מחקרים בתחום הפוסט טראומה: ההשפעה על הורמוני הדחק ורמות הקורטיזול

כשלים דיאלקטים במצבי פוסט טראומה: חוקרים בתחום הפוסט טראומה מצאו, כי אנשים הסובלים מטראומה ממשיכים להפריש כמויות של הורמוני דחק, גם הרבה אחרי שהסכנה הממשית חלפה. רמת הקורטיזול (הורמון דחק שתפקידו להחזיר אותנו למצב רגיעה), נמצאה ברמה נמוכה בקרב הסובלים מפוסט טראומה והדבר גורם לכך שלמעשה, מי שחווה טראומה לא יכול לחזור לרמת הרגיעה הבסיסית, גם אחרי שהאיום הוסר.

ההשערה היא שזו הסיבה לכך שהמתמודדים עם טראומה מתקשים לווסת את רגשותיהם ומתאפיינים במעברים קיצוניים בין קטבים, הקשורים לפעילות מערכות אלו.

בטיפול DBT אנו לומדים לאזן ולווסת את המצבים הקיצוניים אשר, לעיתים קרובות, מחבלים ופוגעים ביכולת לבנות חיים יציבים, מלאים ומספקים.

דילמות דיאלקטיות בסיסיות האופייניות לפוסט טראומה:

  • ניתוק/דיסוציאציה <———> דריכות יתר
  • קיפאון/שיתוק <———> התפרצות
  • קהות רגשית <——> הצפה רגשית
  • תגובתיות <—–> רומינטיביות
  • כניעות/ביטול עצמי <———> שתלטנות/תוקפנות

מיומנויות הקשיבות, עמידות למצוקה, ויסות רגשות, יעילות בינאישית וחשיבה דיאלקטית (שביל הזהב) יכולים לעזור לנו למצוא את האיזון בין כל אחד מהקטבים הללו.

  • עבודה על ציר

ניתוק/דיסוציאציה <—–> דריכות יתר

באמצעות מיומנות הקשיבות

מיומנות הקשיבות: מודעות וקבלה לצורך ריפוי טראומה

מכיוון שטראומה לא מעובדת מאוחסנת באופן סומטי, עבודת הטראומה מתחילה בתשומת לב לגוף. מיומנות הקשיבות מתייחסת הן למודעות והן לקבלה של הרגע הנוכחי.

מיומנות זו חשובה במיוחד מכיוון שאם עברנו חוויות טראומתיות בחיינו אנו עלולים להרגיש תקועים גם בעבר וגם בעתיד בו זמנית, בעוד שהריפוי מתרחש בהווה.

התרכזות ברגע הנוכחי הינו בסיסית מכיוון שבלתי אפשרי לנהל את המחשבות, הרגשות, התגובות ומערכות היחסים שלנו, מבלי להיות מודעים אליהם ומבלי לקבל את קיומן.

על מנת ליישם את מיומנות הקשיבות, נתחיל בזיהוי התחושה הגופנית, נלמד לשאת ולקבל אותה, גם אם היא אינה רצויה לנו, ננסה להבין את הסיבה לעוררות או הקפאון ובאמצעות תיקוף עצמי, נחמול ונטפח דפוסי התמודדות יעילים, המשרתים את מטרותינו.

Recognize- זיהוי

Allow- קבלה

Investigate- הבנה

Nurture- טיפוח

  • עבודה על ציר

תגובתיות <—–> רומינטיביות

בעזרת פיתוח חשיבה דיאלקטית

חוויות טראומטיות מובילות לעיתים קרובות לדפוסים קיצוניים של תגובתיות כלומר פעולה מתוך דחף, או רומינטיביות המתאפיינת ביתר חשיבה או "חפירה" אין סופית שלרוב מלבה את האש ולא מקדמת.

המיומנויות הדיאלקטיות הבאות עוזרות לסגל דפוסי חשיבה מאוזנים יותר:

  • בעד ונגד
  • עבודה על איזון מחשבתי

(מחשבה—> מחשבה הפוכה—> חזרה לאֶמצַע).

  • עבודה על ציר

קיפאון/שיתוק <—–> התפרצות

באמצעות מיומנויות עמידות למצוקה

מאזן תגובות: מיומנויות עמידות למצוקה והתמודדות מוקדמת עם טריגרים

מאחר שקיימת נטייה לנוע בקיצוניות בין תת-תגובה לתגובת יתר, בעיקר בחשיפה לטריגרים, מיומנויות עמידות למצוקה עוזרות לנו למצוא דרכים מאוזנות יותר לנהל את תגובותינו למצוקה. בפרט, אנחנו לומדים להכין מבעוד מועד "ארגז כלים" או "ערכת עזרה ראשונה" להתמודדות במשבר, כתזכורת נגישה לתפקוד מאוזן יותר. בנוסף, אנו משתמשים בדמיון על מנת לשפר את תפיסת המסוגלות להתמודדות עם מצבים אלו (Cope ahead).

  • עבודה על ציר

קהות רגשית <——> הצפה רגשית

באמצעות מיומנויות הויסות הרגשי

מאחר שקיימת נטייה לנוע בקיצוניות בין חוסר רגישות לרגישות יתר, מיומנויות הויסות הרגשי יכולות לעזור לנו למצוא דרכים מאוזנות יותר לטפח את רגשותינו.

תחשבו על התייחסות לרגשות כמו אל קבלת אורחים.

שלבים לוויסות רגשי: מקבלת אורחים רגשיים להתמודדות עם סבלנות נגמרת

בשלב הראשון נכין את הבית כך שיהיה בטוח ומוגן באמצעות הפחתת גורמי סיכון. חשוב שנבין את הקשר בין הרגלי אכילה, שינה, פעילות גופנית ושימוש בחומרים ליכולתנו "לארח" את הרגשות שלנו.

בשלב השני נברר עד כמה אנחנו באמת פתוחים לקבל את האורחים שלנו. מה הן התפיסות והאמונות שלנו לגבי רגשות? כיצד הן משפיעות על האופן בו אנו מתייחסים לרגשות שלנו? לדוגמא, אם אני מאמין ש"גברים אמיתיים לא בוכים" ייתכן שנטייתי תהיה לטשטש ולהקהות את רגשותיי. אני אפעל להיפטר מהאורחים ורצוי כמה שיותר מהר…

לכן, חשוב שנלמד מדוע כדאי לנו לפתוח את הדלת ולארח את הרגשות. מדוע חשוב לפנות מקום ואפילו לטפח את הרגשות שלנו וכיצד אנו יכולים לשמור על רמת עוררות רגשית אופטימלית.

בשלב השלישי, נלמד כיצד להנעים את זמננו ואת זמנם של האורחים באמצעות צבירת חוויות נעימות בטווח הקצר ובטווח הארוך. לא נחכה שמשהו יקרה, נפעל לייצר רגעים נעימים, לפחות אחד ביום. בנוסף, נעזור לעצמנו להכיר ביכולת שלנו להשתפר ולהתמודד עם האורחים שלנו, באמצעות יציאה מאיזור הנוחות ונכונות לשהות באזורים חדשים ופחות מוכרים. בכך נאתגר ובסופו של דבר גם נפתח ונרחיב את איזור הנוחות שלנו.

ובשלב הרביעי נלמד מה לעשות כשנגמרת לנו הסבלנות ואין לנו כוח לארח יותר… נשתמש בכלים לפתרון בעיות כמו בדיקת העובדות והיפוך הדחף לפעולה (Opposite Action).

  • עבודה על ציר

כניעות/ביטול עצמי <—> שתלטנות / תוקפנות

באמצעות מיומנויות ליעילות בינאישית

מאזנים בינאישיים: מפתח ליעילות וכבוד הדדי במערכות יחסים

מאחר שקיימת נטייה לנוע בקיצוניות בין דרישה לשליטה מוחלטת, תוך הכחשת קיומו של האחר לבין פסיביות/תלות המפעילה את הסביבה, מיומנויות היעילות הבינאישית עוזרות לנו למצוא דרכים מאוזנות יותר לנהל את מערכות היחסים שלנו. מיומנויות אלו מסייעות לנו לבקש או לסרב באופן המחזק את הסיכוי שנקבל את מה שרצינו, תוך שמירה על הקשר והכבוד לעצמנו. כמו כן, נוכל לברר את סדר העדיפויות שלנו בכל סיטואציה, כלומר, מה כרגע חשוב לי יותר?

  • השגת המטרה
  • שמירה על יחסים קרובים
  • נאמנות והגנה על הכבוד לעצמי

לפי סדר העדיפויות שנקבע, נשתמש במיומנות המתאימה.

למרבה האירוניה, מטופלים עם תסמיני טראומה רבים, כגון דיסוציאציה, התמכרות והתנהגויות אובדניות, נתפסים כלא מתאימים לטיפול באמצעות מודלים טיפוליים רבים של טראומה. טיפול DBT מספק למטפל ולמטופל את הכלים הדרושים כדי להתייצב ולהתארגן כדי להמשיך בעבודת טראומה עמוקה יותר.

לקריאה נוספת, ממליצה בחום על הספר:

"The Dialectical Behavior Therapy Skills Workbook for PTSD"

By Kirby Reutter

גזלייטינג

כשלים דיאלקטים במצבי פוסט טראומה