יחסי מין
24/04/2024 Psychologim.com
Psychologim.com | 01/10/2024 07:17סכמה תרפיה (Schema Therapy) היא גישה טיפולית שפותחה בשנות ה-90 על ידי הפסיכולוג ד"ר ג'ף יאנג. השיטה מבוססת על שילוב בין גישות טיפוליות שונות, בהן טיפול CBT, פסיכותרפיה פסיכודינמית, טיפול ממוקד רגש, וטכניקות מתוך תיאוריות התקשרות. ייחודה של הגישה הוא בהבנת הסכמות המוקדמות – דפוסים עמוקים של חשיבה, רגש והתנהגות, שהתפתחו לרוב בילדות בעקבות חוויות קשות או טראומטיות, וכיצד הם משפיעים על ההתנהגות בהווה.
הסכמות הבלתי אדפטיביות יכולות להיווצר בעקבות חוויות רגשיות קשות, כמו התעלמות רגשית, דחייה, ביקורת חריפה או חוויות טראומטיות אחרות. אותן סכמות מתקבעות במוחו של האדם ומשפיעות על התנהגותו, רגשותיו ותפיסת עולמו. למשל, אדם שחווה דחייה בילדות עשוי לפתח סכמה של נטישה, שתוביל לתחושות קשות של חרדה וחוסר ביטחון בכל פעם שהוא נקלע למערכות יחסים אינטימיות.
סכמה תרפיה נועדה לזהות את הסכמות הללו, להבין את מקורותיהן ולשנות את הדפוסים המעוותים והבלתי בריאים שהן יוצרות. הטיפול מתמקד לא רק בשינוי דפוסי ההתנהגות והמחשבה, אלא גם בהבנה עמוקה של הרגשות שמלווים את הסכמות ובשינוי הרגשי שהמטופל עובר. המטפל והמטופל עובדים יחד כדי לזהות את השורשים העמוקים של הסכמות האלו ולבצע עבודה קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית שתאפשר למטופל ליצור דפוסים חדשים ובריאים יותר.
סכמה תרפיה מתאימה למגוון רחב של בעיות רגשיות ותפקודיות. היא נחשבת לגישה טיפולית יעילה עבור אנשים הסובלים מדיכאון, חרדות, בעיות במערכות יחסים ואפילו הפרעות אישיות מורכבות כמו הפרעת אישיות גבולית. הגישה ההוליסטית של סכמה תרפיה מאפשרת למטופל להבין את הקשר בין חוויות עבר לטראומות רגשיות עכשוויות ולבנות כלים להתמודדות עם קשיים אלו בצורה מאוזנת ויעילה יותר.
הגישה האינטגרטיבית של סכמה תרפיה מבוססת על שילוב של מספר גישות טיפוליות קלאסיות. אחד המרכיבים המרכזיים הוא הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שמטרתו לזהות דפוסי חשיבה שליליים ולא רציונליים ולבצע בהם שינויים. ב-CBT, המטופל לומד להכיר את המחשבות שמעוררות את הרגשות השליליים וההתנהגויות המזיקות שלו, וכיצד הוא יכול לשנותן כך שיהיו יותר מציאותיות ובריאות.
רכיב נוסף הוא הפסיכותרפיה הפסיכודינמית, שבה המטופל חוקר חוויות מוקדמות בחייו, במיוחד מהילדות, שהשפיעו על פיתוח הסכמות הבלתי אדפטיביות שלו. הבנת המקורות העמוקים של הסכמות מאפשרת למטופל להבין כיצד חוויות העבר משפיעות על חייו בהווה ולשנות את האופן שבו הוא תופס את העולם ואת מערכות היחסים שלו.
סכמה תרפיה כוללת גם טיפול רגשי, שבו המטופל לומד לזהות את הרגשות העמוקים הקשורים לסכמות הבלתי אדפטיביות שלו ולעבוד איתם. לעיתים קרובות, הרגשות האלו כוללים כעס, פחד, בושה או עצב. עבודה רגשית זו מאפשרת למטופל להתמודד עם הרגשות האלו בצורה בריאה, במקום להדחיק אותם או להימנע מהם, מה שמאפשר שחרור רגשי וצמיחה.
כמו כן, מערכת היחסים בין המטפל למטופל משחקת תפקיד חשוב בסכמה תרפיה. המטפל מספק מרחב בטוח ותומך למטופל, שבו הוא יכול להתמודד עם הפחדים והקשיים שלו בצורה פתוחה ומקבלת. מערכת יחסים זו משמשת כמודל חיובי למערכות יחסים בריאות יותר, שבהן המטופל יכול להתנסות בדפוסים חדשים ומועילים.
סכמה זו מתארת תחושת פחד עמוק שמערכות יחסים אינטימיות לא יחזיקו מעמד ושאנשים קרובים ינטשו את האדם או ייעלמו מחייו. אנשים עם סכמה זו חווים חוסר יציבות רגשית בתחושת הביטחון בקשרים קרובים, והם עשויים לחוות חרדות קשות כאשר בן או בת זוגם לא מגיבים מיד או אינם זמינים לזמן מה. החרדה נובעת מהתחושה שאין להם בסיס רגשי יציב, מה שעלול לגרום להם לפעול בצורה תלותית או, להיפך, להימנע ממערכות יחסים אינטימיות כדי להימנע מתחושת הנטישה. החוויה הבסיסית שמלווה את האנשים עם סכמה זו היא שהאהבה והתמיכה שהם זקוקים לה לא תשרוד לאורך זמן.
בסכמה זו, אנשים חשים שאחרים ינצלו אותם, יפגעו בהם או ירמו אותם בצורה כלשהי. תחושת חוסר האמון נובעת מחוויות עבר של פגיעה רגשית, גופנית או נפשית על ידי אחרים, מה שמוביל לחשדנות עמוקה כלפי הסביבה. אנשים אלו נוטים להימנע מלהתקרב לאנשים או להאמין שכוונותיהם של אחרים אינן כנות. בסכמה זו, ישנם מטופלים שנמנעים מיצירת קשרים קרובים, מתוך פחד שייפגעו. לעיתים קרובות, פחד זה אינו קשור למציאות הנוכחית, אלא מבוסס על אירועים מהעבר שגרמו להם להרגיש פגיעים או מנוצלים.
סכמה זו מתארת תחושה של חסך בתמיכה רגשית, חמלה, אהבה או קרבה מהסביבה הקרובה. אנשים עם סכמה זו מרגישים שהצרכים הרגשיים שלהם לא מקבלים מענה ושאין להם את היכולת לקבל את מה שהם באמת צריכים מבחינה רגשית. לעיתים קרובות, הם גדלו בסביבה שבה היו חסרים להם הורים תומכים או דמויות סמכות אחרות שסיפקו להם חום ואכפתיות. כתוצאה מכך, הם עשויים לחפש את התמיכה והחמלה החסרה במערכות היחסים שלהם, אך במקביל גם לפתח תחושה קבועה של חוסר שביעות רצון או תסכול מכך שהצרכים הרגשיים שלהם לא מקבלים מענה.
בסכמה זו, אנשים חווים תחושת חוסר ערך עצמי עמוקה, תחושה שהם אינם טובים מספיק או שאינם ראויים לאהבה, הכרה או הצלחה. אנשים עם סכמה זו נוטים להשוות את עצמם לאחרים ולהרגיש שהם תמיד נחותים, לא חשוב כמה הם מצליחים בפועל. תחושת הבושה המתלווה לסכמה זו מתבטאת בכך שהם מסתירים חלקים מסוימים מעצמם או מהחיים שלהם, מתוך פחד שמישהו יגלה את "הפגמים" שלהם. סכמה זו מתפתחת לרוב בעקבות ביקורתיות, השפלה או דחייה בילדות, והיא משפיעה על מערכות יחסים ועל הדימוי העצמי של האדם.
סכמה זו גורמת לאדם להאמין שהוא כישלון או שיכשל בכל מה שינסה לעשות. אנשים עם סכמה זו חווים תחושת חוסר יכולת מתמשכת, גם אם הם מצליחים בפועל בתחומים רבים בחייהם. הם מרגישים שהם נכשלים בהשוואה לאנשים אחרים בתחומים כמו עבודה, לימודים או מערכות יחסים. סכמה זו יכולה להוביל לחרדה ולתחושת פחד מפני לקיחת סיכונים, מתוך חשש שהם ייכשלו. מקורה לרוב בחוויות ילדות שבהן המטופל הרגיש שאינו עומד בציפיות של הוריו או הסביבה, מה שמוביל לתחושת כישלון מתמדת ולירידה בביטחון העצמי.
בסכמה זו, אנשים מרגישים שהם אינם מסוגלים להתמודד לבד עם חיי היומיום, וזקוקים לאנשים אחרים כדי שיתמכו בהם או יקבלו החלטות במקומם. סכמה זו מתפתחת לעיתים קרובות אצל אנשים שלא קיבלו מספיק תמיכה לעצמאות בילדותם, וכתוצאה מכך פיתחו תחושת חוסר מסוגלות לתפקד בכוחות עצמם. אנשים עם סכמה זו מחפשים כל הזמן עזרה או תמיכה מאחרים, ומתמודדים עם קושי לקחת אחריות על חייהם. תחושת התלות הזו מובילה לחוסר ביטחון ולהתפתחות של יחסים תלותיים, מה שעשוי לעכב את ההתפתחות האישית והמקצועית של האדם.
בסכמה זו, אנשים חיים בפחד מתמיד מאסונות, מחלות, תאונות או כישלונות כלכליים. הם מרגישים שהעולם הוא מקום מסוכן, ועליהם להיזהר כל הזמן כדי למנוע מצבים מסוכנים. הפחד הזה אינו בהכרח מציאותי, והוא גורם להם לעיתים להימנע מלקחת סיכונים או לצאת מהבית, מתוך חשש שמשהו רע עלול לקרות. אנשים עם סכמה זו גדלים לעיתים קרובות בסביבה חרדתית או מגוננת יתר על המידה, שבה הם נחשפו להתראות מסוכנות על מצבים שהם בעצם חלק מהחיים הנורמטיביים.
סכמה זו מתארת אנשים שמתקשים להרגיש מחוברים רגשית לאחרים. הם חווים תחושת ניתוק או ניכור רגשי, ולעיתים קרובות מתקשים לפתח קשרים אינטימיים ומשמעותיים. התחושה הבסיסית שלהם היא שהם לא יכולים לסמוך על אף אחד ולא להרגיש קרבה אמיתית לאנשים אחרים. אנשים אלו עשויים להימנע ממערכות יחסים קרובות, מתוך חשש להיפגע או להיכשל, ולעיתים מתקשים להביע רגשות או לבטא את עצמם באופן חופשי במערכות יחסים.
סכמה זו מתארת אנשים שמתקשים לשלוט בעצמם או לשמור על משמעת עצמית בתחומים שונים בחייהם. זה יכול להתבטא בקשיים לשלוט בכעסים, בדחפים, ברגשות, או בהתנהגות. אנשים עם סכמה זו עלולים לפתח בעיות בקיום מחויבויות בעבודה, בלימודים, או במערכות יחסים, כיוון שהם מתקשים להישאר ממוקדים ולשמור על עקביות. מקורה של סכמה זו לרוב בחוויות ילדות שבהן לא נדרשה מהאדם משמעת עצמית או שליטה, והוא לא פיתח כישורים אלו בצורה מספקת.
אנשים עם סכמה זו נוטים להיכנע לרצונותיהם ודרישותיהם של אחרים על חשבון הצרכים והרצונות האישיים שלהם. הם עושים זאת מתוך פחד מדחייה, מריבות או אובדן של מערכות יחסים. סכמה זו מתפתחת לעיתים קרובות אצל אנשים שגדלו בסביבה שבה לא היה להם מקום לבטא את הצרכים והרגשות שלהם, ולכן הם למדו להכניס את רצונותיהם לתחתית סדר העדיפויות. סכמה זו עלולה להוביל לתחושת תסכול מצטבר ולתחושות כעס על כך שהמטופל מרגיש שהוא "מוותר" כל הזמן למען אחרים.
אנשים עם סכמה זו שואפים לקבל אישור והכרה מאחרים כדי להרגיש בעלי ערך. הם שמים דגש רב מדי על דעותיהם של אחרים ועל הצורך לרצות אותם, ולעיתים מזניחים את הצרכים והרצונות שלהם עצמם. סכמה זו נובעת לעיתים קרובות מחוויות של ביקורתיות או דחייה בילדות, שגרמו למטופל לפתח תלות בהכרה חיצונית כמקור לתחושת הערך העצמי שלו. כתוצאה מכך, הם עשויים להימנע מלקבל החלטות אישיות באופן עצמאי, מתוך פחד לפגוע בתדמיתם או לייצר אכזבה אצל אחרים.
בסכמה זו, אנשים מפתחים ביקורת עצמית גבוהה במיוחד, נוטים לשפוט את עצמם בחומרה ולא מאפשרים לעצמם להירגע או להקל על עצמם. הם מציבים לעצמם סטנדרטים בלתי אפשריים, וחיים בתחושת לחץ תמידי לעמוד בהם. לעיתים קרובות, סכמה זו מתפתחת אצל אנשים שגדלו בסביבה שבה היו דרישות גבוהות להישגים ולשלמות, מה שהוביל לתחושת חובה להצטיין ולהיות מושלמים. כתוצאה מכך, אנשים עם סכמה זו חווים לעיתים תחושת כישלון, בושה ואכזבה כאשר הם לא מצליחים לעמוד בציפיות שהם מציבים לעצמם.
סכמה זו מאפיינת אנשים שמאמינים שמגיע להם יותר מאחרים, ושכללים חברתיים אינם חלים עליהם. הם חווים תחושת זכאות וגרנדיוזיות, ולעיתים מתנהגים באופן יהיר כלפי הסובבים אותם. אנשים עם סכמה זו נוטים להאמין שהם מיוחדים ויוצאי דופן, ולכן מגיע להם יחס מיוחד. סכמה זו עשויה להתפתח בעקבות ילדות שבה המטופל קיבל יחס מיוחד או גידול מגונן מדי, מה שגרם לו לפתח תפיסת עולם מעוותת שבה הוא מרגיש שמגיע לו יותר מאחרים, והוא לא חייב לפעול לפי אותם כללים.
סכמה זו מתארת מצב שבו אנשים מרגישים שאין להם אפשרות לספק את הצרכים האישיים שלהם, בין אם הם רגשיים או פיזיים. הם מרגישים שמצפים מהם להתעלם מצרכיהם האישיים, ולשים את צרכי אחרים או חובות חיצוניות בראש סדר העדיפויות. אנשים עם סכמה זו נוטים לפתח תחושת תסכול ותחושה שהם לא מקבלים את מה שמגיע להם, מה שיכול להוביל לקשיים רגשיים ולתחושת עומס ולחץ.
אנשים עם סכמה זו חווים פחד מתמיד מפני ביקורת או דחייה מצד אחרים. הם מרגישים חרדים בנוגע לאופן שבו הם נתפסים על ידי הסביבה, ונוטים להיות רגישים במיוחד לכל סוג של ביקורת, גם אם היא קטנה או לא משמעותית. סכמה זו מתפתחת אצל אנשים שגדלו בסביבה שבה הם חוו ביקורתיות גבוהה, דחייה או חוסר קבלה, והיא משפיעה על הדימוי העצמי ועל היכולת להתמודד עם מערכות יחסים קרובות.
סכמה זו מתארת מצב שבו האדם מציב לעצמו ציפיות גבוהות ובלתי מציאותיות, ומאמין שעליו לעמוד בהן בכל מחיר. אנשים עם סכמה זו מרגישים לחץ מתמיד להיות מושלמים ולעמוד בכל הדרישות, גם אם הן אינן אפשריות או ריאליות. סכמה זו מתפתחת לעיתים בעקבות חוויות ילדות שבהן היה לחץ מתמיד לעמוד בציפיות הורים או דמויות סמכותיות אחרות, מה שמוביל לתחושת חוסר סיפוק ותסכול כאשר לא מצליחים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהאדם מציב לעצמו.
בסכמה זו, האדם חש צורך עז לפעול לפי כללים מוסריים נוקשים, גם אם הם אינם הגיוניים או פרקטיים. אנשים עם סכמה זו מרגישים שעליהם להיות "טובים" יותר מאחרים ולהציב לעצמם סטנדרטים מוסריים גבוהים יותר. הם חווים תחושת מחויבות חזקה לעמוד בערכים או במוסר, גם אם זה כרוך בקשיים אישיים. סכמה זו מתפתחת אצל אנשים שגדלו בסביבה שבה הייתה דרישה גבוהה למוסריות או להתנהגות נוקשה, וכתוצאה מכך הם מרגישים שאין להם אפשרות להקל על עצמם או לסטות מהמסלול המוסרי שהוצב להם.
אנשים עם סכמה זו מרגישים שהם אינם משתייכים או מתאימים לסביבה החברתית שלהם. הם חווים תחושת ניכור, כאילו הם שונים מאחרים ואינם מצליחים להשתלב בצורה נורמטיבית. תחושת הבידוד החברתי נובעת לרוב מחוויות בילדות שבהן הם חוו דחייה או נידוי חברתי, מה שגרם להם לפתח דימוי עצמי נמוך ולהימנע ממצבים חברתיים בהווה. סכמה זו משפיעה על היכולת לפתח קשרים חברתיים בריאים, ויכולה להוביל לתחושת בדידות עמוקה.
הטיפול בסכמה תרפיה הוא תהליך ארוך טווח הכולל מספר שלבים. בשלב הראשון, המטפל והמטופל עובדים יחד על זיהוי הסכמות הבלתי אדפטיביות. זהו שלב קריטי שבו המטופל לומד להכיר את הדפוסים השליליים שלו, וכיצד הם משפיעים על חייו.
לאחר הזיהוי, המטפל והמטופל עובדים על הבנת המקורות של הסכמות. בשלב זה, המטופל מתחיל להבין כיצד חוויות הילדות שלו, במיוחד החוויות הקשות, השפיעו על פיתוח הסכמות הבלתי אדפטיביות. המטפל עוזר לו לראות כיצד חוויות אלו קשורות לדפוסי ההתנהגות והרגשות בהווה.
בשלב השלישי, המטופל עובד על שינוי קוגניטיבי של המחשבות הלא רציונליות והאמונות המעוותות שנובעות מהסכמות הבלתי אדפטיביות. המטפל עוזר למטופל לבחון את המחשבות שלו, ולבצע בהן שינויים כך שיהיו יותר מציאותיות ובריאות.
לאחר השינוי הקוגניטיבי, המטופל עובר לשלב של שינוי התנהגותי. כאן המטפל עוזר למטופל לפתח אסטרטגיות חדשות להתמודדות עם המצבים שמעוררים את הסכמות. זה כולל תרגולים מעשיים וחשיפה הדרגתית למצבים שמעוררים חרדה או פחדים.
תפקיד המטפל בסכמה תרפיה הוא קריטי לתהליך השינוי של המטופל. המטפל משמש כדמות תומכת ומכוונת, המספקת למטופל סביבה בטוחה ויציבה שבה הוא יכול להתמודד עם הפחדים והרגשות הקשים שלו. המטפל מהווה מעין מודל לדמות הורה טובה דיה, שמספקת תמיכה רגשית חיובית, הנחוצה למטופל כדי להתמודד עם הקשיים הרגשיים שהוא חווה.
מערכת היחסים בין המטפל למטופל בסכמה תרפיה היא מרכיב חיוני בתהליך הריפוי. הקשר הזה מאפשר למטופל לחוות מחדש תחושות של תמיכה, ביטחון ואהבה, שהיו חסרות לו בילדות. המטפל משמש כמודל לחוויות רגשיות חיוביות, ומאפשר למטופל לפתח יכולת להתמודד עם רגשותיו הקשים במקום להימנע מהם או להדחיקם.
בנוסף, המטפל מסייע למטופל להתמודד עם המצבים הרגשיים שמופיעים במהלך הטיפול. זה יכול לכלול התמודדות עם רגשות כעס, חרדה, עצב או בושה, שעולים במהלך תהליך העבודה על הסכמות הבלתי אדפטיביות. המטפל מספק תמיכה רגשית והכוונה כיצד להתמודד עם רגשות אלו בצורה בריאה.
תפקיד המטפל בסכמה תרפיה הוא להנחות את המטופל וללוות אותו לאורך התהליך, תוך מתן כלים מעשיים ומבנים תומכים לשינוי. המטפל עוזר למטופל לבנות אמון במערכות יחסים, לפתח יכולת להתמודד עם מצבים רגשיים מורכבים ולהתנסות בדפוסי התנהגות וחשיבה חדשים שמקדמים את רווחתו האישית.
סכמה תרפיה היא גישה אינטגרטיבית, מה שמאפשר לשלב אותה עם גישות טיפוליות אחרות כדי להגביר את יעילותה. אחת הגישות המובילות שמשתלבות עם סכמה תרפיה היא מיינדפולנס, שמאפשרת למטופל לפתח מודעות לרגשותיו ולמחשבותיו בזמן אמת, ולפעול בצורה מודעת יותר בתגובה לסכמות הבלתי אדפטיביות.
בנוסף, סכמה תרפיה יכולה להשתלב עם טיפול זוגי במקרים שבהם סכמות בלתי אדפטיביות משפיעות על מערכות יחסים. השילוב הזה מאפשר לשני בני הזוג לזהות דפוסים מזיקים ולבנות יחד תקשורת בריאה יותר, תוך הבנה עמוקה יותר של המקורות הרגשיים שמניעים את הדפוסים השליליים.
גישה נוספת שמשתלבת עם סכמה תרפיה היא טיפול בהתקשרות, המתמקד בזיהוי דפוסי התקשרות לא בריאים שנוצרו בילדות ומשפיעים על מערכות היחסים של המטופל בהווה. השילוב הזה מאפשר עבודה ממוקדת על בניית קשרים בין-אישיים בריאים ותומכים.
באמצעות השילוב עם גישות אחרות, סכמה תרפיה מספקת גמישות שמאפשרת להתאים את הטיפול לצרכים הספציפיים של המטופל. השילוב בין כלים שונים מגביר את יכולת המטופל לבצע שינוי משמעותי, הן במישור הרגשי והן במישור ההתנהגותי.
סכמה תרפיה מתאימה למגוון רחב של בעיות רגשיות ותפקודיות. היא מתאימה במיוחד לאנשים שמתקשים לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שנוצרו במהלך חוויות קשות בילדותם. אנשים שסובלים מדיכאון, חרדה, בעיות במערכות יחסים, או מתקשים להתמודד עם רגשותיהם, יכולים למצוא את סכמה תרפיה כמועילה במיוחד.
הטיפול מתאים גם לאנשים הסובלים מבעיות מורכבות יותר כמו הפרעות אישיות, למשל הפרעת אישיות גבולית או נרקיסיסטית. הסכמות הבלתי אדפטיביות המאפיינות הפרעות אלו, כמו תחושות של חוסר ערך או פחד מדחייה, יכולות להשתנות במהלך הטיפול ולהוביל לשיפור משמעותי באיכות החיים.
סכמה תרפיה יעילה גם עבור אנשים שחווים קשיים במערכות יחסים, בין אם מדובר בקשרים זוגיים, משפחתיים או חברתיים. הדפוסים הבלתי מודעים שמנהלים את הקשרים האלו יכולים להשתנות בעזרת התהליך הטיפולי, והמטופל יכול לפתח יכולת להתמודד עם מצבים בין-אישיים בצורה בריאה ומאוזנת יותר.
לסיכום, סכמה תרפיה מתאימה למי שמעוניין לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות עמוקים שנוצרו בילדותו, ולהתמודד עם האתגרים הרגשיים שמלווים אותו בהווה. באמצעות התהליך, המטופלים יכולים לשחרר את עצמם מהסכמות הבלתי אדפטיביות ולבנות חיים בריאים ומלאים יותר.
