כת

אז מהי כת?

הארגון הקנדי לחקר הכתות "Info-Cult" טבע בראשית שנות ה-90 את ההגדרה הבאה:

"כת היא קבוצה מניפולטיבית, המנצלת את חבריה ועלולה לגרום להם לנזקים פסיכולוגיים, כלכליים ואף לפגיעה פיזית. הקבוצה מכתיבה באופן טוטאלי את אופי ההתנהגות, החשיבה והרגשות של החברים בה. טכניקות שונות של מניפולציות משמשות בה, כדי להפוך מגויס חדש לחבר כת צייתן וכנוע. קבוצות כיתתיות טוענות לקיומו של סטאטוס מיוחד למסגרת התנועתית שלהן או למנהיגן. המעמד המיוחד הזה מעמיד אותן בסתירה לנורמות ולתפיסות החברתיות המקובלות וכן בניגוד לתא המשפחתי ולערכיו." (מתוך האתר של "המרכז הישראלי לנפגעי כתות")

אז איך זה קורה?

איך זה ייתכן שאנשים ברי דעת, יסכימו להשיל מעצמם את ערכיהם, להתרחק מהקרובים אליהם ביותר ולמסור את חירותם בידי אחרים? התשובה היא – זה קורה לאט.

כפי שנכתב בראשית הדברים, הכת תסתיר את פניה האמיתיות ותציג את עצמה כקבוצה, משפחה, התאגדות של חברים הרוצים לעשות שינוי לטובה. הרעיון המוצג יהיה חיובי, אופטימי ומעורר התפעלות. בשלב השני יעטפו החברים הוותיקים וראש הכת את המועמד בחום ואהבה חסרי תנאים.

בעדינות ובהדרגה יועברו מסרים כי החום והאהבה אפשריים רק במסגרת הייחודית של הקבוצה וכי יש לשמור עליה מהחוץ המאיים לפרקה. השבוי יהפך תלוי בתחושת השייכות העוטפת. מטרת העל הבלתי מושגת אותה נוהג לפמפם מנהיג הכת, תהפוך למטרתו. ערכי הכת לערכיו דרכה לדרכו. ככל שייראה נאמנות גבוהה יותר, כך גדלים סיכוייו להחזיר את תחושת האהבה שכעת הולכת ומתמעטת.

זה השלב בוא ניתן להעמיד את השבוי במבחן. לבחון את נאמנותו. כאן הוא יתחיל לפעול בדרכים המנוגדות בתכלית לאופייו. מעשים שבבחינה שבדיעבד, לא יוכל להאמין כי עשה אותם. המהלך הנדרש מאותו שבוי כדי שיוכל התנער ולבצע את המשימה העומדת לפניו כרוכה בדיסוננס קוגניטיבי.

מה זה דיסוננס קוגניטיבי?

דיסוננס קוגניטיבי מוגדר כפער בין ערכים שלי למעשים שלי.

לדוגמא: אני מאמינה שבכביש יש לשמור על חוקים ועל תרבות נהיגה, אבל היום אני ממהרת לפגישה בבנק ועוקפת מימין בחדות. נוצר פער לא נעים בין הערכים שלי, התפישה שלי את עצמי לבין ההתנהגות שלי בשטח. את הפער הלא נעים הזה אני דואגת לצמצם על ידי שכנוע עצמי:  בדרך כלל אינני נוהגת ככה, הפגישה הזו חשובה לאין ערוך, אף אחד לא נפגע וכו'.

בכתות, ככל שהאמונה יוקדת יותר והמעשים בפועל מחרידים, האדם הכלוא בתוכם חייב להפעיל מנגנונים עוצמתיים יותר שירגיעו את הדיסוננס הקוגניטיבי. הוא יעשה זאת ללא הרף על מנת ששפיות דעתו תשרוד. הוא משתמש לשם כך בהדחקה, הכחשה וביטול העצמי. לאורך זמן, משאביו הפסיכולוגיים ידלדלו כך שכל מה שנותר בידיו היא הבחירה אם לציית או לחדול מלהיות.

בל נשכח שבשלב זה אותו שבוי כבר הורחק מסביבתו התומכת, הוא חסר אמצעים כלכליים ומוקף באנשי הכת. גם אם שארית מאישיותו הקודמת עוד קיימת, חומה עצומה של בושה מונעת ממנו מלחזור הביתה. או אז יופעלו איומים, סנקציות ועונשים. האימה מפניהם והיעדר אופציה למילוט תוביל את השבוי לציות מוחלט.

ברור אם כן, כי יציאה מכת כרוכה במשאבים עצומים. גם אם גורם חיצוני ידאג לפירוקה חייבים לטפל בכוחות הרגשיים הפגועים, בתחושת העצמי שנדרסה. על שבוי הכת להתמודד עם הבושה והאשמה הכרוכים במעשים שעשה ולגייס אומץ עצום על מנת להתחיל מחדש.

מי עשוי להישאב לכת?

מפתה לחשוב על נפגעי כתות כקבוצה הזויה של תימהוניים. תפיסה זו מרחיקה אותם מהציבור הכללי ומרגיעה את החשש שזה יכול לקרות גם לנו. אולם המציאות מורכבת בהרבה.

יש לי חשד שתפיסה כזו עמדה בבסיס אמונתם של חוקרים שונים שניסו לאגד את מאפייני הנשבים בכתות. הניסיונות למפות שכבות אוכלוסייה עפ"י מדדים כלכליים, משפחתיים, עדתיים נחלו כישלון פעם אחר פעם. המאפיינים אותם ציפו החוקרים למצוא נתגלו כלא עקביים ומובהקים דיים. באופן כללי, ניתן לדבר על פלח אוכלוסייה ממעמד כלכלי סביר, השכלה כללית המגיע מרקע משפחתי נורמטיבי ברובו.

יחד עם זאת, מאפיין שבכל זאת נמצא כעקבי מחקרית, עסק בתקופת הכניסה לכת. נמצא  שהייתה זו תקופה שאופיינה כמעברית בחייו של אותו אדם. מעבר בין גיוס לשחרור, בין פרידה להיכרות, בין עבודה לפרישה וכו'. ייתכן  כי בתקופה של שינויים האדם יותר פתוח לאימוץ תפיסות חדשות, גמיש בהחלטותיו ומצוי באי וודאות שמשאירה אותו חשוף למניפולציות.

איך אפשר להיזהר?

אם כך, מה אפשר לעשות כדי להישמר? אני סבורה שהישמרות מפני כתות דומה להישמרות מפני מטפל לא טוב. והעצות שניתנו פעמים רבות בקבוצה יכולות לשמש אותנו גם הפעם.

לבדוק מה הרקע של הקבוצה, לבדוק האם המנחה/המורה/הרב נמצאים בפיקוח של גורמים מוסמכים, להיות ערים לתהליכים המעודדים תלות, ריחוק מהסביבה הטבעית, ביטול עצמי.

האם הקבוצה מעודדת ביקורת כלפיה, חשיבה חופשית ואותנטיות? האם מותר להטיל ספק? להתייעץ עם גורם מקצועי? לחשוב?

אם התשובות מעוררות חשש, עצרו. בכל מקום מאין בו מניפולציה לא תדרשו להחלטה מהירה ואימפולסיבית. שימו לב לאותות אזהרה והקשיבו לרחשי ליבכם.