הפרעות אכילה בתקופת המלחמה

התמודדות עם חרדות ושינויים בהרגלי אכילה

בימים אלה, רבים מאיתנו חווים חרדות, תחושות של הצפה רגשית או ניתוק. רגשות האלה עלולים לגרום לאובדן שליטה העשויה להשפיע, לעיתים, על הרגלי האכילה שלנו. במקרים מסוימים, שינויים אלו עלולים להתדרדר לכדי להפרעות אכילה.

תגובות גופניות ורגשיות במצבי לחץ

במצבים של חירום או לחץ קיצוני, כגון מלחמה, גופנו נכנס למצב של "ההגנה של הגוף" שמטרתה הישרדות. תהליך זה כולל תגובות רגשיות וגופניות חזקות, ובכללן שינויים במערכת העיכול כמו אובדן תיאבון, בחילות, כאבי בטן, עצירויות או שלשולים. התגובות הללו, אף על פי שהן נחוצות וטבעיות במצב הטראומטי עצמו, עלולות להמשך ולהשפיע על תפקודנו היומיומי ועל ביטחוננו התזונתי אם הן נמשכות לאורך זמן. בנוסף, רגעי לחץ עלולים להוביל אותנו לפנות לאכילה רגשית כדרך להתמודד עם הכאב הנפשי. המוח משדר רצון עז לאכול, ואנו עלולים לאבד את היכולת לדחות סיפוקים, ולפנות למזונות מנחמים כמו פחמימות ומתוקים.

מזונות אלו מעלים את רמות הנוירוטרנסמיטרים במוח, אך ההשפעה שלהם היא זמנית בלבד ועלולה להוביל לתלות בהם. מצד שני, לחץ אקוטי יכול גם להוביל להפחתת תיאבון ולצמצום באכילה כניסיון לשליטה. במצבי סכנה, הגוף עלול לדכא את התחושה לרעב, ובמקרים מסוימים להתדרדר לכדי הפרעות אכילה. שני המצבים, צמצום האכילה או אכילת יתר, הם ניסיונות להתמודדות עם הכאוס הנפשי ולחזור לחוויית שליטה, אך לאורך זמן זהו לא אסטרטגיה יעילה.

תפקיד תזונה בהחלמה מטראומה

תזונה איכותית משחקת תפקיד קריטי בתהליך ההחלמה מטראומה, תוך שיקום גם הגוף וגם הנפש. בעקבות אירוע טראומטי, הצרכים התזונתיים של הגוף עולים, ותזונה מתאימה יכולה לעזור בשיקום האיזון הגופני והנפשי. בתקופות מאתגרות אלה, נפוצה תחושת אשמה שעלולה להפריע לנו לטפל בצרכינו הבסיסיים, כולל תזונה. חשוב להקדיש תשומת לב לזיקה בין התזונה לבין הבריאות הגופנית, המנטלית והרגשית, ולדאוג לקיים דיאטה מאוזנת שתסייע בתהליך ההחלמה והשיקום.

התאמת התזונה לתחושות רעב ושובע

קודם כל, חשוב להתחיל בזיהוי מחודש של תחושות רעב ושובע, ולהגיב בהתאם לצרכים התזונתיים, הפיזיים והרגשיים שלנו. יש לשאוף לאכול ארוחות מסודרות המכילות מקורות עשירים בסיבים תזונתיים, כגון ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות, אשר יעזרו לשמור על רמות סוכר דם מאוזנות ולסייע בהפחתת הסטרס. ארוחות מסודרות הן קריטיות במיוחד בתקופות של פריחה מהשגרה.

מניעת הפרעות אכילה בהתאמת תזונה לתחושות רעב ושובע

מומלץ גם לכלול בתזונה מזונות עשירים בחלבון, שתומכים בשיקום רקמות החיבור, מסייעים בויסות רמות סוכר בדם ובפיתוח המוליכים העצביים כמו סרוטונין ודופמין, התומכים בהפחתת הסטרס. כדאי להגביר גם את צריכת מזונות עשירים בחומצות שומן אומגה 3, כמו דגים, אגוזים, זרעים ושמן זית, להפחתת תהליכים דלקתיים בגוף הנגרמים על ידי סטרס.

חשוב לשמור על מאזן נוזלים תקין (שתייה מספקת של מים), לתפקוד נאות של מערכת העיכול והתפקוד הקוגניטיבי, ולהפחית את צריכת מזונות מעובדים וסוכרים. מומלץ להגביל צריכת חומרים ממריצים כמו קפאין, כדי למנוע עוררות יתר והפרעות בשינה.

גם במצבים שבהם אתם מרגישים חסרי אנרגיה ואין לכם חשק להכין ארוחות מורכבות, נסו למצוא פתרונות פשוטים אך מזינים, כמו כריך עם חביתה, סלט טונה וירקות, או דייסת שיבולת שועל עם פרי ואגוזים או שקדים.

התמודדות עם שינויים במערכת העיכול

יש לשים לב לשינויים בפעילות מערכת העיכול ולבצע התאמות בתזונה בהתאם. לדוגמה, במצבים של בחילות, יעיל יותר לצרוך ארוחות קטנות וקלות במקום ארוחות כבדות ומורכבות. כמו כן, יש ערך גבוה לארוחות שבהן אוכלים יחד עם משפחה או חברים, מאחר שאכילה משותפת יכולה לתמוך בשיקום תפקודי הצריכה הנורמליים ולחזק את הקשר הבינאישי.

זיהוי והתמודדות עם הפרעות אכילה

לסיום, חשוב לחפש דרכים להקל על הלחץ בשיטות המוכרות והנוחות לנו, ולקחת בחשבון את ההמלצות של אנשי מקצוע בתחום הבריאות. עם הזמן, רוב האנשים ימצאו שהתגובות ללחץ נחלשות, כאשר יש לגופנו ולנפשנו יכולת להתמודדות. יחד עם זאת, חשוב להיות מודעים לסימני אזהרה של התפתחות או חידוש של הפרעת אכילה, כגון דילוג על ארוחות, הגבלת סוגי המזון, הימנעות מאכילה חברתית, אכילה בסתר, שינויים במצב הרוח, חולשה, עייפות או שינויים משמעותיים במשקל. במקרים כאלו, יש לפנות למומחים בתחום התזונה והנפש לקבלת עזרה.

_{טיפול בהפרעות אכילה}