SEE FAR CBT – מודל חדשני לטיפול בטראומה וחרדה
10/04/2024 אביטל וובר קטקובסקי - פסיכותרפיסטית ומטפלת CBT
טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) הוא משפחה של טיפולים פסיכולוגיים מבוססי מחקר, המתמקדים בקשר בין מחשבות, רגשות, תחושות גוף והתנהגות. במדריך נסביר כיצד נראה הטיפול, לאילו קשיים הוא עשוי להתאים, כמה זמן הוא נמשך, מהן מגבלותיו ואיך בוחרים איש או אשת מקצוע בעלי הכשרה מתאימה.
CBT הוא בדרך כלל טיפול מובנה, ממוקד מטרות ושיתופי. הוא עשוי לכלול שיחה, תרגול בין הפגישות, ניסויים התנהגותיים, הפעלה התנהגותית או חשיפה הדרגתית. עם זאת, אין פרוטוקול אחד שמתאים לכולם: אופי הטיפול, אורכו והכלים שבהם משתמשים משתנים בהתאם לקושי, לחומרתו, לגיל, להעדפות ולמטרות של כל אדם.
המונח CBT הוא קיצור של Cognitive Behavioral Therapy — טיפול קוגניטיבי־התנהגותי. נקודת המוצא היא שמחשבות, רגשות, תחושות גוף והתנהגויות משפיעים אלה על אלה.
לדוגמה, אדם שמוזמן לדבר בפני קבוצה עשוי לחשוב: “אני בטוח אתבלבל וכולם ישפטו אותי”. המחשבה עלולה לעורר פחד ודופק מואץ, ובהמשך לגרום לו להימנע מהאירוע. ההימנעות מספקת הקלה זמנית, אך בטווח הארוך היא עלולה לחזק את האמונה שהמצב מסוכן ושאין לו יכולת להתמודד איתו.
בטיפול אפשר לבחון יחד את המעגל שנוצר:
אירוע ← פרשנות ← רגש ותחושות גוף ← פעולה או הימנעות ← חיזוק הפרשנות המקורית
המטרה אינה להחליף כל מחשבה לא נעימה ב“חשיבה חיובית”. במקום זאת, לומדים לבדוק אם הפרשנות מדויקת ומועילה, לזהות אפשרויות נוספות ולבחור תגובה שמתאימה למטרות ולערכים של האדם.
למרות המיקוד בהווה, CBT אינו מתעלם בהכרח מהעבר. כאשר חוויות מוקדמות, קשרים משמעותיים או אירועים טראומטיים מסייעים להבין את הקושי הנוכחי, ניתן לעסוק בהם ולעבוד על אמונות יסוד שנוצרו בעקבותיהם.
טיפול CBT מתחיל בדרך כלל בהערכה. המטפל והמטופל מבררים יחד מהי הבעיה המרכזית, מתי היא מופיעה, מה מחזק אותה וכיצד היא משפיעה על חיי היום־יום. בהתאם לכך נבנית המשגה אישית: מעין מפה שמחברת בין המצבים, המחשבות, הרגשות, תחושות הגוף והתגובות ההתנהגותיות.
לאחר מכן מגדירים מטרות שאפשר לעקוב אחריהן. מטרות אפשריות הן, לדוגמה:
מפגש טיפוסי עשוי לכלול בדיקה קצרה של השבוע שחלף, בחירת נושא מרכזי, תרגול של מיומנות חדשה וסיכום של פעולה להמשך השבוע. המבנה אינו אמור להיות נוקשה: טיפול טוב מותאם לקצב, לתרבות, לשפה, ליכולות ולנסיבות החיים של האדם.
מי שמתלבט בין CBT לבין גישות אחרות יכול לקרוא גם על סוגים נוספים של טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה.
הכלים נבחרים בהתאם לבעיה ולהמשגה האישית. בין הכלים הנפוצים:
המטופל לומד לזהות מחשבות אוטומטיות, לבדוק את הראיות שתומכות בהן ואת הראיות שאינן מתיישבות איתן, ולפתח נקודת מבט רחבה וגמישה יותר.
במקום להסתפק בדיון תיאורטי, בודקים תחזיות במציאות. אדם שחושש כי גמגום קל יגרום לאחרים לדחות אותו, למשל, יכול לבצע בהדרגה משימות שיאפשרו לו לבחון מה קורה בפועל.
בטיפול בדיכאון עשויים לבנות בהדרגה סדר יום הכולל פעילויות בעלות ערך, תחושת הישג או קשר עם אחרים. אין הכוונה לומר לאדם “פשוט להתאמץ”, אלא לפרק את חוסר הפעילות לצעדים קטנים שאפשר לבצע גם כאשר האנרגיה והמוטיבציה נמוכות.
במצבי חרדה, OCD וטראומה משתמשים לעיתים בחשיפה מבוקרת לגירויים, למצבים, לזיכרונות או לתחושות גוף שמהם האדם נמנע. החשיפה מתבצעת במסגרת טיפול מותאמת ולא כ“זריקה למים”.
הטיפול עשוי לכלול אימון בתקשורת, אסרטיביות, ויסות רגשי, פתרון בעיות, ניהול זמן, שינה או התמודדות עם דחיינות.
בחלק מטיפולי CBT יש תרגול בין מפגש למפגש. זה יכול להיות רישום קצר, התנסות במצב מסוים או תרגול של מיומנות. התרגול צריך להיבנות בהסכמה ולהתאים ליכולת ולמצב של המטופל; הוא אינו מבחן או תנאי לקבלת טיפול.
CBT מתואר לעיתים כ“טיפול קצר”, אך אין מספר פגישות שמתאים לכל אדם ולכל בעיה.
בטיפול ממוקד בקושי מוגדר ניתן לעיתים לראות שינוי בתוך מספר שבועות או חודשים. במצבים מורכבים, בקשיים מתמשכים, בטראומות מרובות או כאשר קיימות כמה אבחנות במקביל, הטיפול עשוי להיות ממושך יותר.
גם ההנחיות המקצועיות משתנות לפי הבעיה. לדוגמה, טיפול ממוקד טראומה ב־PTSD ניתן לעיתים במשך 8–12 פגישות, אך עשוי להתארך כאשר קיימות טראומות מרובות. CBT המותאם לפסיכוזה עשוי לכלול לפחות 16 פגישות, וטיפול ממוקד בהפרעת אכילה עשוי להימשך חודשים רבים.
לכן נכון יותר לשאול לא רק “כמה זמן לוקח CBT?”, אלא:
CBT הוא אחד מסוגי הפסיכותרפיה שנחקרו בהיקף הגדול ביותר. סקירה שפורסמה בשנת 2025 וכללה 375 ניסויים אקראיים מצאה כי CBT יעיל במגוון מצבים, ובהם דיכאון, הפרעות חרדה, PTSD, OCD והפרעות אכילה מסוימות. עם זאת, גודל ההשפעה השתנה לפי ההפרעה ולפי סוג קבוצת ההשוואה, ולא כל אדם מגיב לטיפול באותה מידה.
המשמעות היא ש־CBT הוא אפשרות טיפולית מבוססת, אך אינו פתרון אוטומטי, אינו עדיף תמיד על כל טיפול אחר ואינו מבטיח החלמה. התאמה אישית, איכות ההכשרה של המטפל, הקשר הטיפולי, חומרת המצב והיכולת להשתתף בתהליך משפיעים כולם על התוצאה.
CBT הוא טיפול מרכזי במצבים של חרדה, ובהם הפרעת פאניקה, חרדה חברתית, פוביות וחרדה כללית. ארגון הבריאות העולמי ממליץ להציע התערבויות פסיכולוגיות המבוססות על CBT למבוגרים עם הפרעת חרדה כללית או הפרעת פאניקה.
בטיפול בוחנים כיצד פרשנויות מאיימות, הימנעות ו“התנהגויות ביטחון” משמרות את החרדה. אדם החושש מהתקף פאניקה עשוי לפרש דופק מהיר כסימן לכך שהוא עומד להתעלף או למות. בעקבות זאת הוא נמנע מפעילות גופנית, ממקומות הומי אדם או מנסיעה בתחבורה ציבורית. ההימנעות מונעת ממנו ללמוד שהתחושות אמנם לא נעימות, אך אינן מעידות בהכרח על סכנה.
הטיפול עשוי לכלול למידה על מנגנון החרדה, בחינת תחזיות, חשיפה לתחושות גוף או למצבים מעוררי פחד ופיתוח יכולת לפעול גם כאשר קיימת חרדה.
המלצות ארגון הבריאות העולמי לטיפול בחרדה
חשיפה היא כלי מרכזי בחלק מהטיפולים בחרדה, אך מטרתה אינה בהכרח לגרום לפחד להיעלם במהלך כל תרגול.
לפי מודלים עדכניים של למידה מעכבת, החשיפה מסייעת ליצור למידה חדשה: האדם מגלה שהוא מסוגל לשאת חרדה ואי־ודאות, שהתחזית המאיימת אינה תמיד מתממשת ושאפשר לפעול בלי להסתמך על הימנעות או על טקסי ביטחון. החרדה יכולה לפעמים להישאר גבוהה במהלך התרגול, ועדיין להתרחש למידה טיפולית חשובה.
תוכנית חשיפה טובה נבנית בשיתוף המטופל ובהתאם למטרותיו. היא כוללת הסבר על הרציונל, בחירת תרגילים, מעקב אחר הלמידה והתאמות לאורך הדרך. חשיפה אינה אמורה להיות כפויה, משפילה או מסוכנת.
המודל של למידה מעכבת בטיפול בחשיפה
הפרעה טורדנית־כפייתית (OCD) כוללת מחשבות, דחפים או דימויים חודרניים, ולצדם פעולות גלויות או מנטליות שמטרתן להפחית חרדה או למנוע אסון.
הטיפול הפסיכולוגי המרכזי ב־OCD הוא CBT הכולל חשיפה ומניעת תגובה, המכונה ERP. במהלך הטיפול האדם נחשף בהדרגה למצבים המעוררים את הספק או את המחשבה הטורדנית, ומתאמן בהימנעות מהטקס או מפעולת הנטרול.
המטרה אינה לשכנע בוודאות מוחלטת שדבר רע לא יקרה. ב־OCD, החיפוש אחר ודאות עלול בעצמו להפוך לחלק מהבעיה. הטיפול מסייע לפתח נכונות לשאת ספק, להפחית טקסים ולהחזיר לאדם את חופש הבחירה.
היקף הטיפול משתנה לפי חומרת ההפרעה. בהפרעה חמורה ניתן להמליץ על שילוב של CBT הכולל ERP עם טיפול תרופתי מסוג SSRI. הטיפול צריך להינתן בידי איש מקצוע בעל הכשרה וניסיון ספציפיים ב־OCD וב־ERP.
דיכאון עשוי לכלול מצב רוח ירוד, אובדן עניין, חוסר תקווה, עייפות, קשיי ריכוז, שינויים בשינה ובתיאבון, הסתגרות ולעיתים מחשבות על מוות או התאבדות.
CBT לדיכאון מתמקד בדרך כלל בשני מעגלים מרכזיים: ירידה בפעילות ובקשרים, ודפוסי חשיבה שליליים ונוקשים. באמצעות הפעלה התנהגותית, האדם מתחיל לבנות מחדש פעולות קטנות ובעלות משמעות. במקביל הוא לומד לזהות דפוסים כמו הכללת יתר, האשמה עצמית או תחזיות חסרות תקווה.
CBT הוא טיפול יעיל לדיכאון, אך אינו האפשרות היחידה. הנחיות מקצועיות ממליצות גם על הפעלה התנהגותית, טיפול בין־אישי, טיפולים מהגל השלישי ובמקרים מסוימים פסיכותרפיה פסיכודינמית קצרת מועד. ההחלטה אם לבחור בטיפול פסיכולוגי, בתרופות או בשילוב ביניהם תלויה בחומרה, בהיסטוריה הטיפולית ובהעדפות האדם.
מטא־אנליזה שכללה יותר מ־50 אלף מטופלים מצאה ש־CBT יעיל לדיכאון, אך לא הראתה עליונות ברורה ועקבית שלו על פסיכותרפיות תקפות אחרות.
מטא־אנליזה על CBT לדיכאון
הנחיות NICE לטיפול בדיכאון במבוגרים
בטיפול ב־פוסט־טראומה (PTSD) משתמשים בגרסאות ייעודיות וממוקדות טראומה של CBT, כגון טיפול בעיבוד קוגניטיבי, טיפול קוגניטיבי ל־PTSD וחשיפה ממושכת. טיפולים אלה עשויים לכלול עיבוד של זיכרונות הטראומה, עבודה עם אשמה ובושה, שינוי משמעויות שנוצרו בעקבות האירוע והפחתת הימנעות.
גם אנשים המתמודדים עם טראומה מורכבת או תסמינים דיסוציאטיביים אינם נפסלים אוטומטית מטיפול ממוקד טראומה. לעיתים יש צורך בזמן נוסף לבניית אמון, בתוכנית בטיחות, בעבודה על ויסות רגשי ובהתאמת הקצב והמבנה של הטיפול.
כאשר קיימת סכנה מיידית, חוסר יציבות חמור או קושי משמעותי להישאר נוכחים במהלך המפגש, יש לבנות תחילה תוכנית טיפול רחבה ובטוחה. ההחלטה צריכה להתקבל לאחר הערכה מקצועית ולא לפי כלל גורף שלפיו CBT “מתאים” או “אינו מתאים”.
CBT המותאם ל־הפרעות אכילה, לרבות CBT-E, הוא אחד הטיפולים המבוססים לבולימיה ולהפרעת אכילה התקפית, והוא אחת מאפשרויות הטיפול באנורקסיה אצל מבוגרים.
הטיפול עשוי לעסוק בבניית אכילה סדירה, הפחתת צום, הקאות או אכילה התקפית, עבודה על דימוי גוף והרחבת תחושת הערך העצמי מעבר למשקל ולצורת הגוף.
עם זאת, אין להציג CBT כטיפול יחיד או מיטבי לכל הפרעות האכילה. אצל ילדים ובני נוער עם אנורקסיה, טיפול משפחתי ממוקד אנורקסיה הוא בדרך כלל האפשרות הראשונה, ו־CBT ממוקד הפרעות אכילה נשקל כאשר טיפול משפחתי אינו מתאים, אינו מתקבל או אינו מועיל.
הפרעות אכילה עלולות לגרום לסיבוכים גופניים מסכני חיים. לכן הטיפול צריך לכלול הערכת סיכון ומעקב רפואי ותזונתי בהתאם לצורך, ולא להסתמך על פסיכותרפיה בלבד.
CBT יכול להתאים לילדים ולמתבגרים, במיוחד בטיפול בחרדה, OCD, דיכאון וקשיים רגשיים מסוימים. הטיפול מותאם לגיל ולשלב ההתפתחותי ועשוי לכלול משחק, המחשה, סיפורים, קלפים, עבודה עם ההורים ושיתוף של הצוות החינוכי.
אצל ילדים צעירים יש לעיתים תפקיד מרכזי ל־הדרכת הורים ולשינוי הסביבה. גם בהפרעת קשב, CBT אינו טיפול ראשון ואחיד לכל ילד. הנחיות NICE מציעות לשקול CBT אצל צעירים מסוימים שעדיין חווים פגיעה משמעותית לאחר שהפיקו תועלת מתרופות, לצד תמיכה מותאמת והדרכת הורים לפי הצורך.
לפני תחילת הטיפול חשוב לוודא שלמטפל יש הכשרה בעבודה עם ילדים ועם הבעיה הספציפית, ולא רק הכשרה כללית ב־CBT.
מצב מורכב אינו שולל בהכרח CBT, אך הוא דורש התאמה ומומחיות.
CBT המותאם לפסיכוזה, המכונה CBTp, עשוי להינתן כחלק מתוכנית טיפול רחבה הכוללת מעקב פסיכיאטרי, תרופות לפי הצורך, תמיכה משפחתית ושיקום. הנחיות NICE ממליצות להציע CBT לאנשים עם פסיכוזה או סכיזופרניה, לרבות בתקופה אקוטית ובמסגרת אשפוז.
בהפרעות אישיות ובקשיים משמעותיים בוויסות רגשי ניתן להשתמש בטיפולים ייעודיים, ובהם DBT, טיפול מבוסס מנטליזציה, טיפול ממוקד סכמה וגישות נוספות. לעיתים משלבים בתוכם עקרונות וכלים קוגניטיביים־התנהגותיים.
הנחיות NICE לפסיכוזה ולסכיזופרניה
ACT — טיפול בקבלה ומחויבות אינו פשוט “CBT עם מיינדפולנס”. זוהי גישה התנהגותית־הקשרית המזוהה עם הגל השלישי של הטיפולים ההתנהגותיים והקוגניטיביים.
ב־ACT הדגש אינו בהכרח על שינוי תוכן המחשבה, אלא על שינוי היחסים עמה. במקום להיאבק במחשבה “אני כישלון”, אפשר ללמוד לזהות ש“עלתה בי מחשבה שאני כישלון”, ולאפשר לה להיות נוכחת בלי לתת לה לקבוע את הפעולה הבאה.
תרגול מיינדפולנס בטיפול נפשי וגישות מהגל השלישי עשויים לסייע בדיכאון, חרדה, כאב כרוני ומצבים נוספים. כלים אלה משמשים לעיתים גם בטיפול ב־התמכרויות.
עם זאת, איכות הראיות משתנה בין בעיות ואוכלוסיות, ואין להניח שגישה אחת מתאימה לכולם או עדיפה תמיד על CBT מסורתי.
אין רשימה פשוטה של אנשים ש“מתאימים” או “לא מתאימים” ל־CBT. השאלה הנכונה היא איזו גרסה של הטיפול מתאימה לאדם, באיזה שלב ובאיזו מסגרת.
ייתכן שיידרשו התאמות כאשר:
במצבים כאלה אפשר לפשט את התרגילים, לעבוד בקצב אחר, להקדיש זמן לבניית קשר וביטחון, לשלב גישות טיפוליות נוספות או להפנות למסגרת רב־מקצועית.
המונח “מטפל CBT” אינו מספר לבדו מהי ההכשרה המקצועית הבסיסית של האדם. לפני תחילת טיפול מומלץ לברר:
לצד ההכשרה, חשוב גם הקשר האנושי. טיפול מובנה אינו אמור להרגיש טכני או מנוכר. כדאי לשים לב אם אפשר לשאול שאלות, להביע הסתייגות, להשפיע על הקצב ולהרגיש שהמטפל מבין את האדם ולא רק את האבחנה.
מידע נוסף על הכשרה, ניסיון והתאמה ניתן למצוא במדריך לבחירת מטפלי CBT מומלצים.
לא בהכרח. CBT יכול להתמקד בסימפטום מוגדר, אך הוא עשוי גם לעסוק באמונות יסוד, בדפוסים בין־אישיים ובחוויות עבר. מידת העומק תלויה בהמשגה, במטרות, בגרסת הטיפול ובצרכים של המטופל.
CBT נוטה להיות מובנה, ממוקד מטרות ולכלול תרגול פעיל. טיפול פסיכודינמי מדגיש בדרך כלל תהליכים לא מודעים, יחסים ודפוסים שהתפתחו לאורך החיים. בפועל קיימות גרסאות רבות של שתי הגישות, ולעיתים מטפלים משלבים ביניהן.
תרגול בין הפגישות הוא רכיב שכיח, אך עליו להיבנות בשיתוף ובהתאם ליכולת. אם המשימות אינן מתבצעות, יש לברר מה מקשה ולשנות את התוכנית — לא להאשים את המטופל.
כן. במצבים מסוימים שילוב יכול להיות מועיל, ובמצבים אחרים טיפול פסיכולוגי או תרופתי לבדו עשוי להספיק. ההחלטה מתקבלת בהתאם לאבחנה, לחומרה, להיסטוריה ולהעדפות, ובייעוץ עם אנשי המקצוע המתאימים.
כדאי להגדיר בתחילת הדרך מטרות ומדדים ברורים: תדירות התקפי חרדה, זמן שמוקדש לטקסים, יכולת לצאת מהבית, תפקוד בעבודה, דפוסי אכילה או איכות השינה. לצד מדדים אלה חשוב לבחון גם איכות חיים, קשרים ותחושת מסוגלות.
ראשית בודקים אם האבחנה וההמשגה מדויקות, אם הטיפול שניתן מתאים לבעיה ואם הוא ניתן בהיקף ובאיכות הדרושים. אפשר לשנות את מוקד הטיפול, להתאים את הקצב, לשלב גישה נוספת או לקבל חוות דעת מאיש מקצוע אחר. היעדר שיפור אינו בהכרח כישלון של המטופל.
המאמר מיועד למידע כללי ואינו מחליף אבחון או ייעוץ אישי. במצב של סכנה מיידית, מחשבות אובדניות עם כוונה לפעול, פגיעה עצמית, פסיכוזה חריפה או הידרדרות גופנית הקשורה להפרעת אכילה, יש לפנות ללא דיחוי לשירותי החירום או לקבלת הערכה רפואית ומקצועית.
התוכן נבדק מקצועית על ידי יעקב סיני, פסיכולוג קליני וראש המרכז של התכנית הישראלית לטיפול קוגניטיבי־התנהגותי.
האם טיפול cbt טוב יותר לטיפול בהתקפי חרדה מטיפול דינמי?
ההחלטה בין טיפול בהתקפי חרדה באמצעות טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) לבין טיפול דינמי (שהוא סוג של פסיכותרפיה פסיכודינמית) תלויה במגוון גורמים.
מחקרים רבים מצאו שה-CBT מצליח באופן משמעותי להקל על סימפטומי התקפי חרדה. ה-CBT מתמקד בלמידת מיומנויות יעילות כדי לנהל ולהתמודד עם החרדה, כולל הכרה במחשבות ותנהגויות שגורמות לחרדה, ואז שינוי או התמודדות איתן.
במקרה של טיפול דינמי, הטיפול מתמקד בהבנת התבניות של חשיבה והתנהגות שעשויות להיות בשורש החרדה, ולעתים קרובות מתמקד בניתוח היחסים הבינאישיים והאמוציונליים של האדם. הטיפול הדינמי יכול להכיל גם פרספקטיבה היסטורית, כלומר, ניתוח של האירועים והחוויות בחיים שעשויים להשפיע על החרדה של האדם.
בשני הטיפולים יש יתרונות וחסרונות, וההחלטה איזה מהם נכון למטופל תלויה בהעדפות, בצרכים, בתרבות, בערכים, במצב הכלכלי, ובמגוון גורמים אחרים של המטופל. החלטה זו אמורה להיעשות בשיתוף עם מטפל מנוסה ומיומן.
למרות זאת, חשוב לציין שבאופן כללי, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT) מתברר כפעיל במיוחד בטיפול בהתקפי חרדה, והוא מומלץ על ידי מספר גורמים מרכזיים בתחום הרפואי.
להצהיר שטיפול cbt הוא שטחי יותר מטיפול דינמי זה נכון כמו להכריז שטיפול דינמי הוא ״חופר״ , ״פסיכולוג שותק ולא עושה כלום״.
ניתן היה לצפות מאתר רציני שיביא סימוכים לדברים על ידי ציטוט מחקרים.
בעניין ״השטחיות״ מול ״העומק״.
על האנרגיה הטיפולית להיות ממוקדת בהטבה אצל המטופל. מחקרים מראים שטיפול cbt יעיל מאוד, מהיר יחסית, וכי ההשפעה החיובית של הטיפול לא ״עוברת עם הזמן״.
מחקרים מראים שטיפול cbt הוא טיפול מעמיק לא פחות מטיפולים אחרים. עיסוק באמונות הליבה נוגע בחויות ראשוניות וההשפעות שלהם. מכיון שטיפול cbt הוא טיפול מכוון מטרה, הטיפול לא ישאר לאורך זמן בחוויות העבר. לאחר הכרה בהשפעות העבר המטפל יעזור למטופל להתמודד עם עברו באופן יעיל ולהתקדם לקראת חיים של סיפוק בהווה.
כידוע בטיפול cbt הדגש הוא על הטבה מהירה ככל האפשר בסמפטומים ובאתגרים הטיפוליים של המטופל זאת כדי לועל שיפור באיכות חייו. בעקבות השיפור המדובר במצב נוצרים באופן טבעי שינויים ״עמוקים״.
ההבדל המהותי בין טיפול cbt לטיפולים פסיכולוגיים אחרים הוא בזה שטיפול cbt דורש מהמטופל להיות אקטיבי ולקחת אחריות על מצבו. הטיפול מיועד לאנשים בעלי כוח ורצון לבצע שינוי בחייהם. כמו גם לאנשים עם קוגניציה תקינה.
עוד הבדל מהותי הוא הטיפול בהתנגדויות ותקיעות בטיפול. בטיפול cbt לא מפרשים את התנהגות המטופל כפוגעת בטיפול. האחריות להצלחת הטיפול תלויה באותה המידה במטפל ובמטופל.
הקו המנחה של הטיפול הוא קביעת מטרה טיפולית גמישה ומעקב אחרי השגתה, לעיתים הטיפול יהיה ארוך ולעיתים מאוד קצר. לא משנה אם המטופל מאחר באופן קבוע, כל עוד מטרות הטיפול מושגות.
