בימים טרופים אלו מעלים בתקשורת ורשתות השערות שונות לגבי מצבו הנפשי של ראש הממשלה. לעיתים קרובות עולה ההערה האם הוא במצב פסיכוטי (טירוף, נבצרות) או פסיכופת (העדר מצפון, אבל כשיר לעמוד לדין בעל בוחן מציאות תקין)?
כתבה באתר הארץ (צילום מסך)
הבנת ההבדל בין הפרעות אלו בספרות המקצועית היא משמעותית וחשוב להבין את המאפיינים של כל אחת מהן כדי להבין את הנושא בצורה מעמיקה. מצב פסיכוטי הוא צבר של סימפטומים שונים המעידים על אובדן בוחן המציאות. מדובר במצב שבו האדם חווה הזיות (שומע קולות, רואה דברים שאינם קיימים) ומחשבות שווא (מאמין בדברים שאינם תואמים את המציאות). במקרים קיצוניים, התגובות שלו יכולות להיות קיצוניות ואינן מתחשבות בגבולות ומחסומים מקובלים.
בבית המשפט המונח "התקף פסיכוטי" מתייחס לאירוע ספציפי שבו אין אבחנה בין מציאות חיצונית לפנימית, והאדם מופעל מדמיונות, קולות ומחשבותיו שלו. כדי לשחרר אדם מאחריות פלילית, נדרשים הפסיכיאטרים להוכיח כי הנאשם סבל לאורך שנים ממחלה שטופלה באופן תרופתי על ידי תרופות אנטי-פסיכוטיות מיוחדות, או לנסות להוכיח כי עקב נסיבות ייחודיות התפרצה המחלה לראשונה עקב מצב של לחץ חריף. במילים אחרות, עליהם להראות שהנאשם לא היה במצב שבו הוא יכול היה להבדיל בין מציאות לדמיון בזמן ביצוע העבירה.
הסימפטומים של מצב פסיכוטי כוללים הזיות, מחשבות שווא, חוסר ארגון מחשבתי, וחוסר יכולת לבצע פעולות יום-יומיות. הזיות הן תופעה שבה האדם שומע קולות או רואה דברים שאינם קיימים במציאות. מחשבות שווא הן אמונות מוטעות וחסרות בסיס במציאות, כמו תחושת רדיפה או גדלות. חוסר ארגון מחשבתי מתבטא בקושי לחשוב בצורה מסודרת וברורה. חוסר יכולת לבצע פעולות יום-יומיות מתבטא בפגיעה תפקודית חמורה, עד כדי חוסר יכולת לנהל חיים תקינים.
חשוב להבין כי מצב פסיכוטי הוא מצב חמור הדורש התערבות רפואית מיידית. הטיפול במצב כזה כולל לרוב תרופות אנטי-פסיכוטיות ופסיכותרפיה. המטרה של הטיפול היא להחזיר את האדם למצב שבו הוא יכול להבדיל בין מציאות לדמיון ולתפקד בצורה תקינה בחיי היומיום. לעיתים, יש צורך באשפוז בבית חולים פסיכיאטרי כדי להבטיח שהאדם יקבל את הטיפול הנדרש ויהיה מוגן מפני פגיעה עצמית או פגיעה בזולת.
כתבה באתר מעריב (צילום מסך)
לעומת זאת, המושג פסיכופת (או בעגה המקצועית: הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית) מתייחס לאנשים הסובלים מהפרעות שאינן כוללות פגיעה קיצונית או תפקודית בתחום החברתי, התעסוקתי והרגשי. אדם בעל הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית מאופיין בהעדר אמפתיה לזולת ובקושי להפנים קודים מוסריים. המונח פסיכופת הוגדר לראשונה בשנת 1835 על ידי Pritchard והוגדר כ"טירוף מוסרי". במהלך השנים השתנתה ההגדרה וההבנה של התופעה, ונוספו מחקרים ותובנות רבות על הסיבות והביטויים השונים של ההפרעה.
אנשים עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית מאופיינים בסגנון בינאישי יהיר ומתעתע, עם קסם אישי שטחי, תחושת ערך עצמי מנופחת וגרנדיוזיות, שקרנות פתולוגית, וניצול אסטרטגי ואכזרי של הזולת למען רווח אישי. הסגנון הבינאישי והרגשי של הפסיכופת מאופיין בביטחון עצמי מופרז, אופטימיות לא מציאותית, עזות מצח, נחישות וקור רוח. המאפיינים הללו מקשים על האנשים הסובלים מההפרעה להשתלב בחברה בצורה תקינה ולהתנהל בצורה מוסרית ואחראית.
חשוב לציין כי אנשים עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית אינם סובלים מאובדן בוחן המציאות. הם מודעים לחלוטין למעשיהם ולתוצאותיהם, אך בוחרים לפעול בצורה חסרת מצפון ולא מוסרית. הם מסוגלים לתכנן ולבצע מעשים פליליים בצורה קרה ומחושבת, ולא חווים חרטה או אשמה על מעשיהם. הם גם מסוגלים לשקר בצורה פתולוגית ולנצל את הזולת בצורה אסטרטגית ואכזרית למען רווח אישי.
המונח פסיכופת הופיע לראשונה ב-1835 והוגדר כ"טירוף מוסרי" על ידי Pritchard. במהלך השנים השתנתה ההגדרה וההבנה של התופעה, ונוספו מחקרים ותובנות רבות על הסיבות והביטויים השונים של ההפרעה. ההתפתחות המחקרית בתחום זה הובילה להבנה מעמיקה יותר של ההפרעה ושל הדרכים לטיפול בה. חשוב להכיר את ההיסטוריה של ההפרעה כדי להבין את ההבדלים בין פסיכופתיה למצבים פסיכוטיים אחרים ולהבין את האתגרים הטיפוליים המיוחדים שהם מציבים.
התנהגות פסיכופתית מאופיינת בשימוש במניפולציות ובניצול אסטרטגי של הזולת. פסיכופתים יכולים להיראות נורמליים ואף מקסימים כלפי חוץ, אך ההתנהגות שלהם מונעת משיקולים אישיים ואגואיסטיים. בעוד שהתנהגות פסיכוטית נובעת מאובדן בוחן המציאות וכוללת לעיתים קרובות הזיות ומחשבות שווא, התנהגות פסיכופתית מאופיינת בשימוש בשקרים, במניפולציות ובניצול אסטרטגי של הזולת למען רווח אישי. הם יכולים להיראות נורמליים ואף מקסימים כלפי חוץ, אך ההתנהגות שלהם מונעת משיקולים אישיים ואגואיסטיים.
באיזה שלב גולשת האישיות הפסיכופתית למצב פסיכוטי? האמת היא שאין תשובה חד משמעית. מעבר מאישיות פסיכופתית למצב פסיכוטי תלוי בהרבה גורמים, כולל מצב הלחץ בו נמצא האדם, ההיסטוריה הרפואית שלו והסביבה בה הוא פועל. כך שההבדלים בין מצב פסיכוטי לפסיכופת הם משמעותיים ביותר וכוללים מרכיבים שונים לגמרי של התנהגות ותפיסת מציאות. מחקרים רבים מנסים להבין את הקשר בין שני המצבים ולזהות את הגורמים שיכולים לגרום למעבר ביניהם, אך התשובות עדיין אינן חד משמעיות.
מצב פסיכוטי מתאפיין באובדן בוחן המציאות ובתגובות קיצוניות, בעוד שפסיכופת מאופיין בחוסר אמפתיה ותחושת ערך עצמי מנופחת, אך עם בוחן מציאות תקין. חשוב להבין את ההבדלים הללו כדי להתמודד בצורה נכונה עם כל מצב. מצב פסיכוטי הוא מצב חמור הדורש התערבות רפואית מיידית, ואילו פסיכופתיה מתאפיינת בהתנהגות חסרת מצפון ולא מוסרית הדורשת טיפול פסיכולוגי מיוחד ואסטרטגיות התמודדות שונות. ההבנה העמוקה של שני המצבים הללו חיונית לאבחון ולטיפול יעיל.
ההבחנה בין מצב פסיכוטי לפסיכופת היא קריטית להבנת התנהגויות קיצוניות ולאבחון מדויק. מצב פסיכוטי מתאפיין באובדן בוחן המציאות ובתגובות קיצוניות, בעוד שפסיכופת מאופיין בחוסר אמפתיה ותחושת ערך עצמי מנופחת, אך עם בוחן מציאות תקין. חשוב להבין את ההבדלים הללו כדי להתמודד בצורה נכונה עם כל מצב. מצב פסיכוטי הוא מצב חמור הדורש התערבות רפואית מיידית, ואילו פסיכופתיה מתאפיינת בהתנהגות חסרת מצפון ולא מוסרית הדורשת טיפול מיוחד ואסטרטגיות התמודדות שונות. ההבנה העמוקה של שני המצבים הללו חיונית לאבחון ולטיפול יעיל.
מצב פסיכוטי נובע מהפרעה בתפקוד המוחי וכולל תסמינים של הזיות, מחשבות שווא, וחוסר יכולת להבחין בין מציאות לדמיון. מצב זה דורש טיפול רפואי מיידי וכולל תרופות אנטי-פסיכוטיות ופסיכותרפיה. מצד שני, פסיכופתיה היא הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית המאופיינת בחוסר אמפתיה, שקרנות פתולוגית, וניצול אסטרטגי של הזולת. הפסיכופת אינו סובל מאובדן בוחן המציאות והוא מודע לחלוטין למעשיו. הטיפול בפסיכופתיה כולל פסיכותרפיה ולעיתים תרופות, אך מדובר באתגר טיפולי משמעותי.
הבנת ההבדלים בין מצב פסיכוטי לפסיכופת היא חשובה גם מבחינה משפטית. מצב פסיכוטי יכול לשמש כהגנה משפטית במקרים של עבירות פליליות, בעוד שפסיכופתיה אינה משחררת מאחריות פלילית. אנשים עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית יכולים לעמוד לדין ולהיות אחראים למעשיהם, בעוד שאנשים במצב פסיכוטי עשויים להיחשב לא כשירים לעמוד לדין בשל אובדן בוחן המציאות.
כאשר למדתי עבודה סוציאלית, בשיעור לפסיכופתולוגיה, שוחחנו על המחלות וההפרעות, וציטטנו את הספר "מנוס מחופש" של אריך פרום, שבו ניתח את האישיות של היטלר, מוסוליני וסטלין. הם תוארו כבעלי הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. לאור מה שאנו יודעים על ביבי, הוא בהחלט עונה על הקריטריונים.
אחד התסמינים שמאוד מאפיינים פסיכופת הוא ההשלכה.
הפסיכופת ימצא בקלות את הדרך להסביר לאובייקט שלו, למה הוא לקוי בדבר שבעצם הפסיכופת עצמו הוא זה שלוקה בו, ואף יוכיח את זה לאובייקט.... בהוכחות מוצקות.. כביכול.
הוא יתענג לראות איך אתה מתפתל מייסורי נפש על זה שאין לאל ידו להושיע את עצמו ולהוכיח שההפך הוא הנכון.
אחד הסימנים לזיהוי ההשלכה היא - כאשר מזהים ניסיון בלתי פוסק מצידו למצוא פגמים באדם מסוים ובאופן מתמשך וקבוע.
זה מתנהג באובססיביות וזה חסר שליטה לחלוטין, לכן אף אם יבין שהוא מגזים וזה לרעתו כי הוא מאבד אימון, עדיין לא יוכל לעצור את האובססיה הזאת.
לכן לא יהיה משנה כלל וכלל מהו טיבו של האובייקט עליו מלכלך הפסיכופת באובססיביות,
עצם האובססיה להכתים את אדם מסוים, ובאופן קבוע ובכל נושא שהוא, ובאפקט "מתבכיין" כביכול "נאלץ" לדבר וכל בר דעת מרגיש את ההנאה המסתתרת מתחת לעננת הכאב המזויף - זה עצמו מריח חזק מפסיכופתיה.
המזון של הפסיכופת הוא החוויה מהאימון של האנשים בהשלכת פגמיו על האובייקט
ובגלל האובססיה לכלכך, קשה מאוד לפסיכופת לבדוק את העובדות ולבסס את שקריו, והוא אף חווה חוויה של שליטה במצב, ולכן לא כ"כ זקוק לבסס את העובדות.
לכן גם יגלה מידי פעם בורות נבערת בתחומים מסוים, למשל כמו ניסיון לקשור בין המילה "פסיכופת" לבין "מצב פסיכוטי" כביכול בגלל שיש אותו שורש לשני המילים יש קשר כל שהוא בין המצבים השונים, וכביכול הם ממש זהים ב DSM מלבד החילוק של "בוחן המציאות"