המבחן נועד לבחון את המתאם בין מאפייני אישיות לבין הבחירה בסיפוק מיידי או מושהה. הניסוי נוצר בסוף שנות ה-60 על ידי הפסיכולוג וולטר מישל מאוניברסיטת סטנפורד.
באמצעות בצק מרשמלו, מדענים גילו שילדים שחיכו למנה כפולה של ממתקים השיגו יותר בחיים. זה חל הן על רמת ההשכלה והן על התנהלות אורח חיים בריא.
בעבודה החדשה, מדענים בראשות האונאן קוואן מאוניברסיטת קליפורניה ערכו ניסוי מרשמלו על קבוצת ילדים שאמהותיהם לא היו בעלי השכלה גבוהה בזמן לידתם. במובנים רבים, מעמד ההורים יכול להשפיע על המשך הצלחתו של הילד, לכן, אם לא לוקחים בחשבון את חינוך ההורים, בעייתי לבסס את הקשר בין הרצון לתגמול מיידי להצלחה נוספת.
בניסוי השתתפו 918 ילדים. האימהות של 552 מהן לא היו בעלות השכלה גבוהה. החלק הראשון של המחקר (ניסוי המרשמלו) נערך כשהמשתתפים היו בני ארבע. הניסוי בוצע לפי התרחיש הקלאסי, אך זמן ההמתנה הצטמצם ל-7 דקות. לאחר מכן, ההתנהגות והביצועים בבית הספר של הילדים הוערכו בגיל 15.
מדענים מצאו שילדים לאמהות ללא השכלה מקדימים בממוצע 1.37 דקות בהסכמתם לתגמול מיידי מאשר ילדים עם אמהות עם תואר ראשון ומעלה. מחברי הניסוי מצאו מתאם בין זמן ההמתנה להצלחה הלימודית נוספת של הילד, אך לאחר שלקחו בחשבון את המעמד החברתי של האמהות, המקדם ירד ל-0.28, שהוא כמעט מחצית מה-0.57 שתואר קודם לכן. לפיכך, חינוך הורים משפיע ישירות על תוצאות המבחנים ועל התנהגות הילדים בעתיד.