IISCA פרוטוקל חדשני להערכה ויישום התערבות להתמודדות עם קשיי התנהגות בקרב ילדים עם אוטיזם

מאת: אביבה בינט מנלה – מנתחת התנהגות מוסמכת (BCBA) ומנהלת סקטור ניתוח התנהגות

הערכה וטיפול בהתנהגויות מאתגרות על פי פרוטוקול IISCA (Interview-Informed Synthesized Contingency Analysis) בקרב ילדים עם אוטיזם וילדים עם עיכוב התפתחותי

שדה מחקרי וקליני

בשדה המחקר וכן מן העבודה בשטח עולה כי 50-80% מן הילדים עם אוטיזם מראים לפחות התנהגות מאתגרת אחת, המקשה על התנהלותם היומיומית בעולם וכן על ההתמודדות השוטפת עימם בבית ובמסגרות החינוך. (Baghdadli et al, 2003; Horner et al., 2002; Kim et al., 2000, Murphy, Healy, & Leader, 2009; Thompson, 2009.)

בראש ובראשונה מדובר בהתנהגויות המקשות על הילד עצמו ומשפיעות על החוויה שלו בעולם וכן מגבילות את אפשרותם של הוריו לקחת חלק בפעילות יומיומיות כגון יציאה לגן המשחקים או השתתפות באירועים משפחתיים ומקשה על ההתנהלות השוטפת בתוך הבית פנימה. בדומה, מדובר בהתנהגויות המקשות על הילד לקחת חלק פעיל בפעילויות השונות לאורך היום במסגרת החינוכית וכן על יכולת הצוות לגייס את שיתוף הפעולה שלו. לעיתים מושקעים משאבים רבים בכדי להגן על הילד, לשמור על הבטיחות שלו ושל הסובבים אותו.

לפני כשלוש שנים קיימנו ב עמותה ישראלית לאוטיזם הכשרה משמעותית שהועברה על ידי פרופ' גרגורי הנלי חוקר ומומחה בעל שם עולמי לטיפול בהתנהגויות מאתגרות בקרב ילדים עם אוטיזם. לאחר ההכשרה הראשונית הרמנו את הכפפה ויצרנו שיתוף פעולה עם פרופ' הנלי שמטרתו הטמעת המודל הייחודי שפיתח בתוך גני התקשורת במסגרת התוכנית הטיפולית.
אנו גאים לומר כי כיום אנו הגוף היחיד בארץ שמלמד ומיישם מודל חדשני זה תחת ליווי מקצועי צמוד של צוות מהמרכז של פרופ' הנלי!!!

פרוטוקול IISCA

IISCA (Interview-Informed Synthesized Contingency Analysis) שפותח על ידי פרופ' הנלי עוסק בהערכה וטיפול בקשיי התנהגות תוך דגש על שימוש בתהליכים מכבדים, אנושיים ובטיחותיים ומראה אחוזי הצלחה גבוהים (Hanley et al, 2014.)

פרוטוקול IISCA מיועד לילדים, נוער ובוגרים על רצף האוטיזם ומבוסס על הנחת הייסוד שכל הילדים, כולל ילדים עם אוטיזם או אבחנות אחרות יכולים לחיות חיים מלאים וחופשיים ללא קיום של התנהגויות מאתגרות. זה מתאפשר כאשר הילד לומד מיומנויות ודרכים להתמודדות עם סיטואציות מאתגרות באופן מותאם עבורו, כאשר הינו משתמש ומכליל מיומנויות אלו בהקשרים שונים, במגוון מצבים ועם אנשים שונים.

בכל מפגש טיפולי מתקיים מאזן אינטראקציות טבעי בין מצבים אותם הילד מוביל למצבים אותם המבוגר מוביל תוך בניית מערכת יחסים המבוססת על קשר, אמון וכבוד הדדי לילד ולתחומי העניין והעיסוק שלו.

המודל כולל 2 חלקים:

שלב הערכה

1. מספק מידע משמעותי באיזה תנאים ישנה סבירות גבוהה שהתנהגות מאתגרת תתרחש ובאיזה תנאים לא סביר שהיא תתרחש.
2. הליך ההערכה הינו הליך בטיחותי ביחס להליכי הערכה אחרים.
3. ניתו באמצעותו להוכיח ששילוב של הקשרים ספציפיים (פעילות, סביבה, אנשים) וייחודיים לכל ילד מביאים את הילד להתנהג כך או אחרת.

הליך ההתערבות מבוסס על שלושה מרכיבים מרכזיים:

1. תקשורת הקניית תגובות תקשורתיות כחלופה להתנהגות המאתגרת.
2. איפוק וסובלנות ביסוס יכולת איפוק והמתנה ותגובה מווסתת במצבים מאתגרים
3. שיתוף פעולה הגברת ההיענות ושיתוף הפעולה של הילד לדרישות ומטלות מגוונות ומשתנות ומותאמות ליכולתו לכל אורך יום הפעילות שלו.

בסיומו של השלב הראשון אני נרגשת לשתף כי כל הילדים שנכנסו לתכנית ההתערבות ובעבר הפגינו התנהגויות מאתגרות שהקשו עליהם לקחת חלק בפעילות השוטפת לאורך היום בגן וכן הצריכו מאנשי הצוות השקעת משאבים בשמירה על בטיחותם ועל סביבתם הראו התקדמות! התהליך טרם הסתיים ויש עדיין עבודה רבה לפנינו אך אנחנו רואים הפחתה – בהתנהגויות המאתגרות והתחלה של שימוש בתגובות תקשורתיות, יכולות איפוק ראשוניות ואפילו התחלה של היענות ושיתוף פעולה עם מטלות מאתגרות שבעבר לא העזו לדרוש מן הילד מחשש לתגובתו.

תהליך זה נותן תקווה לשיפור איכות חייהם של ילדים והורים רבים ואנו מצפים להמשך התהליך עם ילדים רבים נוספים!

כתבות נוספות:

תסמונת אספרגר

דיכאון קליני: למה הוא מגיע?