מיקי דורון – SEE FAR CBT
10/04/2024 Psychologim.com
Psychologim.com | 09/06/2024 11:24תסמונת הלב השבור, הידועה גם בשם טַקוֹצוּבּוֹ קרדיומיופתיה (Takotsubo cardiomyopathy), היא כשל לבבי זמני הנגרם עקב מועקה נפשית חמורה. השם "טַקוֹצוּבּוֹ" מגיע מצורת הלב שנראית כמו מלכודת תמנונים יפנית, שבה החוד מתרחב בצורה חריגה. הסימנים הקליניים כוללים כאבים בחזה ושינויים באק"ג, הדומים מאוד לאלו של התקף לב. התסמונת יכולה להוביל לאבחנה שגויה של אוטם שריר הלב עקב הדמיון בתסמינים. תסמונת זו משפיעה בעיקר על נשים בגיל המעבר, אך היא יכולה להופיע גם בקרב גברים ובגילאים שונים.
בניגוד להתקף לב שנגרם מחסימת עורקים, תסמונת הלב השבור נגרמת על ידי לחץ נפשי או פיזי חמור. הסיבות השכיחות כוללות אירועים כמו מוות של קרוב משפחה, תאונת דרכים, בעיות כלכליות, ולעיתים אף שמחה רבה כמו זכייה בלוטו. במקרים אלו, הגוף משחרר כמויות גדולות של הורמוני לחץ, כגון אדרנלין, שיכולים לגרום לשיתוק זמני של חלקים מהלב. התוצאה היא ירידה בתפקוד הלב ובעיות בתנועת הדם, שמדמות התקף לב.
הטיפול בתסמונת הלב השבור כולל בעיקר מנוחה, טיפול תומך ותרופות להורדת לחץ הדם. בדרך כלל, התפקוד הלבבי חוזר לנורמה תוך מספר שבועות עד חודשים, אך במקרים מסוימים התסמונת יכולה לגרום לסיבוכים כמו אי ספיקת לב. חולים צריכים להיות במעקב רפואי כדי להבטיח שהתסמונת לא תחזור ולא תגרום לנזק קבוע ללב. המנגנון המדויק המוביל להופעת התסמונת עדיין לא ברור במלואו, מה שמדגיש את הצורך במחקר נוסף בנושא.
תסמונת הלב השבור מתבטאת בסימפטומים דומים מאוד לאלו של התקף לב, מה שעלול להוביל לאבחנה שגויה. התסמינים כוללים כאבים חדים בחזה, קוצר נשימה, שינויים באק"ג שמדמים התקף לב, ולעיתים סימנים של אי ספיקת לב. כאשר המטופלים מגיעים לבית החולים עם התסמינים הללו, הם עוברים בדרך כלל צנתור לבבי כדי לבדוק את מצב העורקים. במקרים של תסמונת הלב השבור, הצנתור מראה שעורקי הלב תקינים, מה שמבדיל את התסמונת מהתקף לב הנגרם מחסימת עורקים.
האבחון של תסמונת הלב השבור מתבסס על ממצאי הצנתור, בדיקות הדמיה כמו אקו לב, וממצאים קליניים אחרים. האקו לב מדגים לעיתים קרובות חוד לב רחב והפרעה בהתכווצות של החלקים העליונים של הלב. תסמונת זו נוטה להתרחש לאחר אירועים רגשיים או פיזיים קשים, ולכן הרקע של המטופל ואירועים שחווה יכולים לסייע באבחון. השימוש באקו לב ובצנתור הוא הכרחי כדי לאשר את האבחנה ולשלול מצבים אחרים שיכולים לגרום לסימפטומים דומים.
האבחון המוקדם והמדויק של תסמונת הלב השבור הוא קריטי למניעת סיבוכים ומתן טיפול מתאים. מחקרים הראו כי תסמונת הלב השבור יכולה לגרום לא רק לכשל לבבי זמני אלא גם לסיבוכים חמורים כמו אי ספיקת לב, הפרעות קצב, ולעיתים נדירות מוות. לפיכך, המעקב אחר החולים לאחר האבחון הוא חשוב ביותר כדי להבטיח את חזרתם לתפקוד מלא ולמנוע הישנות של התסמונת. התסמונת מדגישה את החשיבות של התייחסות למצב הנפשי של החולים בהקשר של בריאות הלב.
התסמונת מתרחשת בעקבות לחץ נפשי או פיזי חמור. אירועים כמו מוות של קרוב משפחה, תאונת דרכים, או בעיות כלכליות יכולים לגרום לתסמונת. המנגנון המדויק שמוביל להופעת התסמונת אינו ברור במלואו, אך נראה כי שחרור מוגבר של קטכולאמינים (הורמוני לחץ) משחק תפקיד מרכזי. תיאוריות שונות מציעות כי זרם הדם המוגבר והלחץ המוגבר על הלב גורמים לשיתוק זמני של חלקים מהלב. בנוסף, התגובה הדלקתית של הגוף ללחץ נפשי חמור יכולה לתרום להופעת התסמונת.
קיימים מספר גורמי סיכון לתסמונת הלב השבור. נשים בגיל המעבר נוטות לסבול מהתסמונת יותר מאשר גברים, אולי בשל השינויים ההורמונליים שהן חוות בתקופה זו. גם אנשים עם היסטוריה של מחלות נפשיות כמו דיכאון וחרדה נמצאים בסיכון גבוה יותר. גורמים נוספים כוללים היסטוריה של מחלות לב, סוכרת, ולחץ דם גבוה. למרות שהגורמים המדויקים להתפתחות התסמונת עדיין לא ידועים במלואם, ברור כי מדובר בתגובה של הלב ללחץ נפשי או פיזי חמור.
הבנת הגורמים לתסמונת הלב השבור חשובה לצורך פיתוח טיפולים יעילים ומניעה. המניעה כוללת טיפול בלחץ נפשי ובמצבים רגשיים קשים, תוך שימת דגש על תמיכה פסיכולוגית למטופלים. מחקרים הראו כי טיפול נפשי יכול לסייע בהפחתת הסיכון להתפתחות התסמונת. גם טיפול במחלות רקע כמו סוכרת ולחץ דם גבוה יכול להפחית את הסיכון לתסמונת הלב השבור. המחקר הנוכחי מדגיש את הצורך בהבנת הקשר בין המצב הנפשי לבריאות הלב, ובפיתוח גישות הוליסטיות לטיפול.
מחקר חדש שנערך בבית החולים אסותא אשדוד מצא עלייה משמעותית בשכיחות תסמונת הלב השבור בעקבות אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם. זהו המקרה הראשון בו נצפה קשר מובהק בין טראומה לאומית לבין הופעת התסמונת. המחקר נערך בהובלתם של פרופ' אלי לב וד"ר יובל כחילה, בשיתוף עם בתי החולים ברזילי באשקלון, הלל יפה בחדרה, שמיר-אסף הרופא, וולפסון בחולון ומאיר בכפר סבא. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של האירועים הטראומטיים על שכיחות התסמונת ולחקור את הקשר בין לחץ נפשי קיצוני להופעתה.
פרופ' אלי לב, מנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח הציבורי אסותא | צילום: דובר בית החולים
המחקר התבסס על ניתוח של נתוני חולים מבתי החולים המשתתפים במחקר, והתמקד בבדיקת מקרי תסמונת הלב השבור בתקופה שלפני ואחרי אירועי השבעה באוקטובר. החוקרים ניתחו את הנתונים הרפואיים של החולים ובחנו את השינויים בשכיחות התסמונת לאורך הזמן. הנתונים כללו מידע על גיל, מין, מחלות רקע, והתסמינים הקליניים של החולים. בנוסף, החוקרים בדקו את ההיסטוריה הרפואית של החולים והתמקדו במקרים שבהם התסמונת הופיעה לאחר אירועים טראומטיים.
ד"ר יובל כחילה | צילום: דובר בית החולים הציבורי אסותא אשדוד
הממצאים מצביעים על עלייה משמעותית בשכיחות תסמונת הלב השבור לאחר אירועי השבעה באוקטובר. הנתונים הראו כי התקיימה עלייה של כמעט פי שניים בשכיחות התסמונת בפרק הזמן שלאחר האירועים. החוקרים מציינים כי העלייה בשכיחות התסמונת נרשמה בכלל האוכלוסייה ובכל רחבי הארץ, ולא רק באוכלוסיית הדרום. פרופ' אלי לב, מנהל המערך הקרדיולוגי ב"אסותא אשדוד", ציין כי מדובר בעלייה חריגה בשכיחות התסמונת, שמקורה ככל הנראה במתח נפשי קיצוני שנגרם כתוצאה מאירועים לאומיים טראומטיים.
החוקרים הסבירו כי המתח הנפשי הקיצוני שנגרם כתוצאה מהטראומה הלאומית יכול לגרום להופעת התסמונת בקרב כלל האוכלוסייה.
תסמונת הלב השבור היא תופעה רפואית מורכבת הנגרמת בעיקר כתוצאה מלחץ נפשי או פיזי חמור. על אף הדמיון לתסמיני התקף לב, הטיפול והאבחון של תסמונת זו שונים באופן מהותי. המחקר הנוכחי שנערך בבית החולים אסותא אשדוד מדגיש את הקשר בין טראומות לאומיות לשכיחות התסמונת ומציב אתגר חדש למערכת הבריאות, להתמודד עם ההשפעות הבריאותיות של אירועים טראומטיים רחבי היקף. המחקר מעלה את החשיבות של התייחסות למצב הנפשי של המטופלים בהקשר של בריאות הלב ומדגיש את הצורך בהמשך מחקר והבנה מעמיקה יותר של התסמונת.
