מאת: עדילי אלשטיין, פסיכולוגית קלינית ומדריכה מוסמכת; אנליטיקאית, מטפלת ומדריכת בודינמיק, מורה לרמת יסודות מטעם Bodynamic International

הדדיות בהתפתחות סומאטית ורגשית

בודינמיק הינה מערכת תיאורטית ושיטת טיפול בתחום של פסיכולוגיה סומטית. היא מתארת כיצד הגוף והנפש משיקים במהלך ההתפתחות, בזמן שהתינוק, ואח"כ הילד המתפתח מאותגר סביב תמות (themes) ספציפיות בכל שלב התפתחותי. היצור האנושי נתפס כהוויה המתפתחת בתוך מתח בין שני צרכים שהם בו זמנית מתנגשים ומשלימים: הצורך לממש את עצמיותו הייחודית והצורך בקשר הדדי, קרי קשר עם יצור אנושי נוסף המממש את עצמיותו שלו..

לימודי בודינמיק

השיטה עוקבת אחר ההתפתחות הפסיכומוטורית, מתנועתיות רפלקסיבית ברובה (מלפני הלידה עד כ-3 חדשים לאחר הלידה) ועד להשלמת חיווט המערכת המוטורית הרצונית (בגיל ההתבגרות). ככל שקבוצות שרירים נוספות נהיות תחת שליטה רצונית מתאפשר לילד טווח פעולה מודע גדול ומשוכלל יותר: הרמת הראש, יניקה, גלגול, זחילה, ישיבה, עמידה, הליכה, אחיזה ועוד. פעילות מוטורית מודעת ונשלטת זו מתורגמת לפעולות חברתיות, פסיכולוגיות, קוגניטיביות ושפתיות. באופן זה מתאפשרת השפעה רבה יותר על עצמו ועל הסביבה. הילד יכול להתקרב ולהתרחק ולבטא את רצונותיו ולשלוט על מימושם.

בזמן שהילד עסוק בהתמודדות עם תמה אופיינית לשלב ההתפתחותי בו נמצא, הוא מנסה גם לאזן בין שמירה על עצמיותו ועל הקשר ההדדי. בסביבה שהיא מספיק בטוחה, תומכת, משקפת ומתקפת, התינוק המתפתח אינו נדרש לוויתורים מהותיים על עצמיותו או על הקשר עם דמויות משמעותיות בסביבתו. הוא מקבל מספיק משאבים להתמודד עם אירועים מאתגרים באופן תואם ליכולות העומדות לרשותו. השרירים בהם הוא משתמש במודע בהקשר לתמה של השלב ההתפתחותי יהיו בעלי טונוס מאוזן. משמעות הדבר היא שכאשר ייתקל במחסום או קושי בעתיד הוא יהיה מסוגל לגמישות מחשבתית רגשית והתנהגותית. ממש כמו שריר שיוכל לטעון ולהחזיק מתח או להרפות ולהיות נינוח בהתאם למצב.

היווצרות ההגנות

אולם, אם הסביבה אינה מצליחה לספק תמיכה הולמת, הילד חווה חרדה קשה והצפה רגשית. הוא מגיב באמצעות פיתוח מערכת הגנות, שמנסה לשמור על תחושת העצמיות שלו ועל הקשר. להגנות אלה יש ביטוי התנהגותי, רגשי, מחשבתי. בהיבט הגופני, השרירים שקשורים לתמה בשלב הזה יהפכו להיות בעלי טונוס גבוה (מידה של מתח תמידי) או טונוס נמוך (מידה של רפיון/קריסה תמידי). בעתיד, אם ייתקל בקושי או מחסום יגיב בהדיפה או וויתור, וחלק מרפרטואר התגובות האפשרי לא יהיה זמין עבורו. הגנות אלה מהוות את הבסיס ממנו מתפתח בהמשך דפוס היחסים של האדם עם עצמו ועם אחרים, והגנות חדשות עשויות להתווסף אליהן.

מערכת הגנות זו היא מבנה האופי של האדם. בכל אחד משבעת השלבים ההתפתחותיים יכולה להתפתח ״עמדה מוקדמת״ (שרירים רבים מאופיינים בטונוס נמוך- ויתור); ״עמדה מאוזנת״ (רוב השרירים סביב טונוס מאוזן – גמיש); או ״עמדה מאוחרת״ (חלק גדול מהשרירים בעלי טונוס גבוה – הודף).

התהליך ההתפתחותי הטבעי נתמך על-ידי תהליכי הבשלה ותהליכי למידה. זאת, באמצעות חיקוי או למידה מודעת. למידה מביאה להתפתחות של מיומנויות ויכולות הנחוצות למימוש עצמי בתוך סביבה חברתית. הביטוי התנועתי של מיומנויות אלה מתאפשר על ידי מקבצי שרירים שלהם פעולה אנטומית משותפת. בשפת בודינמיק אנו קוראים למיומנויות האלה ״תפקודי אגו״, והן מתפתחות לאורך כל החיים, ארבע מיומנויות מרכזיות מתוך 11 תפקודי אגו שקיימים בשיטה, הן: (1) מרכוז, (2) גבולות, (3) קרקוע ותפיסת מציאות, ו-(4) ניהול אנרגטי.

לימודי בודינמיק

בהתאם לכך, כל שריר הקשור לשלב ההתפתחותי בו הילד מתחיל להיות מסוגל להפעילו באופן מודע, אשר גם קשור לתפקוד האגו אותו הוא משרת, מקודד למשמעות פסיכולוגית ספציפית. למשל, שריר הדלתואיד בכתף לוקח חלק בהנפת היד לפנים, לצד, ולאחור. הוא מאפשר לילד לסמן מרחב, לתפוס מקום סביב עצמו, ועל כן משרת תפקוד אגו "גבולות" ותת תפקוד – ״לעשות מקום לעצמי בהקשר חברתי״:

  • החלק הקדמי (דלתואיד קדמי) – נהיה תחת שליטה וולונטרית בשלב התפתחותי המאופיין בתמה "צרכים" אשר מתרחש ומקודד בתקופה שבין חודש עד שנה וחצי לתחילת החיים, והמשמעות הפסיכולוגית שלו היא: ״לעשות מקום לצרכים שלי״.
  • החלק האמצעי (דלתואיד אמצעי) – נהיה תחת שליטה וולונטרית בשלב התפתחותי המאופיין בתמה "עצמאות" אשר מתרחש ומקודד בתקופה שבין שמונה חודשים עד שנתיים וחצי, והמשמעות הפסיכולוגית שלו היא: ״לעשות מקום לאימפולסים שלי כשאני בקשר עם אנשים אחרים״.
  • החלק האחורי (דלתואיד אחורי) – נהיה תחת שליטה וולונטרית בשלב התפתחותי המאופיין בתמה "רצון" אשר מתרחש ומקודד בתקופה שבין שנתיים עד ארבע שנים, והמשמעות הפסיכולוגית שלו היא: ״לעשות מקום לבחירות שלי ולראות את תוצאותיהן״.

עקרונות טיפול בודינמיק

מערכת הידע והשיטה הטיפולית של בודינמיק נבנו במהלך של כ-40 שנה של איסוף מידע וידי מתמשכים על הקשר בין הגוף, במיוחד מערכת השרירים הוולונטרית, לבין הנפש והיא מתעדכנת ככל שמתפרסם ידע חדש על היבטים גופניים (מחקרי מוח, הורמונים, טראומה ועוד) בהקשר לרגשות, קוגניציה והתנהגות.

טיפול בודינמיק מתבסס על זיהוי דפוסים הגנתיים (עמדות מוקדמות או מאוחרות) המהווים מחסום לאדם בוגר בהווה לממש את שאיפותיו הסגוליות ולהימצא בקשרים הדדיים מספקים ואילו תפקודי אגו עשויים לתמוך בשינוי בכיוון הרצוי.

בודינמיק גורסת בשיטה חומלת לפיה, אף שההגנות מגבילות ויוצרות בעייתיות בהווה, התפתחותן הייתה הדרך הטובה ביותר שעמדה לרשות האדם באותה עת להתמודד עם הסביבה ושכל הגנה הייתה משאב משמעותי בעת התהוותה. עמדה לא שיפוטית כלפי מערכת ההגנות שלנו היא תנאי חיוני לאפשרות לשינוי בהווה.

טיפול בודינמיק עשוי לשלב מספר אלמנטים:

  • ידע ישיר מגוף המטופל בין אם באמצעות ״מפת הגוף״ (בדיקה של כל השרירים ומיפויים לפי טונוס השריר) שמאפשרת הערכת המשאבים, מבני האופי ותפקודי האגו, אינדיקציות לטראומה התפתחותית או טראומת הלם; או באמצעות התבוננות במנח הגוף, המבע והאופן בו הגוף פועל.
  • הדיווח של המטופל על ההיסטוריה הסובייקטיבית שלו.
  • הרצונות והציפיות שיש למטופל לגבי הטיפול – באיזה שינוי בחייו הוא מעוניין.
  • הערכת המטפל לגבי משאבים זמינים של המטופל, כולל כאלו שאינו מודע להם, רמת התפקוד שלהם, היציבות והתמיכה הנוכחית שלו.

אלו יישקלו בגיבוש חוזה טיפולי שהמטפל עורך ביחד עם המטופל. החוזה מבהיר את מטרות הטיפול ואת התחומים שלדעת המטפל יש לחקור כדי להשיג מטרות רצויות. כמו כן, במידת האפשר, מתבצע אומדן של משך הטיפול.

לכל אדם יש תערובת של שרירים מאוזנים, בעלי מתח גבוה או נמוך התואמים את ההיסטוריה שלו. כמובן, האופן בו נעבוד עם שריר במתח גבוה, אותו נזמין להוסיף גמישות וריתמוס ולהתחיל לשחרר את העצירה, שונה מהאופן בו נעבוד עם שריר במתח נמוך, אותו נזמין להעלות ולהחזיק אנרגיה ובכך להוסיף חיוניות.

דוגמא להתערבות מחדר הטיפולים

מטופלת המתקשה לאמר ״לא״ לדרישות שונות לא הגיוניות של בתה המתבגרת.

בשעה הטיפולית הספציפית העבודה נתמכת באמצעות הפעלה של שרירי הטרייספס (השריר בחלק האחורי של הזרוע). חלקים שונים של שריר זה נהיים תחת שליטה וולונטרית בשלבים התפתחותיים שונים (החל מחודש ועד גיל תשע) והשריר שייך לתפקוד אגו ״כישורים בינאישיים״, תת תפקוד ״להדוף ולשמור מרחק ממני״. המשמעות הפסיכולוגית היא להגיד ״לא״ בהקשר לנושאים של השלבים ההתפתחותיים הספציפיים.

אצל המטופלת שריר זה מאופיין בטונוס נמוך, כלומר היא אינה חשה את האימפולס לדחוף, להדוף ולהגיד לא, גם בזמן שהיא מודעת לכך שזה הדבר הנחוץ ביחסיה עם בתה.

בשעה הטיפולית המטפלת מציעה למטופלת לדחוף את זרוע המטפלת ולהתנסות בביטויים מילוליים שונים. המטפלת מתאימה את עוצמת ההתנגדות לטונוס השריר, ומשתמשת בשיקוף ואינטרוספקציה כדי להציע משפטים שעשויים לייצג רגשות של המטופלת (מטופלת זו, אשר השרירים הקשורים לנושא בטונוס נמוך זקוקה לתמיכה כזו).

ההצעה היא: להתנסות בזה ולראות מה קורה. זו התערבות שמעודדת סקרנות, לעיתים משחקיות, ולמידה תוך כדי התנסות.

לימודי בודינמיק

בתחילת התרגול המטופלת מעידה שמרגישה שדוחפת ״סתם״, ולא מתחברת באופן רגשי לפעולה. המטפלת מציעה לה להתמקד במרכז ולדחוף משם.

כעת המטופלת מרגישה יותר מעורבת והדחיפה הופכת להיות יותר משמעותית. מתחילים לצוף זיכרונות של המטופלת מתקופת ילדותה שקשורים לנושא, ואלו עוזרים לדייק את הביטויים המילוליים, ולזהות איזה משפט נלווה לדחיפה מרגיש יותר נכון. נמצא ביטוי הולם שמשקף את החוויה הרגשית: ״אני לא יכולה לעשות אותך מאושרת״.

אף שלהיסטוריה של יחסיה עם אמה יש חלק משמעותי בדפוס ההתנהגות בהווה, לא בהכרח יש צורך לעבוד ישירות עם העבר. העבודה עם הגוף מאפשרת למצוא את הגרעין המשותף. התמיכה שהמטופלת חווה מהפעלת תפקוד האגו הרלוונטי, "להדוף ולהגיד לא" מאפשרות לה להרגיש פוטנציאל לשינוי בהתנהגותה כלפי בתה, ולנסח מתוך ההבנה החדשה, אמירה שמרגישה לה הולמת את האמת שלה (שמירה על עצמיות) ובאותו זמן אמפטית לבתה (בחירה בקשר הדדי).

בו בזמן המטפלת מספקת תמיכה שהייתה חסרה בילדות, שמותר לה לאמר ״לא״ ושהיא אינה אחראית לאושר של כל הסובבים אותה.

בשעה הבאה המטפלת והמטופלת בוחנות את הנושא לאור מה שהיה בזמן שחלף בין הפגישות וממשיכות לעבוד על אספקטים נוספים שקשורים לעניין.

סיכום

זוהי רק דוגמא לשיטה שמיישמת שפה אינטגרטיבית של הגוף והנפש. שפה, המאפשרת הבנה עמוקה של מחסומי ההווה בחיי האדם כפונקציה ממערכת ההגנות שהתפתחה בעבר. שפה זו עוזרת ליצור קשר טיפולי בטוח, תומך, ונעדר שיפוטיות, אך גם קשר טיפולי שמייצר אתגר לפי הצורך באופן תורם, ומקדמת שינוי, התפתחות וריפוי. שיטת בודינמיק פותחה ע״י ליזבת מארקר ועמיתים, בדנמרק החל בשנות ה-80 של המאה העשרים.

עוד כתבות:

ACT – תרפיית קבלה ומחויבות

חרדה כלכלית: מבט על התופעה והשפעותיה