הפרעות שינה בגיל הרך

לא נכבים בלילה – על הקשר בין שינה לרגישות לגירויים אצל תינוקות

הורים רבים טוענים שילדיהם מאד רגישים לגירויים סביבתיים כגון רעש או אור ולכן שנתם נפגעת בקלות. מחקר בנושא שנערך באוניברסיטת ת"א התפרסם לאחרונה בכתב העת Monographs of the Society for Research in Child Development . במחקר שנערך במעבדת השינה לתינוקות וילדים בניהולו של פרופ' אבי שדה ז"ל, נבדקו תינוקות במהלך השנה הראשונה לחייהם. שנתם של התינוקות נבדקה בגילאי 3, 6, ו-12 חודשים באמצעות מוניטור שינה (דמוי שעון יד) בתנאי השינה הטבעיים שלהם. בנוסף נבדקה התגובתיות של התינוקות לגירויים שונים של רעש, אור ומגע הן במצב ערות והן בשנתם. בהתאם לתחושות ההורים והשערות המחקר נמצא שאכן תינוקות שרגישים יותר לגירויים פיזיים בערות ובשינה מועדים יותר ליקיצות ליליות ולשינה מקוטעת. אולם במפתיע הסתבר שגם תינוקות שהתגובתיות שלהם לגירויים נמוכה במיוחד מועדים יותר לשיבושי שינה. כלומר התינוקות שישנו טוב ורצוף במהלך הלילה היו אלה שרגישותם לגירויים פיזיים הייתה בטווח הממוצע. תוצאות אלה מתחברות לידע הקליני שמצביע על כך שאכן תינוקות רבים סובלים מרגישות יתר לגירויים פיזיים שעלולים לעורר אותם בשנתם. לעתים התגובה ה"טבעית" של ההורים היא לדאוג לדממה מוחלטת בבית כשהתינוק נרדם או ישן. תגובה זו עלולה להחמיר את הבעיה שכן במצב זה המוח של התינוק לא לומד לסנן רעשים ולהתעלם מהם, ואז כל רעש חריג במהלך ההרדמה או השינה עלול לגרום ליקיצה. הממצאים מתקשרים גם לעובדה שתינוקות מסוימים סובלים כנראה מתת רגישות וזקוקים לגרייה פיזית עזה כדי להירדם או לישון טוב יותר וזה בא לידי ביטוי בצורך בתנודות ריתמיות עזות, החזקה פיזית חזקה או עיטוף (swaddling)..

מקור:

.De Marcas, G., Soffer-Dudek, N., Dollberg, S., Bar-Haim, Y. & Sadeh, A. (2015). Reactivity and Sleep in Infants: a Longitudinal Objective Assessment. Monographs of the

Society for Research in Child Development, 80, 49-69

תינוקות עם קשיי שינה מתקשים יותר לשלוט בקשב ובהתנהגות בגיל הרך

ההשפעות השליליות של איכות שינה ירודה על התפקוד הקוגניטיבי, על מצב הרוח ועל ההתנהגות של ילדים הודגמו במחקרים שונים. הורים רבים מרגישים שאחרי לילה ללא שינה מספקת, הילד שלהם אינו במיטבו. נשאלת השאלה, האם השפעות אלה הן נקודתיות, או ארוכות טווח? הורים רבים (וכמובן אנשי מקצוע וחוקרים) מוטרדים מהשאלה האם קשיי השינה של התינוק מצביעים על בעיה עתידית כלשהי, או שהם קשיים שחולפים ללא השלכות להמשך התפתחותו של הילד. מחקר שנערך באוניברסיטת ת"א והתפרסם לאחרונה בכתב העת Developmental Neuropsychology מצביע על כך שתינוקות שמקיצים יותר פעמים בלילה בשנתם בגיל שנה מתקשים יותר במטלות הדורשות קשב וריכוז וסובלים יותר מבעיות התנהגות כאשר הם מגיעים לגילאי 3-4 שנים. במחקר זה שנערך במעבדת השינה לתינוקות וילדים בניהולו של פרופ' אבי שדה, נבדקה שנתם של תינוקות בגיל שנה באמצעות מכשיר דמוי שעון יד שמתעד את דפוסי השינה והערות של התינוק בצורה אובייקטיבית בסביבת השינה הטבעית. כאשר אותם הילדים הגיעו לגיל 3-4 שנים הם נבחנו באמצעות מטלה דמוית משחק מחשב שבוחנת את יכולת הקשב והריכוז שלהם וכן ההורים דיווחו על בעיות התפקוד של הילד. נמצא שהילדים שסבלו מקשיי שינה בגיל שנה סבלו יותר מקשיים בביצוע מטלת הקשב והריכוז וכן דווחו כסובלים יותר מבעיות התנהגות שונות. החוקרים הסבירו שייתכן שבעיות השינה בגיל הרך משפיעות על תהליכי ההתפתחות הבשלת המוח ועקב כך על התפקוד של הילדים בגילאים המאוחרים יותר, אך ייתכן גם שגורם אחר כלשהו (גנטי או סביבתי) משפיע לרעה הן על השינה של הילדים והן על התפתחותם בתחומים האחרים. ממצאי המחקר תומכים בחשיבות האבחון והטיפול בבעיות שינה של תינוקות וילדים צעירים.

מקור:

.Sadeh, A., De Marcas, G., Guri, Y., Berger, A., Tikotzky, L., Bar-Haim, Y. (2015). Infant sleep predicts attention regulation and behavior problems at 3-4 years of age. Developmental Neuropsychology, 40, 122–137

דימיון, מציאות ופחדים של ילדי הגן

פחדי לילה הם תופעה מאד שכיחה בגילאי הגן. בגילים אלה שהדימיון של הילדים מתפתח והחשיפה שלהם לאיומים במציאות הולכת וגוברת הם מתקשים לעתים קרובות להבחין בין דמיון ומציאות. עקב כך פחדים ממפלצות, חיות רעות בלילה, חושך ולהיות לבד הופכים להיות מאד שכיחים. במחקר זה בחנו האם אכן יש קשר בין היכולת של ילדים להבחין בין דימיון למציאות לבין פחדי הלילה שלהם. בדיקת היכולת להבחין בין דימיון למציאות נעשתה ע"י בחינת ההתחייסות של הילדים לדמויות דימיוניות (האם למשל אפשר לדבר בטלפון עם פיה או דמות דימיונית אחרת?). תוצאות המחקר הראו שאכן ילדים צעירים המתקשים בהבחנה בין דמיון למציאות סובלים יותר מפחדי לילה.

מקור:

.Zisenwine, T., Kaplan, M., Kushnir, J., & Sadeh, A. (2013). Nighttime fears and fantasy-reality differentiation in preschool children. Child Psychiatry & Human Development, 44, 186-199

שינה, התמודדות רגשית והפרעות רגשיות בילדות

לשינה חשיבות רבה לגבי היכולת של ילדים (ומבוגרים) לווסת ולשלוט ברגשות, לעבד חוויות רגשיות ואירועי לחץ משמעותיים ולהסתגל לתפקוד הרגשי היום יומי. המחקר מלמד שיש קשר הדוק בין הפרעות שינה לבין הפרעות התנהגות והפרעות רגשיות אצל ילדים. מצב של חסך שינה או שינה לא מספקת היכולת שלנו להתמודד עם אינפורמציה רגשית נפגעת, התגובות הרגשיות שלנו מתעצמות והיכולת שלנו לעכב תגובות רגשיות (למשל: למנוע התפרצות זעם) יורדת משמעותית. בשנת החלום המוח שלנו מעבד ומטפל בחוויות שאתם התמודדנו במשך היום ומאפשר לנו לזכור אותם בצורה יותר מותאמת להמשך תפקודנו. בשני מאמרי הסקירה כאן יש תיאורים של מחקרים רבים בתחום זה.

מקור:

.Kahn, M., Sheppes, G., & Sadeh, A. (2013). Sleep and emotions: Bidirectional links and underlying mechanisms. International Journal of Psychophysiology, 89, 218-228

.Gregory, A. M. & Sadeh, A. (2012). Sleep, emotional and behavioral difficulties in children and adolescents. Sleep Medicine Reviews, 16, 129-136

טיפול בפחדי לילה של ילדי הגן

פחדי לילה הם תופעה מאד שכיחה בגילאי הגן. בגילים אלה שהדימיון של הילדים מתפתח והחשיפה שלהם לאיומים במציאות הולכת וגוברת הם מתקשים לעתים קרובות להבחין בין דמיון ומציאות. עקב כך פחדים ממפלצות, חיות רעות בלילה, חושך ולהיות לבד הופכים להיות מאד שכיחים. במחקר זה בחנו את האפשרות לטיפול מהיר בפחדים אלה על ידי שימוש בבובת "חיבוק" בצורת כלב קוקר-ספניאל שאותו נתנו לילדים עם מטלה לטפל בכלבלב ולשמור עליו גם ביום וגם בלילה. הילדים התגייסו בשמחה למלא את המטלה והסתבר שהעובדה שהם התמקדו בטיפול בבובת הכלבלב הפחיתה בצורה משמעותית את הפחדים שלהם בלילה והשינה שלהם השתפרה בצורה משמעותית. מחקר היה במסגרת עבודת הדוקטורט של ד"ר יונתן קושניר.

מקור:

.Kushnir, J., & Sadeh, A. (2012). Assessment of brief interventions for nighttime fears in preschool children. European Journal of Pediatrics, 171, 67–75

טיפול בבעיות שינה של תינוקות דרך האינטרנט

במחקר שנערך בארה"ב נבדקה האפשרות לסייע להורים לשפר את בעיות השינה של תינוקות וילדים צעירים בגילאים 6-36 חודשים באמצעות מערכת מומחה אוטומטית באינטרנט. ההורים מילאו דרך אתר באינטרנט שאלון מפורט לגבי דפוסי השינה של הילדים, כולל הרגלי השינה, התערבויות ההורים בהשכבה ובמהלך הלילה. המערכת הממוחשבת ניתחה את הנתונים ונתנה להורים דיווח מפורט השוואתי על דפוסי השינה של הילד יחסית לילדים אחרים בני גילו. במידה והמערכת איבחנה ששנתו של הילד היא בעייתית ההורים קיבלו המלצות ספציפיות איך לסייע לילד לשפר את שנתו. במעקב שנערך שלושה שבועות נמצא ששנתם של התינוקות והילדים הצעירים השתפרה בצורה משמעותית מהייעוץ האוטומאטי האינטרנטי. חשוב לציין שהייעוץ הוגבל לילדים שלא סבלו מבעיות שינה הנובעות מגורמים רפואיים ולא מהפרעות שינה חמורות.

מקור:

.Mindell, J., Johnson, C. E., Sadeh, A., Telofski, L. S., Kulkarni, N., & Gunn, E. (2011). Efficacy of an Internet-based intervention for infant and toddler sleep disturbances. Sleep, 34, 451-458

מעורבות האבות ושנתו של התינוק

במחקר שנערך במעבדת השינה באוניברסיטת ת"א נבדקה שאלת המעורבות של האב בטיפול ובגידול התינוק לבין שנתו של התינוק. ידוע שאבות בדרך כלל מעורבים פחות בחיי הלילה של התינוקות בחודשים הראשונים בין היתר משום שהאם מיניקה ונמצאת בחופשה לצורך הטיפול בילד, אבל גם מסיבות אחרות של הבדלים בתפקוד ההורים. מסתבר שכאשר האבות מעורבים יותר בטיפול בתינוק באופן כללי (בהאכלה, בהחלפה, רחיצה וכדומה) התינוקות ישנים רצוף יותר בלילה, מתעוררים פחות וזקוקים לפחות זמן שינה. ממצאים אלה נמצאו באמצעות מדידה אובייקטיבית של השינה באמצעות שעון שינה זעיר שמוצמד לקרסולו של התינוק במהלך השינה. ייתכן שמעורבות האב מאפשרת לתינוק להיות רגוע יותר לגבי פרידות מהאם בלילה, וייתכן שמעורבות האב היא ביטוי של מערכת יחסים טובה בין ההורים ותמיכה של האב בגידול הילד. בכל מקרה, נראה שמעורבות זאת תורמת חיובית לשנתו של התינוק.

מקור:

.Tikotzky, L., Sadeh, A., & Glickman-Gavrieli, T. (2011). Infant sleep and paternal involvement in infant caregiving during the first 6 months of life. Journal of Pediatric Psychology, 36, 36-46

שנת תינוקות של הורים שגדלו בלינה משותפת בקיבוצים

המחקר שבחן את התפישות של הורים לגבי שינה של תינוקות, השווה את הורים שגדלו כתינוקות בלינה משותפת בקיבוצים להורים שגדלו בלינה משפחתית רגילה. ההורים שגדלו בלינה משותפת בקיבוצים היו למעשה מנותקים מהוריהם בלילה ורבים מהם זוכרים זאת כחוויה שלילית. התסבר שעכשיו כשהם בוגרים וממלאים תפקיד כהורים התפישות שלהם לגבי שינה של תינוקות שונות מהורים רגילים. המחקר מצא שהורים אלה נוטים לפרש את הבעיות הליליות ככאלה שדורשות עזרה מקסימאלית של ההורים ופחות מאמינים בפרשנות שאומרת שצריך לתת לתינוק להתגבר וללמוד להסתדר בעצמו. במחקר נמצא שהורים אלה נטו לישון יותר עם ילדיהם במיטה משותפת וגם ששנתם של התינוקות שלהם היתה גרועה יותר מתינוקות של הורים שגדלו בלינה משפחתית רגילה. נראה שההורים מהלינה המשותפת פיתחו רגישות מיוחדת לגבי האפשרות של תינוק במצוקה שלא נגשים ומסייעים לו באופן מיידי.

מקור:

Tikotzky, L., Sharabany, R., Hirsch, I., & Sadeh, A. (2010). “Ghosts in the nursery”: Infant sleep and sleep-related cognitions of parents raised under communal sleeping arrangements. Infant Mental Health Journal, 31, 312-334

שנת התינוק בתרבויות שונות

במחקר בינלאומי שנערך באמצעות שאלון להורים באינטרנט השתתפו 29,287 הורים לתינוקות בגילאי 0-3. ההורים מארצות שכללו ארצות אסייתיות (יפן, דרום קוריאה, סין, הונג קונג, מלאזיה, פיליפינים ותאילנד) והורים מארצות שהן בעיקרן ארצות עם תרבות "מערבית" כגון (ארה"ב, אוסטרליה, ניו זילנד, אנגליה, וקנדה). ההורים מהארצות האסייתיות דיווחו שהתינוקות שלהם ישנים פחות זמן, מתעוררים יותר בשנתם וסובלים יותר מבעיות שינה לעומת ההורים מהארצות "המערביות". בנוסף ההורים מהארצות האסיתיות דיווחו שרוב הילדים (מעל ל-80% מהתינוקות ישנים עם ההורים באותו חדר בכל טווח הגילאים עד 3 שנים). לעומת זאת, בארצות המערביות ההורים דיווחו שכ-50% מהילדים ישן עם ההורים באותו חדר בחודשים הראשונים ואחוז זה ירד בדרמטיות בהמשך השנה הראשונה. ממצאים אלה מצביעים על ההבדלים התרבותיים הדרמטיים בדפוסי השינה וסביבת השינה של תינוקות בארצות שונות.

מקור:

.Mindell, J., Sadeh, A., Wiegand, B., How, T.H, & Goh, D. Y. (2010). Cross-cultural differences in infant and toddler sleep. Sleep Medicine, 11, 274-280

שנת התינוק ותפיסות והתנהגות ההורים

במחקר שנערך במעבדתנו נבחן הקשר בין התפתחות שנת התינוק בשנה הראשונה לבין התפישות והפרשנות של ההורים לגבי נושאים הקשורים לשנתם של תינוקות. במחקר נבחנו תפישות ההורים (עוד בשלבי ההריון לקראת לידת הילד הראשון) ובמהלך השנה הראשונה לחייו של התינוק וכמו כן נבחנו דפוסי השינה של התינוק באמצעות שעונים קטנים שמתעדים את שנתו של התינוק. תפישות ההורים בנושא השינה של התינוק נבחנו באמצעות תיאורי מקרים של תינוקות עם בעיות שינה כשההורים התבקשו לדרג את הסכמתם לגבי ההתנהגות הרצויה או הפרשנות הנכונה של המצב. הסתבר שהדרך שבה ההורים מבינים ומפרשים את נושא השינה של תינוקות משפיעה בצורה משמעותית על התנהגותם עם התינוק שלהם בלילה ועל דפוסי השינה של התינוק בהמשך. תפישות ההורים בהריון ניבאו את השינה של התינוק בגילאים מאוחרים יותר. המחקר מצביע על חשיבות הידע והפרשנות של ההורים בנושא השינה של תינוקות והשפעתם על התפתחות השינה של התינוק.

מקור:

.Tikotzky, L. & Sadeh, A. (2009). Maternal sleep-related cognitions and infant sleep: A longitudinal study from pregnancy through the first year. Child Development, 80, 860-874

חשיבות הטקס לפני השינה לילדים צעירים

במחקר שבדק את השפעת טקס ההליכה לשינה על שנתם של תינוקות (7-18 חודשים) ילדים צעירים (18-36 חודשים) הושוותה שנתם של הילדים לפני ואחרי התערבות יזומה. ההתערבות היזומה התבססה על כך שכחצי מההורים הונחו לבצע טקס קבוע לפני השינה וחצי מההורים הונחו להמשיך בשגרת השכבת הילדים הקיימת. הטקס הקבוע שחלק מההורים התבקשו לבצע כלל אמבטיה עיסוי ופעילות מרגיעה נוספת כגון שירי ערש, חיבוק על הידיים וכדומה. ההורים התבקשו שהתהליך יערך 30 דקות. התערבות נמשכה למשך שבועיים כשההורים מתעדים את שנתם של התינוקות והילדים באמצעות יומני שינה ושאלונים. תוצאות המחקר הצביעו על שיפור משמעותי בשינה של הילדים שהוריהם הודרכו לבצע טקס הליכה לשינה. בנוסף לשיפור בדפוסי השינה של הילדים חל שיפור משמעותי גם במצב הרוח של האמהות.

מקור:

.Mindell, J.A. et al. (2009). A nightly bedtime routine: Impact on sleep in young children and maternal mood. Sleep, 32, 599-606

ביעותי לילה בתינוקות וילדים צעירים

ביעותי לילה הם אירועים שבהם התינוק או הילד מתעורר בצעקה או בכי נוראי כאילו הוא סובל מכאב או פחד נוראי, הילד יכול להזיע, וקצב ליבו מואץ. הילד בדרך כלל לא מגיב לניסיונות להרגיעו, ולפעמים אף נאבק ונלחם בהורים שמנסים להרגיעו. האירוע יכול להמשך דקות ארוכות ולהסתיים מבלי שהילד יזכור דבר. תינוקות וילדים רבים עוברים אירועים בודדים כאלה במהלך התפתחותם והבעיה חולפת עם ההתפתחות ללא כל השלכות שליליות. במחקר שבדק 390 זוגות תאומים בגילאים 18 ו-30 חודשים, נבחנה השכיחות של ביעותי הלילה ובאיזו מידה התופעה מוסברת על ידי קשר גנטי של תאומים זהים לעומת תאומים לא זהים. החוקרים דיווחו על כך שביעותי לילה התרחשו אצל 36.9% מהתינוקות בגיל 18 חודשים ו- 19.7% מהילדים בגיל 30 חודשים. תוצאות המחקר גם הצביעו על מרכיב גנטי משמעותי בהסבר התופעה. חשוב לציין שכאמור התופעות בד"כ אינן מסוכנות וחולפות לבד. אם התופעה היא מאד תכופה ועיקשת לאורך זמן מומלץ לפנות לבירור מקצועי.

מקור:

.Nguyen, B. H., Perusse, D., Paquet, J., Petit, D., Boivin, M., Tremblay, R. E., et al. (2008). Sleep terrors in children: A prospective study of twins. Pediatrics, 122, e1164-1167

שנת התינוק וחרדת פרידה אמהית

במחקר של פרופ' ענת שר, מביה"ס לחינוך באוניברסיטת חיפה, נבדק הקשר בין שנת התינוק לבין חרדת הפרידה האימהית. דפוסי השינה נמדדו בצורה אובייקטיבית באמצעות שעוני שינה (אקטיגרף) בסביבה הטבעית של הילד. חרדת פרידה אימהית נמדדה באמצעות שאלון שהאמהות מלאו לגבי הקושי והמצוקה שהן חשות בהקשר לפרידה מהתינוק. הממצאים הצביעו על קשר הדוק בין חרדת פרידה אימהית לבין יקיצות ליליות של התינוק. ככל שהאם הייתה יותר חרדה כך התינוק התעורר יותר פעמים בלילה. כמו כן נמצא שאמהות עם חרדת פרידה גבוהה היו יותר מעורבות בהרגעה ובהתייחסות לילד במהלך הלילה.

מקור:

.Scher, A. (2008). Maternal separation anxiety as a regulator of infant's sleep. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 49, 618-625

שנת התינוק וקוגניציות של ההורים

במחקר זה, שנערך במעבדת השינה באוניברסיטת ת"א, נבחנה השאלה האם יש קשר בין שנת התינוק לבין האמונות, הציפיות והפרשנות (קוגניציות) של ההורים בנושאי שינה של תינוקות. לצורך כך נערכה השוואה בין תינוקות והורים שהגיעו למעבדת השינה בשל קשיי שינה של התינוק לבין תינוקות והורים שלא פנו לטיפול. המחקר הראה שההבדל העיקרי בין שנתם של תינוקות "בעייתיים" לבין תינוקות שהוריהם לא פונים לטיפול אינו במספר ההתעוררויות הנמדדות (בשעון שינה מיוחד) של התינוק, אלא בעובדה שהתינוקות ה"בעייתיים" דורשים יותר את מעורבות ועזרת ההורים לחזור ולהירדם בכל פעם שהם מתעוררים. כמו כן נמצא שהורים של תינוקות שהגיעו לטיפול מצהירים יותר מההורים האחרים על אמונתם בכך שבעיקרון צריך לשים גבולות לתינוק בלילה ולא להגיב יותר מידי, אך כאשר מדובר בתינוק שלהם הם חשים שאינם יכולים לעמוד בכך. נמצא שהן התפישות של האמהות והן התפישות של האבות קשורות לאיכות שנתו של התינוק, ממצא שמדגיש את חשיבות השתתפותם של האבות, בתהליך התפתחות השינה של התינוק והן בתהליך הטיפול בבעיות שינה בינקות.

מקור:

.Sadeh, A., Flint-Ofir, E., Tirosh, T., & Tikotzky, L. (2007). Infant sleep and parental sleep-related cognitions. Journal of Family Psychology, 21, 74-87

יעילות שיטות הטיפול בבעיות שינה של תינוקות

מאמר זה סקר עשרות מחקרים על שיטות הטיפול ההתנהגותיות המהירות בבעיות שינה של תינוקות וילדים צעירים. שיטות הטיפול שנבדקו מבוססות על הדרכה של ההורים כיצד להתמודד עם תהליכי ההרדמות של התינוק בתחילת הלילה ובמהלך הלילה. הקו המנחה את הגישות השונות הוא גמילה של התינוק ממעורבות מוגזמת של ההורים בתהליכי ההרדמות של התינוק תוך כדי מתן אפשרות לתינוק ללמוד להרגיע את עצמו ולהירדם במיטתו. החוקרים הגיעו למסקנה ששיטות טיפול אלה מובילות לתוצאות מהירות, מהימנות ועמידות לאורך זמן. ב-94% מהמחקרים דווחה הצלחה בטיפול, כאשר למעלה מ-80% מהתינוקות שטופלו הפגינו שיפור משמעותי בשנתם. שיפור זה נמשך גם במעקבים של 3-6 חודשים לאחר הטיפול.

מקור:

Mindell, J. A., Kuhn, B., Lewin, D. S., Meltzer, L. J., & Sadeh, A. (2006). Behavioral treatment of bedtime problems and night wakings in infants and young children – an american academy of sleep medicine review. Sleep, 29, 1263-1276

יתרונות השינה ה"מהודקת" אצל תינוקות בריאים

שינה "מהודקת" (swadlling‏) היא שיטה שמקובלת שנים רבות בתרבויות שונות בעולם. ההידוק מתייחס לכך שהתינוק מולבש ע"י בגדים הדוקים או סדין, או שמיכה דקה שמהודקת מסביב לגוף כך שהוא לא יכול להזיז את ידיו ורגליו בחופשיות. המחקר המדעי המתואר בדק את השפעות ה"הידוק על שנתם של 16 תינוקות שישנו במעבדה מחוברים לציוד EEG‏. התינוקות ישנו לילה אחד שינה רגילה על הגב עם גוף משוחרר ולילה אחד לאחר שהולבשו בצורה מהודקת לאחר שנרדמו. החוקרים השוו את איכות השינה ותגובת ההתעוררות של התינוקות בשני המצבים. הממצאים הצביעו על כך שאיכות שנתם של התינוקות במצב המהודק הייתה טובה יותר. הם התעוררו פחות באופן ספונטאני בשינה המהודקת. למרות שהם ישנו יותר טוב, הם גם התעוררו ביתר קלות בתגובה לגירוי רעש סביבתי מבוקר. החוקרים הסיקו שההידוק תורם חיובי לאיכות השינה וגם מגביר את תגובת היקיצה לגירוי סביבתי. תגובת יקיצה לגירוי סביבתי קושרה במחקרים שונים לגורמים שמקטינים את הסיכון למות בעריסה. כמובן שהורים שמעוניינים להשכיב את התינוק מהודק צריכים להיזהר מהידוק יתר שעלול להקשות על הנשימה. רצוי שהורים שאינם מכירים את השיטה יקבלו הדרכה מגורם מקצועי.

מקור:

.Franco P, Seret N, Van Hees JN, Scaillet S, Groswasser J, & Kahn A.(2005). Influence of swaddling on sleep and arousal characteristics of healthy infants. Pediatrics, 115 (5): 1307-1311

שינה וחשיפה לאור ביום אצל תינוקות

במחקר זה נבחן הקשר שבין איכות השינה בלילה לבין רמת החשיפה לאור של התינוק בשעות היום. כידוע לאור יש השפעות משמעותיות על השעון הביולוגי של בעלי החיים בכלל והאדם בפרט. שנתם של 56 תינוקות בגילאי 6-12 שבועות נבחנה באמצעות מד פעילות שרושם את תנועות הגוף של התינוק. במשך היום נמדדה כמות האור שהתינוק נחשף לה. נמצא שהתינוקות שישנו טוב יותר בלילה היו אלה שנחשפו יותר לאור בשעות אחר הצהריים המוקדמות (בין 12 ל-4 אחר הצהריים).

מקור:

.Harrison, Y.(2004). The relationship between daytime exposure to light and night-time sleep in 6-12-week-old infants. Journal of Sleep Research 13 (4): 345-352

תינוקות נוחרים

נחירה נחשבת לגורם סיכון לבעיות נשימה ובעיות שינה אחרות בילדים. מטרת המחקר הייתה לתאר את שכיחות הנחירה בילדים והגורמים הקשורים לנחירה. המחקר בדק באמצעות שאלונים, נחירה ב-1800 תינוקות. שכיחות הנחירה הייתה 15.8% בארבעה שבועות ראשונים לחיים ו-26.1% בשבועיים שלפני מילוי השאלון. נחירה בשבועיים האחרונים קושרה לגילו של התינוק, מין זכר, עישון ההורים, תנוחת שינה, מספר זיהומים בדרכי הנשימה ונחירה בארבעת השבועות הראשונים לחיים. המחברים הסיקו שנחירה נפוצה בינקות. קרוב לוודאי, שגורמי הסיכון לנחירה שזוהו, קשורים באופן סיבתי לנחירה. דרושים מחקרים נוספים על מנת לברר האם נחירה בינקות מקושרת לתחלואה עכשווית או עתידית.

מקור:

.Mitchell EA & Thompson JMD.(2003). Snoring in the first year of life. Acta Paediatrica, 92(4), 425-429

בעיות שינה חמורות בינקות קשורות להתפתחות עתידית של ADHD (הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות)

מחקרים בעבר מצאו קשר חזק בין שינה לבין הפרעות קשב וריכוז בילדים. מחקר זה בדק באיזו מידה בעיות שינה מנבאות ADHD בגילאים מבוגרים יותר. בתחילת המחקר, בדקו יותר מ-2500 תינוקות בני 18-6 חודשים. מתוכם, אובחנו 27 תינוקות כסובלים מבעיות שינה קשות וכרוניות. קבוצת ביקורת דומה שימשה להשוואה. בגיל 5.5 שנים, שבעה מהילדים שאובחנו כסובלים מבעיות שינה, ענו לקריטריונים לזיהוי ADHD. אף אחד מהילדים בקבוצת הביקורת לא ענה לקריטריונים לאבחון ADHD. החוקרים הסיקו שתינוקות שסובלים מבעיות שינה קשות מועדים יותר לפתח ADHD בגילאים מבוגרים יותר.

מקור:

.Thunstrom M. (2002). Severe sleep problems in infancy associated with subsequent development of attention-deficit/hyperactivity disorder at 5.5 years of age. Acta Paediatrica, 91(5), 584-592

שינה משותפת עלולה להיות גורם לחץ לתינוק

שינה משותפת (תינוקות הישנים יחד עם הוריהם באותה מיטה) היא נושא שנוי במחלוקת משום התכונות חיוביות והסיכונים שמשייכים לה. החוקרים תיעדו במשך 24 שעות את שנתם של 101 תינוקות נורמאליים, שנולדו לאחר הריון מלא בגילאי 5 שבועות ובגיל 6 חודשים. שלוש קבוצות של תינוקות הושוו: תינוקות הישנים עם הוריהם תקופה קצרה, תינוקות הישנים עם הוריהם תקופה ארוכה, ותינוקות שאינם ישנים כלל עם הוריהם. המחקר השווה את ערנותם ואת מצב שנתם בשני גילאים ומעל הגיל. בגיל 5 שבועות, התינוקות שישנו עם הוריהם הראו יותר שינה שקטה ופרקי זמן ארוכים יותר של שינה שקטה; ובגיל 6 חודשים הם הראו גם פחות שינה פעילה. פחות התעוררויות בזמן שינה פעילה, ופחות ערות. כל אחד מהבדלים אלה מראה באופן בולט רמת התעוררות נמוכה בקרב התינוקות שישנו תקופה ארוכה עם הוריהם. דפוס שינה זה נמצא שוב ושוב כמצביע על מתח. החוקרים הסיקו מכך שהמקור העיקרי למתח לתינוקות אלה הוא ההתנסות שחוו של הפרעות שינה כשישנו במשותף.

מקור:

.Hunsley M, Thoman EB. (2002). The sleep of co-sleeping infants when they are not co-sleeping: Evidence that co-sleeping is stressful. Developmental Psychobiology, 40(1), 14-22

התעוררויות ליליות והרגעה עצמית אצל תינוקות

מטרתו של מחקר זה הייתה לאסוף מידע אובייקטיבי על התנהגויות של התעוררות בלילה והתפתחותה של הרגעה עצמית בחצי השנה הראשונה לחיים. החוקרים בדקו, באמצעות הקלטות וידאו, שינה והתנהגות בלילה ב-80 תינוקות בארבע קבוצות גיל (3, 6, 9, 12 חודשים). נותחו התעוררויות בלילה ואינטראקציות הורה-ילד. הממצאים הראו שרוב התינוקות התעוררו במשך הלילה בכל הגילאים שנצפו. התינוקות הצעירים יותר נטו לדרוש התערבותם של ההורים בלילה על מנת לחזור לישון, בשעה שתינוקות מבוגרים יותר הראו יכולת גבוהה יותר לחדש את שנתם לאחר ההתעוררות ללא התערבותם של ההורים (הרגעה עצמית). אולם, עדיין בגיל 12 חודשים 50% מהתינוקות דרשו בצורה אופיינית התערבות הורית על מנת לחזור לישון לאחר התעוררות. בנות בילו חלק גדול יותר משנתן בשינה שקטה והיו בעלות תקופות ארוכות יותר של שינה ללא הפרעה מבנים. הסבירות שבנים יוצאו ממיטתם גבוהה משל בנות. ממצא מעניין נוסף שנמצא הוא חוסר העקביות באינטראקציה הלילית בין ההורים לתינוקות.

מקור:

.Goodlin-Jones, B. L., Burnham, M. M., Gaylor, E. E., & Anders, T. F. (2001). Night waking, sleep-wake organization, and self-soothing in the first year of life. Journal of Developmental and Behavioral Pediatrics, 22, 226-233

בעיות שינה בינקות מקושרות לדיכאון אחרי לידה של האם

בסקר שנערך בקרב 738 אמהות לתינוקות בני 6 עד 12 חודשים, נבדקו בריאותן של האמהות ובעיות השינה של התינוקות באמצעות שאלון סטנדרטי. 46% מהאמהות הגדירו את השינה של תינוקן כבעיה. בעיות השינה שלהם כללו: שנת התינוקות במיטת ההורים, הנקה לשם הרדמות, זמן הרדמות ארוך, התעוררויות תכופות יותר וארוכות יותר במהלך הלילה. בעיות שינה קושרו לניקוד גבוה של בדיכאון אמהי. החוקרים הסיקו שדיווחן של אמהות על בעיות שינה וסימפטומים של דיכאון הוא נפוץ בקהילות המעמד הבינוני באוסטרליה, וכמו כן יש קשר חזק בין שני התחומים. דיווח אמהות על שינה טובה מפחיתה קשר זה.

מקור:

Hiscock H, Wake M. (2001). Infant sleep problems and postnatal depression: A community-based study. Pediatrics, 107 (6): 1317-1322

לשינה תפקיד חשוב בהתפתחות המוח אצל תינוקות

חשיבותה של השינה לעיבוד מידע, למידה וזיכרון כבר הודגמה בעבר הן בקרב בעלי חיים והן בקרב בני אדם. כמו כן, חוקרים סברו שהעובדה שתינוקות מבלים הרבה יותר זמן בשינה מאשר מבוגרים, קשורה לעובדה ששינה מסייעת להתפתחות המוח, שמתרחשת בעיקר בשלוש השנים הראשונות לחיים. מחקר שנערך לאחרונה על גורי חתולים, הוכיח ששינה אכן מגבירה את הגדילה ואת התפתחותם של הקשרים בין תאי העצב, תהליך שנקרא פלסטיות של המוח. ממצאים אלה מוכיחים את חשיבותה של השינה להתפתחות המוח בינקות.

מקור:

Frank MG, Issa NP, Stryker MP (2001). Sleep enhances plasticity in the developing visual cortex. Neuron, 30(1):275-287

נחירה ונשימה רועשת במהלך השינה מקושרת למצב רוח אצל תינוקות

בהמשך למחקרים קודמים שמצביעים על קשר בין בעיות התנהגות ונחירה, מחקר זה העריך שקיימים קשרים בין נחירה ו/או נשימה רועשת בשינה לבין התנהגות ביום בתינוקות בני חודשיים-ארבעה חודשים. המדגם כלל 200 תינוקות בריאים בגילאי 2-4 חודשים. האמהות מילאו שאלונים בנושא טמפרמנט התינוקות ונחירה ודפוסי נשימה במשך השינה. 5% מהתינוקות תוארו כנוחרים כל הזמן, 24% אופיינו כסובלים מרעשי נשימה אחרים מנחירה, ו-6.5% סבלו הן מנחירה והן מנשימה רועשת. תינוקות שנחרו או נשמו ברעש, דורגו כבעלי מצבי רוח רע יותר במשך הערות. החוקרים הסיקו שנחירה ונשימה רועשת הם סימפטומים נפוצים בקרב תינוקות צעירים, ויכולים להיקשר להפרעות התנהגות מסוימות. החוקר הציע לבדוק תינוקות בעלי מצב רוח רע, ע"מ לשלול בעיות נשימה.

מקור:

Kelmanson IA (2000). Snoring, noisy breathing in sleep and daytime behaviour in 2-4-month-old infants. European Journal of Pediatrics, 159 (10): 734-739

האם יש קשר בין צמיחת שיניים ושינה משובשת?

שני מחקרים שנערכו לאחרונה מראים, שבניגוד למה שהאמינו הורים ואנשי מקצוע, הקשר בין צמיחת שיניים לבין סימפטומים פיזיים משמעותיים הוא חלש. החוקרים השוו סימנים של חום, הפרעות שינה, אי שקט וסימפטומים אחרים בימים הסמוכים לבקיעת השיניים (לפני ואחרי) ובימים רחוקים מבקיעת השיניים. הממצאים מצביעים שעבור רוב התינוקות, אין קשר בין הופעת השיניים לבין סימנים התנהגותיים או גופניים אחרים. במיעוט התינוקות בקיעת השיניים לוותה בכמה סימנים, אבל אלה היו רק לתקופה קצרה (4 ימים לפני בקיעת השיניים, יום בקיעת השן, ו-3 ימים אח"כ). בשני המחקרים, לא נמצא קשר בין בעיות השינה לבקיעת השן. המחברים מציעים שנטייתם של ההורים להאשים את צמיחת השיניים בבעיות ההתנהגותיות והגופניות אינה מוצדקת. סביר להניח שסימפטומים גופניים ומצוקה הם תוצאה של גורמים אחרים ברוב המקרים.

מקור:

.Wake, M., Hesketh, K., & Lucas, J. (2000). Teething and tooth eruption in infants: A cohort study. Pediatrics, 106, 1374-1379

.Macknin, M. L., Piedmonte, M., Jacobs, J., & Skibinski, C. (2000). Symptoms associated with infant teething: a prospective study. Pediatrics, 105, 747-752

@ כל הזכויות על התוכן שמורות לפרופ' אבי שדה ז"ל