

כדי להבין למה כל כך קשה להיגמל, אנחנו חייבים להסתכל על המוח. בעשורים האחרונים, הפסיכיאטריה והנוירוביולוגיה שינו לחלוטין את היחס והסטיגמה כלפי התמכרויות. על פי "מודל מחלת המוח" שפיתחה ד"ר נורה וולקוב, ראשת המכון הלאומי לסמים בארה"ב, התמכרות היא איננה בחירה, אלא מחלה כרונית המשנה באופן פיזי את החיווט המוחי שלנו.
החומר הממכר (או ההתנהגות הכפייתית) משתלט על "מערכת התגמול" של המוח ומציף אותה במוליך העצבי דופמין, ברמות שהטבע מעולם לא תכנן שנתמודד איתן. כשהמוח מוצף בדופמין באופן מלאכותי שוב ושוב, הוא מתחיל להתגונן, ומפחית את מספר קולטני הדופמין כדי לא "להישרף". התוצאה הקלינית של התהליך הזה נקראת סבילות. דברים שפעם גרמו לנו הנאה טבעית נראים פתאום אפורים, תפלים וחסרי טעם. המוח זקוק לגירוי חזק יותר, לכמות גדולה יותר של החומר או לפעילות אקסטרימית יותר, רק כדי להרגיש "נורמלי".
במקביל, הקליפה הקדם-מצחית, האזור שאחראי על שיקול דעת, תכנון מראש ושליטה בדחפים, עוברת פגיעה מתמשכת. כשאזור זה נחלש, האדם מאבד את ה"ברקסים" הנפשיים שלו. זו בדיוק הסיבה שהבטחות לוגיות בנוסח "זהו, מחר אני מפסיק לתמיד" פשוט לא עומדות במבחן המציאות מול דחף ביולוגי עוצמתי.
הגבול בין שימוש חברתי או ספורדי לבין שימוש לרעה ולבסוף התמכרות עשוי להיות מטושטש, בעיקר בגלל מנגנון ההכחשה. ההכחשה מגובה בשלל עיוותי חשיבה: "אני שותה כי יש לי עבודה מלחיצה", או "זה רק כמה מאות שקלים בחודש בהימורים". כדי לעקוף את ההכחשה, יש לחפש את נורות האזהרה הבאות:
אמנם הבסיס הרגשי משותף לרוב ההתמכרויות, אך הסכנות הרפואיות ופרוטוקולי הטיפול משתנים משמעותית:
התמכרויות התנהגותיות לא כוללות חומר פיזי, אך ההשלכות ההרסניות ורמות הדופמין זהות לחלוטין.
ברוב המוחלט של המקרים הקליניים, התמכרות אינה עומדת כאי בודד. היא מגיעה יד ביד עם הפרעה פסיכיאטרית או רגשית נוספת. מודל "הריפוי העצמי" מסביר זאת היטב: אדם הסובל מפוסט-טראומה עשוי להשתמש בקנאביס כדי לכבות פלאשבקים; אדם הסובל מחרדה חברתית קיצונית ישתה אלכוהול כדי לשחרר מעצורים לפני אירוע.
הטעות הקריטית של גישות מיושנות הייתה לדרוש מהמטופל "קודם כל להפסיק להשתמש", ורק אז לגשת לטיפול. התוצאה הייתה חזרה מהירה לשימוש, כי החיים נותרו בלתי נסבלים ללא מנגנון הויסות. טיפול יעיל ומבוסס מחקר כיום נקרא "טיפול משולב", בו צוותים מתייחסים בו זמנית לשני המרכיבים יחד.
הרגע שבו מבינים שיש צורך בעזרה הוא רגע מבלבל. ברוב המקרים מי שמחפש טיפול בהתמכרויות בישראל מגיע ברגע של בהלה, מול מנוע חיפוש שמוצף בהבטחות לגמילה מהירה. מפת הטיפול כוללת מספר מסגרות תמיכה:
בחירת איש המקצוע הנכון היא קריטית להצלחת התהליך ולמניעת תסכול. מטפל מעולה הוא לא רק מי שמכיר תיאוריות, אלא מי שמבין את המערכת הישראלית לעומקה ואת האפשרויות הקהילתיות. מומלץ לחפש פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני שמתמחה באבחון "תחלואה כפולה" (כדי לא לפספס חרדה או דיכאון שמסתתרים מתחת לשימוש). מעבר לשיטות הטיפול, החשוב מכל הוא למצוא מטפל שמדבר איתכם בגובה העיניים, נטול שיפוטיות, המסוגל להחזיק תקווה גם כשאתם עצמכם מרגישים שאיבדתם אותה.
מטפל מומחה ישלב בין מספר גישות בהתאם לשלב ההחלמה של המטופל:
התמכרות היא "מחלה משפחתית" שמרעילה את כל יושבי הבית. היא מרוקנת את האמון ומייצרת חרדה מתמדת. לרוב, בני הזוג או ההורים פונים לעזרה הרבה לפני המכור עצמו, לאחר שהגיעו לקצה גבול היכולת הנפשית לשאת את הסוד והשקרים.
מושג מפתח בעבודה עם משפחות הוא "תלות שיתופית" או "אפשור". פעמים רבות, מתוך דאגה ואהבה, בני המשפחה הופכים ל"מאפשרים": מכסים חובות הימורים, מחפים על המכור מול מקום העבודה, ומתפקדים כ"כבאים" המכבים ללא הרף את השריפות שהמכור מצית. כל עוד מישהו מנקה אחרי המכור את הלכלוך, אין לו שום סיבה פנימית לעצור.
הטיפול נועד לפרק את הדינמיקה הזו. בעזרת מודל CRAFT, בני המשפחה לומדים להחזיר את האחריות למכור: להפסיק לספוג את ההשלכות הטבעיות של ההרס שלו, להציב גבולות הגנה ברורים, ולחזק התנהגות פיקחת. לרוב, רק כשהמערכת המשפחתית מפסיקה לאפשר את המחלה, המכור עשוי לפנות לטיפול אמיתי.
הנרטיב של "היה מכור, נגע בתחתית, נגמל וחי באושר ועושר" אינו מייצג את המציאות הקלינית המורכבת. רובם המוחלט של המכורים יחוו מעידות בדרך. הבעיה איננה הנפילה עצמה, אלא הפרשנות, ההלקאה העצמית והייאוש שמתלווים אליה.
פרופ' אלאן מרלאט הבדיל בין שני מצבים: מעידה חד פעמית, כמו אדם שצפה בפורנו בערב אחד לאחר חודשים של ניקיון; לבין קריסה חזרה לשימוש פעיל, חזרה מלאה לדפוסי ההרס והשקרים.
לפי מרלאט, מה שהופך מעידה קטנה לקריסה גדולה הוא מנגנון הבושה: "הבטחתי לאשתי שלא אהמר. נשברתי. הרסתי הכל ואני כישלון. אז אם כבר נפלתי, בוא נלך עד הסוף ונהמר על כל המשכורת". בטיפול מודרני, הנפילה הופכת למידע קליני יקר ערך. מנתחים בסקרנות את הטריגר שהקדים אותה (למשל, בעזרת מודל HALT: רעב, כעס, בדידות, עייפות). הניתוח המדוקדק בונה חיסון לקראת גל הדחפים הבא, ומלמד את המטופל לקום חזרה מיד אל המסלול.
אם אתם חווים כעת מעידה ומרגישים שהכל אבוד, חשוב שתדעו שזוהי אך ורק תחנה בדרך. נפילה היא לא סוף הסיפור, אלא חלק מעקומת הלמידה של ההחלמה.
האתגר העמוק ביותר מתחיל אחרי שהשימוש הפיזי הופסק. כשהעשן מתפזר, פתאום יש שקט מפחיד בחדר. ההתמכרות, ששאבה את כל הזמן והמחשבות, איננה. כשמעטפת ההגנה הזו נעלמת, נוצר ואקום פסיכולוגי שחור ומשתק, והמטופל תוהה מי הוא עכשיו בלי המסך, הקלפים או הבקבוק.
הטיפול בשלב הזה מתמקד ב"בניית חיים ששווה לחיות אותם", וביציקת משמעות חדשה לתוך הריק: חזרה למעגל העבודה והיצירה שמשקמת את הערך העצמי, יצירת קשרים חברתיים שאינם סובבים סביב חומרים, ותיקון איטי וסבלני של מערכות יחסים קרובות המבוססות כעת על כנות מוחלטת.
אם אתם קוראים את השורות האלו עכשיו, ומרגישים על הקרשים, שבורים מעוד הבטחה שהופרה, מיואשים מהחובות, או כואבים את המרחק שנוצר מהאנשים שאתם הכי אוהבים בעולם, דעו דבר אחד: יש מסלול ריאלי לחזרה לחיים. התמכרות היא לא גזר דין מוחלט. הנוירופלסטיות של המוח מאפשרת לו להחלים, האמון נבנה מחדש צעד אחר צעד, והצבע בסופו של דבר חוזר לדברים הפשוטים. עשרות אלפי אנשים היו בדיוק במקום החשוך והמבודד שבו אתם נמצאים כרגע, מצאו את הדרך החוצה, ובנו חיים של חירות. אתם לא צריכים לעבור את זה לבד. הצעד הראשון הוא פשוט להסכים לבקש עזרה.
אנו עובדים עם מומחים מוסמכים ובעלי ניסיון רב לטיפול בהתמכרויות בפריסה ארצית. לנוחיותכם, המערכת שלנו מציגה תוצאות לפי קרבה גיאוגרפית (במעגלים קרובים), כדי שתוכלו למצוא את המענה הנגיש והנוח ביותר באזור מגוריכם או בערים סמוכות אליכם. אם שירותי המיקום שלכם במכשיר כבויים, תוכלו להתרשם ממש כאן למטה ממגוון פסיכולוגים ופסיכיאטרים נבחרים מכל רחבי הארץ המוכנים לצאת איתכם למסע אל עבר ההחלמה.
מאמר זה נכתב על ידי ד"ר איגור גורז'לצן, פסיכיאטר מומחה לטיפול בהתמכרויות בישראל, במטרה להנגיש מידע מהימן לציבור. חשוב להדגיש כי התוכן אינו מחליף ליווי, אבחון או פסיכותרפיה על ידי איש מקצוע. במצבים של מצוקה חריפה, תסמיני נסיגה קשים או חשש לסכנת חיים, חובה לפנות מידית לחדר מיון או למוקדי החירום.
לא מזמן סיימתי לימודיי פסיכותרפיה ממוקדת טראומה והתמכרויות
שלוש שנים של לימודים אך זה לא נחשב לתואר אקדמאי אלה לימודיי צעודה.
עיכר הטיפול היעיל ביותר הוא המרפא הפצוע
זה אומר שרק מכור נקי יכול לרפא מכור
מהמקום של הפצעים שלו לאחר שנרפא שם הוא יכול לעזור למכור אחר להתרפות.
שיטת הטיפול היעילה ביותר היא שיטת 12 הצעדים
נ ב הכתבה מעניינת ביותר .תודה
חשוב לציין שמדינת ישראל באמצעות הרשויות המקומיות מעניקה טיפול הוליסטי לכל אדם המרגיש שיש לו בעיה הנוגעת לשימוש בסמים אלכוהול או הימורים. המכלול הטיפולי מוענק על ידי צוות רב מקצועי ובפיקוח צמוד ובעלות חודשית של 50 ש''ח בלבד. פרטים אודות היחידה לטיפול בהתמכרויות הסמוכה לביתכם ניתן לקבל באתר משרד הרווחה.

