מיקי דורון – SEE FAR CBT
10/04/2024 Psychologim.com
Psychologim.com | 03/06/2024 07:29אלברט איינשטיין, אחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר של המאה ה-20, נודע לא רק בזכות תרומותיו האדירות לעולם הפיזיקה והמדע, אלא גם בזכות השקפותיו הפילוסופיות המעמיקות והמרתקות. איינשטיין היה ידוע כאיש רנסנס, שהעניין שלו לא הוגבל רק לנושא אחד, אלא התפרס על תחומים רבים ומגוונים. במהלך הרצאותיו באוניברסיטאות שונות בארצות הברית, השאלה החוזרת והנשנית ביותר שהופנתה אליו על ידי הסטודנטים הייתה האם הוא מאמין באלוהים. תשובתו הקבועה לשאלה זו תמיד כללה התייחסות לאלוהים של שפינוזה, מה שחשף הרבה על תפיסתו האישית את הקשר בין דת, מדע ופסיכולוגיה. מאמר זה שם לו למטרה לבחון את רעיונותיו של איינשטיין והשפעתם על הגישה הפסיכולוגית להבנת הדת והאמונה, תוך בחינת ההשפעות וההשלכות של תפיסות אלו על חיי האדם והחברה.
איינשטיין, שהיה חוקר ופילוסוף בזכות עצמו, התעניין במיוחד במערכת היחסים בין מדע לדת. הוא האמין כי שני התחומים אינם סותרים זה את זה, אלא משלימים זה את זה בדרכים חשובות. כאשר נשאל על אמונתו באלוהים, הוא נהג לומר שהוא מאמין באלוהים של שפינוזה – אלוהים המתגלם בהרמוניה ובסדר של היקום. תשובה זו מרמזת על גישה עמוקה ורחבה יותר להבנת האמונה והדת, המשלבת בין הרציונליות המדעית לבין החיפוש אחר משמעות רוחנית.
ברוך שפינוזה היה פילוסוף יהודי הולנדי מהמאה ה-17, שנחשב לאחד מהרציונליסטים הגדולים ביותר בתולדות הפילוסופיה. תפיסותיו הפילוסופיות היו רדיקליות לזמנן והשפעתן ניכרת עד היום. שפינוזה הציג תפיסה ייחודית של אלוהים והיקום, שונה לחלוטין מהתפיסות המסורתיות שהיו נהוגות בתקופתו. לפי שפינוזה, אלוהים אינו ישות אישית המתערבת בחיי האנשים ובגורלם, אלא מהות ההרמוניה והחוקיות שבטבע. אלוהים של שפינוזה מתגלה בסדר המופתי של היקום, בחוקי הטבע הבלתי משתנים, ולא בפעולות ספציפיות של אדם יחיד. גישה זו מציעה הבנה אוניברסלית ומדעית של האלוהות, המדגישה את החתירה לידע, מוסריות ושלמות המידות. שפינוזה האמין שהדת האמיתית עוסקת בהתנהגות מוסרית שמובילה לשגשוג אנושי ולרווחה נפשית. החתירה למידות טובות ולחיים על פי צווי התבונה מובילה, לפי תפיסתו, לאושר אמיתי ושלוות נפש.
תפיסתו של שפינוזה את אלוהים ככוח טבעי ולא כישות אישית מתערבת מציעה גישה רציונלית ומדעית להבנת העולם והמציאות. הוא ראה את הדת כאמצעי לשיפור עצמי ולהשגת שלמות מוסרית, ולא כמקור לפחד או אשמה. עבור שפינוזה, האמונה באלוהים הייתה דרך להתחבר לטבע ולעולם הסובב אותנו, ולשאוף לחיים הרמוניים ומוסריים יותר. גישה זו מציבה את האדם במרכז, ומדגישה את החשיבות של החתירה לידע ולהבנה כדרך להשגת רווחה נפשית ואושר.
איינשטיין נמשך לתפיסה זו של אלוהים שהציג שפינוזה, ורעיונותיו הדהדו בתשובותיו לשאלות על אמונתו. הוא דחה את רעיון האל האישי, המתערב בגורל האנשים ובמעשיהם, ובמקום זאת דגל באמונה בכוח עליון שמתבטא בהרמוניה של הטבע ובסדר היקום. לדעתו של איינשטיין, אלוהים אינו ישות שמענישה או מתגמלת, אלא עיקרון שמכונן את הסדר וההרמוניה שבטבע. הוא ראה בדת ובאמונה חלק בלתי נפרד מהחיפוש האנושי אחר משמעות וידע, וכאשר אמר שהוא מאמין באלוהים של שפינוזה, הוא התכוון לכך שהוא מאמין בסדר הטבעי ובחוקיות של היקום, ולא בישות אלוהית שמתערבת בחיי היומיום של בני האדם. גישתו זו של איינשטיין מציבה את המדע והדת במקביל, כדרכים שונות להבין את העולם והמציאות, ולא כתחומים סותרים.
איינשטיין היה משוכנע כי המדע והדת יכולים לחיות יחד בהרמוניה, כאשר כל אחד מהם תורם להבנה מעמיקה יותר של הקיום האנושי. הוא האמין כי המדע מספק לנו את הכלים להבין את החוקים הפיזיים של היקום, בעוד שהדת מעניקה לנו את ההשראה לחתור למשמעות רוחנית ומוסרית. עבור איינשטיין, החיפוש אחר האמת המדעית והחתירה לאמונה דתית היו שני צדדים של אותו מטבע – שני היבטים של החיפוש האנושי אחר משמעות והבנה.
הפסיכולוגיה של הדת עוסקת בהבנת התהליכים הנפשיים המובילים לאמונה דתית וכיצד אמונה זו משפיעה על חיי האדם. גישתו של שפינוזה לאלוהים, כפי שאומצה על ידי איינשטיין, יכולה להיחשב כגישה הומניסטית לפסיכולוגיה של הדת, המדגישה את החשיבות של התנהגות מוסרית ושאיפה לשלמות אישית. אלוהים של שפינוזה אינו שופט ואינו מעניש, אלא מקור להשראה ומדריך לחיים הרמוניים. הפסיכולוגיה של הדת חוקרת כיצד האמונות הדתיות משפיעות על הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של בני האדם, וכיצד הן תורמות לרווחה נפשית ולתחושת משמעות. תפיסתו של שפינוזה, הרואה באלוהים עיקרון של סדר והרמוניה ולא ישות אישית, יכולה לסייע לאנשים לחיות חיים מוסריים ומלאים יותר, תוך חיבור עמוק יותר לטבע ולעולם הסובב אותם. הפסיכולוגיה של הדת מבקשת להבין כיצד האמונות הדתיות יכולות להעניק לאנשים תחושת שלווה פנימית וביטחון, וכיצד הן משפיעות על מערכות היחסים שלהם, על החלטותיהם ועל הדרך שבה הם תופסים את עצמם ואת מקומם בעולם.
הפסיכולוגיה של הדת, כפי שמוצגת על ידי שפינוזה ואומצה על ידי איינשטיין, מספקת תובנות מעמיקות על האופן שבו אמונות דתיות יכולות לתרום לרווחה נפשית ולתחושת משמעות. אמונה באלוהים ככוח טבעי וסדר אוניברסלי יכולה להעניק לאנשים תחושת שלווה וביטחון, ולהפחית את החרדה והפחד מפני עונש אלוהי. בנוסף, גישה זו יכולה לסייע לאנשים לפתח יחס חיובי יותר כלפי עצמם וכלפי העולם, ולהרגיש יותר מחוברים לטבע וליקום.
האמונה באלוהים של שפינוזה, כפי שאומצה על ידי איינשטיין, עשויה להעניק לאנשים תחושת שלווה פנימית וביטחון, ללא פחד מעונש או שיפוט. היא מאפשרת חיבור עמוק יותר לטבע ולעולם הסובב, מה שיכול לתרום לרווחה נפשית ולתחושת משמעות. גישה זו מעודדת אנשים לחיות לפי צווי התבונה, מה שמוביל לחיים מוסריים ומספקים יותר. ההבנה כי אלוהים אינו ישות המתערבת בחיי היומיום אלא עיקרון של סדר והרמוניה, יכולה לסייע לאנשים להתמודד עם קשיים ומשברים בחייהם, ולהתמקד בהשגת מטרותיהם האישיות והמוסריות. אנשים המאמינים בגישה זו עשויים לפתח יחס חיובי יותר כלפי עצמם וכלפי העולם, ולהרגיש יותר מחוברים לטבע וליקום. הם עשויים לחוות פחות פחד וחרדה מפני שיפוט אלוהי, ולחיות חיים שלווים ומספקים יותר.
האמונה באלוהים של שפינוזה עשויה לעודד אנשים לשאוף לידע ולהבנה, מה שיכול להוביל לשיפור עצמי ולשגשוג אישי. היא מאפשרת לאנשים לראות את חייהם כחלק מההרמוניה הגדולה של היקום, ולשאוף לחיות בהרמוניה עם הטבע ועם עצמם. אנשים המאמינים בגישה זו עשויים לחוות פחות חרדה ופחד, ולהרגיש יותר ביטחון ושלווה פנימית. גישה זו יכולה לעזור לאנשים להתמודד עם קשיים ומשברים בחייהם, ולהתמקד בהשגת מטרותיהם האישיות והמוסריות.
איינשטיין ושפינוזה מציעים גישה ייחודית לאלוהים ולדת, המתאימה לתפיסות המדעיות והפילוסופיות של זמנם. הבנת תפיסות אלו יכולה להעשיר את ההבנה הפסיכולוגית של האמונה הדתית ולהציע דרך חיים המתמקדת בהרמוניה, ידע ומוסריות. במובן זה, רעיונותיהם מהווים בסיס לפיתוח גישה פסיכולוגית הומניסטית ומדעית יותר לדת ולמשמעות החיים. תפיסתם של שפינוזה ואיינשטיין מציבה אתגר בפני התפיסות הדתיות המסורתיות, ומציעה פרשנות חדשה ומשמעותית לחיים המודרניים. דרך התבוננות זו מאפשרת לנו לראות את הדת והאמונה ככלים לשיפור עצמי ולשגשוג אנושי, ולא כעול או כמקור לפחד. הבנה עמוקה יותר של רעיונות אלו יכולה לסייע לאנשים לחיות חיים מלאים ומספקים יותר, תוך חתירה לידע, מוסריות ושלמות המידות.
אחרי אירועי 7/10 ניתן היה קצת להבין מה המשמעות של אמונה באלוהים
המאמר דבק בגסרה שלהאמין באלוהים זה לחלשים שלא מסתדרים עם אתגרי החיים והאמונה תתן להם ביטחון כאילו שהיא רק אמצעי בשביל מטרה
בעוד שאירועי ה7/10 נתנו הצצצה קלטנית ואכזרית שהאמונה היא היא המטרה ואם היא לא באה באופן נורמאלי ותקין היא גם אכזרית
ויטגנשטיין בהגותו המאוחרת דיבר על כך שע"מ להבין מושג מסוים צריך לחיות אותו ולא לשפוט אותו מבחוץ כי אז מפספסים את העיקר ובעיקר את המטרה
דעתי על דת אלוהות וחיינו האנושיים פגשה את זו של שפינוזה מאוחר יותר בחיי הבוגרים ואהבתי מאוד שדעותי אלו כבר נוסחו ע"י איש יקר ומוערך כ300 שנים לפני כן. הדתות למיניהן הן צורות ממשל קדומות ואמונות נוקשות ששורדות עד היום . דת היא הסטראפ הכי מוצלח והכי קטלני שנוצר ע"י בני האנוש. כיצד אפשר לרתום את הדת (שהיא אמונה דוגמתית עם עבר לא כל כך מפואר) לכלי טיפולי ?
נחמד אבל מעט שטחי, איך אני אמור לגלות חוקי המוסר לפי האל של שפינוזה? מה גם שאיני ממש חפשי, אלא חלק מהטבע וכפוף לחוקיו, גם בעולם הנפש. לפחות איינשטיין התבטא מפורשות בעד חופש הביטוי, חופש העיסוק , :נגד גזענות , מלחמות, תמך בנרדפים מכל הסוגים, לחם למען הציונות, במידה ותתחשב הצרכים של הערבים תושבי המקום! ,
( היה קרוב ״לברית שלום״ של בובר )
בקיצור תמך בהחלטה חופשית של כל אחד, נגד ממסדים דתיים, אך נאמן לשבטו היהודי. אלו אלמנטים שלא העסיקו במיוחד את שפינוזה.רק התיאוב מהממסד הדתי היה משותף לשניהם.
הייתי אומר שעבור שניהם אלוהים הוא בפנימיות שלנו, שגישתו של איינשטיין יותר״ חסידית״, וזו של שפינוזה ליטאית לעילא!
אבל תודה על המפגש המרתק!!
