טכנולוגיה לטיפול בפוסט טראומה באמצעות VR ו-AI

בהאקתון השנתי CS Hack – Doing Good, שהתקיים בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בטכניון, זכתה קבוצה של סטודנטיות בפרס הראשון על פיתוח טכנולוגיה חדשנית לטיפול בפוסט טראומה. האירוע, שנועד לרתום את החדשנות הטכנולוגית לטובת החברה והקהילה, התמקד השנה בפיתוח פתרונות להגברת החוסן הנפשי. ההאקתון החברתי-טכנולוגי הוא אירוע שנתי שמטרתו לעודד את הסטודנטים להשתמש ביכולות הטכנולוגיות שלהם כדי להתמודד עם אתגרים חברתיים ובריאותיים. במהלך 24 שעות רצופות, המשתתפים עבדו על פיתוחים חדשניים בליווי חברי סגל מהפקולטה, חוקרים, מהנדסים מהתעשייה ואנשי מקצוע מתחום הטיפול, כולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בשבועות הקודמים להאקתון נפגשו המשתתפים עם מתמודדים ואנשי מקצוע כדי להכיר לעומק את עולמות התוכן הרלוונטיים ולפתח פתרונות מותאמים אישית לצרכים אמיתיים. ההשתתפות בהאקתון לא רק שאפשרה לסטודנטים לשפר את כישוריהם הטכנולוגיים והמקצועיים, אלא גם לחשוף אותם לאתגרים החברתיים והנפשיים שמולם מתמודדים רבים בחיי היום-יום. הם זכו להבין מקרוב את הצרכים של המתמודדים עם פוסט-טראומה ואת הדרכים בהן הטכנולוגיה יכולה לשמש כלי לשיפור חייהם. התמיכה של חברי סגל ומומחים מתחום הטיפול סייעה למשתתפים להפוך את הרעיונות שלהם למציאות מוחשית ויעילה, שתוכל לשפר את איכות החיים של המטופלים בעתיד.

הפיתוח הזוכה: טכנולוגיה לטיפול בפוסט-טראומה באמצעות בישול

הפרס הראשון בהאקתון הוענק לקבוצה שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בפוסט טראומה באמצעות בישול. הקבוצה כללה את הסטודנטיות אמל חיחי, האיא חיחי, לינא שקור, ג'דאן אסלים ועדן שמא. הרעיון נולד אצל האחיות חיחי, בעקבות חוויותיהן האישיות עם אמן לאחר מות אביהן, פאיז חיחי ז"ל, שנפל בעת שירותו הצבאי. לדברי אמל חיחי, אמן לא הייתה מסוגלת לחזור להכין עלי גפן מאז מותו של אביהן, ורק לאחר השתתפות בסדנת בישול ביום הזיכרון, היא חזרה להכין את המנה האהובה. החוויה הזאת הראתה להן את הפוטנציאל העצום של בישול כאמצעי לריפוי רגשי ונפשי, והייתה להן השראה לפיתוח המערכת. הטיפול מבוסס על שימוש במשקפי מציאות מדומה (VR) במטבח וירטואלי, שבו המשתמשים יכולים לבשל תוך שילוב עם מוזיקה ונופים טבעיים לפי בחירתם. המערכת מאפשרת למשתמשים ליצור חוויות מרגיעות ומחזקות, המשלבות פעילות פיזית ורגשית יחד עם אלמנטים מהטבע ומוזיקה, כל זאת בסביבה בטוחה ומבוקרת. הפיתוח הזה מצביע על מגמה הולכת ומתרחבת של שימוש בטכנולוגיות מציאות מדומה בתחום הטיפול הנפשי. הרעיון של שילוב בישול, שהינו פעילות פיזית ומעשית, עם אלמנטים מרגיעים כמו מוזיקה ונופים טבעיים, מבוסס על מחקרים שמראים כי פעילויות מעשיות יכולות להיות מרגיעות ולהפחית סימפטומים של פוסט-טראומה. הטכנולוגיה שפותחה יכולה לשמש ככלי טיפולי חדשני, המציע גישה הוליסטית ומותאמת אישית למטופלים הסובלים מפוסט-טראומה, ויכול להקל עליהם להתמודד עם הקשיים הרגשיים והנפשיים הנובעים ממנה.

אמל חיחי, האיא חיחי, לינא שקור, ג'דאן אסלים ועדן שמא (צילום: הטכניון)

הפוטנציאל של טכנולוגיות מציאות מדומה בתחום הטיפול הנפשי

חשוב להבין כי השימוש במציאות מדומה מאפשר למטופלים להיחשף לסביבה בטוחה ומבוקרת, שבה הם יכולים לחוות חוויות מרגיעות ומחזקות, ובכך להפחית את רמות הלחץ והחרדה שלהם. הפיתוח של הטכנולוגיה הזו מצביע על החשיבות של טיפול הוליסטי המשלב בין פעילות גופנית, רגשית ומנטלית. כאשר מטופלים יכולים לבחור את המוזיקה ואת הנופים המוצגים להם במהלך הבישול, הם מרגישים יותר שליטה על חוויית הטיפול שלהם, מה שתורם להרגשת הרגיעה והבטחון. זהו אחד מהשילובים המבטיחים ביותר של טכנולוגיה ובריאות הנפש, שיכול לשנות את הדרך בה אנו מתמודדים עם פוסט-טראומה וקשיים נפשיים אחרים. הפיתוח של הטכנולוגיה הזו מדגיש את הפוטנציאל לשילוב טכנולוגיה מתקדמת בטיפול רגשי ונפשי, ומשקף את התקדמות השימוש בטכנולוגיות חדשות לשיפור איכות החיים של המטופלים.

הפיתוח של כלי AI לטיפול בפוסט-טראומה

במקום השני זכו ינון גולדשטיין, עידו עמית, אבישי מועלם ואבידן בוריסוב, שפיתחו כלי AI המאפשר למטופלים לבצע משימות מותאמות אישית בבית. הכלי משפר את תרגול המשימות בבית ומסייע למטפל לעקוב אחר ההתקדמות של המטופל. הכלי מבוסס על שילוב בין היבטים טיפוליים ליכולות של מודלי שפה שעובדים בסביבה מאובטחת. בטיפולים פסיכולוגיים יש לעיתים משימות מעקב שהמטופל מקבל הביתה, כגון journaling (תיעוד חוויות והצלחות קטנות), תכנון מפורט של היום הבא או תיעוד של חשיפה לפחדים. המערכת שבנו מאפשרת למטופל לדבר בשפה רגילה עם בוט ייעודי, וכך משפרים את התרגול הזה בבית וגם מסייעים למטפל לעקוב אחר ההתקדמות. היתרון של הקבוצה הוא שהם שלושה סטודנטים לתואר שני שעוסקים ב-AI וסטודנט אחד לפסיכולוגיה עם רקע בפסיכולוגיה ובקוגניציה, כך שהם הצליחו לשלב בין ההיבטים הטיפוליים ליכולות של מודלי שפה מתקדמים. הפיתוח הזה מדגיש את הפוטנציאל של בינה מלאכותית (AI) לשפר את התהליכים הטיפוליים והמעקב אחר מטופלים. בעידן שבו יותר ויותר אנשים פונים לטיפולים נפשיים, כלים כמו זה יכולים להקל על העומס על המטפלים, להציע תמיכה נוספת למטופלים מחוץ לשעות הטיפול ולהבטיח מעקב צמוד ואפקטיבי יותר.

נון גולדשטיין, עידו עמית, אבישי מועלם ואבידן בוריסוב (צילום: הטכניון)

הפוטנציאל של בינה מלאכותית בטיפול נפשי

הכלי שפותח יכול להתאים למגוון רחב של משימות טיפוליות, ומאפשר למטפלים להתמקד באינטראקציה אישית ומשמעותית עם המטופלים שלהם. בנוסף, המערכת יכולה לעזור למטופלים להתמודד עם הקשיים היומיומיים שלהם בצורה יעילה ומותאמת אישית, ובכך לשפר את איכות החיים שלהם בצורה משמעותית. השימוש בבינה מלאכותית מאפשר לכלים אלה לספק מענה מותאם אישית, המבוסס על ניתוח נתונים והבנה מעמיקה של דפוסי התנהגות ורגשות של המטופלים. כלים אלו יכולים לשפר את היכולת של מטפלים לעקוב אחרי ההתקדמות של המטופלים ולספק להם תמיכה ממוקדת ומותאמת אישית, מה שמוביל לתוצאות טיפוליות טובות יותר. בנוסף לכך, כלים אלה מאפשרים למטופלים להתמיד במשימות הטיפוליות שלהם בצורה עקבית ויעילה, ולמזער את ההשפעות השליליות של הפוסט-טראומה על חייהם.

מערכת לסינון רעשים לטובת מתמודדים עם פוסט-טראומה

במקום השלישי זכו יואב סהר, יניב ויסוקי, רון כהן ומקסים ויינר, שפיתחו מערכת המבטלת צלילים חזקים כמו צפירת אמבולנס, העלולים לעורר טריגרים למתמודדים עם פוסט-טראומה. לדברי חברי הקבוצה, החזון שלהם הוא הרחבת הקוד כך שיוכל לסנן מגוון רחב יותר של צלילים שעלולים להבהיל את כולנו בתקופה כזאת, החל מסירנה של אמבולנס, דרך רעש של אופנוע ועד לזיקוקים. המטרה היא לאפשר להלומי קרב ונפגעי חרדה לחיות חיים יותר שלווים ולהפחית את הסיכון לחשיפה לגורמי טריגר בסביבה היומיומית שלהם. הפיתוח של מערכת זו מדגיש את החשיבות של יצירת סביבה בטוחה ורגועה למתמודדים עם פוסט-טראומה, ושימוש בטכנולוגיה לסינון רעשים יכול לשפר באופן משמעותי את איכות החיים שלהם. המערכת הזו יכולה לסייע לא רק למתמודדים עם פוסט-טראומה, אלא גם לאנשים הסובלים מחרדות ורגישויות לרעשים חזקים, ובכך להקל על חייהם היומיומיים.

המערכת לסינון רעשים מציעה פתרון טכנולוגי חדשני שיכול לשפר את איכות החיים של אנשים רבים, במיוחד בתקופה שבה חשיפה לרעשים חזקים יכולה להוביל לחרדה מוגברת ולחוויות טראומטיות מחודשות. באמצעות שימוש בטכנולוגיות סינון מתקדמות, המערכת יכולה להבטיח סביבה רגועה ובטוחה יותר למשתמשים, ולאפשר להם להתנהל בצורה נורמלית יותר בחיי היומיום שלהם. הפיתוח של מערכת זו מדגיש את הפוטנציאל של טכנולוגיות פשוטות אך יעילות בשיפור איכות החיים ובריאות הנפש של אנשים המתמודדים עם פוסט-טראומה וחרדות.

יואב סהר, יניב ויסוקי, רון כהן ומקסים ויינר (צילום: הטכניון)

פרויקטים נוספים שהוצגו בהאקתון

בנוסף לזוכות הראשונות, הוצגו בהאקתון פרויקטים נוספים, בהם מערכת לזיהוי מוקדם של סימני ASD (הפרעות בספקטרום האוטיסטי), ניטור התקפי פוסט-טראומה בזמן השינה, משחק המבוסס על Google Street View המפחית זיכרונות שליליים, ופרויקט הנצחה בשם 'זוכרים בקולם' המאפשר השמעת מלל בקולו של הנופל לצד הקרנת התמונות. הפרויקטים השונים הראו את היכולת של טכנולוגיה לחולל שינוי משמעותי בחייהם של אנשים המתמודדים עם פוסט-טראומה ולחזק את החוסן הנפשי שלהם. המיזמים המגוונים הדגישו את החשיבות של גישה הוליסטית ומשולבת בטיפול בפוסט-טראומה, ושילוב של טכנולוגיות מתקדמות עם הבנה עמוקה של הצרכים הטיפוליים.

הפרויקטים השונים נתנו דגש על יצירת פתרונות מותאמים אישית שיכולים לספק תמיכה יעילה ואפקטיבית למטופלים. בין אם מדובר בזיהוי מוקדם של סימני ASD או בניטור התקפי פוסט-טראומה בזמן השינה, כל פרויקט הוצג עם הבנה עמוקה של הצרכים הייחודיים של המטופלים והדרכים בהן הטכנולוגיה יכולה לסייע. הפרויקטים החדשים הללו מדגישים את החשיבות של חדשנות וחשיבה יצירתית בטיפול הנפשי, ומציגים את הכיוונים העתידיים האפשריים לשילוב טכנולוגיה בטיפול רפואי ונפשי.

חשיבות שיתוף הפעולה בין גופים שונים בהאקתון

ההאקתון לווה על ידי עמותת "ריסטארט", שהוקמה על ידי פצועי "צוק איתן" ופועלת לשיפור חייהם של פצועי צה''ל ביום שאחרי הפציעה. האירוע התקיים בשיתוף מפא"ת, חברת החשמל, מובילאיי, קיידנס, KLA, רפאל, המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים והחממה החברתית בטכניון. הפרויקטים השונים הוצגו לחבר השופטים שכלל מומחים טכנולוגיים ואנשי בריאות הנפש, בהובלת פרופ' יורם יובל - פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי, סופר, מנחה וחוקר מוח מהאוניברסיטה העברית. הפרויקטים המגוונים הראו את היכולת של טכנולוגיה לחולל שינוי משמעותי בחייהם של אנשים המתמודדים עם פוסט-טראומה ולחזק את החוסן הנפשי שלהם. השתתפותם של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש בהאקתון הייתה קריטית להצלחת הפרויקטים. הם סיפקו למשתתפים תובנות חשובות על האתגרים הפסיכולוגיים שאנשים מתמודדים איתם ביום-יום. השילוב בין הידע הטכנולוגי של הסטודנטים והניסיון הקליני של אנשי המקצוע יצר בסיס חזק לפיתוח פתרונות טיפוליים חדשניים ויעילים.

התמיכה של עמותות, חברות טכנולוגיה וגופי מחקר ותעשייה הפכה את ההאקתון לפלטפורמה משמעותית לקידום רעיונות חדשים ולהבאתם לידי מימוש. הפרויקטים שהוצגו בהאקתון מצביעים על הכוח של שיתוף פעולה רב-תחומי בקידום בריאות הנפש ובפיתוח טכנולוגיות חדשניות שמטרתן לשפר את חייהם של אנשים המתמודדים עם פוסט-טראומה. האירוע הציג גם את החשיבות של יצירת רשתות תמיכה בין-תחומיות, המשלבות ידע וניסיון ממגוון תחומים. הפרויקטים שהוצגו לא רק נתנו מענה לצרכים מיידיים, אלא גם הצביעו על הכיוונים העתידיים האפשריים בטיפול בפוסט-טראומה, כולל שימוש בטכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית ומציאות מדומה.

תובנות על האתגרים הפסיכולוגיים והפוטנציאל הטכנולוגי

ההשתתפות בהאקתון אפשרה למשתתפים להעמיק את הידע שלהם בתחום בריאות הנפש ולראות מקרוב את האתגרים המורכבים שמולם עומדים המטופלים. הם נחשפו לשיטות טיפול שונות ולמדו כיצד ניתן לשלב טכנולוגיה בטיפול נפשי בצורה יעילה ומותאמת אישית. ההאקתון גם הדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה בין גופים שונים, כולל עמותות, חברות טכנולוגיה ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, כדי ליצור פתרונות חדשניים ואפקטיביים לבעיות מורכבות.

הפרויקטים שהוצגו בהאקתון מצביעים על הכוח של חדשנות וחשיבה יצירתית בטיפול נפשי, ומדגישים את הפוטנציאל של טכנולוגיות חדשות לשפר את איכות החיים של מטופלים ברחבי העולם. האירוע הראה כיצד שילוב של ידע טכנולוגי וניסיון קליני יכול להוביל לפתרונות טיפוליים יעילים ומותאמים אישית, המעניקים למטופלים תמיכה מקיפה וממוקדת.

סיכום

ההאקתון CS Hack – Doing Good הוא דוגמה מצוינת ליכולת של חדשנות טכנולוגית לחולל שינוי משמעותי בחיים של אנשים. הפרויקטים שפותחו בו מציעים פתרונות יצירתיים ומתקדמים לטיפול בפוסט-טראומה ולחיזוק החוסן הנפשי, ומציגים את הפוטנציאל העצום של שילוב טכנולוגיה ובריאות הנפש. המיזמים המגוונים, החל ממערכות מבוססות AI ועד לטכנולוגיות VR, מדגישים את החשיבות של שילוב ידע טכנולוגי עם הבנה עמוקה של הצרכים הטיפוליים.

ההאקתון גם מצביע על החשיבות של שיתוף פעולה בין סטודנטים, אנשי מקצוע, חברות טכנולוגיה ועמותות חברתיות, כדי ליצור פתרונות חדשניים ויעילים לבעיות מורכבות. הצלחתם של הפרויקטים בהאקתון מעוררת תקווה ומראה את הדרך לפיתוחים עתידיים שיכולים לשפר את איכות החיים של אנשים רבים ברחבי העולם. האירוע הדגיש את הכוח של קהילה מגובשת ושיתוף פעולה רב-תחומי בקידום בריאות הנפש ובפיתוח טכנולוגיות חדשניות שמטרתן לשפר את חייהם של אנשים המתמודדים עם פוסט-טראומה. הפרויקטים שנוצרו בהאקתון מהווים דוגמה מצוינת לשימוש בטכנולוגיה לטובת הכלל, ומציגים את הכיוונים העתידיים האפשריים לטיפול נפשי מתקדם ויעיל.