חיפשת איך להתאבד? קודם כל אל תישאר לבד
02/04/2024 ויקטוריה גרשקוביץ - פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ומשפחתית, מטפלת מינית בהתמחות
ויקטוריה גרשקוביץ - פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ומשפחתית, מטפלת מינית בהתמחות | 06/04/2023 15:14 | עודכן: 24/07/2026
גזלייטינג הוא דפוס קשר שבו צד אחד מערער בעקביות את תפיסת המציאות של האחר, עד שהאדם שמולו מתחיל לפקפק בזיכרונותיו, בתחושותיו ובשיקול דעתו. חשוב להבחין בין ויכוח חד־פעמי לבין תהליך מתמשך שמקטין את האדם האחר ומחליש את יכולתו לסמוך על עצמו.
במחלוקת רגילה שני אנשים עשויים לזכור אירוע באופן שונה או להציע לו פרשנות אחרת. בגזלייטינג מתרחשת הטלת ספק חוזרת ונשנית, ביטול של החוויה הרגשית, שינוי גרסאות והצגת אדם אחד כסמכות היחידה שקובעת מה נכון ומה אמיתי.
מקור המונח במחזה הבריטי Gas Light משנת 1938 ובעיבודים הקולנועיים שנוצרו בעקבותיו. בעלילה, בן זוג משנה בהדרגה פרטים בסביבת הבית ומכחיש שהדבר התרחש, כדי לגרום לאשתו לפקפק בתפיסת המציאות שלה. הדוגמה ממחישה כיצד פעולות קטנות עשויות להצטבר לשחיקה איטית של הביטחון העצמי.
החמקמקות של גזלייטינג נובעת גם מכך שהוא עשוי להיות עטוף בשפה של דאגה או של כוונות טובות. אמירות כמו “את מדמיינת”, “זה רק בראש שלך” או “אני אומר את זה לטובתך” אינן נשמעות בהכרח כמו אלימות. אולם כאשר הן מופיעות בעקביות ומשמשות לביטול החוויה של האדם האחר, הן עלולות ליצור בלבול ותלות.
מאפיין מרכזי נוסף הוא הקצב האיטי. בדרך כלל אין רגע דרמטי אחד, אלא רצף של הקטנת רגשות, תיקונים מתישים ושכתוב של אירועים. בהדרגה, האדם שנפגע מתחיל להתייעץ עם הפוגע כדי לדעת מה נכון, לבדוק את עצמו לפני כל אמירה ולוותר על האינטואיציה שלו.
כדי לזהות גזלייטינג כדאי לבחון את התבנית לאורך זמן: האם מכחישים שוב ושוב את החוויה שלך? האם משנים עובדות או גרסאות? האם מסבירים שהבעיה נמצאת רק בך? האם הקשר גורם לך לסמוך פחות על הזיכרון ועל שיקול הדעת שלך?
זיהוי מוקדם עשוי לעצור את השחיקה לפני שהיא מטשטשת את הגבולות הפנימיים. כאשר קשה לבחון את הדפוס לבד, אפשר להיעזר בטיפול פסיכולוגי כדי להתבונן בקשר בתוך מרחב בטוח.
להרחבה מחקרית: Abramson, 2014; Darke, Paterson & van Golde, 2025.
בוויכוח רגיל עדיין קיימת אפשרות להקשיב, לבדוק עובדות, להודות בטעות ולהכיר בכך שלצד השני יש חוויה שונה. בגזלייטינג קיימת תבנית חוזרת שבה אדם אחד מערער את עצם יכולתו של האחר להבין, לזכור ולפרש את המציאות.
ההבדל אינו תלוי במשפט אחד, אלא בחזרתיות, ביחסי הכוח ובהשפעה המצטברת. טעות בזיכרון או תגובה מתגוננת אינן בהכרח גזלייטינג. לעומת זאת, הכחשה שיטתית, הקטנת רגשות ושינוי עקבי של העובדות עשויים להצביע על דפוס פוגעני.
גזלייטינג אינו מתגלה בדרך כלל ברגע אחד. הוא ניכר בשגרה: אדם מוצא את עצמו מתנצל בלי לדעת על מה, מבטל את רגשותיו כדי לא להיחשב “מוגזם” ומבקש אישור לפני החלטות שבעבר קיבל בביטחון.
אלה עשרה סימנים שיכולים להצביע על דפוס של גזלייטינג:
הופעת סימן יחיד אינה מוכיחה שמדובר בגזלייטינג. חשוב לבחון האם קיימת תבנית עקבית והאם היא גורמת לכם לסמוך פחות על עצמכם לאורך זמן.
סימן מתקדם הוא תלות גוברת. במקום להתייעץ עם חברים או לבחון עובדות באופן עצמאי, האדם פונה דווקא למי שמערער אותו כדי להבין מה נכון. ככל שהתלות גדלה, כך עלולה להישחק תחושת הזהות.
נתינת שם למה שמתרחש עשויה להחזיר נקודת עוגן פנימית: כאשר מכחישים בעקביות את מה שחוויתי, לא מדובר בהכרח בעזרה או באי־הסכמה רגילה. ייתכן שמדובר בגזלייטינג.
תחושת הבלבול והדריכות המתמשכת עשויה להיות קשורה גם לחרדה, במיוחד כאשר כל שיחה הופכת למבחן של הזיכרון ושל שיקול הדעת.
בתוך זוגיות, גזלייטינג עשוי להופיע כהכחשה חוזרת של דברים שנאמרו או נעשו. בן או בת הזוג משנים גרסה לאחר מריבה, טוענים שהאדם האחר לא הבין או הופכים את הפגיעה לבעיה של מי שנפגע.
כאשר אדם אומר שנעלב, הוא עשוי לשמוע שהוא רגיש מדי. כאשר הוא מעלה התנהגות שהפריעה לו, הוא מואשם בכך שהוא מחפש ריב. כאשר הוא מנסה להציב גבול, הגבול מוצג כהוכחה לכך שהוא אנוכי, קשה או אינו אוהב מספיק.
אחד הדברים שמקשים לזהות את הדפוס הוא שהקשר אינו פוגעני בכל רגע. אחרי השפלה, שתיקה או הכחשה יכולה להגיע מחווה של חום. רגעי הקרבה מעוררים תקווה שהמצב השתנה ומטשטשים את המחיר הנפשי של הדפוס.
לעיתים מופיעים גם שימוש בשתיקה או בהתרחקות כעונש, החלשת הקשרים עם חברים ובני משפחה, קנאה שמוצגת כאהבה ותחושה שצריך “ללכת על ביצים”.
ככל שהדפוס נמשך, האדם שנפגע עלול להתקשות לקבל החלטות בלי לבקש אישור מבן או בת הזוג. במקום להסתמך על התחושות שלו, הוא מנסה לצפות איזו תגובה תמנע את העימות הבא.
כאשר יש בקשר יכולת לקחת אחריות, הקשבה הדדית ואין פחד או שליטה, אפשר לבחון פנייה לטיפול זוגי. כאשר קיימים פחד, איום או אלימות, נכון להתחיל בהתייעצות אישית ולבחון בזהירות את המסגרת המתאימה.
מחקר שנערך בישראל ובארצות הברית מצא קשר בין חשיפה לגזלייטינג בזוגיות לבין התעללות פסיכולוגית, תסמיני דיכאון ואיכות קשר נמוכה יותר: Tager-Shafrir et al., 2024.
במרחב המשפחתי התבנית עשויה לקבל גוון נוסף. הורה יכול להציב את עצמו כשופט הבלעדי של המציאות. משפטים כמו “אל תספרי סיפורים” או “אף אחד חוץ ממך לא ראה את זה” עלולים ללמד ילד שהחוויה שלו אינה אמינה או חשובה.
הדפוס יכול לעבור בין דורות. מי שחווה ביטול רגשי עקבי בבית עשוי ללמוד לחשוד בעצמו גם בקשרים מאוחרים. חשוב לשים לב למקומות שבהם יש שלילה גורפת של רגש ולא רק מחלוקת לגבי עובדה. כאשר עלבון מקבל תשובה כמו “את לא צריכה להיעלב”, או פחד מקבל תווית של “דרמה”, האדם לומד שהחוויה שלו אינה תקפה.
גזלייטינג במשפחה יכול להופיע גם בין אחים או בין בני משפחה בוגרים. סיפורים מן הילדות עשויים לשמש כדי לערער אדם גם שנים לאחר מכן. תוויות משפחתיות כמו “הרגישה”, “הבעייתי” או “זה שתמיד מגזים” הופכות לעיתים להסבר קבוע לכל מחלוקת.
בני משפחה אחרים עשויים להיות עדים לדפוס ולא להתערב. הם מעדיפים לשמור על השקט, חוששים להתעמת או אומרים שכך האדם הפוגע תמיד היה. חוסר ההתערבות מעצים את הבלבול משום שהוא משאיר את האדם שנפגע בתחושה שרק הוא רואה את המתרחש.
כאשר בני המשפחה מסוגלים להכיר בפגיעה ומוכנים לבחון את הדפוסים שנוצרו, טיפול משפחתי יכול לעזור ליצור שפה אחרת, לתת מקום לחוויות שונות ולבנות גבולות ברורים יותר.
גזלייטינג אינו מוגבל לקשרים אינטימיים ויכול להתרחש גם במקום העבודה, במיוחד כאשר קיים פער כוח בין מנהל לעובד.
הדפוס עשוי להופיע כאשר מנהל מכחיש הנחיות שנתן, משנה דרישות לאחר שהמשימה כבר בוצעה או טוען שהעובד אינו זוכר נכון. במקרים אחרים, מידע חשוב אינו נמסר לעובד ולאחר מכן הוא מואשם בכך שלא ידע אותו או שלא פעל בהתאם.
לעיתים טעויות של המערכת או החלטות ניהוליות מיוחסות לעובד אחד. כאשר הוא מנסה להסביר מה התרחש, התגובה אינה בדיקה עניינית אלא ערעור של הזיכרון, ההבנה או המקצועיות שלו.
הדפוס יכול לכלול גם יצירת דימוי שלילי מול עמיתים. העובד מוצג כרגיש, לא יציב, לא קשוב או כמי שמתקשה לקבל ביקורת. עם הזמן הוא עלול להתחיל לחשוש שגם אחרים רואים אותו בדרך זו.
לא כל חוסר סדר, ניהול לא מוצלח או תקלה בתקשורת הם גזלייטינג. חשוב לבדוק האם מדובר בתבנית שחוזרת על עצמה, האם הגרסה משתנה תמיד לטובת אותו אדם והאם העובד מתחיל לפקפק בזיכרון וביכולת המקצועית שלו.
אפשר לתעד הנחיות והסכמות, לסכם פגישות בכתב, לשמור תכתובות ולבדוק את הדברים עם עמית מהימן או עם גורם ארגוני מתאים. כאשר החוויה פוגעת בביטחון, בשינה או בתפקוד, אפשר להיעזר גם בפסיכולוגים ומטפלים כדי להבין את ההשפעה ולבחון דרכי פעולה.
להרחבה על הגדרת התופעה במקום העבודה ועל מדידתה: Kukreja & Pandey, 2023.
כדי להבין את המנגנון אפשר לפרק אותו לשלוש תנועות נפוצות:
שלילת חוויה: כאשר אדם אומר “זה לא קרה” או “את לא זוכרת נכון”, הוא אינו רק מציע פרשנות אחרת אלא מערער את מקור הסמכות הפנימי של האדם שמולו.
שכתוב נרטיב: פרטים משתנים מעט בכל פעם, עד שהגרסה האחרונה מוצגת כמובנת מאליה. קשה להתווכח עם סיפור שמשתנה ללא הרף.
תגמול לסירוגין: אחרי השפלה או הכחשה מגיעה מחווה של חום. המחזוריות מייצרת בלבול ומחזקת את התלות, משום שהנפש נאחזת ברגעי הקרבה ומטשטשת את המחיר.
דפוסים נוספים עשויים לחזק את המנגנון: תיקון שפה מתמיד שמציג את האחר כבלתי מדויק, הצגה עצמית כמי ש“רק רוצה לעזור” והפיכת האדם שנפגע לאשם בפגיעה. כך, אם הוא נפגע, מסבירים לו שהבעיה היא רגישות יתר.
ככל שהמסרים האלה חוזרים, האדם עלול להפנים אותם כהגדרה עצמית. הדפוס יכול לפעול גם בלי כוונה מודעת ומפורשת לפגוע, למשל כאשר מדובר בהרגלי כוח שנרכשו בסביבה שבה רגשות לא קיבלו מקום. ההבחנה הזו אינה משחררת מאחריות; האחריות נקבעת גם לפי ההתנהגות, החזרתיות והנכונות להכיר בפגיעה ולשנות אותה.
במקרים מסוימים, טיפול CBT עשוי לסייע בזיהוי מחשבות שהופנמו, בבחינתן מול המציאות ובבנייה הדרגתית של אמון מחודש בשיקול הדעת. התאמת הטיפול נעשית לפי הצרכים והמצב של כל אדם.
לקריאה על ההיבטים החברתיים ויחסי הכוח בגזלייטינג: Sweet, 2019.
ההשפעות של גזלייטינג עשויות לגעת בשורש תחושת העצמי. כאשר לאורך זמן מסירים תוקף לרגש, לזיכרון ולפירוש של האדם, נוצרת תחושה שהקרקע הפנימית אינה יציבה.
החרדה עלולה לעלות משום שקשה לסמוך על הסימנים הפנימיים. כל שיחה נעשית מבחן: האם הבנתי נכון? האם הגזמתי? האם זכרתי במדויק?
המתח הקבוע עלול לגרום לשחיקה, לפגיעה בערך העצמי ולירידה במוטיבציה. לעיתים מופיעים גם סימנים של דיכאון, ובהם ירידה בהנאה, עייפות רגשית, הימנעות ממפגשים ותחושת אשמה.
לעיתים האשמה נוגעת לעצם החוויה: “אם אמרו לי שוב ושוב שאני מפרש לא נכון, אולי אני באמת הבעיה”.
ניתוק רגשי עשוי להתפתח כתגובת הסתגלות. כדי לא להיפגע, האדם מצמצם את המגע עם רגשותיו. בטווח הקצר זו יכולה להיות הגנה שמאפשרת להמשיך לתפקד, אך בטווח הארוך היא עלולה להרחיק אותו ממקורות החיות, הקשר וההנאה.
בחלק מהמקרים עשויים להופיע תסמינים הקשורים לטראומה, כמו זיכרונות מציפים, הימנעות מטריגרים ודריכות. כאשר הדפוס התרחש בתוך קשר משמעותי, כגון זוגיות ארוכה או מערכת יחסים עם הורה, ההשפעה עשויה להיות עמוקה במיוחד משום שהמקום שאמור היה להיות בטוח הפך למרחב שבו המציאות עצמה מוטלת בספק.
כאשר מופיעים תסמינים כאלה, אפשר להתייעץ עם אנשי מקצוע המתמחים בטיפול בפוסט טראומה.
התהליך הטיפולי עשוי להתייחס להיבט הזהותי ולא רק לרשימת תסמינים. אחת המטרות היא לעזור לאדם להבחין בין הקול הפנימי שלו לבין מסרים שהופנמו בתוך הקשר הפוגעני, ולבנות מחדש נרטיב אישי יציב.
מחקר בקרב צעירים מצא קשר בין חוויות גזלייטינג לבין רמות חרדה גבוהות יותר והערכה עצמית נמוכה יותר: Shekhar & Tripathi, 2024.
ההתמודדות מתחילה בזיהוי התבנית ובהאטת הסחרור. כאשר מופיעה שלילה גורפת אפשר לעצור את השיחה ולומר: “זו החוויה שלי, ואני מבקש או מבקשת שהיא לא תבוטל”.
אפשר לבקש לתעד הסכמות בכתב כדי ליצור עוגן משותף, או לבחור בהשהיה לפני תגובה. צעדים קטנים שמחזירים לאדם בעלות על החוויה עשויים להפחית את כוחו של הדפוס.
צעדים נוספים שיכולים לעזור:
כאשר לצד הגזלייטינג קיימים איומים, מעקב, אלימות, שליטה כלכלית או פחד ממשי, העדיפות היא לבטיחות ולקבלת ייעוץ אישי מתאים. במצב כזה לא תמיד נכון לנסות לשנות את הדפוס באמצעות עימות ישיר או טיפול זוגי משותף.
ניתן למצוא באתר פסיכולוגים לפי תחום התמחות, גישה טיפולית ומיקום.
הדרך להחלמה מתחילה בזיהוי ובהסכמה פנימית לתת שם למה שקרה. לאחר מכן ניתן לבנות תהליך שבו החוויה מקבלת תוקף, דפוסי אשמה ובושה נבחנים מחדש והאדם מחזק בהדרגה את האמון בעצמו.
אין טיפול יחיד שמתאים לכל מי שחווה גזלייטינג. הטיפול מותאם להשפעות שחווה האדם, למצבו ולמטרותיו. הוא עשוי לכלול עבודה על גבולות, עיבוד חוויות טראומטיות, זיהוי מסרים שהופנמו וחיזוק הקשר עם מקורות תמיכה.
הקמה מחדש של גבולות היא חלק מרכזי בתהליך. גבול אינו עונש, אלא קו שמגדיר מה שייך לי ומה איני מוכן לקבל. מותר לתעד החלטות, לבקש בהירות, לעצור שיחה פוגענית ולפנות לעזרה.
לעיתים נדרש שיקום בכמה תחומים במקביל: חידוש קשרים חברתיים, התארגנות כלכלית שמאפשרת בחירה ובחינה של קשרים נוספים שבהם עדיין מתקיימת תבנית של ערעור המציאות.
ההחלמה אינה קו ישר. עשויים להיות ימים של בהירות וימים שבהם הספק העצמי חוזר. תמיכה מתאימה ותרגול עקבי של תוקף עצמי עשויים להחזיר בהדרגה את תחושת העוגן.
במקרים שבהם קיימים זיכרונות טראומטיים או הצפה משמעותית, אפשר לבדוק התאמה לטיפול EMDR לאחר הערכה מקצועית. עבור אנשים אחרים יתאימו גישות שונות. ההחלטה צריכה להתקבל יחד עם איש או אשת מקצוע ובהתאם לצרכים האישיים.
מטרת התהליך אינה למחוק את העבר, אלא לאפשר לאדם לומר שוב: אני יודע או יודעת מה אני חווה, ואני רשאי או רשאית לסמוך על התחושות ועל שיקול הדעת שלי.
בשנים האחרונות המונח גזלייטינג נכנס לשפה הציבורית. יש בכך תועלת, משום שאנשים לומדים לזהות מניפולציות ולהציב גבולות. עם זאת, שימוש רחב מדי במונח עלול לטשטש את ההבדל בין דפוס של שליטה לבין מחלוקת אנושית רגילה.
אנשים יכולים לזכור אירוע באופן שונה, לטעות בפרטים, להתגונן או לפרש אמירה בדרכים שונות. מצבים כאלה אינם בהכרח גזלייטינג.
ההבדל נמצא בחזרתיות, ביחסי הכוח ובהשפעת הדפוס. בגזלייטינג מופיעים לאורך זמן הכחשה, הקטנה, שינוי עובדות והצגת אדם אחד כסמכות היחידה למה שקרה. במחלוקת רגילה עדיין ניתן להקשיב, לבדוק, לקחת אחריות ולהכיר בכך שלצד השני יש חוויה שונה.
הדיוק במונח חשוב כדי לתת הכרה מתאימה למי שחוו פגיעה מתמשכת, ובמקביל לא להפוך כל חוסר הסכמה לאבחנה של התעללות.
כאשר מדובר בקושי תקשורתי ולשני הצדדים יש נכונות להקשיב ולהשתנות, טיפול זוגי עשוי לעזור לזהות את הדפוס ולבנות תקשורת בטוחה יותר. כאשר קיימים פחד, איום או שליטה, חשוב להתחיל בהערכה אישית של המצב.
Abramson, K. (2014). Turning up the lights on gaslighting. Philosophical Perspectives, 28(1), 1–30.
Sweet, P. L. (2019). The sociology of gaslighting. American Sociological Review, 84(5), 851–875.
כתבה מעולה, תודה.
גזלייטינג מתרחש גם במרחב הוירטואלי. ברשתות החברתיות יש קבוצות רבות שמפיצות בשיטתיות שקרים ואמיתות חלקיות לצורך קידום אג׳נדה. חבל שהמאמר לא מתייחס לחווית הגזלייטינג ברשת ואיך להתגונן מפניה.
איך אפשר להוכיח שאדם חווה גזלייטינג כשאחרים אינם מאמינים לו?
מתאים לנפגעי כתות
מה קורה שמי שנמצא בגזלייטינג לא מודע לזה , או משקר לעצמו שהכל בסדר.
