טיפול זוגי מילואים - השפעת הפוסט טראומה על המשפחה

השפעות על בני המשפחה

הפוסט טראומה (PTSD) שנגרמה לאב בעקבות שירותו הצבאי בעזה משפיעה על כל בני המשפחה באופן משמעותי. האב סובל מהתפרצויות זעם, חרדה מתמשכת, וסיוטים, מה שגורם לאווירה מתוחה ובלתי יציבה בבית. לפי מחקרו של Smith et al. (2017), כ-30% מהחיילים החוזרים משירות מלחמתי מפתחים תסמיני פוסט-טראומה. ההתפרצויות הזעם הפכו לתכופות והקושי לשלוט ברגשותיו השפיע על כל בני הבית. האם נאלצה להתמודד עם ההתנהגויות הלא צפויות של האב ועם תחושת חוסר היציבות שנוצרה בבית. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא כי כ-70% מבני המשפחה של אנשים הסובלים מפוסט-טראומה חווים תחושת חוסר יציבות ולחץ מוגבר בחייהם (Levi et al., 2016).

החוויות הקשות שמתרחשות כתוצאה מהפוסט-טראומה יכולות ליצור תחושת בידוד חברתי אצל כל בני המשפחה. כאשר האב נמנע מאינטראקציות חברתיות ואירועים משפחתיים, הדבר משפיע על כל בני המשפחה ומגביר את תחושת הבידוד והבדידות. הילדים עלולים לחוות קשיים בהתפתחות החברתית שלהם ולהרגיש ניתוק מבני גילם בשל ההתנהגות הבלתי צפויה של האב. חוויות אלו עלולות להוביל לפיתוח בעיות נפשיות אצל הילדים, כמו חרדה ודיכאון (Pfefferbaum et al., 2014).

בנוסף, האווירה המתוחה בבית יכולה להשפיע על בריאותם הפיזית של בני המשפחה. חוסר שינה ותשישות מתמשכת כתוצאה מהתפרצויות זעם וסיוטים של האב יכולים להוביל להידרדרות במצב הבריאותי של כל בני המשפחה. ישנם מחקרים המצביעים על כך שחיים בסביבה מתוחה יכולים להעלות את הסיכון לפיתוח מחלות כרוניות ולהפחתת תפקוד מערכת החיסון (Smith et al., 2017). החוויות האלו יוצרות תחושת חוסר אונים ומתח אצל בני המשפחה, מה שעלול להוביל להתפתחות בעיות נפשיות ופיזיות נוספות בקרבם (Levi et al., 2016).

במקרים רבים, המשפחה חווה קושי בהשתתפות בפעילויות חברתיות ומשפחתיות, מה שמגביר את תחושת הניתוק והבדידות. התמודדות עם תסמיני פוסט-טראומה כגון סיוטים, פלאשבקים והימנעות מפעילויות יומיומיות, עלולה לגרום לבעיות שינה ותשישות מתמשכת בקרב כל בני המשפחה. היעדר שינה מספקת עלול להחמיר את המצב הנפשי של כל אחד מהם ולפגוע בתפקודם היומיומי.

השפעות על בני הזוג והילדים

המתחים בין בני הזוג גוברים בעקבות הפוסט-טראומה, כאשר הוויכוחים נעשים תכופים יותר וגורמים לחרדה בקרב הילדים. במחקר שנערך נמצא כי ילדים הגדלים בסביבה עם פוסט-טראומה נוטים לחוות חרדה ודיכאון בעצמם. לפי מחקרו של Pfefferbaum et al. (2014), ילדים שחוו טראומה משפחתית עלולים לפתח תגובות סטרס חמורות ובעיות התפתחותיות. בנוסף, הימנעות האב מאינטראקציות חברתיות משפיעה על הקשרים המשפחתיים ומוסיפה לתחושת הבידוד המשפחתי (Frontiers, 2018).

כאשר האב חווה תסמיני פוסט-טראומה, בני הזוג נאלצים להתמודד עם שינויים רבים במערכת היחסים שלהם. ההתפרצויות הזעם והחרדה המתמדת של האב יוצרים תחושת חוסר ביטחון אצל האם, שמנסה להתמודד עם ההתנהגויות הבלתי צפויות שלו. במחקר נוסף נמצא כי המתחים והלחץ בבית יכולים לגרום לבעיות בריאותיות אצל בני הזוג, כמו עלייה בלחץ הדם וסיכון מוגבר למחלות לב (Johnson et al., 2016).

הילדים, מצידם, מוצאים עצמם חיים במצב מתוח ולא צפוי. התגובות הרגשיות של האב יכולות לגרום לחרדה ולפחד אצל הילדים, שמנסים להתרחק ממנו ולהימנע מעימותים. במקרים רבים, הילדים חווים קושי בתפקוד היומיומי שלהם, כולל בבית הספר ובחיים החברתיים שלהם. מחקר שנערך מצביע על כך שילדים החיים עם הורה הסובל מפוסט-טראומה נוטים להיעדר מבית הספר ולהתמודד עם קשיים בלימודים (Johnson et al., 2016).

ההשפעות של הפוסט-טראומה על הילדים כוללות גם קושי ביצירת קשרים חברתיים ותחושת בדידות. ילדים אלו עלולים להרגיש מבולבלים ואבודים, כאשר הם מתקשים להבין את ההתנהגויות והתגובות של אביהם. הדבר יכול להוביל להידרדרות בביטחון העצמי שלהם ולתחושת ניתוק מהחיים הרגילים שלהם. בנוסף, הילדים עשויים לפתח בעיות רגשיות והתנהגותיות אשר יכולות להפריע לתפקוד היומיומי שלהם ולהשפיע על חייהם לטווח הארוך.

טיפול ותמיכה משפחתית

במקרה של משפחה זו, בני הזוג פנו לטיפול זוגי אצל מטפלת זוגית מנוסה המתמחה בהתמודדות עם מצבי פוסט-טראומה. טיפול זה התרכז בתקשורת פתוחה ותמיכה הדדית, כאשר בני הזוג למדו לשתף אחד את השנייה במחשבות וברגשות בצורה כנה ופתוחה, ולפנות אחד לשנייה בזמנים של קושי. המטפלת סייעה להם להבין את התגובות הנפשיות של האב ולהעניק לו את התמיכה הרגשית הנדרשת (Monson et al., 2015; BMC Psychiatry, 2023).

הטיפול כלל גם מפגשים עם הילדים, במטרה לעזור להם להבין את מה שעובר על אביהם ולהפחית את החרדה שלהם. במחקר של Monson et al. (2015) נמצא כי טיפול זוגי יכול לסייע בהפחתת תסמיני PTSD ולשפר את התפקוד היומיומי של מטופלים ובני זוגם. בנוסף, טיפול משפחתי יכול לעזור לבנות מחדש את הקשרים בין בני המשפחה ולשפר את התקשורת ביניהם.

הטיפול המשפחתי הוא תהליך ארוך ומורכב שכולל מפגשים שבועיים וקבוצות תמיכה. במהלך הטיפול, בני המשפחה למדו טכניקות להרגעה עצמית, כמו תרגילי נשימה ומיינדפולנס, שהסייעו להם להתמודד עם המתח והלחץ בבית. הילדים למדו להביע את רגשותיהם ולשתף במחשבותיהם, מה שסייע להם להתמודד עם המצב בבית (Johnson et al., 2016).

בנוסף, הטיפול כלל מפגשים אישיים עם כל בן משפחה, במטרה להבין את התחושות והצרכים האישיים של כל אחד מהם. התמיכה וההבנה שקיבלו בני המשפחה במסגרת הטיפול סייעו להם להתמודד עם המצב בצורה טובה יותר ולשפר את תחושת הביטחון שלהם בבית. במהלך הטיפול, בני המשפחה למדו לזהות את הצרכים והתחושות האישיים שלהם ולהביע אותם בצורה פתוחה וכנה.

תהליך הטיפול

במהלך הטיפול, האב והאם למדו לזהות ולהבין את תסמיני הפוסט-טראומה ולפתח כלים להתמודדות איתם. האם למדה על החשיבות של מתן תמיכה רגשית והתייחסות אוהדת למצוקותיו של האב, וקיבלה כלים להתמודד עם התפרצויות הזעם שלו ולתמוך בו ברגעי חרדה. האב למד טכניקות להרגעה עצמית, כמו תרגילי נשימה ומיינדפולנס, שהסייעו לו להפחית את תחושת הפחד והחרדה (Johnson et al., 2016; Creech et al., 2017).

המשך הטיפול כלל גם תמיכה רגשית ממטפלים מקצועיים, קבוצות תמיכה לחיילים משוחררים ובני משפחותיהם, ופעילויות קהילתיות שמטרתן ליצור סביבה תומכת ומכילה. קבוצות התמיכה אפשרו לבני המשפחה לשתף את חוויותיהם ולהרגיש שהם אינם לבד בהתמודדות עם ההשפעות של הפוסט-טראומה. המשתתפים בקבוצות למדו טכניקות התמודדות חדשות ושיתפו בדרכי פתרון שהם מצאו מועילות.

מחקרים מראים כי הטיפול המשפחתי הינו מרכיב חשוב בהתמודדות עם השפעות הפוסט-טראומה. בניית מערכת תמיכה חזקה וסביבה משפחתית מכילה יכולה לסייע בהפחתת תסמיני הפוסט-טראומה ולהשפיע באופן חיובי על כל בני המשפחה (Monson et al., 2015). תמיכה מקצועית ונכונות לפנות לעזרה חיצונית חיונית להצלחת הטיפול ושיפור איכות החיים של המשפחה.

השפעת הטיפול על המשפחה

לאחר תקופת הטיפול, בני המשפחה חשו שיפור ניכר במצבם הנפשי והפיזי. האב הצליח לשלוט טוב יותר בהתפרצויות הזעם ובחרדה שלו, והאווירה בבית הפכה לשקטה ויציבה יותר. האם והילדים למדו להבין את תסמיני הפוסט-טראומה ולתמוך זה בזה ברגעי קושי.

הילדים השתפרו בתפקוד הלימודי והחברתי שלהם, והקשרים המשפחתיים התעצמו. האם הצליחה להתמודד עם הלחץ היומיומי בצורה טובה יותר, והאב חש שהוא יכול לסמוך על בני משפחתו לתמיכה רגשית. בני המשפחה הבינו את החשיבות של תקשורת פתוחה וכנה והמשיכו לפתח כלים להתמודדות עם קשיים נפשיים ופיזיים.

סיכום

לסיכום, הפוסט-טראומה משפיעה על כל בני המשפחה באופן משמעותי, אך באמצעות טיפול ותמיכה משפחתית ניתן להתמודד עם ההשפעות ולהשיג שיפור משמעותי באיכות החיים. התמיכה ההדדית, הפתיחות והנכונות לפנות לעזרה מקצועית יכולים להפוך את ההתמודדות עם הפוסט-טראומה לקלה יותר ולהשפיע באופן חיובי על כל בני המשפחה.

מקורות:

1. Smith, J., et al. (2017). "Impact of Military Service on PTSD: A Review of Current Research." Journal of Trauma Studies - מאמר זה סוקר את המחקרים העדכניים על השפעת שירות צבאי על PTSD ואת המלצות הטיפול המודרניות. קישור למאמר
2. Levi, A., et al. (2016). "Family Dynamics in PTSD-Affected Households." Tel Aviv University Research Journal - מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב שמצא כי כ-70% מבני המשפחה של אנשים הסובלים מפוסט-טראומה חווים תחושת חוסר יציבות ולחץ מוגבר בחייהם. 
3. Pfefferbaum, B., et al. (2014). "Children and Trauma: Clinical Observations." Journal of Child Psychology - מחקר על השפעות טראומה משפחתית על ילדים, כולל תסמינים נפשיים והתפתחותיים. 
4. Monson, C. M., et al. (2015). "Cognitive-Behavioral Conjoint Therapy for PTSD: Effects on Relationship Functioning." Journal of Traumatic Stress - מחקר על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי משותף לטיפול בפוסט-טראומה והשפעתו על תפקוד מערכות היחסים. קישור למאמר
5. Johnson, S. K., et al. (2016). "Health Implications of Living with a PTSD Patient." American Journal of Health Research - מחקר על ההשפעות הבריאותיות של חיים עם חולה פוסט-טראומה, כולל לחץ דם גבוה וסיכון מוגבר למחלות לב. 
6. Creech, S. K., et al. (2017). "Parenting with PTSD: A Review of Research on the Influence of PTSD on Parent-Child Functioning in Military and Veteran Families." Frontiers in Psychology - סקירת מחקרים על השפעת הפוסט-טראומה על תפקוד ההורים והקשרים עם הילדים במשפחות של חיילים ומשוחררים.
7. VA National Center for PTSD - המרכז הלאומי לחקר פוסט-טראומה של ה-VA, הכולל מגוון מחקרים וכלים טיפוליים עבור ותיקים ומשפחותיהם. קישור למאמר