BPD - הפרעת אישיות גבולית

להבין מהי הפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית היא לא עוד מונח רפואי יבש. עבור רבים היא מציאות יומיומית שמביאה איתה סערות רגשיות, פחדים עזים מדחייה וקשרים בין אישיים שמרגישים לפעמים כמו רכבת הרים. אנשים החיים עם ההפרעה לא בוחרים להיות דרמטיים או קשים, הם פשוט מתמודדים עם רגשות שמגיעים בעוצמות חריגות ועם קושי גדול לווסת אותם לבד.

המאפיין הבולט ביותר של ההפרעה הוא חוסר יציבות. הרגשות משתנים במהירות, התחושות כלפי אחרים יכולות לעבור מהערצה מוחלטת לחשדנות עוינת בתוך שעות, וגם התחושה העצמית מתערערת שוב ושוב. לא מדובר בכך שהאדם אינו יודע מי הוא, אלא בכך שקשה לו להרגיש שהזהות שלו נשארת יציבה לאורך זמן. החיים מרגישים לעיתים שבריריים מאוד, כאילו כל דבר קטן עלול לפרק הכול.

מטפלים מומחים בהפרעת אישיות גבולית

הדבר המבלבל הוא הפער בין מה שנראה מבחוץ לבין מה שמתחולל בפנים. מבחוץ האדם יכול להיראות מתפקד, מחייך ורגוע, אך בפנים הוא נאבק בגלי פחד, כעס, ריקנות או בדידות. הסובבים אותו לא תמיד מבינים למה הוא מגיב בעוצמה רבה לאירועים שנראים זניחים, והפער הזה יוצר תחושת ניתוק וחוסר הבנה הדדית.

ההפרעה אינה תוצאה של חולשה או של חוסר רצון להשתנות. היא נוצרת משילוב של רגישות רגשית מולדת עם חוויות חיים קשות ולעיתים גם חוויות של דחייה, נטישה או חוסר יציבות בגיל צעיר. אלה מנגנוני הגנה שנוצרו כדי לשרוד מצבים כואבים, אך כשהם ממשיכים לפעול גם כאשר אין בהם צורך הם מקשים מאוד על בניית חיים יציבים ובטוחים.

עם זאת, הפרעת אישיות גבולית אינה גזר דין. אנשים רבים מצליחים, בעזרת טיפול מתאים ותמיכה נכונה, ללמוד לזהות את הסערות הפנימיות שלהם, לווסת אותן ולחיות חיים מלאים ומשמעותיים. ההבנה שמדובר בהפרעה נפשית ולא בתכונת אופי שלילית היא הצעד הראשון והחשוב ביותר במסע הזה.

תסמינים מרכזיים של הפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית מתבטאת במגוון רחב של תסמינים רגשיים והתנהגותיים, אך מה שמשותף לכולם הוא תחושת חוסר היציבות הפנימית. אנשים החיים עם ההפרעה מתארים לעיתים קרובות את הרגשות שלהם כגלים עצומים שמופיעים בפתאומיות ושוטפים אותם בלי אזהרה. מצב רוח עלול להשתנות משמחה עמוקה לעצבות כבדה בתוך דקות, ולעיתים אפילו מבלי שאירע משהו ברור שמסביר את המעבר החד.

אחד הסימנים הבולטים ביותר הוא פחד עמוק מדחייה או מנטישה. די במבט מרוחק או בשיחה קצרה מדי כדי לעורר תחושת חרדה שמישהו קרוב עומד לעזוב. התחושה הזו כל כך חזקה עד שהיא יכולה להוביל להתנהגויות קיצוניות בניסיון למנוע את הנטישה, כמו הצמדות מוגזמת לאדם אחר או התקפי כעס פתאומיים. בעיני הסובבים ההתנהגות הזו נראית לעיתים מוגזמת או לא הגיונית, אך מבחינת האדם עם BPD מדובר במאבק הישרדותי שמופעל מבפנים.

מטפלים מומחים לטיפול בבורדרליין

תחושת ריקנות מתמשכת היא תסמין נוסף שמופיע אצל רבים. מדובר בתחושה שהחיים ריקים ממשמעות, שאין בהם שמחה או מטרה. התחושה הזו גורמת לרבים לחפש כל הזמן משהו שימלא את הריק, לעיתים באמצעות חוויות עזות, מערכות יחסים אינטנסיביות או התנהגויות מסוכנות. הם מרגישים שהם חייבים להרגיש משהו חזק כדי לברוח מהתחושה שאין בהם כלום.

הקשרים הבין אישיים שלהם נוטים להיות סוערים מאוד. אנשים עם ההפרעה יכולים להעלות את הקרובים אליהם על נס ברגע אחד ולראות בהם מקור לכל הטוב שבעולם, ואז ברגע הבא לחוש דחייה, חשד או כעס כלפיהם. התנודות הללו גורמות לעיתים למעגל חוזר של קירבה ואכזבה, ומקשות מאוד על יצירת מערכות יחסים יציבות ובטוחות.

התנהגות אימפולסיבית מופיעה גם היא לעיתים קרובות. יש מי שמבזבזים סכומי כסף גדולים בבת אחת, אחרים פונים להימורים, שימוש בחומרים ממכרים או חיפוש אחר ריגושים מסוכנים. לרוב מדובר בניסיון להקל על הכאב הפנימי ולשבור את תחושת הריקנות, אך התנהגויות אלה עלולות להוביל להחמרת התחושות הקשות ולתחושת אשמה ובושה.

העוצמה של התסמינים שונה מאדם לאדם. אצל חלקם הם מתפרצים בעוצמה רבה וגלויה, ואצל אחרים הם שקטים ומופנמים יותר, אך גם אז הם מכבידים מאוד על חיי היום יום. ההבנה שמדובר בתסמינים של מצב רגשי ולא באופי בעייתי היא קריטית, כי היא מאפשרת להתבונן על ההתנהגות בעיניים של חמלה ולא של שיפוט.

איך נוצרת הפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית לא מופיעה יש מאין. היא מתפתחת מתוך שילוב מורכב של גורמים ביולוגיים, רגשיים וחוויות חיים מוקדמות. ההבנה של השורשים הללו חשובה מאוד, מפני שהיא מאפשרת לראות את האדם לא כמי שבוחר בהתנהגות מסוימת אלא כמי שהתעצב בתוך מציאות שלא תמיד העניקה לו את הביטחון הרגשי שהוא היה זקוק לו.

חלק מהאנשים נולדים עם רגישות רגשית גבוהה במיוחד. כבר בינקות הם מגיבים בעוצמה רבה לגירויים קטנים, ומתקשים להירגע לאחר מצוקה. כאשר תכונה מולדת כזו פוגשת סביבה שאינה יודעת להכיל את העוצמות הללו, עלול להיווצר פער שמחמיר את תחושת חוסר הביטחון. ילד שחווה שוב ושוב שתגובותיו הרגשיות לא מובנות או נדחות, עלול להתחיל לפקפק בערכן של תחושותיו ולחוש שהוא עצמו פגום.

במקרים רבים אפשר למצוא גם חוויות של חוסר יציבות במשפחה, דפוסי קשר לא צפויים או אירועי טראומה רגשית ופיזית. זה לא אומר שכל אדם שעבר חוויות קשות יפתח BPD, אך ידוע שהצטברות של מצבי לחץ מתמשכים בילדות מעלה את הסיכון לכך. ילדים שגדלים בסביבה כזו לומדים לעיתים לשרוד דרך תגובות קיצוניות, התקפי זעם או הימנעויות, ומנגנוני ההגנה הללו ממשיכים לפעול גם בבגרות, אפילו כשהם כבר לא נחוצים.

קיימים גם גורמים גנטיים שעשויים להשפיע. מחקרים מצביעים על כך שיש נטייה משפחתית להפרעות אישיות ולקשיי ויסות רגשי, כך שהסיכוי לפתח BPD עולה מעט אם יש בן משפחה מדרגה ראשונה שמתמודד עם ההפרעה או עם מצבים נפשיים דומים. הגנטיקה אינה גזירה מוחלטת, אך היא יכולה ליצור קרקע פגיעה יותר בפני מצבי חיים קשים.

מעבר לגנטיקה ולטראומה, גם התרבות והחברה שבה האדם גדל משפיעות. חיים בסביבה שבה אין מקום לחשיפה של חולשה או רגש, או סביבה שבה יש חוקים נוקשים וחוסר גמישות, יכולים להחמיר את הקושי לבטא רגשות וללמוד לווסת אותם. אנשים עם BPD לעיתים גדלו בתחושת בדידות רגשית, אפילו אם פיזית היו מוקפים באנשים. התחושה שאף אחד לא באמת רואה או מבין אותם נטמעת עמוק ומשפיעה על כל קשר עתידי.

הבנת ההיסטוריה הרגשית של אדם עם BPD עוזרת לראות אותו בעיניים פחות שיפוטיות. במקום לשאול מה לא בסדר איתו, אפשר לשאול מה עבר עליו שגרם לו להרגיש כל כך חסר הגנה. שינוי המבט הזה הוא צעד חשוב בדרך לריפוי, כי הוא מאפשר לסובלים מההפרעה להתחיל לראות את עצמם לא כתקולים אלא כמי שנפגעו ולומדים כעת לבנות את עצמם מחדש.

איך מאבחנים הפרעת אישיות גבולית

אבחון של הפרעת אישיות גבולית הוא תהליך עדין שמצריך רגישות רבה והיכרות מעמיקה עם עולמו של האדם. לא מדובר בבדיקה קצרה או בשאלון פשוט, אלא במסע הבנה של הדפוסים הרגשיים וההתנהגותיים שהתפתחו אצלו לאורך השנים. פעמים רבות אנשים מגיעים לאבחון אחרי שנים של בלבול, כשאובחנו קודם עם דיכאון, חרדה או הפרעות אחרות שלא הסבירו עד הסוף את הקשיים שהם חווים.

האבחון מתבצע בדרך כלל אצל פסיכולוגים קליניים או פסיכיאטרים, וכולל שיחות עומק ממושכות שבהן בודקים את ההיסטוריה הרגשית, החוויות המשפחתיות, מערכות היחסים והתגובות למצבי לחץ. אנשי המקצוע מחפשים תבניות שחוזרות על עצמן, כמו תנודות רגשיות חדות, פחד מדחייה, תחושת ריקנות מתמשכת, קושי לשמור על קשרים קרובים והתנהגויות אימפולסיביות.

בנוסף לשיחות האישיות נעשה לעיתים שימוש בשאלונים פסיכולוגיים מובנים שמטרתם להבין את דפוסי החשיבה והרגש של האדם בצורה שיטתית יותר. חשוב להבין ששאלונים לבדם אינם מספיקים כדי לקבוע אבחנה. הם משמשים כתוספת להבנת התמונה המלאה ולא כתחליף לשיחה אנושית מעמיקה שמכירה בסיפור החיים הייחודי של כל אדם.

במהלך האבחון יש חשיבות רבה לבחינת ההשפעה של התסמינים על התפקוד היומיומי. לעיתים אדם מצליח להחזיק חזות יציבה כלפי חוץ אך חווה סערות פנימיות קשות, בעוד שאחרים מתקשים מאוד להחזיק עבודה, קשרים או שגרה בסיסית. הבנה של רמת הפגיעה בתפקוד עוזרת לקבוע את רמת התמיכה והטיפול הנדרשים.

האבחון אינו נועד להדביק תווית אלא להציע מפת דרכים. הידיעה שהקושי נובע ממצב רגשי מוכר ולא מפגם אישיותי מהותי מעניקה תחושת הקלה גדולה. רבים מתארים את רגע האבחון כרגע שבו סוף סוף מישהו ראה אותם באמת והצליח לקרוא בשם למה שהם חווים. התחושה הזו לבדה יכולה לפתוח פתח לתקווה ולרצון להתחיל תהליך של ריפוי ושינוי.

דרכי טיפול בהפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית נחשבת לאחת ההפרעות המאתגרות לטיפול, אך בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות שמאפשרות להתמודד איתה בהצלחה. הטיפול אינו נועד "למחוק" את ההפרעה אלא לעזור לאדם ללמוד לווסת את רגשותיו, להבין את עצמו טוב יותר ולבנות קשרים יציבים ובטוחים. הדרך לשם אינה קצרה, אך היא אפשרית בהחלט ויכולה לשנות חיים.

הגישה הידועה ביותר והמבוססת ביותר כיום היא טיפול דיאלקטי התנהגותי, או DBT. גישה זו פותחה במיוחד עבור אנשים עם BPD, והיא מתמקדת בלימוד מיומנויות לוויסות רגשי, תקשורת בין אישית והתמודדות עם מצבי משבר. במסגרת הטיפול לומדים לזהות רגשות חזקים כשהם מתחילים לעלות, לעצור לפני התפרצות ולבחור תגובה שקולה יותר. המטופלים מתרגלים טכניקות של מיינדפולנס ושל קבלה עצמית, שמאפשרות להם להרגיש שהם לא חייבים להיאבק בכל רגש אלא יכולים להכיל אותו בלי להישאב אליו.

מלבד DBT קיימות גם גישות נוספות שעשויות לסייע, כמו טיפול ממוקד סכמות, טיפול דינמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול מבוסס מנטליזציה. כל אחת מהגישות מציעה דרכים שונות להבין את הדפוסים הרגשיים ולשנות אותם, והבחירה תלויה בצרכים ובאישיות של האדם. לעיתים משלבים כמה גישות יחד כדי לתת מענה רחב יותר.

במקרים מסוימים ניתן לשלב גם טיפול תרופתי, בעיקר כאשר יש תסמינים נלווים כמו חרדה או דיכאון. התרופות אינן מטפלות בליבת ההפרעה אך הן יכולות להקל על המצוקה ולאפשר לאדם להשתתף בטיפול הרגשי ביתר פתיחות וריכוז. חשוב שהטיפול התרופתי יינתן בליווי צמוד של פסיכיאטר ויהיה חלק מתוכנית טיפול כוללת.

רבים מוצאים תועלת רבה גם בקבוצות תמיכה. מפגש עם אנשים שחווים מצבים דומים מאפשר תחושת שייכות ומפחית את תחושת הבדידות. עצם הידיעה שאחרים מבינים את ההתמודדויות שלך יכולה לחזק מאוד את תחושת התקווה ולשמש מקור עידוד בימים קשים.

בבסיס כל טיפול עומדת מערכת יחסים טיפולית בטוחה ומכילה. אנשים עם BPD חוו פעמים רבות חוסר יציבות ודחייה, ולכן הם זקוקים במיוחד לקשר עקבי שבו ירגישו שרואים אותם ולא מוותרים עליהם. ברגע שהם חווים קשר כזה, מתאפשרת צמיחה אמיתית.

השפעת ההפרעה על מערכות יחסים קרובות

הפרעת אישיות גבולית נוגעת כמעט בכל קשר משמעותי שהאדם יוצר. הקשרים הקרובים ביותר, אלו שבהם יש אינטימיות, אהבה ותלות הדדית, הם גם המקומות שבהם ההפרעה ניכרת בצורה החריפה ביותר. הסיבה לכך היא שהקשרים האלו מפעילים בדיוק את אותם פחדים ורגשות שההפרעה מעצימה – פחד מדחייה, צורך עז בקרבה, ותחושת ריקנות שמבקשת כל הזמן להתמלא.

במערכות יחסים זוגיות נוצר לעיתים מעגל כאוב של התקרבות והתרחקות. אדם עם BPD יכול לראות את בן הזוג כמי שהוא מרכז עולמו ולהצמד אליו בעוצמה רבה, אך ברגע שהוא מרגיש סימן קל ביותר של התרחקות הוא עלול להגיב בכעס, חשדנות או נסיגה מוחלטת. התנועה הזו בין אידיאליזציה לבין דחייה מבלבלת מאוד עבור שני הצדדים ויוצרת תחושת חוסר יציבות מתמשכת.

בקרב משפחה וחברים קרובים מתרחשות תופעות דומות. לעיתים הקרובים מרגישים שעליהם "ללכת על קליפות ביצים" כדי לא לעורר סערה רגשית, ולעיתים הם מתעייפים ונשחקים מהעוצמות הרגשיות. התחושה הזו עלולה לגרום לריחוק, ואותו ריחוק מגביר את הפחד של האדם מנטישה ומפעיל אותו עוד יותר. כך נוצר מעגל של קירבה שמובילה לכאב שמוביל שוב לקירבה קיצונית, וחוזר חלילה.

הפרעת אישיות גבולית אינה מבטלת את היכולת לאהוב או לדאוג לאחרים, אך היא מקשה לשמור על איזון בקשרים. אנשים עם ההפרעה מרגישים לעיתים שהאהבה שהם נותנים אינה חוזרת באותה מידה, גם אם בפועל הקרובים אליהם אוהבים אותם מאוד. תחושת הריקנות והפגיעות יוצרת משקפיים דרכם כל קשר מרגיש מאיים, גם כשהוא יציב.

למרות הקשיים, מערכות יחסים עם אנשים המתמודדים עם BPD יכולות להפוך ליציבות ומספקות יותר כאשר יש תמיכה מקצועית. טיפול זוגי או משפחתי, שבו לומדים לזהות דפוסים ולהגיב אליהם בצורה רגועה, יכול להפחית מאוד את רמת הסערה. בן או בת זוג שלומדים להבין שההתפרצות אינה נובעת מרצון לפגוע אלא מפחד, יכולים להגיב בחמלה במקום בהתגוננות, וכך לשבור את המעגל של התקפה ונסיגה.

כאשר האדם מקבל טיפול אישי במקביל, נוצרת בהדרגה תחושת ביטחון שמאפשרת לו להישען פחות על אחרים כדי לווסת את רגשותיו. התהליך הזה איטי, אך הוא מאפשר לקשרים להפוך ממוקדמים וכואבים למרגיעים ומזינים. אפשר בהחלט לחיות בזוגיות ובקשרים קרובים גם עם BPD, כל עוד יש פתיחות, סבלנות ורצון משותף לעבוד יחד על יצירת יציבות.