נרקיסיזם (מעודכן 2024)

נרקיסיזם

נרקיסיזם (Narcissism) הוא תכונה פסיכולוגית המתארת אדם התופס את עצמו כיחיד במינו, מרגיש עליונות על פני אחרים, מה שלעיתים לא מתיישב עם המציאות. תכונות דומות נפוצות באופיים של רבים, אך במקרה של אדם בריא, הן מתורגמות לאמביציה ולרצון להשיג הכרה. עם זאת, תחת נסיבות מסוימות, המוגדרות בדרך כלל בילדות, התנהגות זו יכולה להתפתח לפתולוגיה, המלווה לעיתים באבחנות נוספות כגון מאניה-דיכאון ודיכאון.

בניגוד לתפיסה הרווחת, אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית לא בהכרח אוהבים את עצמם יתר על המידה. במקום זאת, הם משתאים מהתדמית הגרנדיוזית שהם יוצרים לעצמם, אשר מאפשרת להם למלא את החסר בתחושת הערך העצמי שלהם. מנגנון הגנה זה מסייע לנרקיסיסטים להימנע מחוויות רגשיות עמוקות ומספקות עצמי. אדם עם הפרעה זו קשה לו להתמודד עם ביקורת גם הכי מתונה, תופס הערות כתקיפה אישית ועשוי להגיב בתקף זעם אם לא מוערכים כראוי. ניתן לבדוק נטיות נרקיסיסטיות באמצעות השאלון הנרקיסיסטי (NPI).

ככל שאדם מזדהה יותר עם הצהרות חיוביות מתוך רשימה שפותחה על ידי הפסיכולוגים והחוקרים האמריקאים, רוברט ראסקין והווארד טרי, כך נראות תכונות נרקיסיסטיות בולטות יותר באופיו. מפגש עם אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית אמיתית אינו פשוט. לפי הערכות שונות, המספרם בחברה נע בין 1 ל-6 אחוז.

איך לזהות אדם עם נרקיסיזם?

לפי ה-DSM-5, "המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות נפשיות", קיימים תשעה סימנים מאפיינים להפרעת אישיות נרקיסיסטית. אם אדם מציג לפחות חמישה מהם, רופאו עשוי לחשוד בהפרעה זו. בדרך כלל, אדם עם הפרעה זו מאופיין ב:

1. תחושת ערך עצמי מוגזמת, לעיתים עד כדי מנופחת.
2. הגזמה בהצגת הישגים וכישרונות, תוך ציפייה להערכה ותשומת לב מוגזמת אף על פי שהמעשים היו מינוריים. למשל, אם ארגן ניקיון בחצר, הוא עשוי לצפות שהעיתון המקומי ידווח על כך.
3. עיסוק בפנטזיות של הצלחה אינסופית, כוח, יופי, או אהבה אידיאלית.
4. האמונה שהוא ייחודי ומיוחד, ורק אנשים או מוסדות "מיוחדים" יכולים להבין אותו או לעמוד בצרכיו.
5. דרישה לתשומת לב מתמדת, הכרה והערצה.
6. הרגשה של זכאות קיצונית, עם ציפיות לטיפול מועדף והסכמה מיידית לרצונותיו.
7. השתמשות באחרים להשגת מטרותיו, בלי להכיר בזכויותיהם או רגשותיהם.
8. קושי בחוויית אמפתיה; כלומר, לא מסוגל להזדהות או להבין את רגשות האחר.
9. קנאה באחרים או האמונה שאחרים קנאים בו, התנהגות מתנשאת וביקורתית כלפי הסובבים אותו.

אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית לעיתים קרובות משקפים את עצמם דרך האחרים, בוחרים באנשים "מיוחדים" כחברים או שותפים, ודורשים הערצה והכרה תמידית. הם נוטים להשתמש באחרים לשם השגת מטרותיהם, ללא הכרה או הערכה עמוקה לתרומתם.

נרקיסיסט , איך לזהות אותו?

נרקיסיזם גברי ונשי

לפי מחקר שנערך באוניברסיטת באפלו, שבו נבדקו נתונים מ-475,000 אנשים עם הפרעה נרקיסיסטית מאובחנת, נמצא כי גברים נוטים יותר מנשים לסבול מהפרעה זו. המחקר, שהתבסס על נתונים שנאספו לאורך 30 שנה, מצא כי היחס בין המינים בתפוצת ההפרעה לא השתנה משמעותית במהלך התקופה הנבדקת. החוקרים הדגישו שתי נקודות עיקריות:

1. גברים עם נטייה נרקיסיסטית נוטים יותר מנשים לנצל אחרים ולהאמין שהם זכאים להרשאות מסוימות.
2. גברים נוטים יותר לשאוף לכוח. המדענים קושרים זאת לעובדה שתכונות הנחשבות למנהיגותית לא נתפסו עד לאחרונה כחלק מהגדרת הנשיות. אמילי גריאלווה, אחת מהחוקרות, הדגישה שנערות לעיתים קרובות מותחות ביקורת על התנהלותן האגרסיבית והסמכותית, מה שמוביל לדיכוי לא מודע של התבטאויות נרקיסיסטיות בקרב נשים.

לעומת זאת, בנושאי הבל וחתירה להצגה עצמית חיה, לא נמצא הבדל משמעותי בין גברים לנשים.

אישה נרקיסיסטית

סוגי נרקיסיזם וכיצד הוא נוצר

קיימות גישות שונות לחקר התפתחות הנרקיסיזם, כאשר מחקרים מציינים גם גורמים גנטיים. אולם, אלו לא נחשבים לגורם קריטי בגיבוש האישיות. זיגמונד פרויד, ב-1914, העלה את התיאוריה כי ילדים עוברים דרך שלב של נרקיסיזם ראשוני, אשר מהווה חלק מתהליך ההתבגרות שלהם. לאורך זמן, פרויד זיהה צורות נוספות של נרקיסיזם, המשויכות במידה רבה יותר להפרעות נפשיות.

קארן הורני, מתנגדת תיאוריית הנוירופרידיזם, טענה כי תכונות אופי נרקיסיסטיות עשויות להתפתח כתוצאה מלחצים הוריים ליצירת מנגנוני הגנה פסיכולוגיים. לדבריה, הורים עשויים להטיל את השאיפות שלהם על הילד או לדחות את ביטויו האמיתי, מה שיוצר תחושת נחיתות.

אוטו קרנברג, פסיכותרפיסט וחוקר, חיזק את התפיסה כי ההורים תורמים להתפתחות הפרעה נרקיסיסטית. הוא השווה את הנרקיסיזם למעין מגן שווא, שנוצר כדי לזכות בהערכה ובביטחון שהאדם לא זכה בהם בילדותו ולא מסוגל לפתח באופן עצמאי בבגרותו.

בספרה, "Borderline, Narcissistic, and Schizoid Adaptations: The Pursuit of Love, Admiration, and Safety", אלינור גרינברג מסווגת את הנרקיסים לשלושה סוגים ומספקת תובנות נוספות על אופני ההתמודדות עם אתגרים אלו.

פתוח או גרנדיוזי

הסטריאוטיפ המגולם דרך דמות בולטת משקפת תכונת פיתוח והתנהגות מסוימת, כאשר כל מהותה מקריאה "שימו לב אליי". התנהלות זו, הנתפסת כילדותית, מרמזת על תקיעות בשלב חיים בו מבוגרים מעניקים תשומת לב מוגברת לילד, מורים לו על ייחודיותו ומחמיאים לו ללא מידה, אך נכשלים בללמדו על חשיבות האמפתיה.

נסתר או דיכאוני

אנשים מסוימים עלולים להתפתח בסביבת משפחתית שבה לפחות אחד מההורים, אם זו האם או האב, מתאפיין בנרקיסיזם. במקרים כאלה, קיימת תחרות גבוהה לקבלת אהבה ותשומת לב. מצד אחד, הילדים מחקים את דפוס ההתנהגות של ההורה הנרקיסיסט; מצד שני, הם פיתחו מנגנוני הגנה כדי להתמודד עם ההשפעה המופעלת עליהם. בהתבגרותם, כאשר הם נתקלים בסיטואציות שונות, ייתכן שלא יצהירו במפורש על ייחודיותם, אך יבחרו להדגיש ולהעלות בקנה אחד אדם, ספר או חפץ מסוים, מקנים לו מעמד מיוחד שמשווה אותו לעצמם. במערכות יחסים אישיות, הם נמנעים מעימותים ישירים, ותוקפנות פסיבית היא אסטרטגייתם המועדפת. טקטיקה נפוצה היא להבטיח ולא למלא את ההבטחה, ולאחר מכן להאשים את הצד השני בכשל. הם נוטים לחוות חוסר ביטחון והתנהגות אמביוולנטית, שלעיתים קרובות מובילה לדיכאון.

פרוורטי, או רעיל

אנשים מהסוג הנרקיסיסטי הזה נוטים ללכת עד הקצה, מעבר לחיפוש הערצה, הם דורשים כניעה. נרקיסיסטים אלו נהנים ליצור סביבם חורבן, בדומה לאותו חורבן ששלט בילדותם וביחסיהם עם הוריהם. לעיתים קרובות, הם מעניקים לבני זוגם חוויה רגשית של רכבת הרים, משלבים השפלות ושבחים. הם נהנים מלהרוס קריירות של אחרים ולפגוע באנשים מוסרית ורוחנית.

קיימים גם אנשים שמשלבים בתוכם את שני הסוגים הללו.

טיפול בנרקיסיזם

בדרך כלל, נרקיסיסטים לא מודעים לכך שישנה בעיה איתם, מכיוון שהם נטויים לא להאשים את עצמם בשום דבר. כאשר נרקיסיסטים מגיעים לטיפול אצל מומחה, הסיבה לכך עשויה להיות בעיות נלוות כמו דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, או צריכת אלכוהול באופן מופרז. עד היום, לא נמצאה תרופה לנרקיסיזם, אך פסיכותרפיה נמצאה כיעילה בשיפור מצבם של חולים כאלה. טיפולים מובנים ומכוונים יכולים לעזור לנרקיסיסטים לשפר את היחסים עם אנשים חשובים בחייהם, ללמוד להתמודד עם ביקורת, להפסיק לזלזל בעצמם ובאחרים, לקבוע מטרות מציאותיות ולהשיג אותן, במקום לחלום על הבלתי אפשרי.

איך לתקשר עם נרקיסיסט?

לפעמים, יצירת מערכת יחסים תקינה עם נרקיסיסט אינה משימה פשוטה, וישנם אנשים שבוחרים לנתק קשר לחלוטין. אך מה קורה כאשר זה לא אופציה, דוגמת מקרה בו הנרקיסיסט הוא חלק מהמשפחה או לשעבר שאיתו ישנם ילדים משותפים? פסיכולוגים ממליצים במקרים אלו להתנתק רגשית: להתעלם מתקשורת רעילה ומניפולציה ולא לצפות לשינויים פתאומיים מצדם, שכן נרקיסיסטים נוטים לא להכיר בטעויות שלהם.

הקימו גבולות אישיים ברורים כהגנה מפני הנרקיסיסט. ביטויים כמו "אני לא מקבל את ההתנהלות הזו יותר" או "אני לא אתפס במשחקי מניפולציה שלך" יכולים להועיל במניעת דיונים לא רצויים או דרישות שאינן ריאליות. אין טעם להמתין להתנצלות או לשינוי מצדם.

השתמשו בתגובות קצרות וישירות, במיוחד אם מתקבלת ניסיון למניפולציה. תשובות בסגנון "כן" או "לא" מקטינות את הסיכוי להיאחזות בשיחה מצד הנרקיסיסט.

דבקו בנושא השיחה ואל תתנו לו לסטות. אם השיחה מתחילה להיות אישית או מאשימה, הפניית הדיון חזרה לנושא עם הערה כמו "אנחנו מתרחקים מהנושא" יכולה להיות מועילה.

במקרה שאתם זקוקים לשיתוף פעולה מהנרקיסיסט, שימוש במחמאות יכול לעבוד לטובתכם. סביר להניח שהם יהיו נכונים יותר להיענות לבקשותיכם. אמנם זו טכניקת מניפולציה, אך זה לא אומר שאין לכם את הזכות להשתמש בה במידה הנדרשת.

איך להתרחק מנרקיסיסט?

סיום מערכת יחסים אינו קל אף פעם, ועם נרקיסיסט זה עשוי להיות עוד יותר מאתגר. מבחינת הנרקיסיסט, נטישה היא עלבון בלתי נסבל, ולכן הוא עשוי לנסות בכל דרך לשכנע את בן/בת הזוג לחזור אליו. בתקופה זו, הוא יכול להפוך להיות רגיש ומתחנן, מבטיח אהבה נצחית עד שהצד השני יאבד את ערנותו. לא אחת, היחסים עם נרקיסיסטים מתנהלים במעגלים של ניתוקים וחזרות. אם תחליטו לסיים את הקשר, הנה מספר המלצות מפסיכולוגים:

1. רשמו את הסיבות להחלטתכם להיפרד, ושמרו את הרשימה במקום נגיש למקרה שהנרקיסיסט ינסה לשכנע אתכם לחזור בהחלטתכם באמצעות דיבורים על אהבה נצחית.
2. ויתרו על אשליות. קשה מאוד לאנשים כאלה לעבור שינוי, במיוחד בלי עזרה מקצועית. שקלו האם אתם מוכנים להמתין לשינוי שעשוי שלא להגיע.
3. נתקו כל קשר. בקשו מחבר לאסוף את חפציכם מאצל הנרקיסיסט, חסמו אותו בכל ערוצי התקשורת. אם יש ילדים משותפים, עשו את המפגשים בליווי אדם נוסף שאתם בוטחים בו.
4. תנו מקום לרגשות שלכם. היפרדות, אפילו מאדם רעיל, יכולה להיות כואבת. הקציבו זמן לעיבוד החוויה. אך אל תצפו להזדהות מהנרקיסיסט; סביר להניח שהוא ינסה לשקם את אגוו בדרכים שאינן נעימות, או על ידי לשון הרע או חיפוש תחליף לזוגיות הקודמת.

גירושין מבן זוג נרקיסיסט

יחסים במשפחה עם נרקיסיסט

בנוסף לגורמים משפחתיים, ישנם גורמים חיצוניים שעשויים לחזק תכונות נרקיסיסטיות. תקשורת ורשתות חברתיות לעיתים מציגות אידיאלים בלתי אפשריים ומקדמות שירותי שיפור עצמי דרך פרסומות, מה שעלול להשפיע על הנפש. במצב של "נרקיסיזם תקני", אנשים מנסים להתאים את עצמם לציפיות חברתיות, להצליח בעבודה ולהשתלב בחברה. אך במצבים פתולוגיים, התדמית שאדם יוצר על עצמו מתעוותת, כשהדגש נמצא על הוד דמותו. נרקיסיסטים כאלה נתקלים בקשיים ביצירת תפיסה ריאלית על אחרים, מנצלים מניפולציות, פורצים באגרסיביות את גבולות השיח ומתעלמים מרגשות הזולת. הם עשויים להפגין פרפקציוניזם פתולוגי, היפוכונדריה ונסיונות מתמשכים לתקן את מה שהם רואים כ"פגמים" בעצמם, כאשר המראה החיצוני שלהם הופך לפוקוס העיקרי בהצגה עצמית לפני אחרים.

במבט ראשון, נרקיסיסטים יכולים להיראות כאנשים מושכים ונעימים. מחקרים מצאו שלנרקיסיסטים פעילים חברתית יש לעיתים כריזמה, הם יודעים לשאת את הקהל, להביע את עצמם בביטחון ויש להם שאיפות אקדמיות ומקצועיות גבוהות. תכונות אלו יכולות להיות מוערכות בראיונות עבודה ולסייע לנרקיסיסטים לתפוס תפקידי מנהיגות. עם זאת, בוסים מסוג זה עלולים להתמקד באופן יתר בקריטריונים סובייקטיביים בהערכת עובדים, כשההתמקדות אינה בהישגיהם המקצועיים אלא במידת ההערצה והנאמנות כלפי המנהל.

מערכות יחסים קרובות של נרקיסיסט

לנרקיסיסטים, יצירת ושמירה על מערכות יחסים קרובות אינה משימה פשוטה. הם נוטים לחפש אישורים לבלעדיות ועליונות שלהם, אשר מחזקת את ההערכה העצמית השברירית שלהם. לא נדיר שיבלבלו בין הקשרים הבריאים והשיתופי פעולה הנדרשים בשותפויות לבין תחושת התמכרות שמשאירה אותם במצב של שליטה ופחד. הדרישות המתמשכות לערצה ולהכרה בגדולתם, שלעיתים נמשכות על ידי שליטה מוגזמת במחשבות וברגשות של בני הזוג, לרוב לא מתממשות לחלוטין, דבר המוביל לקונפליקטים ולהגברת התנהגות מניפולטיבית.

שינוי עצמי של תכונות נרקיסיסטיות

אם אתה מזהה בעצמך תכונות נרקיסיסטיות ורוצה לשנותן, פיתוח מיומנויות של השתקפות עצמית ומנטליזציה, שהיא היכולת להבין מצבים נפשיים של עצמך ושל אחרים, יכול להועיל לך. עבודה על פיתוח האינטליגנציה הרגשית והאמפתיה שלך, למשל, על ידי שיחות עם חברים על סרטים שראיתם או ספרים שקראתם, תוך ניסיון להבין את העולם הפנימי של הדמויות, מוטיבציותיהן וכדומה, חשובה. למידת היכולת לנתח אירועים מנקודות מבט שונות, מבלי להגיע לאידיאליזציה או דמוניזציה, ולחפש הסברים חלופיים היא מפתח. נסה להביט על מצבים או פעולות מזוויות שונות, להתייחס להיבטים החיוביים של אירועים שנראים שליליים ולכלול את התובנות הללו בשיחות עם אנשים קרובים אליך.

בן/בת זוג עם תכונות נרקיסיסטיות

אם אהובך מפגין תכונות נרקיסיסטיות, חשוב שתלמד להיות מודע למצבים הרגשיים שלך ושל בן/בת הזוג. יש לפתח כישורים לניתוח עמוק ומושכל של אינטראקציות בין-אישיות. למשל, זיהוי נטיות להטלת אשמה דורש ממך יכולת לשמור על גבולות אישיים ועל האוטונומיה בבחירות שלך. במקרים כאלו, פנייה לעזרה פסיכותרפית יכולה להוות תמיכה גדולה ולתרום להתמודדות עם האתגרים הללו.