התוכנית של משרד הבריאות לבריאות הנפש, שפרטיה התגלו לאחרונה, כוללת עלייה ניכרת במשכורות הפסיכולוגים במערכת הציבורית, כמו גם מענקים של מאות אלפי שקלים לרופאים שיחליטו להתמחות בפסיכיאטריה. בנוסף, התוכנית כוללת חיזוק משמעותי של בתי החולים הפסיכיאטריים ושירותי בריאות הנפש בקהילה.

התוכנית לשיפור בריאות הנפש זוכה כעת לתמיכה חזקה בעקבות המלחמה והמשבר בבריאות הנפש שהיא גרמה. מטרתה היא לפתור את המחסור החמור בפסיכולוגים ופסיכיאטרים במערכת הבריאות הציבורית, להקטין את זמני ההמתנה הארוכים לטיפול, ולשפר את התשתיות של מערך האשפוז בתחום בריאות הנפש. עם זאת, על פי בכירים במשרד הבריאות, למרות הסכמה רחבה על חשיבותה של התוכנית, משרד האוצר מעכב את קידומה ואת הזרמת התקציבים הנחוצים לה.

עיקרי התוכנית לשדרוג מערך בריאות הנפש:

  1. הגדלת שכר הפסיכולוגים העובדים בשירות הציבורי בכ-38%.
  2. הענקת מענקים בסכומים של 300,000 עד 500,000 שקלים לרופאים שיחליטו להתמחות בפסיכיאטריה.
  3. הקצאת תקציב והוספת משרות למערך האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים.
  4. שיפור וחיזוק התשתיות בבתי החולים הפסיכיאטריים והוספת תקנים במערכת.
  5. תכניות הכשרה לרופאי משפחה, ילדים ונשים, לסייע בהתמודדות עם נושאים נפשיים ראשוניים, וכן הכשרה לבוגרי תארים ראשונים במקצועות הטיפול.

מאבק תקציבים

תוכנית בריאות הנפש של משרד הבריאות מתמקדת במספר תחומים עיקריים, כאשר החשוב שבהם הוא המחסור בעובדי המקצוע בשירות הציבורי על ידי הצעת תמריצים כלכליים. על פי התוכנית של משרד הבריאות, המטרה היא להעלות את שכר הפסיכולוגים במערכת הציבורית ל-345 שקל לשעה, עלייה של 27%-38% בהשוואה לשכר הנוכחי שנע בין 250 ל-270 שקל לשעה. העלאה זו תאפשר שכר שווה לזה שמקבלים מטפלים שעובדים דרך הביטוח הלאומי.

משרד הבריאות שואף להפחית באופן משמעותי את ההשתתפות העצמית שמשלמים מטופלים, כיום עומדת על 150 שקל לטיפול. ישנן עדיין חילוקי דעות בין משרד הבריאות למשרד האוצר לגבי גובה העלייה בשכר ולגבי הטמעת מענקים כספיים, תוך שימת דגש על עלייה פחותה במשכורות.

משבר בריאות הנפש

בשבוע הראשון למלחמה, משרד הבריאות הכריז על מצב של אירוע רב נפגעים, כולל בתחום בריאות הנפש. "המלחמה מהווה אירוע בריאות נפש לאומי, ואנו כבר עדים לגידול ניכר בדרישה לסיוע נפשי, והערכה היא שהצורך ילך ויגבר", אמר בר סימן טוב בדיון שנערך בוועדת הבריאות של הכנסת בשבוע שעבר. במהלך דבריו, מנכ"ל משרד הבריאות הכיר בכך שהמערכת לא הייתה מוכנה למלחמה זו בצורה האופטימלית – "וזו הגדרה מתונה", לדבריו.

ב-50 הימים האחרונים, התרחשו אירועים קשים שהפכו למקור למצוקה נפשית אצל רבים, וגם לחששות על החמרת המצב בעתיד, ברמות שונות. לדברי בר סימן טוב, המצב יגרום למפגש עם מערכת בריאות ציבורית שאינה מתפקדת כהלכה, מערכת שהתעלמה ממנה במשך שנים, והיא סובלת כעת ממחסור חמור בכוח אדם – בעיקר פסיכולוגים ופסיכיאטרים – ומתשתיות לקויות במערך האשפוז של בריאות הנפש.

בנוסף להעלאת שכר לפסיכולוגים, התוכנית של משרד הבריאות כוללת גם הענקת מענקים של 300,000-500,000 שקל לרופאים שיבחרו בהתמחות בפסיכיאטריה, בתמורה להתחייבות לעבוד במערכת הבריאות הציבורית לתקופה של שנתיים עד שלוש שנים לאחר ההתמחות. המענק ייקבע בהתאם לאזור ההתמחות – האם בפריפריה או במרכז.

בר סימן טוב ציין שהמטרה היא להגדיל את מספר הפסיכיאטרים המתמחים ל-150 בשנה, יחסית ל-80 שכיום מתמחים במהלך שנה. "מתוך אלו, יש תקווה להגיע ל-50 פסיכיאטרי ילדים, שם המחסור חמור במיוחד".

מעבר לכסף

ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות, מבהיר כי על אף חשיבותם של תמריצים כלכליים, כגון מענקים ושיפור שכר, כדי למשוך עובדים למערכת הבריאות הציבורית, זהו לא פתרון יחידי. "עד כה, תמריצים כלכליים לבדם לא שינו מצב רווחת המטופל במערכת הבריאות הציבורית לטווח הארוך. בפועל, גם כאשר ניתנו מענקים בעבר, לאחר תום התקופה המצב חזר להיות כפי שהיה ולעיתים אף החמיר. כל תוכנית לאומית לבריאות נפש צריכה להיות מורכבת מתמהיל של תמריצים כלכליים, מקצועיים וחברתיים, ולכלול שיתוף פעולה רחב בין גורמים בתחומים של בריאות, חינוך ורווחה בכל רשות מקומית".

ניב-יגודה מדגיש כי "ההצלחה של תוכנית בריאות הנפש תלויה ביכולת לזהות צרכים גלויים וחבויים באופן פרואקטיבי, ולספק טיפול פסיכולוגי מתאים לכל מי שצריך אותו – לא רק לענות על פניות. בסופו של דבר, איכות, זמינות ונגישות שירותי בריאות הנפש במערכת הציבורית ייבחנו על פי התוצאות בפועל, ולא רק לפי גובה השכר".

התוכנית החדשה של משרד הבריאות לחיזוק מערך בריאות הנפש מעבר להרחבת כוח האדם בשירות הציבורי, כוללת גם מספר יתרונות נוספים. היא מתמקדת בחיזוק מערך בריאות הנפש בקהילה ובבתי החולים הפסיכיאטריים, תוך שימת דגש על שיפור המענים הטיפוליים לפני הגעה לשלב האשפוז, הן במערכות החינוך והרווחה והן בשירותים הפסיכולוגיים העירוניים.

חלק מהתוכנית הוא הכשרת כל רופאי המשפחה, הנשים והילדים לפעול כמגיבים ראשונים בתחום בריאות הנפש. כמו כן, בוגרי תואר ראשון בעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה יוכשרו לתת "עזרה ראשונה נפשית".

התוכנית כוללת גם חיזוק בתקנים ובתקציבים למרכזי החוסן העירוניים והבתים המאזנים – מערכי אשפוז בתוך הקהילה. כמו כן, התוכנית תשקיע בשיפוצים ובהוספת תקנים במערך האשפוז בבריאות הנפש.

לאחר המלחמה, משרד הבריאות מעריך שיידרשו יותר אשפוזים, לטיפול טראומה מורכבת שחוו רבים באירועי 7 באוקטובר, וגם עבור אנשים עם מחלות פעילות או כאלה שיחריפו כתוצאה מהמצב.

המענה לצרכים אלו בתוכנית מבוסס על המלצות דו"ח שגיבשה ועדה בראשות פרופ' יובל מלמד, מנהל בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל, כולל הגבלת מספר המאושפזים במחלקה, הוספת מחלקות, שיפור היחס בין אנשי הטיפול למטופלים, והוספת מיטות אשפוז.