במשך השנים, המודעות לדיסוציאציה ולהפרעותיה עלתה בזכות השיח הציבורי המתרחב וההבנה המחקרית המתקדמת. עם זאת, לצד ההבנה המעמיקה, ישנן תפיסות מוטעות רבות שהתקבעו בציבור הרחב, בין אם דרך התרבות הפופולרית או באמצעות מידע לא מהימן ברשתות החברתיות. מטרת מאמר זה היא לפרק את המיתוסים ולהעניק מידע מהימן ומקיף על דיסוציאציה, איך היא מתפתחת, מהם הסוגים השונים של הפרעות דיסוציאטיביות ואיך ניתן להתמודד איתן בצורה נכונה.
האם אי פעם התנתקת? אולי חווית מצב שבו נהגת בכביש ראשי ולא זכרת את הדרך מנקודה אחת לשנייה, או שאין לך זיכרון ממשהו שקראת הרגע. אלו צורות קלות של דיסוציאציה, שהיא היכולת להתנתק מהמחשבות, הרגשות, הסביבה או הפעולות שלנו. דיסוציאציה יכולה אפילו לעזור לספורטאים לבצע את עבודתם, מכיוון שהיא מאפשרת להם להתמקד בהיבטים החשובים ביותר או לשמר את זרימת המחשבות, אמרה יאנינה פישר, פסיכולוגית המטפלת בהפרעות דיסוציאטיביות במשך עשורים.
יאנינה פישר - פסיכולוגית אמריקאית מומחית בהפרעות דיסוציאטיביות
דיסוציאציה היא תופעה שבה המוח מנתק את הקשר בין המחשבות, התחושות, הזיכרונות או הזהות של האדם לבין ההווה. זה יכול להתרחש בתגובה למצבי לחץ או טראומה, כאשר המוח מנסה להגן על עצמו מפני רגשות קשים או זיכרונות טראומטיים. הדיסוציאציה מאפשרת לאדם להתרחק נפשית ממצב מסוים ולהתמודד איתו בצורה פחות מכאיבה. בעוד שבצורות קלות הדיסוציאציה עשויה להיות חלק מתפקוד יומיומי רגיל, במקרים חמורים היא יכולה להוביל להפרעות חמורות שמשפיעות על התפקוד היומיומי. אנשים הסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות עלולים למצוא את עצמם מנותקים מהמציאות, מאבדים זמן או מתקשים לזכור חלקים מהותיים מחייהם.
הסקרנות הציבורית לגבי דיסוציאציה והפרעותיה נמשכת שנים רבות - דוגמאות כוללות את הספרים "סיביל" ו"שלושת הפנים של אווה", ששניהם עובדו לסרטים פופולריים במיוחד, כל אחד מהם עוסק באישה עם "אישיויות מרובות". כיום אנשים מתעדים את חוויותיהם עם דיסוציאציה ומעלים אותם לרשתות החברתיות. סרטוני TikTok עם האשטאג #dissociativeidentitydisorder או D.I.D. נצפו יותר מ-1.7 מיליארד פעמים ו-#dissociation צבר יותר מ-775 מיליון צפיות. חלקם מראים כיצד נראית דיסוציאציה, או משתמשים באפקטים ויזואליים כדי להסביר את התחושה המוזרה של לחיות מחוץ לגוף שלך. באחרים, אנשים מתארים את הזהויות השונות שלהם, שנקראות גם "אלטרים" (Alters) או "חלקים".
הפופולריות של הנושא ברשתות החברתיות תורמת להעלאת המודעות לתופעה, אך גם לבלבול והפצת מידע לא מדויק. חשוב להבין שהפרעות דיסוציאטיביות הן תופעות מורכבות שלא תמיד ניתן להסביר בצורה פשוטה או להביא להן פתרונות מהירים. במקרים רבים, התיאורים המוצגים ברשתות החברתיות הם דרמטיים ומוגזמים, ולעיתים אף לא מדויקים מבחינה רפואית. עבור אנשים הסובלים מההפרעות הללו, השיח הציבורי המוגבר יכול להיות מועיל ומנחם, אך גם מבלבל ומטעה. הכרה בעובדה שדיסוציאציה היא תופעה מורכבת ורבת-פנים היא הצעד הראשון לקראת הבנה מעמיקה יותר של הנושא והתמודדות יעילה איתו.
סלבריטאים כמו חבר צוות "ארץ נהדרת" גם תיארו בפתיחות את המאבקים עם הפרעות דיסוציאטיביות, כאשר שיחות על בריאות הנפש ממשיכות לנדוד לפורומים ציבוריים. עם זאת, מחקרים מציעים כי חלק ניכר מהתוכן הזה אינו מספק מידע מהימן. שאלנו מספר ספקי בריאות הנפש להסביר יותר על דיסוציאציה. במקום להילחם או לברוח במצב מלחיץ או מאיים, חלק מהאנשים "קופאים", אמר ד"ר פרנק פוטנאם, פרופסור לפסיכיאטריה קלינית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת צפון קרוליינה ומומחה להפרעות דיסוציאטיביות. "זהו מצב דיסוציאטיבי שבו אתה מתנתק ואתה מעין נעלם". למרות שדיסוציאציה יכולה לעזור לאדם להימלט מנטלית במהלך איום, היא יכולה להפריע לחיי היומיום כאשר אנשים ממשיכים להתנתק במצבים יומיומיים. חלק מהאנשים עשויים למצוא את עצמם במקום חדש מבלי לדעת איך הגיעו לשם.
ד"ר פרנק פוטנאם (מתוך דוקו של נטפליקס “מפלצות בתוכו: 24 הפנים של בילי מיליגן”)
כאשר מדברים על דיסוציאציה, חשוב להבין שהיא לא רק תגובה למצבי לחץ או טראומה אלא גם כלי מנטלי שמאפשר לאנשים להתמודד עם מצבים קשים על ידי "התרחקות" נפשית מהם. במצבים קיצוניים, הדיסוציאציה הופכת לחלק בלתי נפרד מהתפקוד היומיומי ומשפיעה על יכולת האדם לתפקד בצורה רגילה. במקרים אלה, הדיסוציאציה אינה מגנה עוד על האדם אלא מזיקה לו. מחקרים רבים מראים כי דיסוציאציה יכולה להתרחש גם במצבים שבהם אין איום מיידי, אלא כמנגנון התמודדות שהתפתח לאורך זמן. חשוב להבין ולהכיר את התופעה כדי לסייע לאנשים הסובלים ממנה ולמצוא דרכים להתמודד איתה בצורה נכונה ויעילה.
שלוש ההפרעות הדיסוציאטיביות הנפוצות והמוכרות ביותר הן: הפרעת זהות דיסוציאטיבית, הפרעת דה פרסונליזציה / דה ריאליזציה ואמנזיה דיסוציאטיבית. החוט המשותף בכל אחת מהן הוא שיבוש הזהות. החמורה ביותר היא הפרעת זהות דיסוציאטיבית, שהייתה ידועה בעבר כהפרעת אישיות מרובה. אלה שחווים DID. מדווחים שיש להם שתיים או יותר זהויות. מחקרים מצביעים על כך שכ-1 עד 1.5 אחוזים מהאוכלוסייה יש להם D.I.D. אך יש הטוענים כי השכיחות עשויה להיות גבוהה יותר.
הפרעת דה פרסונליזציה/דה ריאליזציה נחשבת להתרחש בכ-1 עד 2 אחוזים מהאוכלוסייה ולעיתים קרובות מקושרת להיסטוריה של התעללות מילולית, כמו בושה, שמובילה מישהו לרצות להתנתק מסביבה טראומטית רגשית, אמר ד"ר פוטנאם. לפי המדריך של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, אלה שחווים דה-פרסונליזציה יכולים להרגיש לעיתים כאילו הם מנותקים מהמוח או הגוף שלהם - מנותקים מעצמם - כאילו הם צופים באירועים המתרחשים להם. דה-ריאליזציה, מצד שני, מתייחסת להרגשה מנותקת מהסביבה כאילו האנשים והדברים בעולם אינם אמיתיים, במקרים מסוימים נראים כמו דמויות קרטון.
השכיחות של אמנזיה דיסוציאטיבית אינה מבוססת היטב. היא מתרחשת בתגובה לסוגים שונים של טראומה, וכוללת חוויות של אובדן זיכרון שבו אתה מאבד את זהותך ואינך יכול לזכור מידע חשוב על חייך, כמו שמך שלך. גם תסמינים של אמנזיה דיסוציאטיבית ודה-פרסונליזציה/דה-ריאליזציה מלווים בדרך כלל את ה-D.I.D. ההבנה של הסוגים השונים של הפרעות דיסוציאטיביות היא חיונית להתמודדות נכונה עם התופעה ולמתן טיפול פסיכולוגי מתאים.
הפופולריות של הנושא ברשתות החברתיות תורמת להעלאת המודעות לתופעה, אך גם לבלבול והפצת מידע לא מדויק. חשוב להבין שהפרעות דיסוציאטיביות הן תופעות מורכבות שלא תמיד ניתן להסביר בצורה פשוטה או להביא להן פתרונות מהירים. במקרים רבים, התיאורים המוצגים ברשתות החברתיות הם דרמטיים ומוגזמים, ולעיתים אף לא מדויקים מבחינה רפואית. עבור אנשים הסובלים מההפרעות הללו, השיח הציבורי המוגבר יכול להיות מועיל ומנחם, אך גם מבלבל ומטעה. הכרה בעובדה שדיסוציאציה היא תופעה מורכבת ורבת-פנים היא הצעד הראשון לקראת הבנה מעמיקה יותר של הנושא והתמודדות יעילה איתו.
הרעיון של מציאויות חלופיות או זהויות שונות עשוי להדהד במיוחד בגיל ההתבגרות, תקופה שבה מתבגרים רבים נאבקים בשאלה "מי אני?". ד"ר דייוויד רטו, פסיכיאטר ילדים ומתבגרים, ממליץ לכל מי שסקרן לגבי הפרעה מסוימת לפנות פסיכיאטר או פסיכולוג, כדי להבין מה קורה. "כמעט הכל בבריאות הנפש הוא ממדי. הוא קיים על ספקטרום," הוא אומר. "וזה לא הופך את המצבים שלנו לפחות אמיתיים, אך זה הופך אותם למורכבים יותר." המודעות וההבנה הנכונה של דיסוציאציה יכולות לסייע בהתמודדות יעילה ותומכת יותר עבור אנשים הסובלים מההפרעות הללו.
ד"ר דייוויד רטו - פסיכיאטר ילדים ומתבגרים
דיסוציאציה היא תופעה מורכבת שיכולה להיות קלה ולעיתים עוזרת, אך גם יכולה להפוך להפרעה חמורה המשפיעה על חיי היום יום. ההבנה והמודעות להפרעות אלו חשובות להתמודדות יעילה ולתמיכה נכונה באנשים הסובלים מהן. כאשר מתמודדים עם דיסוציאציה, חשוב לפנות לאנשי מקצוע מוסמכים ומנוסים שמבינים את התופעה ויכולים להציע טיפול מתאים ותמיכה רגשית. חשוב להמשיך לחקור ולהעמיק את ההבנה בנושא כדי לסייע לאנשים הסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות ולהעניק להם את הכלים הנדרשים לחיים בריאים ומאוזנים יותר.
הדיסוציאציה היא תופעה שמאתגרת את ההבנה שלנו את העצמי ואת התודעה, וחשוב לזכור כי למרות הקשיים, ניתן למצוא דרכים להתמודד ולחיות חיים מלאים ומשמעותיים גם עם ההפרעות הללו. בעזרת תמיכה מקצועית, הבנה ומודעות, ניתן לסייע לאנשים רבים למצוא את הדרך להתמודד עם הקשיים ולשפר את איכות חייהם.
---------------------------------------------