פסיכותרפיה (בעברית טיפול פסיכולוגי)
20/11/2024 צוות Psychologim.com
צוות Psychologim.com | 25/12/2025 13:08השנתיים האחרונות היוו עבור הקהילה הטיפולית בישראל ניסוי בזמן אמת בגבולות ההחזקה האנושית. המושג המוכר המטפל הפצוע מעולם לא היה רלוונטי יותר עבורנו. אנו המורגלים להיות המיכל עבור מכאוביהם של אחרים מצאנו את עצמנו בסיטואציה חסרת תקדים של מיכל סדוק. המציאות החיצונית המטלטלת הכוללת מלחמה מתמשכת ואי ודאות לא פסחה על הקליניקות שלנו. גבולות ההגנה המקובלים או הסטינג הטיפולי נפרצו לא פעם כאשר האזעקות נשמעו בתוך השעה הטיפולית וכאשר הטראומה של המטופל הדהדה באופן ישיר את זו של המטפל.
על רקע מציאות זו היוזמה של חודש המיינדפולנס הישראלי המתוכננת לפברואר 2026 בהובלת המרכז לחינוך קשוב ואכפתי וכן מרכז גוף נפש אינה יכולה להיתפס כאירוע פנאי או העשרה גרידא. עיון מעמיק בסילבוס מגלה תוכנית שנבנתה מתוך הבנה קלינית עמוקה של צרכי השעה. היא מציעה לאנשי המקצוע דוגמת פסיכולוגים עובדים סוציאליים פסיכיאטרים מטפלים באמנויות וקרימינולוגים קליניים מרחב חיוני של וויסות ורכישת כלים לעבודה במצבי קיצון. התוכנית משלבת בין מנחים מובילים בשדה המיינדפולנס בארץ ובעולם לבין תכנים מקצועיים ייחודיים. המאמר הבא מנתח את התוכנית מבעד לפריזמה המקצועית ומחלק אותה לשישה צירי עבודה מרכזיים הרלוונטיים לכל איש טיפול בישראל של ימינו.
הנטייה הרווחת בשיח הפופולרי היא לצמצם את המיינדפולנס או הקשיבות לטכניקת הרגעה או להפחתת מתחים. אולם עבור איש המקצוע הקליני הבנת המנגנונים העומדים בבסיס התרגול היא קריטית לצורך התערבות יעילה בהפרעות חרדה דיכאון וקשב. השבוע הראשון של חודש המיינדפולנס המוקדש לשורשי התרגול מציע הזדמנות ליישר קו עם המחקר העדכני בתחום ולהבין את המיינדפולנס כטכנולוגיה של התודעה בעלת השלכות נוירו קוגניטיביות מדידות.
אחת ההרצאות המרכזיות בתוכנית תועבר על ידי ד"ר ריקרדו טרש חוקר מוח ופסיכולוגיה אשר יציג את היסודות המדעיים והפילוסופיים של השיטה. עבור מטפלים הרצאה זו צפויה להיות בעלת ערך רב שכן היא תתמקד בקשב כמנגנון מרכזי. מחקרים רבים מצביעים על קשר בין דפוסי רומינציה ונדידת מחשבות לבין פעילות מוגברת של רשת ברירת המחדל במוח. טרש ידגיש את החשיבות של הפניית הקשב לתחושות מייצבות ומיטיבות. אין מדובר בחשיבה חיובית נאיבית אלא בהתערבות נוירולוגית יזומה המפעילה את הרשתות הקשביות ומאפשרת וויסות של העוררות העצבית. היכולת להטות את התודעה אל המיטיב היא מיומנות נרכשת המהווה בסיס לכל עבודה על גמישות מוחית.
ההיבט המעשי והתרגולי מקבל משנה תוקף במבנה התוכנית עצמה. מפגשי הבוקר הקבועים בשמונה וחצי עד תשע יוצרים עוגן יומי. בכל בוקר מנחה אחר מחזיק את המרחב, בין השאר מתי ליבליך, מיכל יון ושלומית שלו. המפגשים הללו מאפשרים למטפלים להתחיל את יום העבודה מתוך מקום של איסוף וקשב.
בנוסף המפגש עם המנחה אלה טולנאי יעסוק בנושא נוכחות קבלה ויציבות פנימית. בהקשר טיפולי המושגים הללו מתרגמים להבנה של שרשראות תגובה. מטפלים נתקלים יום יום במטופלים שתגובותיהם הרגשיות הן אוטומטיות ומהירות. בקליניקה אנו רואים כיצד טריגר קטן מוביל להצפה מיידית. הלימוד כיצד נבנה המתח בגוף ובתודעה וכיצד ניתן לייצר מרווח המאפשר חופש פנימי ובחירה הוא הבסיס לכל עבודה על וויסות רגשי.
אי אפשר לנתק את העבודה הטיפולית בישראל של שנת 2026 מההקשר הטראומטי של אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. המטפלים בישראל מוצאים את עצמם בסיטואציה ייחודית של מציאות משותפת שבה הם והמטופלים חשופים לאותם איומים קיומיים לאותו אבל לאומי ולאותה אי ודאות מתמשכת. השבוע השני מתמקד במפגש עם קושי רגשות קשים וחוויות חיים מאתגרות. פרק זה בתוכנית מציע כלים קריטיים למניעת טראומה משנית ושחיקת החמלה בקרב מטפלים.
פרופ' יוסי לוי בלז מומחה בעל שם עולמי בחקר האובדנות והטראומה צפוי להעביר הרצאה מכוננת בנושא המסע ממשבר לצמיחה. עבור פסיכולוגים ועובדים סוציאליים ההיכרות עם מודלים של צמיחה פוסט טראומטית המבוססים על קשיבות וחמלה היא חיונית. לוי בלז יציג ממצאים עדכניים על מצב הנפש בישראל מאז המשבר ויציע צעדים ראשונים למסע האפשרי מן הטראומה אל עבר ריפוי אישי משפחתי וקהילתי. כאן בא לידי ביטוי כוחה של ההתמרה בטיפול. לא רק הכלה של הכאב ושיבה לתפקוד אלא היכולת להשתמש במשבר כמנוף לשינוי עמוק ולבניית משמעות חדשה וסולידריות.
במקביל המורה סנדיה בר קמה תעסוק בנושא יציבות של תשומת לב כמשאב לריפוי ותשתמש במטאפורה של מציאת שקט בעין הסערה. בהרצאתה היא תתייחס ליכולת לבכות באופן טוטאלי לצחוק באופן טוטאלי ולהישאר במרכז שלנו יציבים כמו נחום תקום. עבור מטפלים זוהי הגדרה מדויקת של היכולת להכיל. הדילמה האתית והמקצועית בטיפול בטראומה היא כיצד להישאר אמפתי ופתוח לסיפורי זוועה מבלי להתערער ומבלי להקים חומות סביב הלב. המפגשים בשבוע זה הכוללים גם את הרצאתה של לילה קמחי על אלכימיה מרגשות קשים לחופש מלמדים כיצד לא להדחיק או לברוח מההצפה הרגשית אלא לפגוש את חלקי החיים המכווצים והמפחידים בעיניים רעננות.
ראוי לציין כי העיסוק החינוכי אינו נדחק לסוף התוכנית אלא משולב כבר בשלב זה. פאנל מיוחד בנושא יישום בחינוך בניהול רביד בוגר ובהשתתפות דני מקורי, ח'ולוד שנבור והגר בן זקן יתקיים בסוף השבוע השני. הפאנל יעסוק באתגרים וההזדמנויות בעבודה עם צוותי חינוך ותלמידים בעת הזו ומדגיש את התפיסה המערכתית של התוכנית הרואה בחינוך זירה טיפולית ראשונה במעלה.
בשנים האחרונות תחום הטיפול ממוקד החמלה תופס מקום מרכזי בשיח הפסיכותרפויטי כמענה לביקורת עצמית ארסית בושה ואשמה המאפיינות הפרעות מצב רוח הפרעות אכילה וטראומה מורכבת. תוכנית חודש המיינדפולנס מקדישה מקום נרחב לנושא זה בשבוע השלישי והרביעי ומציעה לאנשי המקצוע הזדמנות להעמיק בגישה שאינה רק רכה אלא בעלת תוקף אמפירי וקליני משמעותי.
אחד המרצים הבולטים בתחום זה הוא הפסיכותרפיסט גבו וייס שיעביר סדנה בנושא פיתוח התודעה החומלת ויישומיה בקליניקה. וייס יתבסס על גישתו של פול גילברט ויציג תרגולים לפיתוח העצמי החומל. חשוב להבין ולחדד נקודה קלינית שרבים טועים בה והיא כי חמלה בטיפול אינה רחמים אינה התקרבנות ואינה ויתור על גבולות. וייס מגדיר את החלק החומל כחלק אמיץ יציב חכם ובעל לב חם ופתוח. עבור מטפלים פיתוח החלק הזה בתוכם ובתוך המטופלים שלהם הוא קריטי להתמודדות עם חרדה וקושי. היכולת לגייס קול פנימי תומך במקום קול ביקורתי ומעניש היא לעיתים קרובות פריצת הדרך בטיפול המאפשרת למטופל לווסת את מערכת האיום ולהפעיל את מערכת ההרגעה.
בהקשר זה הרצאתה של סטי אל בר על קבלה רדיקלית בתרגול מיינדפולנס מוסיפה רובד נוסף וחשוב. היא תעמת את המשתתפים עם האשליה של האובייקטיביות הטיפולית. היא תצביע על כך שההתבוננות שלנו גם כמטפלים מנוסים לעולם אינה נקייה לחלוטין ולעיתים קרובות נגועה בשיפוטיות סמויה סלידה או מתח. בהשראת הגותה של טארה בראך וג'ון קאבאט זין אל בר תציע את המושג קבלה רדיקלית ככלי לעטיפת המודעות בהתכוונות אוהבת. זהו כלי הדרכתי ממדרגה ראשונה והיכולת של המטפל לקבל את עצמו על מגבלותיו ועל רגעי התקיעות בטיפול היא זו שמאפשרת בסופו של דבר את התנועה. קאבאט זין מצוטט בהקשר זה כמי שמפציר בנו להרפות מהביקורתיות כאילו חיינו תלויים בכך ועבור אנשי מקצוע השואפים לפרפקציוניזם בטיפול זהו מסר משחרר ומציל משחיקה.
הפסיכותרפיה המודרנית במיוחד בטיפול בטראומה מבינה יותר ויותר כי הדיבור לבדו אינו מספיק. בזמן טראומה המערכת השפתית במוח נפגעת לעיתים והזיכרון נצרב בגוף בצורה תחושתית. חודש המיינדפולנס מציג גישות חדשניות המרחיבות את הסטינג הטיפולי הקלאסי ומשלבות את הגוף והסביבה כמשאבי ריפוי מרכזיים. דוגמה מרתקת לכך היא תוכניתו של רביד בוגר תכנית 4 היסודות למשפחות שכולות שתוצג בשבוע הרביעי.
בוגר מתאר מציאות פוסט טראומטית שבה הכל נפרץ וכבר לא ברור על מה ניתן להישען על מי לסמוך ובמה להאמין. גישתו יוצאת מנקודת הנחה שמה שהתרגלנו אליו אינו מספיק וכי המילים מתקשות לבטא את הכאב. הפתרון המוצע הוא עבודה קשובה עם הגוף ועם מרחבי החוץ והטבע. עבור עובדים סוציאליים ומטפלים בקהילה זהו מודל התערבות חשוב המדגים כיצד ניתן להשתמש בטבע כמשאב לוויסות הדדי וכמרחב המאפשר חוויה מחודשת של שייכות משמעות ומסוגלות מתוך חיבור ערכי לטבע האדם. החיבור ליסודות הפיזיים מוצג כדרך לשיקום החוסן הפיזי והנפשי של הורים וילדים שחוו שכול ומציע אלטרנטיבה לטיפול הדיאדי הקלאסי בחדר הסגור.
בנוסף כבר בשבוע הראשון חגית הרמון ומייקל שוומברגר ידברו על הזנה וריפוי דרך טיפוח רגשות מיטיבים. הם מדגישים את הקשר הישיר בין רגיעה ליציבות וטוענים כי היכולת להיות במגע עם מה שיפה ומזין היא בסיס להתמודדות עם אתגרים. מבחינת תיאוריות של ויסות מערכת העצבים מדובר בהפעלה של מערכת המעורבות החברתית. עבור מטפלים העוסקים בטראומה זוהי תזכורת לחשיבות של יצירת משאבים והיכולת לעזור למטופל למצוא איים של ביטחון בגופו לפני שצוללים לעיבוד התכנים הטראומטיים. ללא היציבות הזו החשיפה לטראומה עלולה להיות מזיקה. האינטגרציה הזו בין הגוף הנפש והסביבה נמצאת היום בחזית הטיפול העכשווי.
העיסוק בבריאות הנפש אינו מתקיים בחלל ריק אלא בתוך הקשר חברתי פוליטי טעון. אנשי מקצוע רבים חשים תסכול מחוסר היכולת להשפיע על המרחב הציבורי שבו חיים מטופליהם. השבוע הרביעי עובר ליישום מקצועי בפסיכולוגיה בחינוך ובעשייה חברתית. שבוע זה מציע לאנשי המקצוע מבט רחב על תפקידם כסוכני שינוי מעבר לקליניקה הפרטית. ד"ר רוני ברגר פסיכולוג קליני מומחה להתמודדות עם מצבי חירום יציג את תפקיד המיינדפולנס והחמלה בפתרון קונפליקטים תוך קבוצתיים ובין קבוצתיים.
הרצאתו של ברגר חשובה במיוחד לקרימינולוגים קליניים פסיכולוגים חברתיים ומגשרים שכן היא מבוססת על ממצאי מחקר הבוחנים את היעילות של כלים אלו בשסע החברתי הישראלי ובקונפליקט הישראלי פלסטיני. ברגר נוקט בעמדה אתית ומקצועית מפוכחת והוא אינו מציג תמונה נאיבית של שלום עולמי דרך מדיטציה אלא מתכוון להצביע גם על המגבלות והאשליות של השימוש בתהליכים אלו. זוהי גישה ביקורתית חיונית לאנשי מקצוע המונעת אימץ עיוור של כלים רוחניים לפתרון בעיות מבניות. עם זאת הוא יציג פרויקט דו קיום עם ילדים ערבים ויהודים שבו תרגול משותף הביא לשינויים משמעותיים ביחסים.
ההבנה המערכתית משתקפת גם בהרצאתה של נאווה לויט בן נון שתעסוק בשאלה כיצד להיות בבית בעולם מפוצל ולא יציב. המפגש יעסוק בבניית יסודות רגשיים וקוגניטיביים המאפשרים למערכת העצבים להרגיש בבית בעולם סוער. עבור אנשי מקצוע העובדים עם קהילות עקורות או בתוך מערכות לחוצות ידע זה על וויסות קולקטיבי הוא כלי עבודה הכרחי.
לסיום אי אפשר להתעלם מהחשיבות של יצירתיות משחקיות וגמישות מחשבתית בעבודה הטיפולית. השחיקה במקצועות הטיפול נובעת לעיתים קרובות מתחושת תקיעות חזרתיות והתייבשות של הנפש. השבוע השלישי של חודש המיינדפולנס המכונה האופק של התרגול מפגיש בין עולמות הטיפול לעולמות הרוח השירה והספרות ומציע דלק חדש למטפלים.
מפגש מרתק צפוי בין המשוררת אגי משעול לפסיכולוגית מתי ליבליך תחת הכותרת בין מרחבי שירה למרחבי תודעה. השיח יעסוק בהתבוננות ככלי המאפשר לראות את העולם אחרת מהמורגל יכולת שהיא ליבת העשייה הטיפולית שמטרתה לעזור למטופל לצאת מהסיפור המצומצם והנוקשה שלו ולראות אפשרויות חדשות. השתיים ידברו על כתיבה ותרגול ככלים מרפאים ועל האופן שבו הם פועלים על הכאב ומעוררים שמחה.
כמו כן הסופר אשכול נבו ופרופ' עמיה ליבליך ישוחחו על סיפורים גמישות ויצירתיות. הם יבחנו מה קורה לסיפור החיים כאשר נוצרים מרווחי התבוננות בהווה וכיצד ניתן לשחרר רגעי תקיעות הן בנרטיב הביוגרפי והן בספרות. כאן מתרחשת ההתמרה במלוא עוצמתה והיכולת לשכתב את הנרטיב הפנימי ולנוע מסיפור של קורבנות ותקיעות לסיפור של משמעות ותנועה. ד"ר אסף פדרמן יוסיף על כך בהרצאתו על שמחה ויצירתיות ויטען כי המיינדפולנס מאפשר לכוחות טבעיים של יצירה ושמחה להתבטא.
התהליך כולו מתנקז לאירוע סיום חגיגי שיתקיים ביום שישי, 27 בפברואר 2026, בסינמטק תל אביב. האירוע הכרוך ברכישת כרטיס נפרד ומוגבל למספר משתתפים מייצר תחושה של טקס מעבר קהילתי. במרכז האירוע תתקיים שיחה בין מתי ליבליך לדני בר גיורא מנכ"ל מטה משפחות החטופים ואיש חינוך בכיר תחת הכותרת לצלוח מים סוערים. השיחה שתקדים את הקרנת הסרט "שנת המיינדפולנס שלי" תעסוק בשאלת התרומה של הקהילה למרחבים מיטיבים וביכולת לפעול מתוך רכות ויציבות גם בתוך כאב. זו תנועה בין החזקה להתמרה, לא כעיקרון רוחני אלא כשריר מקצועי שנבנה יום אחרי יום.
