עמוד הבית > חדשות > חרדה אצל ילדים
חרדה אצל ילדים

חרדה אצל ילדים

חרדה אצל ילדים היא תגובה טבעית שמגנה עליהם מפני סכנות, אך לעיתים היא עלולה להתפתח לפחדים לא רציונליים ולהפרעות חרדה כרוניות. איך ניתן לזהות את הסימנים לפיתוח חרדה בילדים? מהם הטיפולים המומלצים להתמודדות עם הפרעות חרדה אצל ילדים? וכיצד ניתן לסייע לילדים להתמודד עם חרדות בחיי היומיום? במאמר הבא נעמיק בהסבר על ההשלכות והטיפול בחרדה בקרב ילדים ונעז להם להתמודד עם האתגר הזה בצורה הטובה ביותר.
avatarPsychologim.com | 22/11/2020 12:54

חרדה אצל ילדים

חרדה אצל ילדים נחשבת לתופעה נורמלית, מסתגלת, וחיונית להישרדותנו. זוהי תכונה אבולוציונית שנועדה לעורר את תגובת הלחץ "להילחם או לברוח" במטרה לסייע במתן תגובה מהירה במקרים של חיים או מוות או במקרים מסוכנים אחרים. לדוגמה, כאשר ילד הולך הביתה חזרה מבית הספר וכלב תוקפני משתחרר מהרצועה שלו וקופץ עליו, תגובת הלחץ הטבעית שלו מאפשרת לו להגיב במהירות כדי להימנע מסכנה.

בעידן המודרני של היום, ישנן התראות שווא רבות המאותתות על סכנה בזמן שהיא אינה קיימת. למרבה הצער, תגובת הלחץ ממשיכה לפעול במהלך הפעלת אזעקות שווא. הילד החרד,  שפעם חווה אינטראקציה אגרסיבית עם כלב, חושש כעת מכל הכלבים האחרים בהם הוא נתקל. לכן, הילד מתחיל לחוות תגובות של מתח מתמשך בזמן שלא קיימת סכנה אמיתית. במקרים בהם זה קורה שוב ושוב, הדבר יכול לגרום לילד לפתח חרדה כרונית המשבשת את תפקודו הרגיל.

הפרעות חרדה הפכו לבעיה הרווחת ביותר בתחום בריאות הנפש בארצות הברית. הפרעות חרדה רבות מתחילות בתקופת הילדות  ואם לא מטפלים בהן אז, הן עלולות להמשיך ולהופיע בגיל הבגרות. ילדים עשויים לסבול מיותר מסוג אחד של הפרעת חרדה. עד 6% מהילדים ובני הנוער סובלים מהפרעת חרדה חמורה מספיק המצריכה טיפול.

כיצד תוכלו לדעת אם הילד שלכם מפתח בעיה של חרדה? להלן מספר התנהגויות נפוצות המציינות מתי חרדה צריכה להיות גורם מדאיג:

  • כאשר ילדכם נמנע מפעילויות שבמקרים אחרים היה מעדיף או נהנה לעשות אותן.
  • כאשר הילד שלכם מתחיל להימנע מללכת לבית הספר, לעתים קרובות בכך שהוא אומר שהוא סובל מכאבי בטן או מכאבי ראש.
  • כאשר אתם עדים לחששות התנהגותיים (למשל., "התפרצויות", "התקפי זעם") במיוחד בקרב ילדים צעירים יותר, במיוחד כאשר אלו מתעוררים בפתאומיות.
  • כאשר הילד נתקל בקושי להתרכז ו/או בשינויים בהרגלי השינה, באנרגיה, בתיאבון ובמצב הרוח.
  • כאשר אתם שמים לב  לתסמינים גופניים. חרדה מתרחשת לעתים קרובות ביחד עם ומחקה תסמינים גופניים (גסטריטיס (דלקת בקיבה), כאבי בטן, בחילות, ריפלוקס חומצי, קצב לב מוגבר, התקף לב).
  • אם אתם מוצאים את עצמכם מבלים הרבה זמן בניסיון לנחם את הילד שלכם.
  • אם אתם מרגישים שהתפקוד המשפחתי שלכם השתבש בעקבות הפחדים והדאגות החוזרות ונשנות של הילד שלכם.
  • כאשר הילד שלכם כל הזמן מודאג מלהביך את עצמו, מלעזוב את הבית, מלחלות, מכישלון בבית הספר, או מפרידה מההורים.

מדוע ילדים מפתחים חרדה?

לעתים קרובות, קיימת נטייה משפחתית (גנטית) לחרדה. במידה ולאחד מבני המשפחה יש היסטוריה של חרדה, הילד לא בהכרח מפתח חרדה, אלא, יש לו הסתברות גבוהה יותר לפתח חרדה. הסביבה  גם כן ממלאת תפקיד משמעותי. הורים חרדים יכולים לשמש דוגמא באופן לא מודע לפיתוח התנהגויות חרדה אצל ילדים. בנוסף, ילדים שחיים עם יותר מדי לחץ עלולים לפתח חרדה, כגון בעקבות מצבים מלחיצים כרוניים במשפחה (למשל, גירושים בעקבות מחלוקות וויכוחים),בית ספר/לימודים אקדמאים (למשל, בעיות בלמידה,  בריונות), או סביבה של שכונה (למשל, דרגת פשיעה גבוהה).

מחקרים מראים כי ילדים החווים אירועים טראומטיים או מלחיצים (למשל, תאונות דרכים, מוות של אדם אהוב, התעללות/הזנחה, אשפוזים) עלולים לפתח הפרעת חרדה. בנוסף, יתכן קשר בין מאפיינים אישיים כגון מזג ביישני או  נטיות  לפרפקציוניזם לבין חרדה. יתר על כן, בחירות בסגנון חיים  כגון צריכת קפאין, אלכוהול, ושימוש בסמים נחשבים לגורמים התורמים לפיתוח של הפרעת חרדה.

קיימים סוגים רבים של חרדה:

הפרעת חרדה מוכללת: מתאפיינת ביותר מ- 6 חודשים של דאגה מוגזמת לגבי מגוון רחב של נושאים, מלווה בתחושת עצבנות, מתח בשרירים, קושי  בשינה, ירידה ברמת האנרגיה, חוסר מנוחה, ו / או קושי בלהתרכז. בקרב ילדים/בני נוער, פחדים נפוצים כוללים פחדים ממוות, מבית ספר, מהעתיד (למשל, קריירה,  לימודים במכללה), ואינטראקציות בין עמיתים/חברתיות.

חרדה חברתית – לילד יש פחד משמעותי  להישפט  על ידי אחרים או לזכות להערכה באופן שלילי על ידי אחרים, כולל פחד מלהביך את עצמו. לעתים קרובות ביחד עם הפחד שאנשים אחרים יוכלו לקלוט שהוא חווה חרדה. בדרך כלל, אנשים זרים ולא מוכרים הינם הטריגר המעורר חרדה, אבל סוג זה של חרדה יכולה להתעורר גם על ידי בני שווים ומבוגרים מוכרים, כגון מורים. חרדה חברתית יכולה לגרום להימנעות מבית הספר או להימנעות מהשתתפות בפעילויות מחוץ לתוכנית הלימודים (למשל, ספורט, כנסייה, שיעורים פרטיים), ועוד, יכולה לגרום להימנעות מהתעסקות בפעילויות מועדפות (למשל, ספורט, מסיבות יום הולדת).

חרדת נטישה – הילדה חווה פחד עצום מלעזוב את הוריה, אשר לעתים קרובות מתחבר גם לפחד מגרימת פגיעה בהורים. סוג זה של חרדה קשור לפחד ללכת לכל מקום ללא ההורים והילד שמבקש מהוריו לבוא אתו לכל מקום. לעתים קרובות, יתכן  שיש לילד/ה סיוטים מנזק שנגרם להורים שלו או שלה.

פאניקה: ילדים הסובלים מהפרעת פאניקה  חווים התקפי חרדה חוזרים ונשנים  ובלתי צפויים. לעתים קרובות הם מפתחים פחד מהתקפי חרדה חוזרים. התסמינים כוללים לעתים קרובות: דפיקות לב, קשיי נשימה, הזעה, פחד מלהשתגע, וכאבים בחזה.

סוגים אחרים של חרדה כוללים: אגורפוביה (פחד מיציאה למקומות פתוחים),  הפרעה אובססיבית-כפייתית, פוביות ספציפיות,  אילמות  סלקטיבית והפרעה  פוסט-טראומטית.

מה אתם יכולים לעשות על מנת לעזור לילד שלכם כאשר הוא חווה חרדה:

  • עזרו לילדכם "להימנע מהימנעות" באמצעות חשיפה הדרגתית מתוכננת לדברים מהם יש להם חשש.
  • תלמדו את ילדכם לדבר לעצמם בצורה חיובית.
  • תלמדו את ילדכם אסטרטגיות הרפיה בסיסיות כגון נשימה מהבטן והרפיה של השרירים.
  • היו סבלניים ורגועים; נסו לא להרים את קולכם או לעשות שימוש בטון חד.
  • היו חיוביים בכל הנוגע ליכולת שלו לנהל את המצב (בעזרת תמיכה).
  • עזרו לילדכם להצליח בכך שיעשה "צעדים קטנים".
  • תגמלו ושבחו את המאמצים של הילד שלכם, כמו גם את ההצלחות שלו.
  • שמשו דוגמא לילד שלכם – טפלו בחרדות האישיות שלכם.
  • תלמדו את ילדכם לדמיין או "מקום שמח" נעים ומרגיע, כגון חוף הים, החדר שלהם או חנות צעצועים.
  • שמרו על רמת מתח נמוכה או נשלטת בבית. הימנעו מעימות הורי בזמן שהילדים נוכחים. היו רגועים וחיוביים ככל הניתן.
  • התמודדו כראוי עם מצבים חיצוניים הדורשים התערבות של מבוגרים, כגון בריונות.
  • תנהלו חיים בריאים: שינה מספיק טובה, שגרות קבועות, תזונה מאוזנת, פעילות גופנית.
  • קחו את הזמן ליהנות ולהירגע עם הילד שלכם.

מה להימנע מלעשות כאשר ילדכם חווה חרדה רבה:

  • לבקר או לצעוק על הילד שלכם.
  • להתעלם מהבעיה או להמתין עד שהילד יתגבר עליה.
  • להקל על ילדכם להימנע מכל דבר שמפחיד אותו.
  • להגיד לילד שלכם "להיות קשוח יותר".
  • להקניט או לצחוק על הילד שלכם בשל החרדה שלו/ה.
  • ללחוץ על הילד שלכם לעשות יותר ממה שהוא/היא מסוגלים לעשות.
  • לפתח ציפיות לא מציאותיות.

מתי יש לפנות לגורם מקצועי לקבלת עזרה:

במידה ולילד שלכם יש בעיות משמעותיות בבית הספר, מחסיר הרבה בלימודים, או שקיימות בעיות אחרות המתקשרות לתפקוד היומיומי, עליכם לשוחח עם פסיכולוג של ילדים / מתבגרים, המתמחה בחרדות בתקופת הילדות. יצירת קשר עם כל ספק שירות כללי בתחום בריאות הנפש לרוב אינו צעד מספיק. הקפידו למצוא ספק שירות כללי בתחום בריאות הנפש, בעל ניסיון משמעותי בעבודה עם בני נוער הסובלים מחרדות, בעל הכשרה טיפולית מבוססת ראיות בחרדות בקרב ילדים ומתבגרים, ואתו אתם והילד שלכם מרגישים בנוח לדבר במהלך המפגש הראשון שלך.

החדשות הטובות הן שהפרעות חרדה ניתנות לטיפול. הטיפול המועדף, המבוסס על ראיות, הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי , הכולל  חשיפות הדרגתיות (CBT  עם EX). בטיפול CBT עם EX, ילדים / בני נוער לומדים הרפיה /מיינדפולנס וניהול מתחים , דרכי חשיבה מועילות יותר על הפחדים/הדאגות שלהם, והשתתפות בחשיפה הדרגתית לדברים הגורמים להם לתחושת חרדה וזאת במטרה להפחית את הפחדים/הדאגות הספציפיים שלהם.

בטיפול, ילדים ובני נוער לומדים גם אסטרטגיות התמודדות בונות במטרה לנהל את תגובת החרדה/מתח שלהם. על מטפל הילד/המתבגר שלכם לעבוד גם עם הורים/מטפלים ואנשי צוות רלוונטיים של בית ספר על מנת למקסם את יעילות הטיפול. בעוד שטיפול CBT נחשב לבחירה הראשונה והמועדפת בסוג הטיפול, יתכן צורך בנטילת תרופות במצבים חמורים. במקרה הזה, אנו ממליצים מאוד להפנות ילדים / בני נוער לטיפול על ידי פסיכיאטר המתמחה בילדים ומתבגרים.

האם הכתבה עניינה אותך?
כלי נגישות