החלפת המונח שיקום נכה נפש

הדיון סביב שינוי מונח "נכי הנפש" ל"מתמודדי הנפש"

בחודשים האחרונים עולה ויכוח חשוב על שינוי המונח "נכי הנפש" ל"מתמודדי הנפש". החוק שמציעה ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, מטרתו העיקרית היא לצמצם את הסטיגמה הקיימת סביב אנשים הסובלים מקשיים נפשיים. לפי הצעה זו, המונח החדש "מתמודדי הנפש" אמור לשדר מסר של עוצמה והתמודדות, במקום הכאב והנכות שמשתמעים מהמונח "נכי הנפש". שינוי המונח יכול להוביל להפחתת הסטיגמה החברתית ולהקל על אנשים לפנות לעזרה ולטיפול מבלי להרגיש "נכים". זה עשוי לסייע להם לשמור על דימוי עצמי חיובי ולהשתלב בצורה טובה יותר בקהילה. עם זאת, כאשר מדובר באנשים עם תגובות קרב וטראומה, יש בהגדרה זו משהו שמצמצם את ההכרה בפצע שהם חוו וההשלכות שלה על חייהם. חשוב להבין כי פציעה נפשית יכולה להשפיע על כל תחומי החיים, כולל יכולת העבודה, מערכות היחסים, הבריאות הפיזית והרגשית, ואפילו על התפקוד היומיומי הפשוט ביותר. אנשים עם פצע נפשי זקוקים להכרה מלאה במצבם, כולל ההבנה שהכאב שלהם אמיתי ומוחשי, ושהם זקוקים לטיפול ושיקום כמו כל נכה אחר.

עו"ס קלינית ג'ולי קייט בדיון בועדת העבודה והרווחה

המשמעות של פצע נפשי

פצע נפשי, בדומה לפצע פיזי, מדמם ודורש תהליך שיקום, הכרה וזכויות. פצע נפשי כולל סבל עמוק שמותיר צלקות בלתי נראות, אך מוחשיות ומשפיעות על כל תחומי החיים. כאשר מדברים על אנשים עם תגובות קרב וטראומה, ההגדרה "נכי הנפש" מדגישה את הכאב והסבל שחווים אנשים אלו, ומסייעת בהבנה שהפציעה הנפשית היא לא פחות חמורה מפציעה פיזית. הכרת הסבל והפצע היא קריטית לתהליך ההחלמה והשיקום. אנשים עם תגובות קרב זקוקים להכרת הציבור והמערכת בזכויותיהם, בתמיכה המתמשכת, ובאפשרות לקבל טיפול ושיקום מתאים. שינוי המונח ל"מתמודדי הנפש" עשוי לשדר מסר של הפחתה בחומרת הפציעה ובזכאות להכרה ולזכויות. בנוסף לכך, שינוי המונח עשוי לפגוע בהכרה חברתית בפצע הנפשי, המאפשרת להעניק להם את התמיכה והעזרה שהם זקוקים להן, ומסייעת גם להפחית את תחושת הבושה והבדידות שהם חווים. לפי מקורות שונים, כולל מאתר כל-זכות, המונח "מתמודדי נפש" כבר משמש לתיאור אנשים הסובלים מבעיות נפשיות במסגרת שירותי השיקום הניתנים על ידי משרד הבריאות​.

ההשלכות של שינוי המונח

המונח "נכי הנפש" מדגיש את הכאב והסבל שחווים אנשים עם תגובות קרב וטראומה, ומסייע בהבנה שהפציעה הנפשית היא לא פחות חמורה מפציעה פיזית. שינוי המונח ל"מתמודדי הנפש" עשוי לשדר מסר של הפחתה בחומרת הפציעה ובזכאות להכרה ולזכויות. הכרת הסבל והפצע היא קריטית לתהליך ההחלמה והשיקום. אנשים עם תגובות קרב זקוקים להכרת הציבור והמערכת בזכויותיהם, בתמיכה המתמשכת, ובאפשרות לקבל טיפול ושיקום מתאים. שינוי המונח עשוי לפגוע באפשרות זו. הכרה חברתית בפצע הנפשי מסייעת להעניק להם את התמיכה והעזרה שהם זקוקים להן, ומסייעת גם להפחית את תחושת הבושה והבדידות שהם חווים. לפעמים, מרצון טוב לצמצם את הסטיגמה, אנחנו עלולים לצמצם את ההכרה בסבל. אדם עם תגובות קרב נכה לא פחות מאדם עם פציעה פיזית, ואל לנו לקחת ממנו את ההכרה הזו! הכרה זו כוללת זכות לקבלת טיפול מתאים, תמיכה כלכלית ומשפטית, וכן הכרה חברתית בכאבם ובמאבקם היומיומי. על החברה להבטיח שהשינוי במונחים לא יפגע בהכרה זו, ושכל אדם הזקוק לתמיכה ושיקום יקבלם בצורה הראויה והמתאימה​.

התמיכה הנדרשת לנפגעי טראומה על רקע בטחוני

נפגעי טראומה על רקע בטחוני זקוקים לתמיכה רחבה הכוללת הכרה בפצע הנפשי, תהליך שיקום מתאים, וזכויות המתאימות למצבם. תמיכה זו חייבת להיות מלאה ומבוססת על הכרה במורכבות הסבל והקושי שהם חווים, ולא רק על הרצון לצמצם את הסטיגמה החברתית. הכרה זו כוללת זכות לקבלת טיפול מתאים, תמיכה כלכלית ומשפטית, וכן הכרה חברתית בכאבם ובמאבקם היומיומי. על החברה להבטיח שהשינוי במונחים לא יפגע בהכרה זו, ושכל אדם הזקוק לתמיכה ושיקום יקבלם בצורה הראויה והמתאימה. תמיכה מתמשכת ומקיפה מאפשרת לנפגעי טראומה להשתקם ולהמשיך בחייהם בצורה המיטבית, וכוללת גם סיוע בקבלת טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, מתן שירותים חברתיים מתאימים, והבטחת זכויות בעבודה ובחיים האישיים​.

מסקנה

על אף כוונות החוק לצמצם את הסטיגמה, חשוב לוודא שהשינוי לא יפחית מההכרה וההבנה של הפציעות הנפשיות וההשפעה שלהן על חייהם של נפגעי טראומה. יש לשמור על המונחים המדגישים את חומרת הפציעה הנפשית והצורך בתהליך שיקום וזכויות מתאימות, כדי לא לקחת מהם את ההכרה בסבלם ובצרכיהם. במקום לשנות את המונח, יש לחזק את המודעות וההבנה של הציבור לגבי המשמעות העמוקה של הפציעות הנפשיות ולפעול להעניק להם את ההכרה והתמיכה המלאה המגיעה להם. כך נוכל לשמור על כבודם של נפגעי הטראומה ולהבטיח שהם יקבלו את כל מה שהם צריכים כדי להשתקם ולהמשיך בחייהם בצורה המיטבית. עלינו לשאוף ליצור חברה שבה הכאב הנפשי מוכר ומקובל, והאנשים שסובלים ממנו מקבלים את כל התמיכה והכבוד הראויים להם. הכרה מלאה בסבלם ובצרכיהם היא צעד חשוב לקראת יצירת חברה שוויונית וצודקת יותר, שבה כל אדם מקבל את ההכרה והעזרה שהוא זקוק להן כדי לחיות חיים מלאים ומשמעותיים​.