מתי תיקוף רגשי (ולידציה) פוגע במטופל?

הבנה מעמיקה של תיקוף רגשי מתחילה בהבנת מטרותיו ויישומיו. מטרתו של תיקוף רגשי היא לאפשר למטופל לחוש שרגשותיו מובנים ומוכרים, ולספק לו תחושת ביטחון בקיומו הרגשי. כאשר פסיכולוג מכיר ברגשות המטופל ומאשר את תחושותיו, המטופל יכול לפתח הבנה עמוקה יותר של עצמו ושל רגשותיו, ולהרגיש חיבור רגשי למטפל. אך כאשר תיקוף רגשי נעשה בצורה לא מדויקת או מוגזמת, הוא עלול להפוך לכלי שמונע מהמטופל להתמודד עם בעיותיו בצורה אפקטיבית.

השימוש בתיקוף רגשי דורש הבנה מעמיקה של המטופל ורגשותיו, ויכולת להתאים את התיקוף להקשר המלא של מצבו. תיקוף רגשי לא מדויק או לא מתאים עלול להוביל להחמרה במצבו הנפשי של המטופל. לכן, על המטפל להיות מודע למקרים בהם תיקוף רגשי עלול לגרום לנזק, ולשלב את הכלי הזה עם טכניקות נוספות שמטרתן לעודד התמודדות עם בעיות ולקדם שינוי חיובי.

תיקוף יתר

תיקוף רגשי יכול להפוך למזיק כאשר הוא מבוצע בצורה מוגזמת. כאשר המטפל מעניק אישור לכל רגש ותפיסה של המטופל ללא כל סינון, המטופל עלול לפתח תלות באישור חיצוני. תלות זו פוגעת ביכולתו של המטופל לפתח יכולת עצמאית לניהול רגשותיו. במקרים אלו, המטופל עשוי למצוא את עצמו זקוק לאישור מתמיד מהמטפל או מאחרים, ומתקשה להתמודד עם רגשותיו בעצמו. תלות כזו יכולה להוביל לקיפאון בתהליך הטיפולי, ולהקשות על המטופל להתקדם ולהתמודד עם אתגרי חייו.

כתוצאה מתלות זו, המטופל עלול לחוות תחושות של חוסר תנועה ושיפור במצבו הנפשי. כאשר המטפל מאשר כל רגש ותחושה, המטופל עשוי לפתח תחושת ביטחון מזויפת ולא להתמודד עם המציאות האמיתית של חייו. מצב זה עלול להוביל להחמרה במצב הנפשי של המטופל, שכן הוא אינו מפתח כלים עצמאיים להתמודדות עם רגשותיו ועם מצבים מאתגרים בחייו.

בנוסף, תיקוף יתר עלול לגרום למטופל להרגיש שהמטפל אינו מאתגר אותו מספיק. כאשר המטפל מעניק אישור לכל רגש ותחושה ללא הבנה מעמיקה של המצב, המטופל עלול להרגיש שהטיפול אינו מועיל ואינו מקדם אותו. תחושה זו יכולה להוביל לחוסר אמון במטפל ולהעמקת הפערים בתהליך הטיפולי.

הימנעות מהתמודדות עם בעיות

תיקוף רגשי, על אף יתרונותיו, עלול לשמש ככלי להימנעות מהתמודדות עם בעיות עמוקות יותר. כאשר המטפל מתמקד בהבנה ואישור הרגשות בלבד, ולא מעודד את המטופל להתמודד עם הגורמים לרגשות אלו, המטופל עלול להישאר במצב של קיפאון. במקום להתמודד עם הבעיות האמיתיות שמובילות לרגשות השליליים, המטופל עשוי להימנע משינויים חיוביים ולחוות תחושות של חוסר תנועה ושיפור במצבו הנפשי.

בנוסף, התמקדות יתרה בתיקוף רגשי בלבד עלולה להוביל לכך שהמטופל לא יקבל כלים להתמודדות עם המצבים הקשים שהוא חווה. כאשר המטפל מעניק אישור לרגשות המטופל אך לא מסייע לו להבין כיצד להתמודד עם המצבים שמובילים לרגשות אלו, המטופל עלול לחוש תחושת חוסר אונים וחוסר יכולת לשפר את מצבו.

הימנעות מהתמודדות עם בעיות יכולה להוביל להחמרה במצבו הנפשי של המטופל. כאשר המטפל מתמקד בתיקוף רגשי בלבד ולא מעודד את המטופל להתמודד עם הגורמים לבעיותיו, המטופל עשוי להרגיש שאין לו כלים להתמודד עם המצבים הקשים שהוא חווה. תחושה זו יכולה להוביל להעמקת הדיכאון, החרדה או הפרעות נפשיות אחרות, ולפגוע ביכולת המטופל לשפר את מצבו.

תיקוף שטחי ולא כנה

כאשר המטפל אינו מבין באמת את רגשות המטופל ומביע תיקוף רגשי שטחי או לא כנה, המטופל עשוי להרגיש שרגשותיו אינם מובנים לעומק. תחושה זו יכולה להוביל לחוסר אמון במטפל ולהעמקת הפערים בתהליך הטיפולי. במצבים אלו, האמפתיה המוצגת נראית מלאכותית ומתוכנתת, והמטופל עלול לחוות תחושת ניכור וחוסר חיבור רגשי למטפל.

תחושת ניכור זו יכולה לפגוע ביעילות הטיפול. כאשר המטופל מרגיש שהמטפל אינו מבין באמת את רגשותיו, הוא עלול לחוות תחושת חוסר חיבור ואי נוחות. תחושות אלו יכולות להוביל להעמקת הפערים בתהליך הטיפולי, ולגרום למטופל להרגיש שהטיפול אינו מועיל ואינו מקדם אותו.

בנוסף, תיקוף רגשי שטחי ולא כנה עלול לגרום למטופל להרגיש שהמטפל אינו מתעניין בו באמת. תחושה זו יכולה לפגוע ביכולת המטופל לבטוח במטפל ולשתף אותו ברגשותיו ובחוויותיו בצורה פתוחה וכנה. כאשר המטופל מרגיש שהמטפל אינו באמת מתעניין בו, הוא עלול להסתגר ולהימנע משיתוף מלא בתהליך הטיפולי.

חיזוק חשיבה מעוותת

תיקוף רגשי עלול להיות מסוכן במיוחד כאשר הוא מחזק תפיסות ואמונות מעוותות של המטופל. במקרים בהם המטפל מאשר תחושות המבוססות על תפיסות לא מציאותיות או מעוותות, המטופל עלול להחמיר את המצב הנפשי שלו. חיזוק חשיבה מעוותת יכול להוביל להעמקת החרדה, הדיכאון או הפרעות נפשיות אחרות. במקום לסייע למטופל להתמודד עם האתגרים בצורה מציאותית ובריאה יותר, המטפל מחזק את התפיסות השגויות ויוצר מצב שבו המטופל נשאר כלוא בתוך מעגל שלילי.

כאשר המטפל מאשר תחושות המבוססות על תפיסות מעוותות, הוא עלול לחזק את התחושות השליליות של המטופל ולהוביל להחמרת המצב הנפשי. במקרים אלו, המטופל עלול לחוות תחושות של חוסר תקווה וחוסר אונים, ולהימנע מלפעול לשיפור מצבו. תחושה זו יכולה להוביל להעמקת הדיכאון, החרדה או הפרעות נפשיות אחרות, ולפגוע ביכולת המטופל לשפר את מצבו.

בנוסף, חיזוק חשיבה מעוותת עלול לפגוע ביכולת המטופל להתמודד עם מצבים קשים בעתיד. כאשר המטפל מאשר תחושות המבוססות על תפיסות לא מציאותיות, המטופל עלול לפתח תחושת חוסר יכולת להתמודד עם מצבים מאתגרים בצורה אפקטיבית. תחושה זו יכולה להוביל להחמרה במצב הנפשי של המטופל, ולפגוע ביכולת שלו לשפר את מצבו.

תיאורי מקרה של תיקוף יתר

במאמר "When Validation Is Harmful" מתואר מקרה של מטופל בשם נועה, בן 30, מטופל המגדיר את עצמו כא בינארי, השתתף בקבוצת תמיכה לאחר שאושפז בשל מחשבות אובדניות. הקבוצה הייתה לא ממוקדת בטראומה, ודרישה היית להימנע מתיאורים מפורטים של טראומות כדי למנוע טריגרים אצל חברי הקבוצה.

נוח התעלם מההנחיות ושיתף בטראומות שעבר בצורה גרפית ומפורטת. מנחת הקבוצה, מתוך ניסיון לשמור על כללי הקבוצה ולהעניק תיקוף רגשי, העירה לנוח על ההשפעה האפשרית של דבריו על אחרים. נוח פירש את ההערה כהתקפה אישית והגיב בתוקפנות. הוא דרש פגישה עם הנהלת הקליניקה כדי להתלונן על המנחה.

בפגישה עם הנהלת הקליניקה, נוח קיבל במה לבקר את המנחה בצורה חריפה, בעוד היא לא הורשתה להגיב. הנהלת הקליניקה הביעה תמיכה בנוח והודתה לו על התלונה ועל האומץ שגילה, מבלי לערער על טענותיו. המנחה יצאה מהפגישה בהרגשה מותקפת ושבורה נפשית, כשהיא חשה שהפכה לקורבן נוסף של התוקפנות של נוח.

מקרה זה מדגיש את הסיכונים בשימוש מוגזם בתיקוף רגשי, במיוחד כאשר הוא אינו משולב בגישות נוספות להתמודדות עם רגשות מורכבים וסיטואציות קבוצתיות. התיקוף במקרה הזה הפך לכלי שאפשר לנוח להשתמש בטראומות שלו כדי לפגוע באחרים, במקום לקדם התמודדות ושיפור במצבו הרגשי. התוצאה הייתה פגיעה במנחה ובחברי הקבוצה, תוך יצירת דינמיקה שלילית במקום תהליך טיפולי מועיל.

סיכום

תיקוף רגשי הוא כלי חשוב בטיפול פסיכולוגי, המסייע למטופלים להרגיש מובנים ומובחנים. אך יש להשתמש בו בזהירות ובאיזון. במקרים של תיקוף יתר, המטופל עלול לפתח תלות באישור חיצוני ולא לפתח כלים עצמאיים לניהול רגשותיו. חיזוק חשיבה מעוותת עלול להוביל להחמרת מצב נפשי ולתחושות של חוסר תקווה וחוסר אונים. לכן, חשוב שהמטפלים יהיו מודעים לסיכונים אלו וישתמשו בתיקוף רגשי בצורה מאוזנת ומדויקת, תוך שילוב טכניקות נוספות שמטרתן לעודד התמודדות עם בעיות ולקדם שינוי חיובי.

-------------------------------------------

מקורות

1. Five Ways Validation Can Go Wrong | Psychology Today.
2. What Is Emotional Validation? | Verywell Mind.
3. The who and what of validation: an experimental examination of validation and invalidation of specific emotions and the moderating effect of emotion dysregulation | Borderline Personality Disorder and Emotion Dysregulation.
4. What Is Validation in Therapy & Why Is It Important? | Positive Psychology.
5. When Validation Is Harmful | Psychiatric Times.