מיקי דורון – SEE FAR CBT
10/04/2024 Psychologim.com
Psychologim.com | 02/02/2021 16:04אונס בדוי, או טענה שקרית על תקיפה מינית, הוא נושא טעון ובעל השלכות רחבות. למרות שהתופעה נדירה יחסית, היא מהווה בעיה משמעותית הן ברמה האישית והן ברמה החברתית. טענות שקריות מסוג זה עשויות לנבוע ממגוון גורמים, כולל מצבים נפשיים, לחצים חברתיים ומשפחתיים, ואף רצון לנקמה או להשגת יתרון משפטי. ההשלכות של טענות שקריות על תקיפה מינית יכולות להיות הרסניות הן עבור המתלוננים והן עבור הנאשמים, ולעיתים אף יש להן השפעות מרחיקות לכת על החברה כולה. במאמר זה, נעמיק בבחינת ההיבטים הפסיכולוגיים של אונס בדוי, ננסה להבין את הגורמים האפשריים לתופעה, ונכיר את ההשלכות השליליות שלה על היחידים המעורבים ועל החברה כולה.
אונס בדוי יכול לנבוע ממספר גורמים פסיכולוגיים וחברתיים. אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות מסוימות, כמו הפרעת אישיות גבולית או הפרעת אישיות היסטריונית, עשויים לפנות לשקרים חמורים כדי להשיג תשומת לב או כדי להימלט ממצבים קשים. מחקר שבוצע על ידי Hall & Hall (2006) מצא כי ישנם קשרים בין מצבים נפשיים אלה לבין נטייה להגשת תלונות שווא על אונס. אנשים עם הפרעות אישיות אלו עשויים להשתמש בשקרים כאמצעי להתמודדות עם חרדותיהם והקשיים הפסיכולוגיים שהם חווים. לעיתים, הפנייה לטענות שקריות יכולה להיות ניסיון נואש להשיג שליטה במצבים כאוטיים ולמצוא אמפתיה ותמיכה מהסביבה הקרובה.
לחץ חברתי או משפחתי עשוי לשחק תפקיד משמעותי בתופעה זו. לדוגמה, במקרים בהם יש צורך להסתיר רומן או כישלון אישי, הפניה לאונס בדוי עשויה להיתפס כפתרון מוצא. במקרים כאלה, המתלונן עשוי לחוות לחצים חיצוניים עזים מצד הסביבה הקרובה, אשר יכולים להוביל אותו לפנות לשקרים חמורים כדי לשמור על מוניטין ולמנוע בושה. מחקר נוסף על ידי Kanin (1994) הראה כי נשים מסוימות משתמשות בטענות שקריות על תקיפה מינית ככלי לנקמה או להשגת יתרון במאבקים משפטיים, כמו גירושין או סכסוכי משמורת. במקרים כאלה, הטענות השקריות יכולות להיות חלק מאסטרטגיה משפטית שנועדה להשיג יתרון בהליך המשפטי, ולעיתים קרובות הן מלוות בתמיכה של עורכי דין שמייעצים ללקוחותיהם להשתמש בטענות אלה.
האנשים המעלים טענות שקריות על אונס עלולים לחוות מגוון רחב של השפעות פסיכולוגיות. השקר עצמו יכול להוביל לתחושות חרדה ודיכאון, בשל החשש מחשיפה וההשלכות האפשריות. תחושות אלה עלולות להחריף במיוחד כאשר המתלונן מתמודד עם חקירות משטרתיות והליכים משפטיים. ההתמודדות עם תהליך משפטי עשויה להיות מלחיצה ביותר, ובמקרים רבים המתלונן עלול לחוות תחושות אשמה, בושה ופחד מתגובת הסביבה הקרובה. העלאת טענות שקריות עלולה להוביל לאובדן אמון מצד הסביבה הקרובה, חברים ובני משפחה.
מחקר שנערך על ידי Feldman-Summers & Norris (1984), מצא כי נשים שהעלו טענות שקריות על תקיפה מינית דיווחו על תחושות של בדידות, אובדן תמיכה חברתית ופגיעה בהערכה העצמית. הבידוד החברתי יכול להוביל לתחושות דיכאון וחרדה מוגברות, ולעיתים קרובות המתלונן עלול לחוות קושי רב בתפקוד היומיומי. תחושות אלו עלולות לגרום להתדרדרות במצב הנפשי של המתלונן ולהגביר את תחושת הפגיעות והבדידות. כמו כן, השקר יכול לגרום למתלונן להרגיש אשמה ובושה מתמשכת, מה שעלול להשפיע לרעה על מצבו הנפשי הכללי.
לאנשים המואשמים באונס בדוי יש גם הם השפעות פסיכולוגיות חמורות. האשמות שווא עלולות לגרום לטראומה קשה לנאשמים, במיוחד אם הם נאלצים להתמודד עם הליכים משפטיים ממושכים. ההליכים המשפטיים עשויים להיות ממושכים ומורכבים, ולעיתים קרובות הנאשמים עלולים לחוות תחושות חרדה, דיכאון ופגיעה משמעותית בתפקוד היום-יומי. מחקר של Rumney (2006) מצא כי הנאשמים באונס בדוי חווים תחושות של חרדה, דיכאון ופגיעה משמעותית בתפקוד היום-יומי. ההתמודדות עם האשמות שווא יכולה לגרום לפגיעה בתחושת הביטחון העצמי של הנאשמים ולהוביל לבידוד חברתי.
נוסף לכך, הנאשמים עלולים לאבד את האמון במערכת המשפט וביכולת החברה להגן עליהם. האשמות שווא עלולות לפגוע בקשרים חברתיים ומשפחתיים ולגרום לנאשמים להרגיש מנודים ומבודדים. הבידוד החברתי עלול להגביר את תחושת החרדה והדיכאון, ולעיתים קרובות הנאשמים עשויים לחוות קשיים רבים בתפקוד היומיומי. תחושת האובדן והבגידה מצד הסביבה הקרובה עשויה להוביל לפגיעה משמעותית בהערכה העצמית וביכולת להתמודד עם מצבים מלחיצים בעתיד.
מעבר להשפעות האישיות, אונס בדוי משפיע גם על החברה כולה. תופעה זו פוגעת באמון של הציבור בקורבנות של תקיפות מיניות אמיתיות ומקשה עליהם לקבל תמיכה ואמפתיה. מחקר של Lisak et al. (2010) הראה כי החשש מאונס בדוי פוגע בהגשת תלונות מצד קורבנות אמיתיים. כאשר הציבור נחשף למקרים של אונס בדוי, עולה הספק באמינותן של תלונות על תקיפות מיניות אמיתיות. הספק הזה עשוי להוביל לירידה בהגשת תלונות מצד קורבנות אמיתיים, ולעיתים קרובות הקורבנות נתקלים בקשיים רבים בהוכחת טענותיהם.
נוסף לכך, טיפול בהאשמות שווא מטיל עומס נוסף על מערכת המשפט ומונע משאבים מתיקים אחרים, כולל אלה של קורבנות אמתיים. האשמות שווא גם מחזקות סטריאוטיפים שליליים כלפי נשים והאמון בטענותיהן על תקיפה מינית. התופעה עלולה להוביל ליצירת תדמית שלילית לנשים המתלוננות על תקיפה מינית, ולהקשות עליהן לקבל את התמיכה וההגנה שהן זקוקות להן. בנוסף, האשמות שווא עלולות לגרום לעומס נוסף על מערכת המשפט, ולמנוע משאבים מתיקים אחרים של קורבנות אמיתיים, מה שעלול לפגוע ביכולתה של המערכת להעניק טיפול הולם לקורבנות תקיפה מינית אמיתיים.
אונס בדוי הוא תופעה מורכבת עם השלכות פסיכולוגיות, חברתיות ומשפטיות חמורות. חשוב להמשיך לחקור ולהבין את הגורמים וההשלכות של תופעה זו כדי להתמודד עמה בצורה נכונה ומקצועית, תוך שמירה על זכויותיהם של כל המעורבים והבטחת מערכת משפטית הוגנת ויעילה. ההבנה העמוקה של הגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים לתופעה יכולה לסייע בפיתוח כלים ואסטרטגיות להתמודדות עם האשמות שווא ולמניעתן. כמו כן, חשוב להבטיח תמיכה נאותה לקורבנות תקיפה מינית אמיתיים ולספק להם את הכלים והמשאבים הנדרשים להתמודדות עם הטראומה והקושי הנפשי שהם חווים.
