פוסט טראומה מורכבת (C-PTSD)
28/02/2024 Psychologim.com
Psychologim.com | 09/06/2024 13:21אלירן מזרחי ז"ל, לוחם מילואים בן 40 ממעלה אדומים, שם קץ לחייו לאחר שקיבל צו 8 לשוב למילואים. אלירן היה נשוי ואב לארבעה ילדים, כולל ילד בן 10 על הרצף האוטיסטי. הוא לחם בעזה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר 2023, שם פינה גופות נרצחים ממסיבת "נובה" ונפצע במהלך הקרב. למרות היותו מוכר כפוסט-טראומטי ונכה צה"ל, זומן שוב למילואים, דבר שהוביל לשבר נפשי חמור שהסתיים בהתאבדותו. משפחתו דורשת להכיר בו כחלל צה"ל ולערוך לו הלוויה צבאית, אך משרד הביטחון מסרב בטענה שלא היה מסופח לצה"ל בעת מותו.
משפחתו של אלירן סיפרה שהוא התמודד עם קשיים נפשיים משמעותיים מאז האירועים הטראומטיים שעבר בלחימה. הוא סבל מהתקפי חרדה, סיוטים, ותחושות ניתוק מהמציאות, שהשפיעו על תפקודו היומיומי. למרות כל זאת, הוא גויס שוב למילואים, דבר שגרם ללחץ נפשי בלתי נסבל עבורו. משפחתו טוענת שההחלטה לזמן אותו שוב לשירות צבאי היא שהובילה להתדרדרות במצבו הנפשי ולבסוף להתאבדותו.
הטרגדיה של אלירן מזרחי משקפת את המצוקה האמיתית שבה נמצאים לוחמים רבים הסובלים מפוסט-טראומה. מערכת הביטחון והמדינה חייבות להכיר במקרים אלה ולספק את התמיכה הנדרשת כדי למנוע מקרים דומים בעתיד. הדרישה להכיר באלירן כחלל צה"ל ולערוך לו הלוויה צבאית היא חלק מהמאבק להכרה בנפגעי פוסט טראומה ובצרכים הייחודיים שלהם.
פוסט-טראומה, או הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD), היא תגובה נפשית לאירוע טראומטי, המאופיינת בזיכרונות פולשניים, הימנעות מגירויים המזכירים את האירוע, חרדה מוגברת, ותחושת ניתוק מהמציאות. פוסט-טראומה עלולה להתפתח לאחר חוויות קשות ומסכנות חיים כמו לחימה, תאונות דרכים, פגיעות מיניות, ועוד. עבור לוחמים, המצב הזה יכול להיות חמור במיוחד, כי הם נחשפים באופן חוזר ונשנה לאירועים טראומטיים.
לוחמים נמצאים בסיכון גבוה לפיתוח פוסט-טראומה בשל החשיפה לאירועים טראומטיים במהלך השירות הצבאי. ההתמודדות עם מראות קשים, פציעות, ואובדן חברים לנשק יוצרים עומס נפשי משמעותי. במקרים רבים, הפוסט-טראומה מתפתחת זמן רב לאחר האירועים, ולעיתים קיים קושי רב להכיר במצב ולפנות לטיפול. הלוחמים סובלים מהתקפי חרדה, סיוטים, קושי בשינה, תחושת ניתוק, והימנעות ממקומות או מצבים המזכירים את האירוע הטראומטי.
הלחץ הנפשי המתמשך והעומס הרגשי עלולים להוביל להתדרדרות במצב הנפשי והפיזי של הלוחמים. תחושות של חוסר תקווה, דיכאון, ותסכול עלולות להחריף ולהוביל למחשבות אובדניות. חשוב להבין שהטיפול בפוסט טראומה הוא חיוני לשיקום הנפשי של הלוחמים ולמניעת הידרדרות נוספת במצבם.
טיפול בפוסט-טראומה חיוני לשיקום נפשי של הלוחמים ולמניעת הידרדרות במצבם הנפשי. טיפול מוקדם ומקצועי יכול לשפר משמעותית את איכות החיים של הסובלים מפוסט-טראומה, לסייע להם להשתלב בחברה, ולהתמודד עם התסמינים הקשים. קיימות גישות טיפוליות שונות לפוסט-טראומה, וכל אחת מהן מתמקדת בהיבטים שונים של ההתמודדות עם הטראומה.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) כולל עבודה על שינוי דפוסי חשיבה שליליים והקניית כלים להתמודדות עם חרדה ופחדים. הטיפול מתמקד בזיהוי והבנת המחשבות השליליות והחלפתן במחשבות חיוביות ומציאותיות יותר. טיפול בחשיפה ממושכת (PE) מתמקד בחשיפה מבוקרת וזמנית לזיכרונות הטראומטיים לשם הפחתת החרדה הקשורה אליהם. טיפול זה מאפשר ללוחם להתמודד עם הזיכרונות בצורה מבוקרת וללמוד לשלוט בתגובות הרגשיות שלו.
במקרים רבים, מומלץ לשלב טיפול תרופתי להפחתת תסמינים כמו חרדה ודיכאון. התרופות יכולות לעזור בלוחמים לשפר את מצבם הנפשי ולהתמודד עם התסמינים בצורה יעילה יותר. שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי מאפשר טיפול כוללני ומקיף יותר.
מקרהו של אלירן מזרחי ז"ל מדגיש את החשיבות הקריטית של טיפול נכון ואיכותי בלוחמים הסובלים מפוסט-טראומה. יש להבטיח שלוחמים משוחררים יקבלו את התמיכה הנדרשת לאחר שירותם הצבאי, ולהתאים את התהליכים הביורוקרטיים למציאות הנפשית המורכבת בה הם נמצאים. מדינת ישראל חייבת לפעול לשיפור התמיכה והטיפול בנפגעי פוסט-טראומה, ולהבטיח שלא יהיו מקרים נוספים של לוחמים שנשברים תחת הנטל הנפשי.
המאבק להכרה בנפגעי פוסט-טראומה ולספק להם את התמיכה הנדרשת הוא קריטי לבריאותם הנפשית ולשיקומם של לוחמים רבים. מקרהו של אלירן מזרחי ז"ל הוא תזכורת כואבת לכך שמערכת הביטחון והמדינה חייבות לעשות כל שביכולתן כדי למנוע טרגדיות נוספות ולספק את הטיפול המתאים לנפגעי פוסט-טראומה.
