התמקדות - Focusing (פוקוסינג)
10/04/2024 Psychologim.com
Psychologim.com | 06/05/2025 15:36אווליטי (Auvelity) היא אחת התרופות החדשניות ביותר שאושרו בשנים האחרונות לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). התרופה קיבלה את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בשנת 2022, ומאז עוררה עניין רב בקרב מטפלים וחוקרים בזכות מנגנון הפעולה הלא שגרתי שלה וההשפעה המהירה שהיא מציעה לעומת תרופות נוגדות דיכאון מסורתיות.
Auvelity משלבת שני חומרים פעילים: דקסטרומתורפן ו־בופרופיון. דקסטרומתורפן, חומר פעיל שנמצא גם בתרופות לשיעול, פועל כאנטגוניסט לקולטן NMDA, מה שמביא להשפעה על מערכת הגלוטמט – מערכת המעורבת בוויסות מצב הרוח. במקביל, הבופרופיון מעכב את הספיגה החוזרת של נוראפינפרין ודופמין ומגביר את רמותיהם בסינפסה. השילוב של שני המנגנונים הללו מביא לפעולה מהירה יחסית – לעיתים תוך ימים ספורים – לעומת שבועות במרבית התרופות מהדור הישן.
במחקרים קליניים נמצא כי אווליטי הפחיתה תסמיני דיכאון באופן מובהק תוך שבוע אחד בלבד, נתון יוצא דופן לעומת תרופות SSRI או SNRI. עם זאת, כמו כל תרופה פסיכיאטרית, גם אווליטי מלווה בתופעות לוואי. בין הנפוצות: סחרחורת, יובש בפה, שלשולים, כאבי ראש, הזעה מוגברת ולעיתים פגיעה בתפקוד המיני. חשוב להדגיש כי השימוש בתרופה דורש מעקב רפואי בשל פוטנציאל להשפעה נוירולוגית מורכבת, במיוחד בקרב מטופלים עם רקע של התקפים או שימוש בסמים.
נכון ל־2025, Auvelity אינה זמינה בישראל, אך הוגשה בקשה להכללתה בסל הבריאות – אשר טרם אושרה. בשל מורכבות הפעולה שלה, מומלץ לשקול אותה רק לאחר שמוצו טיפולים תרופתיים מסורתיים או במקרה של דיכאון עמיד. הטיפול אינו מיועד לכל אחד, ויש לבדוק התאמה מדוקדקת מול פסיכיאטר.
אסקטמין (Esketamine), המשווק בשם המסחרי Spravato, הוא אחד הטיפולים השנויים ביותר במחלוקת – אך גם מהפורצים דרך – בדור הנוכחי של תרופות נגד דיכאון. התרופה אושרה לראשונה על ידי ה־FDA בשנת 2019, וכבר הספיקה לשנות את אופן ההתמודדות עם מקרים של דיכאון מג'ורי עמיד לטיפול – מצב שבו מטופל לא מגיב לשניים או יותר מנוגדי דיכאון קודמים.
מדובר בתרופה ממשפחת האנטגוניסטים לקולטן NMDA, הפועלת על מערכת הגלוטמט במוח – מערכת שנחשבת לקשורה לתהליכים של ויסות רגשי, זיכרון וגמישות עצבית. בניגוד לרוב התרופות הקיימות, שפועלות על מערכת הסרוטונין, אסקטמין משפיעה ישירות ובמהירות על המוח, ובכך מאפשרת הקלה בתסמינים תוך שעות עד ימים – תופעה נדירה במיוחד בעולם התרופות הפסיכיאטריות.
Spravato ניתן כתרסיס אף במרפאה מוסמכת בלבד, בליווי פסיכיאטר וצוות רפואי, משום שהוא עלול לגרום לתופעות דיסוציאטיביות כמו ניתוק מהמציאות, תחושת ריחוף או הזיות קלות. תופעות לוואי נוספות כוללות סחרחורת, בחילה, עלייה בלחץ הדם וסדציה (ישנוניות חזקה). בשל כך, המטופל חייב להישאר בהשגחה לפחות שעתיים לאחר כל טיפול. הטיפול ניתן לרוב פעמיים בשבוע בשלב הראשון, ובהמשך אחת לשבוע או פחות, בהתאם למצב הקליני.
נכון ל־2025, Spravato זמין בישראל במספר מרכזים לבריאות הנפש ובתי חולים ציבוריים ופרטיים. קופות החולים מאפשרות החזרים למטופלים הזכאים, בכפוף לאבחנה של דיכאון מג'ורי עמיד ולנוכחות של פסיכיאטר מומחה. בינואר 2025, ה-FDA הרחיב את ההתוויה של התרופה ואישר את השימוש בה גם ללא צורך בנוגד דיכאון מלווה, מה שמקל על מטופלים שלא הגיבו כלל לתרופות אחרות.
Spravato נחשב כיום לאחד הכלים המרכזיים למטופלים עם דיכאון עמיד, אך מחייב ליווי צמוד, אבחנה מדויקת, ושקילה מדוקדקת של תועלת מול סיכון – הן רפואי והן כלכלי.
וורטיוקסטין, המשוּקת בישראל תחת השם Brintellix, היא אחת התרופות המודרניות יותר שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות לטיפול בדיכאון מג'ורי. היא אושרה לראשונה על ידי ה־FDA בשנת 2013, אך רכשה את מעמדה הבינלאומי האיתן בעיקר בזכות המנגנון הייחודי שלה, השונה מהתרופות הקלאסיות ממשפחות SSRI או SNRI.
בניגוד לתרופות שמעכבות באופן גורף את הספיגה החוזרת של סרוטונין, וורטיוקסטין פועלת כסוכן מולטי-מודאלי: היא גם מעכבת ספיגה חוזרת של סרוטונין וגם פועלת על קולטנים שונים של סרוטונין (5-HT3, 5-HT7, 5-HT1A ועוד), חלקם כאנטגוניסטים וחלקם כאגוניסטים. המשמעות הקלינית של הפעולה המורכבת הזו היא גמישות טיפולית גבוהה יותר – איזון עדין יותר של פעילות מוחית הקשורה למצב רוח, חשיבה וקוגניציה.
וורטיוקסטין נחשבת יעילה מאוד לא רק בהפחתת תסמיני דיכאון, אלא גם בשיפור תפקודים קוגניטיביים נלווים כמו ירידה בזיכרון, קושי בריכוז ותחושת "ערפול מחשבתי" – תופעות המוכרות בקרב מטופלים עם דיכאון. בנוסף, בניגוד לתרופות רבות מהדור הקודם, היא פוגעת פחות בתפקוד המיני – יתרון משמעותי לאוכלוסייה רחבה של מטופלים.
תופעות הלוואי המרכזיות כוללות בחילה (במיוחד בתחילת הטיפול), סחרחורת, כאבי ראש ולעיתים עצירות. במרבית המקרים מדובר בתופעות קלות שחולפות בהדרגה תוך שבועיים–שלושה.
בישראל, Brintellix זמינה במספר מינונים ומתאימה לשימוש רחב, גם במסגרת הרפואה הציבורית וגם הפרטית. רופאים נוטים להציע אותה כקו טיפולי ראשון במקרים שבהם קיימת רגישות לתופעות לוואי או כשהמטופל התנסה בעבר בתרופות שגרמו להחמרה במצב המיני או בתפקוד הקוגניטיבי.
למרות שאינה תרופה "חדשה" ממש, Brintellix ממשיכה להיות רלוונטית מאוד בשנת 2025 – בזכות פרופיל בטיחות טוב, סבילות גבוהה והבנה גוברת של פעולתה הייחודית.
ברקסנולון (Brexanolone), המשוּקת בשם המסחרי Zulresso, היא התרופה הראשונה שאושרה באופן ייעודי לטיפול בדיכאון לאחר לידה (PPD – Postpartum Depression). אישור ה־FDA בשנת 2019 סימן ציון דרך היסטורי בתחום בריאות הנפש של נשים, והביא תקווה חדשה לנשים החוות דיכאון קשה לאחר הלידה – מצב נפשי נפוץ אך לעיתים קרובות מאובחן באיחור או אינו מטופל כראוי.
Zulresso פועלת על ידי מודולציה חיובית של קולטני GABA_A – קולטנים המעורבים בפעילות מעכבת במוח. התרופה מגבירה את פעילות הנוירוטרנסמיטר GABA, מה שמוביל להשפעה מרגיעה ונוגדת דיכאון, ולעיתים תוך שעות בודדות. זוהי גישה שונה בתכלית ממנגנוני הפעולה של SSRI, והיא מבוססת גם על השפעת ההורמונים הנשיים – שכן רמות פרוגסטרון (שמתפרק בגוף למולקולות דמויות GABA) משתנות דרמטית אחרי לידה.
אולם למרות האופטימיות, התרופה דורשת עירוי תוך-ורידי רציף במשך 60 שעות (כלומר, כשלושה ימים) תחת השגחה רפואית צמודה. הטיפול חייב להתבצע במסגרת של מרכז רפואי מורשה בארה"ב בלבד, בשל הסיכון לתופעות לוואי חמורות כמו סדציה עמוקה, אובדן הכרה פתאומי או דיכוי נשימתי. מטופלות נדרשות להפסיק להניק במהלך הטיפול ולהישאר תחת ניטור מתמיד. כל אלו הפכו את התרופה לנגישה רק למעטות – בעיקר בשל עלותה הגבוהה והתנאים הלוגיסטיים הנוקשים.
תופעות לוואי נוספות כוללות יובש בפה, גלי חום, כאבי ראש ותחושת ערפול. עם זאת, חלק מהנשים מדווחות על שיפור דרמטי בתסמינים כבר ביום הראשון לטיפול – דבר שלא אופייני לרוב התרופות הפסיכיאטריות הקיימות.
נכון לשנת 2025, Zulresso אינה זמינה בישראל ולא הוגשה בקשה לאישורה. האופי האינטנסיבי של הטיפול והמגבלות הכלכליות-טכניות מונעים ממנה להפוך לפתרון שגרתי, אך היא ממשיכה להוות אבן דרך מדעית שעוד צפויה להוביל לפיתוחים חדשים – פשוטים, זמינים ובטוחים יותר – בתחום דיכאון אחרי לידה.
פרגאבאלין, הידועה בשם המסחרי ליריקה (Lyrica), היא תרופה שפותחה במקור לטיפול בכאב נוירופתי ואפילפסיה, אך מאז זכתה לשימוש נרחב גם בהתוויות פסיכיאטריות, במיוחד ל־הפרעת חרדה כללית (GAD – Generalized Anxiety Disorder). אף שאינה מוגדרת כנוגדת דיכאון "קלאסית", התרופה הפכה לאופציה טיפולית מקובלת – ולעיתים אף מועדפת – עבור מטופלים הסובלים ממתח כרוני, חוסר שקט פנימי, חוסר ויסות רגשי ותחושת אי־שליטה.
פרגאבאלין פועלת על ידי עיכוב שחרור נוירוטרנסמיטורים כמו גלוטמט, נוראדרנלין וסובסטנס P, דרך השפעה על תעלות סידן בתאי עצב. בכך היא מפחיתה פעילות עצבית מוגברת באזורים הקשורים לחרדה ולכאב. ההשפעה ניכרת תוך ימים ספורים, ואין צורך בהמתנה של שבועות – יתרון משמעותי בהשוואה לתרופות ממשפחות SSRI ו-SNRI.
ליריקה נחשבת לבעלת פרופיל בטיחות סביר, אך תופעות הלוואי כוללות סחרחורת, ישנוניות, יובש בפה, עלייה במשקל, בצקות ולעיתים נדירות גם פגיעה בריכוז או בתפקוד מיני. במקרים מסוימים עלולה להיווצר תלות פסיכולוגית או פיזיולוגית, במיוחד בקרב מטופלים עם נטייה לשימוש יתר בתרופות או חומרים ממכרים. לכן, נדרשת זהירות ופקיחה הדוקה מצד הרופא המטפל, במיוחד בשלב הגמילה מהתרופה.
בישראל, פרגאבאלין מאושרת ונמצאת בסל התרופות לטיפול בהפרעת חרדה כללית, פיברומיאלגיה, אפילפסיה וכאב נוירופתי. היא ניתנת במינונים משתנים, בהתאם למצב הקליני של המטופל, כאשר ההשפעה מורגשת לעיתים כבר לאחר מספר ימי טיפול.
בקרב מטופלים הסובלים מחרדה "גופנית" במיוחד – כלומר חרדה המתבטאת בלחץ שרירים, כאבים, דופק מהיר או חוסר שינה – פרגאבאלין נחשבת לאופציה טיפולית יעילה, עם פוטנציאל לשפר תפקוד יומיומי בצורה ניכרת. היא אינה מתאימה לכולם, אך עשויה להיות פתרון טוב במיוחד כאשר נוגדי דיכאון מסורתיים אינם נסבלים או אינם יעילים.
אחת הבשורות המשמעותיות של השנים האחרונות בתחום הדיכאון הגיעה בספטמבר 2023, עם אישור התרופה Exxua על ידי ה־FDA לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). Exxua, המבוססת על החומר הפעיל Gepirone ER, מייצגת מגמה חדשה: התרחקות ממנגנוני הפעולה המוכרים של SSRI ו־SNRI לטובת כיוון ממוקד יותר – אגוניסטיות חלקית של קולטני 5-HT1A.
Exxua פועלת כאגוניסט סלקטיבי וארוך טווח של הקולטן 5-HT1A – קולטנים סרוטונרגיים שאחראים על ויסות מצב הרוח, החרדה והתגובה ללחץ. מדובר באחד המנגנונים המובחנים והספציפיים ביותר מבין התרופות שאושרו לאחרונה. המטרה: להגביר סרוטונין באזורים הנכונים, מבלי "להציף" את המוח או לגרום לתופעות לוואי אופייניות כמו הפרעות בתפקוד המיני, עליה במשקל או אפתיה רגשית – תופעות שמאפיינות רבים מהטיפולים המסורתיים.
במחקרים קליניים, Exxua הראתה יעילות גבוהה במיוחד בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון מג'ורי המלווה ברמות גבוהות של חרדה – אוכלוסייה שבה אחוזי ההצלחה של SSRI קלאסיים לרוב נמוכים יותר. מעבר לכך, לא נצפו תופעות של פגיעה קוגניטיבית, אפקט סדטיבי (הרדמה) או ירידה בחשק המיני – נתון משמעותי שממקם את התרופה כחלופה "נקייה" יותר עבור חלק מהמטופלים.
Exxua ניתנת כטבליה בשחרור מושהה, פעם ביום. תופעות הלוואי העיקריות כוללות בחילה (במיוחד בתחילת הטיפול), כאבי ראש ונדודי שינה – אך הן לרוב מתונות וחולפות תוך מספר ימים.
נכון לשנת 2025, התרופה עדיין אינה זמינה בישראל, אך מספר גורמים רפואיים מקדמים את הכללתה בסל התרופות, בעיקר לאור הפוטנציאל הרב שלה להוות קו ראשון חלופי לדיכאון שאינו מגיב היטב ל־SSRI. המטופלים שעבורם התרופה עשויה להתאים במיוחד הם אלו שחווים דיכאון בעל מרכיב חרדתי גבוה, או מטופלים שהפסיקו טיפולים קודמים בשל תופעות לוואי לא נסבלות.
תרופת Zurzuvae, המבוססת על החומר הפעיל Zuranolone, מסמנת עידן חדש בגישה התרופתית לדיכאון – גם מבחינת היעד הטיפולי וגם מבחינת משך הטיפול. התרופה אושרה באוגוסט 2023 על ידי ה־FDA לטיפול ב־דיכאון לאחר לידה וב־דיכאון קליני, ומציגה מודל שונה מהמקובל: קורס טיפולי של 14 ימים בלבד – בניגוד לטיפול כרוני ממושך של חודשים ואף שנים הנהוג ברוב התרופות הפסיכיאטריות.
Zuranolone משתייכת למשפחת התרופות הנוירואקטיביות סטרואידיות, ופועלת כמגביר חיובי (Positive Allosteric Modulator) של קולטני GABA_A, בדומה למולקולות טבעיות המופרשות בגוף במהלך היריון. ע"י חיזוק פעילותו של נוירוטרנסמיטר GABA – המעכב הראשי במוח – התרופה מסייעת בהפחתת תחושות של עוררות יתר, חרדה ולחץ, שמהווים לעיתים מרכיבים מרכזיים בדיכאון לאחר לידה.
המענה התרופתי ש-Zurzuvae מציעה מהיר יחסית: חלק מהמטופלות מדווחות על שיפור בתוך מספר ימים בלבד. זאת בניגוד לנוגדי דיכאון מהדור הישן, שלעיתים מחייבים המתנה של שבועות עד שניכרת תגובה. התרופה ניתנת בבליעה בבית (ולא בעירוי כמו Zulresso), ולכן נוחה בהרבה לשימוש ולשילוב עם חיי משפחה.
תופעות הלוואי האפשריות כוללות ישנוניות, סחרחורת, עייפות, בעיות ריכוז ולעיתים ירידה ברמת הערנות. על פי המלצות ה־FDA, יש להימנע מנהיגה ופעילות מסוכנת לפחות 12 שעות לאחר נטילת המינון היומי. בנוסף, קיימות מגבלות שימוש לנשים מניקות, ויש לוודא התאמה רפואית פרטנית טרם התחלת הטיפול.
נכון לשנת 2025, Zurzuvae אינה זמינה עדיין בישראל, אך ייתכן שתוגש לסל הבריאות בהמשך, במיוחד אם תזכה להכרה בינלאומית רחבה. התרופה צפויה לשנות את פני הטיפול עבור נשים הסובלות מדיכאון לאחר לידה – אחת ההפרעות הנפוצות והלא מדוברות ביותר בבריאות הנפש הנשית – ותיתכן הרחבה עתידית של השימוש גם לדיכאון שאינו קשור ללידה.
Zelquistinel (שם ניסיוני, לשעבר AXS-05-NMDA) היא תרופה הנמצאת בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים, והולכת וצוברת עניין כאחת מההבטחות הגדולות בעולם התרופות האנטי-דיכאוניות. היא משתייכת למשפחת המודולטורים האלוסטריים של קולטן NMDA – ממש כמו קטמין ואסקטמין – אך בניגוד אליהם, Zelquistinel ניתנת דרך הפה, ואינה גורמת לתחושות דיסוציאציה או הזיות.
מערכת הגלוטמט וקולטני NMDA, שעד לפני עשור נחשבו רלוונטיים רק לניורולוגיה (כמו באלצהיימר או אפילפסיה), הפכה לזירה המרכזית של פיתוח תרופות נוגדות דיכאון חדשניות. Zelquistinel פועלת באמצעות שינוי העברת האותות בקולטן NMDA – מנגנון המעודד גמישות עצבית, נוירוגנזה ושחזור של סינפסות מוחיות שנפגעו עקב דיכאון כרוני. מדובר בפעולה מהירה יחסית, עם תגובה טיפולית שנצפית כבר בימים הראשונים – גם אצל מטופלים שלא הגיבו ל-SSRI או SNRI.
היתרון הבולט של התרופה הוא היעדר תחושת ניתוק או פגיעה בערנות – בעיות שמאפיינות טיפולים כמו Spravato. כמו כן, העובדה שהיא נלקחת בבליעה יומיומית פותחת אפשרות רחבה יותר לשימוש מחוץ למרכזים רפואיים.
בשלב זה, תופעות הלוואי שנצפו במחקרים קליניים היו מתונות, וכללו לעיתים עייפות, כאבי ראש או תחושת קלות ראש. לא נרשמו מקרי תלות או שימוש לרעה.
נכון לשנת 2025, Zelquistinel עדיין אינה מאושרת לשיווק, אך נמצאת בשלב IIb של ניסויים קליניים בארה"ב ובאירופה, ונבחנת גם לשימוש במצבים נלווים כמו פוסט טראומה ודיכאון ביפולרי. אם תעבור את שלב הניסויים בהצלחה, היא עשויה להפוך לתרופה הראשונה מסוגה שמעניקה את יתרונות קטמין בלי צורך בהשגחה רפואית מתמשכת ובלי סיכונים נוירולוגיים נלווים.
ALTO-100, הידועה גם בשם NSI-189, היא תרופה ניסיונית פורצת דרך המיועדת לטיפול בדיכאון מג'ורי, דיכאון ביפולרי ופוסט־טראומה (PTSD), באמצעות מנגנון פעולה שונה בתכלית מהמוכר ברפואה הפסיכיאטרית: עידוד נוירוגנזה (יצירת תאי מוח חדשים) ושיפור הגמישות הסינפטית של המוח.
התרופה פותחה מתוך מטרה לטפל בשורש הפיזיולוגי של הדיכאון – במיוחד באזורים שבהם נצפתה התכווצות או ירידה בפעילות, כמו בהיפוקמפוס. מחקרים הדמייתיים (MRI ו-fMRI) מצאו שמטופלים עם דיכאון ממושך מראים ירידה בנפח ההיפוקמפוס, אזור המעורב בזיכרון, ויסות רגשי ותחושת "זהות עצמית". ALTO-100 פועלת על ידי שפעול מסלולי MAPK ו-BDNF, המעודדים צמיחה של נוירונים וסינפסות חדשות, ובכך תומכים בהחלמה מבנית של המוח.
בניגוד לנוגדי דיכאון קלאסיים, שמייצרים איזון כימי זמני, ALTO-100 שואפת לייצר שינוי ארוך טווח במבנה המוח – ובכך מציעה תקווה למטופלים הסובלים מדיכאון כרוני או עמיד. התרופה נמצאת כיום בשלב II של ניסויים קליניים, ובתוצאות מוקדמות נמצא כי היא משפרת תסמינים של דיכאון, תשישות קוגניטיבית וחוסר עניין – גם אצל מטופלים שלא הגיבו לתרופות אחרות.
תופעות הלוואי שדווחו היו מועטות וכללו עייפות, תחושת חום, ולעיתים תחושת אי־שקט. עד כה לא נצפו תופעות פסיכוטיות, סדציה, פגיעה בתפקוד המיני או תלות, מה שהופך את ALTO-100 למועמדת מבטיחה ביותר לדור חדש של טיפול אנטי-דיכאוני שאינו מרדד את הרגש אלא בונה מחדש את התשתית הרגשית־קוגניטיבית של המטופל.
נכון לשנת 2025, התרופה אינה זמינה לשימוש קליני, אך קיבלה מעמד של "טיפול פורץ דרך" (Breakthrough Therapy Designation) מצד ה־FDA, מה שמזרז את תהליך הפיתוח. אם תמשיך להראות תוצאות טובות, היא עשויה להפוך תוך שנים ספורות לטיפול מהפכני עבור הסובלים מדיכאון כרוני שאינו מגיב לטיפול מסורתי.
בעשור האחרון עלה מעמדם של כלים דיגיטליים ברפואה בכלל, ובתחום בריאות הנפש בפרט. עם זאת, רק בשנת 2024 נרשם תקדים פורץ דרך: ה־FDA אישר לראשונה אפליקציה רפואית – Rejoyn – כטיפול מרשם עבור דיכאון מג’ורי (MDD). מדובר במה שמכונה "Digital Therapeutic" – טיפול רפואי רשמי שאינו חומר כימי אלא תוכנה אינטראקטיבית המיועדת לטיפול במצב נפשי.
Rejoyn פותחה על ידי חברות Big Health ו-Otsuka ונועדה לשימוש יומיומי לצד טיפול תרופתי מסורתי. האפליקציה מבוססת על פרוטוקולים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וכוללת תרגולים של עיוותי חשיבה, ניטור רגשות, משימות יומיות לשיפור תחושת המסוגלות, וחשיפה הדרגתית למצבים מעוררי חרדה. מטרתה היא לא להחליף טיפול תרופתי, אלא להגביר את האפקטיביות שלו באמצעות חיזוק המיומנויות הפסיכולוגיות של המטופל.
היתרון הגדול של Rejoyn הוא נגישות: ניתן להוריד אותה לטלפון החכם, להשתמש בה בכל מקום ובכל זמן, ולבצע מעקב עצמי שמחזק את תחושת השליטה של המטופל. מעבר לכך, היא מאפשרת גם לצוותים קליניים לצפות במידת ההיענות וההתקדמות של המטופל – נתון שעד כה לא היה זמין בטיפול תרופתי סטנדרטי.
בניגוד לאפליקציות "עממיות" כמו Headspace או Calm, Rejoyn מוגדרת כמכשיר רפואי הדורש מרשם, ובכך מחייבת אבחון מקצועי לפני התחלת השימוש. באישור ה-FDA צוין כי הטיפול באמצעות האפליקציה נמצא בטוח ויעיל כתוספת לתרופות נגד דיכאון – אך אינו מיועד לשימוש כטיפול בלעדי.
נכון לשנת 2025, האפליקציה זמינה בארצות הברית למטופלים עם דיכאון מג’ורי המאובחנים על ידי פסיכיאטר. בישראל היא עדיין אינה זמינה באופן מסודר, אך צפויה להיכנס לשוק דרך שיתופי פעולה עם קופות החולים או מרכזים לבריאות הנפש. מדובר במגמה ברורה של "דיגיטציה רפואית" של טיפולים נפשיים, שצפויה להתרחב בשנים הקרובות גם לתחומי חרדה, OCD ו-PTSD.
מאמר ענייני ומועיל, מצאתי תרופה חדשה שאולי תעזור לי
תודה
