עמוד הבית > חדשות > התמכרות לתרופות: עלייה חדה בשימוש בתרופות הרגעה ושינה בישראל
התמכרות לתרופות: עלייה חדה בשימוש בתרופות הרגעה ושינה בישראל

התמכרות לתרופות: עלייה חדה בשימוש בתרופות הרגעה ושינה בישראל

מתוך נתוני מחקר שנערך על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות, נחשפת מגמת עלייה חדה בשימוש בתרופות להרגעה ולשינה בקרב תושבי ישראל, החל מה-7 באוקטובר, כאשר הצריכה זינקה כמעט ב 300% מאז.

avatarPsychologists.com | פורסם 19/02/2024 03:19
0

מתוך נתוני מחקר שנערך על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות, נחשפת מגמת עלייה חדה בשימוש בתרופות להרגעה ולשינה בקרב תושבי ישראל, החל מה-7 באוקטובר, כאשר הצריכה זינקה כמעט ב 300% מאז. המחקר מצביע על שיעור של 26% מהאוכלוסייה המבוגרת בישראל המשתמשת בסוגים שונים של חומרים הגורמים להתמכרות לתרופות, אלכוהול, סמים. כמו כן, נמצא כי 50% מהעדים לטבח, ובהם כוחות הביטחון והצלה, מרבים בצריכת חומרים הגורמים להתמכרות, ואילו 33% מהאנשים שהועברו למקום אחר עקב המלחמה. המחקר מצא כי ככל שתחושות של לחץ, חרדה ודיכאון מתגברות, כך גדל השימוש בחומרים ממכרים וגורם להתמכרות לתרופות

המסקנות הללו תקפות לכלל אוכלוסייה בחברה, בלי הבדלי גיל, מעמד כלכלי-חברתי או מגדר. פרופסור שאולי לב-רן, אחד מהמייסדים והחוקרים המובילים במרכז הישראלי להתמכרויות, הזהיר כי הנתונים אלו מחייבים קריאת השכמה עקב מצבה הנפשי של אוכלוסייה רחבה והצורך במציאת דרכי פתרון לבעיה.

הסיכון לפיתוח תלות פיזית ונפשית בתרופות הרגעה ושינה מתבטא בכמה ממדים, שכל אחד מהם מחזק את הצורך והתלות בתרופה.

התמכרות לתרופות (פיזית)

כאשר אדם משתמש בתרופות הרגעה ושינה באופן קבוע, גופו יכול להתרגל לנוכחות התרופה. זה מוביל למצב בו הגוף "לומד" להסתמך על התרופה כדי להירדם, ובהעדרה, הפרעות שינה יכולות להחמיר. כאשר הגוף תלוי בחומר כימי חיצוני כדי לבצע פונקציה טבעית כמו השינה, הפסקת השימוש בתרופה יכולה להוביל לתסמיני גמילה, כולל חרדה, עצבנות, רעדים, וקשיים משמעותיים להירדם או לשמור על שינה איכותית.

התמכרות לתרופות (נפשית)

התלות הנפשית מתפתחת כאשר המשתמש מתחיל להרגיש שאינו יכול להתמודד עם לחצים, חרדות או רגשות שליליים בלי עזרת התרופה. זה יוצר מעגל של שימוש שבו האדם מגיב לכל מצב מתח נפשי או קושי בשינה על ידי נטילת התרופה, ובכך מחזק את האמונה שאינו יכול להתמודד בלעדיה. ההרגל הזה מקשה על היכולת לפתח אסטרטגיות התמודדות בריאותיות ועצמאיות לניהול לחצים ורגשות.

הגברת המינון

עם הזמן, הגוף יכול לפתח סבילות להשפעות התרופה, מה שאומר שהמינון המקורי אינו מספק יותר את ההשפעה הרצויה. במקרים רבים, זה מוביל להגברת המינון ללא הנחיה רפואית, מה שמגביר את הסיכון לתופעות לוואי, תלות והתמכרות לתרופות חמורה יותר. הגברת המינון גם מגבירה את הסיכון להרעלה ולפגיעה בריאותית חמורה.

השפעות על החיים היומיומיים

תלות והתמכרות לתרופות הרגעה ושינה יכולות להשפיע על כל היבט של החיים: יחסים חברתיים, תפקוד בעבודה או בלימודים, ובריאות נפשית ופיזית. התמודדות עם הבעיה דורשת לעיתים קרובות עזרה מקצועית כדי להתמודד עם הגמילה ולפתח אסטרטגיות התמודדות בריאותיות לניהול הבעיות שהביאו לשימוש המוגבר בתרופות אלו במקור.

תרופות הרגעה ושינה, כמו בנזודיאזפינים וחומרים המכונים "סדרת Z" (כגון זולפידם), עשויות להיות יעילות לטיפול בחרדה ובקשיים בשינה, אך יש להן גם פוטנציאל לגרום למגוון רחב של תופעות לוואי. הבנה מעמיקה של התופעות הללו חשובה לכל מי שנמצא תחת טיפול בתרופות אלו, כדי להיות מודע להשפעות האפשריות על איכות החיים ועל התפקוד היומיומי.

סחרחורת ויובש בפה

  • סחרחורת יכולה להתרחש מכיוון שהתרופות משפיעות על מערכת העצבים המרכזית, מה שיכול לגרום לתחושת אי יציבות וחוסר איזון. זה יכול להפוך מסוכן במיוחד בפעילויות כמו נהיגה או הפעלת מכונות.
  • יובש בפה מתרחש כאשר התרופה מפחיתה את ייצור הרוק, מה שיכול להוביל לתחושת חוסר נוחות, קושי בבליעה, ולעיתים אף לבעיות בריאות הפה והשיניים.

עייפות יתר ובעיות זיכרון וריכוז

  • עייפות יתר במהלך היום היא תופעת לוואי נפוצה, שכן התרופות יכולות להשפיע על מחזור השינה ולגרום לתחושה של עייפות וחוסר אנרגיה, אף על פי שהמטרה הייתה לשפר את איכות השינה.
  • בעיות זיכרון וריכוז יכולות להופיע מכיוון שהתרופות משפיעות על פעילות מסוימת במוח הקשורה ללמידה ולזיכרון. זה יכול להשפיע על היכולת לשמור על תשומת לב ולזכור מידע חדש.

תופעות לוואי נוספות

  • בעיות עיכול כמו בחילות ועצירות יכולות להתרחש, כתוצאה מהשפעה של התרופות על מערכת העיכול.
  • שינויים במצב הרוח כגון דיכאון, חרדה מוגברת, או שינויים קיצוניים בהתנהגות יכולים להתרחש, ולעיתים קרובות מטופלים עשויים לא לקשר בין השינויים הללו לשימוש בתרופה.

מנגנונים והשפעות

התרופות פועלות על ידי השפעה על מערכת העצבים המרכזית, ובכך משנות את האופן שבו המוח מעבד מידע ומגיב לסביבה. תופעות הלוואי נובעות מהשפעה זו ומהשינויים באיזון הכימי הטבעי במוח.

ניהול תופעות לוואי

ניהול תופעות לוואי דורש שיחה פתוחה עם הרופא ולעיתים תיקונים במינון או החלפת התרופה. חשוב גם לזהות מוקדם תופעות לוואי שעלולות להשפיע על איכות החיים ולפעול לפי הנחיות הרפואיות כדי למזער אותן. במקרים מסוימים, טיפולים חלופיים או תוכניות גמילה עשויות להיות הפתרון הנכון.

שימוש לטווח ארוך בתרופות הרגעה ושינה מעלה סדרה של אתגרים וסיכונים רפואיים ונפשיים, שיכולים להשפיע באופן משמעותי על איכות חייו של המשתמש. ההבנה של התהליכים הללו חשובה לניהול תקין של הטיפול ולמניעת נזקים לטווח הארוך.

הפחתה באפקטיביות

כאשר תרופות הרגעה ושינה נטלות באופן רציף למשך זמן ממושך, הגוף יכול להתרגל להשפעתן, תהליך המכונה "סבילות". כתוצאה מכך, המינון המקורי שהיה יעיל בעבר אינו מספק יותר את אותה ההשפעה, וכדי להשיג את התוצאות הרצויות, המשתמש עלול למצוא את עצמו במצב שבו הוא צריך להגביר את המינון. הגברת המינון מגבירה את הסיכון לתלות פיזית ונפשית, כמו גם לתופעות לוואי חמורות יותר.

סכנה למערכת העצבים המרכזית ותפקוד קוגניטיבי

שימוש ממושך בתרופות אלו יכול לפגוע במערכת העצבים המרכזית ולשנות את האופן שבו המוח מעבד מידע. ההשפעות יכולות לכלול פגיעה בזיכרון, ביכולת ללמוד ולשמור על מידע חדש, ירידה בתפקוד הקוגניטיבי, ובמקרים קיצוניים, אף פיתוח של מצבים נוירולוגיים כמו דמנציה. בנוסף, יכולות להופיע שינויים במצב הרוח ובהתנהגות, כולל חרדה מוגברת, דיכאון ושינויים באישיות.

ניהול סיכונים

הפחתת הסיכונים הללו דורשת ניהול רפואי קפדני ותוכנית טיפול מותאמת אישית, הכוללת פיקוח רפואי קפדני, הערכות תקופתיות של הצורך בתרופה, ושיקול דעת בנוגע לאפשרות של גמילה או החלפת התרופה באלטרנטיבות פחות מזיקות. חשוב גם לשקול טיפולים חלופיים לניהול המצבים הרפואיים או הנפשיים המקוריים, כמו תרפיות התנהגותיות, שינויים באורח חיים, ותמיכה פסיכולוגית.

בסיכום, שימוש לטווח ארוך בתרופות הרגעה ושינה דורש מודעות גבוהה לסיכונים ונכונות לנהל אותם באופן אחראי, תוך קיום שיח פתוח ומתמשך עם הצוות הרפואי המטפל.

לפני נטילת תרופות הרגעה ושינה, חשוב לשקול חלופות בריאותיות שיכולות לספק פתרון יעיל ובטוח לטווח הארוך. המטרה היא לטפל לא רק בסימפטומים אלא גם בשורש הבעיה המובילה לחרדה, ללחץ או לקשיים בשינה. הנה כמה מהחלופות המומלצות:

יוגה ומדיטציה

  • יוגה: תרגול יוגה כולל את שילוב התנועה, הנשימה והמדיטציה, והוא ידוע ביכולתו להפחית מתח ולקדם שלווה פנימית. תרגול קבוע יכול לשפר את איכות השינה ולהפחית חרדה.
  • מדיטציה: תרגול קבוע של מדיטציה יכול לעזור להרגיע את המוח ולהפחית רמות חרדה. מדיטציות מודעות (mindfulness) ומדיטציית תשומת לב (focused attention meditation) הן טכניקות יעילות לשיפור הרוגע הנפשי והפיזי.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

  • טיפול CBT: טיפול זה מתמקד בזיהוי ושינוי מחשבות והתנהגויות שליליות שיכולות להשפיע על השינה ועל רווחת הנפש. CBT עבור אינסומניה (CBT-I) הוא גישה מוכחת לטיפול בקשיי שינה, והוא יכול לספק כלים להתמודדות עם מחשבות מטרידות ולשפר הרגלי שינה.

טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה

  • טיפול פסיכולוגי: פנייה למטפל מוסמך יכולה לעזור לטפל בשורש הבעיה שמובילה לחרדה או לקשיים בשינה. זה יכול לכלול גישות טיפוליות שונות, כולל טיפול דינמי, טיפול באמנויות, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ועוד.

שינויים באורח החיים

  • היגיינת שינה: שיפור הרגלי השינה כמו קביעת שעות שינה קבועות, הפחתת חשיפה למסכים לפני השינה, ויצירת סביבת שינה נעימה ושקטה.
  • פעילות גופנית קבועה: פעילות גופנית סדירה יכולה לשפר את איכות השינה ולסייע בניהול חרדה ומתח.

לסיכום, לפני נטילת תרופות לשיפור השינה או להרגעה, חשוב לנסות גישות חלופיות שיכולות לספק פתרון יעיל ובריא לטווח הארוך, תוך טיפול בשורש הבעיה. פנייה למומחים והקפדה על שינויים באורח החיים יכולים להוות חלק מתהליך ההחלמה והשיפור באיכות החיים.

Drug Misuse and Addiction

תרופות חדשות נגד דיכאון וחרדה (מעודכן 2024)

תגובות
    כלי נגישות