מה ההבדל בין CBT ל DBT

למה כל כך קשה לבחור טיפול נפשי כשמסביב יש כל כך הרבה אותיות

רוב האנשים שמגיעים לטיפול נפשי לא עושים זאת מתוך שגרה נינוחה אלא מתוך תקופה של בלבול, מצוקה או עייפות נפשית. הם מרגישים שהם צריכים עזרה, אבל אינם יודעים איזו עזרה לבחור. הם פותחים דף של קליניקות או מאמרים באינטרנט ומגלים עולם מלא באותיות שנראו להם כמו קודים לא ברורים. CBT DBT ACT EMDR IFS. כל שיטה נשמעת כמו קיצור של משהו חשוב, אך המשמעות האמיתית כמעט נעלמת בתוך העומס. במקום בהירות האדם מרגיש מוצף. במקום הקלה הוא מרגיש שהוא נכנס ליער צפוף שבו כל שביל מסומן באות לא מוכרת.

הבלבול הזה טבעי. אדם שסובל מחרדה, מתח רגשי, דכדוך, קשיי ויסות או הצפה רגשית אינו מגיע עם כלים לנתח שיטות טיפול. הוא לא מומחה לפסיכותרפיה. הוא לא יודע מה ההבדל בין עבודה על מחשבות לבין עבודה על רגשות. הוא לא בטוח מה נחשב טיפול עומק ומה נחשב טיפול התנהגותי. והוא בוודאי לא יודע מה מתוך כל המידע הזה מתאים דווקא לו. במובן מסוים זו אחת הסיבות שבגללן אנשים רבים דוחים טיפול. הם פשוט לא יודעים מאיפה להתחיל.

בפועל, הבחירה בטיפול נפשי אינה בנויה מידיעה מקצועית אלא מהבנה עצמית. ולכן המאמר הזה אינו מנסה ללמד פסיכולוגיה. הוא מנסה לעשות דבר אחר לחלוטין. הוא מנסה לעזור לאדם לזהות את נקודת ההתחלה שלו. מאיפה מגיעה המצוקה. האם היא מתחילה ממחשבות חוזרות שמייצרות לחץ. או שהיא מתחילה מהצפה גופנית ורגשית שמורגשת בכל הגוף. שתי דרכים שונות של חוויה אנושית שמובילות לשני טיפולים שונים. CBT כאשר מקור הקושי הוא מחשבתי ו DBT כאשר המקור הוא רגשי גופני.

CBT דרך טיפול שמאפשר להבין מחשבות במקום להיבהל מהן

רבים מהאנשים שמגיעים לטיפול מספרים על משהו שמרגיש כמו מעגל קסמים מחשבתי. הם מתארים מחשבות שחוזרות שוב ושוב בלי הפסקה. מה אם אפשל. מה אם יכעסו עלי. מה אם יחשבו שאני לא מספיק טוב. מה אם אני מביך את עצמי. אלו מחשבות שנשמעות כמו מציאות, אבל הן בעצם אפשרות אחת מתוך רבות. הבעיה היא שהמוח מתייחס אליהן כאילו היו עובדה מוחלטת. כאן מתחיל המקום של CBT, שיטה שמלמדת לזהות מחשבות וללמוד להגיב אליהן בצורה אחרת.

העיקרון המרכזי ב CBT פשוט אך עמוק. מחשבה אינה אמת. היא משפט שהמוח מייצר. לפעמים המשפט מבוסס על מידע, ולפעמים הוא מבוסס על פחדים ישנים. בטיפול, המטפל מזמין את המטופל לעצור ולזהות את המחשבה המדויקת שהציתה את החרדה. ההזמנה הזו אינה קלה. אנשים רבים לא רגילים להקשיב לעצמם בצורה כזו. אבל ברגע שהמחשבה מזוהה, אפשר להתחיל לבדוק אותה.

בבדיקה הזו קורה משהו חשוב. המטופל לומד להתייחס למחשבות שלו כפי שעיתונאי מתייחס למקור מידע. לא להתמסר אליו אלא לבדוק אותו. מה ההוכחות לכך שהמחשבה נכונה. האם יש דוגמאות שסותרות אותה. האם אני מפרש את המצב באופן חד צדדי. האם יש הסבר נוסף למה שקרה. ברגע ששאלות כאלה נכנסות לתודעה, המחשבה מאבדת מהשליטה שלה. היא כבר לא תסריט מוחלט אלא רעיון שניתן לבחון.

השינוי אינו קורה ביום אחד. אך עם הזמן המטופל מגלה שיש מרווח חדש בין מחשבה לבין תגובה. מחשבה שהייתה מפחידה בעבר כבר לא מפעילה את אותו גל חרדה. משפט פנימי חדש עולה במקומה. אולי יש כאן משהו אחר. אולי זה לא הסיפור שחשבתי. וזהו שינוי שמורגש לא רק בתוך הטיפול אלא בחיים עצמם. בשיחה עם אנשים. בלילות שקטים יותר. בתחושת ביטחון שמתפתחת מבפנים.

CBT מתאים לאנשים שמזהים שהמצוקה שלהם מתחילה ממחשבות. לא מתחושות גופניות ולא מהצפה רגשית. מי שמרגיש שמחשבותיו הן אלו שמובילות את הקושי ימצא ב CBT דרך ברורה ויעילה.

DBT דרך טיפול שמלמד יציבות כשגוף ורגש מגיבים מהר יותר מהמחשבה

אם CBT מתאים לאנשים שמזהים שהמצוקה שלהם מתחילה ממחשבות, אז DBT פונה לקבוצה אחרת לגמרי. זו קבוצה של אנשים שמספרים סיפור אחר. אצלם הקושי אינו מתחיל במשפט פנימי אלא בתחושה גופנית או רגשית שמופיעה בלי התראה. אדם כזה יכול לשבת בסלון רגוע ואז להרגיש בבת אחת לחץ בחזה, רעד בידיים, דופק מהיר, או גל של עצב או כעס שלא ברור מאיפה הגיע. כשהמטפל שואל מה חשבת באותו רגע, לעיתים אין תשובה. לא הייתה מחשבה. הייתה הצפה גופנית או רגשית. זו נקודת הפתיחה של DBT.

DBT נולד מתוך הבנה עמוקה של חוויה אנושית זו. יש אנשים שהגוף שלהם מגיב לפני שהמחשבה מצליחה להתעורר. לא מחשבות יוצרות את המצוקה שלהם אלא תגובות רגשיות שמרגישות גדולות מדי. אנשים כאלה אינם נעזרים בכלים לניתוח מחשבות משום שהמחשבה כלל אינה מובילה את האירוע. במקום זאת הם זקוקים ליכולות ויסות. ליכולת להחזיר את עצמם למסלול כאשר הגוף שלהם מרגיש שהם עומדים להתפרק.

בשלב הראשון בטיפול DBT המטפל מלמד את המטופל לזהות את האותות המוקדמים של הצפה. לעיתים זו נשימה שמתקצרת. לעיתים זה חום פתאומי בגוף. לעיתים זו תחושת סכנה שאינה קשורה לשום אירוע ממשי. ההיכרות עם הסימנים האלה היא צעד ראשון בדרך ליציבות. ברגע שאדם יודע לזהות אותם, הוא יכול להתחיל לפעול לפני שהסערה משתלטת.

הטיפול כולל לימוד של מיומנויות שמחזירות שליטה פנימית. נשימות שמפחיתות מתח. תרגילים שמחזקים נוכחות. דרכים להאט את הגוף כדי לאפשר למחשבה להדביק את הקצב. בהדרגה המטופל מגלה שהתגובות שלו נהיות פחות חדות. הוא מגלה שהוא מסוגל להישאר בתוך רגש בלי להתפרק ממנו. הוא מגלה שיחסים שהיו מתערערים במהירות הופכים יציבים יותר.

DBT מתאים למי שמרגיש שהרגשות שלו מגיעים כמו גל ואינם ניתנים לעצירה. למי שמרגיש תגובות גופניות קיצוניות. למי שחווה דרמה רגשית שאינה נשלטת במילים.

דוגמאות מהחיים שמבהירות מתי צריך CBT ומתי דווקא DBT

אדם שמגיע לטיפול לא מגיע עם כותרת מקצועית בראש. הוא לא אומר לעצמו אני סובל מהצפה גופנית ולכן אני צריך DBT, או אני תקוע בתוך מחשבות ולכן אני צריך CBT. הוא מגיע עם כאב. הכאב הזה יכול להיות בלבול, פחד, לחץ, כעס, מוצפות או תחושת אובדן שליטה. אחת הדרכים הבהירות ביותר להבין מה מתאים לו היא להתבונן בדוגמאות פשוטות מהיומיום. דוגמאות שמראות איך נראה סבל שמתחיל במחשבה ואיך נראה סבל שמתחיל ברגש או בגוף.

ניקח לדוגמה סיטואציה מאוד נפוצה. אדם חוזר הביתה אחרי יום עמוס. בן הזוג יושב על הספה ושותק. אין חיוך. אין מילה ראשונה. שתיקה רגילה של סוף יום. אצל אדם אחד עולה מיד מחשבה. הוא כועס עלי. עשיתי משהו לא בסדר. אולי אמרו לו משהו בעבודה. המחשבה הזו מתחילה לעבוד כמו מכונה. הדופק עולה בעקבותיה, אבל הכל התחיל ממשפט בראש. זהו עולם שמתחיל במחשבות. כאן CBT יוכל לעבוד מצוין. המטפל יעזור לאדם לבדוק את הפרשנות, להבין מה מתוך זה מבוסס ומה נולד מהרגל, ולשבור את הקשר האוטומטי בין שתיקה לבין כעס.

עכשיו אותה סיטואציה בדיוק אצל אדם אחר. בן הזוג שותק, אבל אין מחשבה. לא עולה משפט פנימי ברור. במקום זאת מופיע גל. הגוף מתכווץ. כאב חד מופיע בחזה. עולה תחושת נטישה. לפעמים מופיע רצון לבכות בלי סיבה ברורה. כאן אין מחשבה לעבוד איתה. אין משפט שמוביל את הסערה. הסערה היא גופנית רגשית. הגוף מגיב מהר יותר מהמחשבה. זהו עולם שמתאים ל DBT. שם העבודה אינה ניתוח מחשבות אלא למידת מיומנויות שמייצבות את התגובה הגופנית ומחזירות שליטה.

יש דוגמאות רבות נוספות. אדם שמקבל הודעה טלפונית ומנתח אותה עשר פעמים עד שהוא משתכנע שמישהו שונא אותו. זה מחשבתי ולכן CBT. אדם שמקבל ביקורת קטנה ומרגיש מיד גל של עצב עד כדי רצון להיעלם. זה רגשי ולכן DBT.

היכולת לזהות את ההבדל הזה משנה את כל המהלך הטיפולי. היא עוזרת לאדם לבחור נכון ולא לבזבז זמן וכוחות על טיפול שאינו מדבר אל הציר שמפעיל את הקושי שלו.

טיפול נפשי אינו מרוץ קצר אלא תהליך שמתקדם בקצב של האדם עצמו

אחת השאלות שאנשים שואלים לפני שהם מתחילים טיפול היא כמה זמן זה ייקח. זוהי שאלה טבעית, אך גם כזו שאין לה תשובה אחת. טיפול נפשי אינו מוצר עם זמן אספקה. זהו תהליך שמתקדם בהתאם לקצב של האדם, לנכונות שלו להתמיד, ולמידה שלו בין פגישה לפגישה. גם CBT וגם DBT יכולים לייצר שינוי משמעותי, אבל רק כשהאדם בוחר לקחת חלק פעיל בתהליך. לא מספיק להגיע לפגישה. צריך גם להתאמן, לבדוק, ליישם, ולפעמים להתמודד עם חוסר נוחות.

בטיפול CBT חלק גדול מהשינוי מתרחש דווקא מחוץ לחדר. המטופל לומד לזהות מחשבות, אך היכולת הזו מתחזקת רק כשהוא מנסה אותה בחיי היומיום. בפגישה הוא לומד לזהות את המשפט שמפעיל אותו, אבל ההתקדמות האמיתית מתרחשת כשהוא מצליח לעצור את אותו משפט בזמן אמת. יש אנשים שמצליחים ליישם כלים במהירות ויש כאלה שצריכים זמן רב יותר. אין קצב נכון אחד. יש תשומת לב ותרגול.

בטיפול DBT התהליך אף עמוק יותר. כאן האדם אינו רק לומד כלים, אלא מתרגל שינוי של תגובה גופנית ורגשית. זהו תהליך שדורש חזרתיות וסבלנות. שום יציבות לא מופיעה ברגע אחד. מטופל לומד לזהות סימני הצפה, אך רק אחרי זמן מה הוא מצליח להשתמש במיומנות ברגע שבו הגוף שלו מתפרץ. לפעמים יש הישגים מהירים, ולפעמים יש התקדמות איטית ומדורגת. כל כיוון תקין. כל קצב לגיטימי.

שתי הגישות אינן מבטיחות שינוי מהיר. הן מציעות דרך. הדרך הזו פועלת רק כשהאדם מחזיק בה לאורך זמן. כאשר הוא שואל את עצמו בין מפגשים מה עבד לי היום. מה היה קשה. איפה הצלחתי לעצור. איפה פספסתי ומה אני לומד מזה. המטפל אינו קוסם. הוא מדריך. אך ההליכה עצמה היא של המטופל.

לכן חשוב להבין. שינוי אמיתי לא נמדד בשבועות או בחודשים אלא במחוייבות פנימית. האדם שמוכן להופיע לפגישות ולהופיע גם לעצמו בחיי היומיום ירגיש בהדרגה שהעולם של מחשבותיו או רגשותיו הופך יציב ובהיר יותר.