שוטטות במרחבי החלימה בעקבות הזרם העצמאי בפסיכואליזה, עידית ברק מלמד בשיטוט לאורך הנתיבים והשבילים של כתיבה על חלומות, אפשר להבחין בשכלול ופיתוח של נושא החלימה.
יש שהמשיכו את משנתו של פרויד, יש שהתרחקו ממנה. מבין נקודות המבט השונות על מהות החלום ועל העבודה הקלינית עם חלומות, מעניין לדבר על תרומותיהם של פסיכואליטקאים מהזרם העצמאי בפסיכואליזה, במיוחד הדגשתם את חווית החלום וכיצד הם ממקמים את חוויות החלימה, או התנסות החלומית (כל אחד עם טביעת האצבע שלו) בקדת הבמה, הוגים שונים כתבו ותרמו בנושא, אבל אתמקד בשלושה שהם מרכזיים בעיניי – מסוד חאן כריסטופר בולאס ותומאס אוגדן.
אתייחס לאבולוציה שלהם עצמם אל עבר הדגש החוויה: דגש שמוסט מהשאלה על מה האדם חולם, מהתוכן, לשאלת האיך, לחוויה, לצורה, לשאלה מה האמת הרגשית החוויתית של החלום.
עידית ברק מלמד, פסיכולוגית קלינית, פסיכואליטיקאית מנחה, יו"ר הועדה המדעית של החברה הפסיכואלטית בישראל. מדריכה במכון ומלמדת בו על החלום. כמו כן מלמדת על הזרם העצמאי במסלול מתקדמים במרכז ויניקוט, באוניברסיטת תל-אביב, במסלול "ויניקוט, ביוון, והעצמאים – פורצי דרכים", ובה.ל.פ.ב.א. "
אבא, אינך רואה ששנינו בוערים?": על הניסיון לפרש חלום ללא התייחסות להעברה – הנגדית, משה הלוי ספירו, פרויד מתחיל את פרק 7 של משנתו פירוש החלום (1900) עם החלום המפורסם "אבא, אינך רואה שאני בוער?!"
מעבר לתוכנו המרשים של החלום, האופן שבו פרויד מתייחס להצגת החלום מכוון כולו להסביר פן ספציפי של תהליכי החלימה: הממד ההזייתי אשר לבדו מאפשר את מנגנו מילוי המשאלות.
יחד עם זאת, האופן שבו פרויד מתייחס להבאתו (הצגתו) של החלום על ידי הפציינטית שלו דורש תשומת לב נוספת. שהרי נדמה שפרויד עדיין לא פיתח את מחשבותיו לגבי הממד האינטראקטיבי של המירורינג (mirroring) המזין כל חלום-כלומר, עוד לא המשיג את החלום במונחים של העברה-נגדית.
כיום אנו רגישים הרבה יותר לממד זה, ובכל זאת אנו עדיין מדלגים לפעמים על חשיבות המבנה של החלום והנתיב ההזייתי שכל חלום פותח עבורנו.
משה הלוי ספירו, פסיכולוג קליני, פסיכואליטיקאי ופרופסור אמריטוס של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן מראשוני המורים בתוכנית לפסיכותרפיה בבר-אילן וראש התוכנית בשנים 2006-2021.