתרחקות בהווה נוגעת גם בחוויות ישנות של חוסר ודאות, דחייה או פחד להישאר לבד.

כשהגוף נכנס לשיחה לפני הראש

יש רגעים שבהם אדם עדיין יושב מול בן הזוג שלו, אבל כבר אינו מסוגל להיות נוכח באמת בשיחה. הדופק עולה, הנשימה נעשית קצרה, הקשב מצטמצם, וכל משפט נשמע כמו עוד הוכחה לכך שהוא אשם, לא מובן או לכוד.

במצב כזה קשה להקשיב, לחשוב בצורה מורכבת ולבחור מילים מדויקות. האדם אינו בהכרח אדיש. לעיתים הוא פשוט מוצף. הוא כבר אינו מצליח להבדיל בין בקשה לקרבה לבין התקפה, בין כאב של האחר לבין כתב אישום נגדו.

זה לא פוטר אותו מאחריות. הצפה אינה רישיון להיעלם, לפגוע או להשאיר את בן הזוג לבד במשך ימים. אבל היא יכולה להסביר מדוע אדם שנראה מבחוץ קר או מנותק מרגיש מבפנים כאילו אין לו דרך להישאר בלי להתפרק.

יעל ראתה את דניאל קם והולך, ושמעה: “הרגשות שלך לא מעניינים אותי.” דניאל שמע את יעל אומרת שהיא מרגישה לבד, ושמע: “אתה כישלון.” כך שני אנשים פגיעים מתחילים להגיב כאילו האדם שמולם הוא האיום.

בטיפול זוגי ממוקד רגש EFT עובדים בדיוק על הרגע הזה. לא רק על המילים שנאמרות, אלא על מה שמתרחש שנייה לפני שהשיחה הופכת לביקורת, הגנה, שתיקה או התרחקות. סקירה שיטתית מצאה עדויות לכך ש EFT עשוי לסייע בהפחתת מצוקה זוגית ובשימור השיפור לאורך זמן.

זה לא באמת סיפור רק על גברים ונשים

הכותרת מדברת על גברים, משום שזהו תיאור שמוכר להרבה נשים: “בכל פעם שקשה, הוא נסגר.” אבל חשוב לא להפוך את התופעה להסבר פשטני שלפיו גברים תמיד בורחים ונשים תמיד רודפות.

דפוס של דרישה ונסיגה מושפע גם מהנושא שעליו מדברים. לעיתים מי שמרגיש שהמצב הקיים כבר אינו אפשרי הוא הצד שדוחף לשיחה. מי שמרגיש שהשיחה עצמה מסכנת אותו, חושפת את חולשותיו או מציבה אותו בעמדת כישלון, עשוי להיות הצד שנמנע.

יכול להיות שבזוג אחד סביב כסף היא נסוגה והוא מתעקש לדבר. סביב אינטימיות הוא נסגר והיא מנסה להתקרב. סביב הילדים שניהם מתחלפים בין ביקורת להגנה. השאלה החשובה אינה מי שותק, אלא מה השתיקה עושה לקשר והאם יש דרך לחזור ממנה.

מחקר על זוגות הטרוסקסואליים ועל זוגות מאותו מין מצא שדפוסי דרישה ונסיגה מופיעים בשני סוגי הזוגיות, וכי הנושא שעל הפרק משפיע על מי נוטה לדרוש ומי נוטה להתרחק. 

טיפול זוגי יכול לעזור להבין את הדפוס המסוים שנוצר אצל כל זוג, בלי להכתיב מראש מי אשם ומי צריך להשתנות.

ההבדל בין לצאת מהחדר לבין לצאת מהקשר

לפעמים אדם באמת צריך להפסיק את השיחה. לא כדי לברוח ממנה, אלא כדי לא להפוך אותה להרסנית. כאשר הוא מרגיש שהוא עומד לצעוק, להעליב או להתנתק לגמרי, עצירה יכולה להיות בחירה אחראית.

אבל עצירה אינה היעלמות.

פסק זמן בריא נשמע בערך כך: “אני שומע שאת פגועה. אני מוצף עכשיו ולא אצליח לדבר טוב. אני צריך זמן, אבל אני חוזר אלייך הערב ונמשיך.”

המשפט הזה אינו פותר את הכאב, אבל הוא משאיר חוט שמחבר. הוא אומר: אני לא עוזב את הנושא, ואני לא עוזב אותך. אני צריך רגע כדי שאוכל לחזור.

שתיקה פוגעת נראית אחרת. היא יכולה להיות ימים של התעלמות, סירוב עקבי לחזור לנושא, תשובות קרות שמטרתן לגרום לצד השני לוותר, או שימוש במרחק כדי להשאיר אותו בחוסר ודאות. כאן השתיקה כבר אינה ניסיון לווסת רגש. היא הופכת לדפוס שמערער אמון.

כאשר השתיקה היא ביטוי עקבי של כעס שלא נאמר, התרחקות או התנגדות סמויה, אפשר לבחון גם את הדפוס של פאסיב אגרסיב. המטרה אינה להדביק תווית לכל מי שמתקשה לדבר, אלא להבין מתי השתיקה הופכת לשפה שמכאיבה יותר מכל ויכוח גלוי.

הריב הנוכחי כמעט אף פעם אינו רק על הריב הנוכחי

זוגות רבים מגיעים לטיפול כשהם משוכנעים שהבעיה היא הסגנון של האחר. היא אומרת: “אי אפשר לדבר איתו.” הוא אומר: “אי אפשר לרצות אותה.” היא מרגישה שהוא אטום. הוא מרגיש שהיא אף פעם לא מרוצה.

אבל מתחת לוויכוח על הכלים בכיור, על הודעה שלא נענתה או על סוף השבוע אצל ההורים, יש לעיתים שאלות אחרות: האם אני חשוב לך. האם אפשר לסמוך עליך. האם יש לי מקום לידך גם כשאני חלש. האם תישאר איתי כשקשה.

כאשר יעל אמרה לדניאל שהוא לא באמת בבית, היא לא ניסתה רק להוכיח שהוא לא עוזר מספיק. היא ניסתה לומר: “אני מתגעגעת אליך ואני מפחדת שאנחנו מתרחקים.” אלא שהגעגוע כבר עבר דרך שכבות של תסכול ועלבון, ולכן יצא כביקורת.

דניאל לא שמע את הגעגוע. הוא שמע את הטענה. הוא לא שמע: “אני זקוקה לך.” הוא שמע: “אתה לא מספיק.”

המקום הזה, שבו רגש פגיע יוצא החוצה כביקורת או כהסתגרות, הוא בדיוק מה שמנסים להבין בטיפול זוגי. לא כדי ללמד מי צריך לדבר פחות ומי צריך להקשיב יותר, אלא כדי לאפשר לשני בני הזוג לפגוש את מה שמסתתר מתחת למריבה.

מה קורה כשהצד שרודף מתעייף

בהתחלה, הצד שמרגיש לבד בדרך כלל מנסה יותר. הוא מעלה את הנושא שוב, שואל, בודק, מזכיר, מבקש שיחה. לפעמים הוא נשמע לחוץ, לפעמים כועס, ולפעמים ביקורתי. אבל מתחת לכל אלה יש בדרך כלל ניסיון לא לאבד קשר.

אלא שאחרי זמן רב של דלתות סגורות ושיחות שנקטעות, משהו משתנה. האדם שהיה רודף אחרי שיחה מפסיק לרדוף. הוא כבר לא שואל מה קרה, לא כי הכאב נעלם, אלא כי הוא מתעייף מלהרגיש היחיד שנלחם על הקשר.

זהו רגע שקט, אבל משמעותי מאוד. כאשר הצד הרודף מפסיק לנסות, הצד הנסוג עשוי לחשוב שסוף סוף יש שקט. רק אחר כך הוא מגלה שלא מדובר ברגיעה אלא בוויתור. האדם השני כבר לא מנסה להתקרב. הוא פשוט מתחיל לחיות פחות ופחות בתוך הקשר.

בשלב הזה זוגות רבים עדיין אוהבים זה את זה, אבל כמעט לא מאמינים שאפשר לדבר אחרת. טיפול זוגי אונליין יכול לאפשר להתחיל את השיחה גם כאשר עומס, מרחק או קושי לוגיסטי מקשים על הגעה משותפת לקליניקה.

מתי לא נכון לקרוא לזה רק קושי בתקשורת

לא כל שתיקה היא הצפה, ולא כל הסתגרות היא קושי זוגי רגיל שאפשר לפתור בעזרת ניסוח עדין יותר או הקשבה טובה יותר.

יש מצבים שבהם שתיקה מלווה בפחד, השפלה, איומים, שליטה, ענישה או תחושה מתמשכת שאסור לומר מה באמת קורה בבית. במצבים כאלה השאלה אינה רק איך לשפר תקשורת. קודם צריך להבין אם יש פגיעה ואם הקשר מאפשר בכלל מרחב שבו אפשר לדבר בחופשיות.

גם כאשר אין אלימות גלויה, חשוב לשים לב לדפוסים שבהם אדם אחד מכתיב את כל תנאי השיחה. הוא מחליט מתי מותר לדבר, על מה אסור לדבר, ומה יקרה כאשר הצד השני יתעקש. לפעמים בן הזוג האחר מתחיל לפקפק בעצמו עד שהוא כבר לא בטוח אם מותר לו להיעלב, לכעוס או לבקש משהו.

לא נכון למהר לכנות כל אדם ששותק מתעלל או נרקיסיסט. אבל גם לא נכון להסביר כל התרחקות כרגישות או הצפה. מי שמרגיש שהקשר הפך למקום של פחד, השפלה או מחיקה עצמית צריך לפנות להערכה מקצועית מתאימה. בעת חיפוש עזרה, חשוב לבחור מטפלים זוגיים מוסמכים עם הכשרה טיפולית מוכרת וניסיון בעבודה זוגית.

לסיכום

הסתגרות בזמן מריבה אינה תמיד סימן לכך שהאהבה נגמרה. לעיתים היא ניסיון לא מוצלח להגן על עצמך מפני בושה, פחד, הצפה או תחושה שאתה עומד להיכשל.

גם מי שמתעקש לדבר עכשיו אינו בהכרח לוחץ יותר מדי. לעיתים הוא פשוט מנסה לא להישאר לבד עם כאב שכבר זמן רב לא קיבל מענה.

הקושי מתחיל כאשר כל אחד מבני הזוג רואה רק את ההגנה של האחר. היא רואה שתיקה ומרגישה נטושה. הוא רואה לחץ ומרגיש מותקף. היא מתקרבת כדי להרגיש בטוחה. הוא מתרחק כדי להרגיש בטוח. ושניהם מתרחקים מהקשר שהם בעצם מנסים לשמור עליו.

השינוי מתחיל כשהשאלה מפסיקה להיות “מי אשם” והופכת ל“מה קורה לנו ברגע שבו אחד מתקרב והשני נסוג”. אפשר ללמוד לקחת מרחב בלי להיעלם, לבקש קרבה בלי לתקוף, ולחזור לשיחה גם אחרי שהמריבה התחילה. לעיתים טיפול זוגי ממוקד רגש EFT מאפשר לזוג לזהות את המעגל הזה לפני שהוא הופך לריחוק קבוע.