מיקי דורון – SEE FAR CBT
10/04/2024 Psychologim.com
Psychologim.com | 28/05/2024 08:56אם פרוץ המלחמה ב-7/10, חלה עלייה של 33% בקרב בני נוער (12-17) שאובחנו על ידי קופות החולים כסובלים מחרדה, לעומת החודשים בשנה שקדמה (אוקטובר-דצמבר 2022). כך עולה מנייר עמדה ונתונים שאספה ועיבדה המועצה לשלום הילד. נייר העמדה מצטרף לשורת המלצות לקראת דיון בנושא המשבר במערך בריאות הנפש לילדים ונוער והצורך בחיזוק כוח האדם המטפל בהם שייערך הבוקר בוועדת הבריאות של הכנסת. העלייה המשמעותית באבחון חרדה בקרב בני נוער בתקופה כה קצרה מדגישה את ההשפעות הקשות של המלחמה על הנפש הצעירה והפגיעה שהיא גורמת לבריאות הנפש של דור העתיד. נתונים אלה מצביעים על הצורך הדחוף בטיפול מערכתי ומקיף למציאת פתרונות למצב הקשה בו נמצאים בני הנוער בישראל. התמודדות עם חרדה בגיל ההתבגרות היא אתגר משמעותי, שכן חרדה משפיעה על תפקוד היומיומי, ההישגים הלימודיים והיכולת החברתית של המתבגרים, ולכן חשיבות הדיון בכנסת היא מכרעת להמשך הטיפול והקצאת המשאבים הנדרשים לטיפול בבני הנוער הסובלים מחרדה. חיזוק כוח האדם בתחום בריאות הנפש הוא צעד הכרחי, שכן כוח האדם הוא זה שמספק את הטיפול הישיר והרגיש לנוער, ובכך מסייע לשיקום נפשי ותמיכה רגשית. בנוסף, שיפור המערך המוסדי והתשתיות בבתי החולים ומרפאות הנפש יאפשר גישה נוחה יותר לטיפולים ויזרז את תהליך ההחלמה של בני הנוער .
"אתה השר, אתה אשם": קריאות נגד השר בוסו בזמן נאומו בכנס פסיכיאטריה 2024
מערכת הבריאות סובלת מתת תקצוב של כ-30 מיליארד שקל בשנה. נייר עמדה של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת מפרט את ההשלכות של המחסור במערך בריאות הנפש הציבורי, החל מחוסר תקציבי משמעותי, מחסור בכוח אדם, זמני המתנה ארוכים לטיפול פסיכיאטרי, תשתיות ירודות בבתי החולים לבריאות הנפש, וזאת לצד חסר מתמשך בנתונים שיאפשרו ללמוד על תפקוד המערכת. להעדר הנתונים נדרש גם פסק דין של בית המשפט העליון שניתן בשבוע שעבר והורה למשרד הבריאות לאסוף את הנתונים בנושא בתוך שנה. המחסור המשמעותי בתקצוב ובכוח אדם מוביל לפערים גדולים בטיפול ולחוסר מענה הולם לצרכים הדחופים של המטופלים. החולים נאלצים להמתין חודשים רבים לתור פסיכיאטרי, מה שמחמיר את מצבם הנפשי וגורם לסבל מתמשך. בנוסף, המחסור בתקציב ובכוח אדם מונע את הרחבת המערכת ושיפור השירותים המוצעים למטופלים, וגורם לירידה באיכות הטיפול הניתן. תשתיות ירודות בבתי החולים לבריאות הנפש מהוות גורם נוסף המשפיע על איכות הטיפול, שכן תנאי המחלקות אינם מספקים תמיכה הולמת למטופלים וגורמים לתחושת חוסר בטחון וחוסר נוחות. בנוסף, העדר הנתונים המלאים והמדויקים מקשה על קבלת החלטות מושכלות ושיפור השירותים, ולכן חשוב כי משרד הבריאות יפעל לאיסוף נתונים שיטתי ומקיף על מנת לשפר את המערכת ולספק טיפול הולם לכל מטופל. המצב הנוכחי מחייב צעדים דחופים ומשמעותיים לחיזוק המערכת ולהבטחת תנאים הולמים למטופלים ולמטפלים כאחד .
נתונים שמשתקפים מהשנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2023 מורים כי עוד טרם המלחמה, בין השנים 2019-2022, חלה עלייה של כ-19% בביקורי ילדים ונוער במחלקות המיון הפסיכיאטרי וכי מספר נסיונות ההתאבדות של ילדים ובני נוער שהתקבלו בחדר מיון עלה בכ-16%. נתונים אלה מצביעים על מגמת עלייה מתמשכת בתחלואה הנפשית בקרב ילדים ונוער, ומחייבים התייחסות מערכתית מקיפה. האחוזים הגבוהים של ביקורי מיון פסיכיאטרי ונסיונות התאבדות מעידים על מצוקה נפשית עמוקה של בני הנוער ועל הצורך הדחוף במתן מענה מקצועי מהיר ויעיל. למרות העלייה בביקושים לשירותי בריאות הנפש, קצב הכניסה של מומחים חדשים למערכת הציבורית הואט בשנים האחרונות, והמחסור במומחים מורגש ביתר שאת. המועצה לשלום הילד מצביעה על הצורך בהגדלת מספר התקנים להתמחות במקצוע הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר והגדרתו כמקצוע במצוקה, על מנת למשוך מומחים חדשים לתחום ולהקל על העומס הכבד המוטל על הפסיכיאטרים הקיימים. האטה בכניסה של מומחים חדשים פוגעת ישירות באיכות ובזמינות הטיפולים הניתנים לילדים ולנוער, ומאריכה את זמני ההמתנה לפגישות וטיפולים חיוניים. המחסור במומחים גורם לעומס עבודה גבוה על הפסיכיאטרים הקיימים, אשר נאלצים להתמודד עם מספר רב של מטופלים ועם מקרים מורכבים ודחופים, מה שמקשה עליהם לספק טיפול אישי ומעמיק לכל מטופל. כמו כן, הפסיכיאטרים העובדים במערכת הציבורית נאלצים להתמודד עם תנאי עבודה מאתגרים ושחיקה גבוהה, המובילה לעזיבת רבים מהם את המערכת הציבורית לטובת קליניקות פרטיות או מעבר לחו"ל, שם התנאים טובים יותר .
במסגרת הרפורמה הביטוחית בשירותי בריאות הנפש, שנכנסה לתוקף ביולי 2015, הועברה האחריות לתחום בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים והובילה לצמצום מספר הפסיכיאטרים בשירות המדינה בשל עזיבתם של רופאים אלה את בתי החולים הממשלתיים לטובת קופות החולים המציעות תנאי שכר ותנאים פיזיים טובים יותר. המשבר החריף בשנות הקורונה והסגרים וכן השחיקה בשכר מטפלים שגרמה לעזיבת רבים מהם את המערכת הציבורית. הרפורמה הביטוחית השפיעה רבות על מערכת בריאות הנפש, והשינויים שחלו בעקבותיה היו משמעותיים ביותר. העברת האחריות לקופות החולים יצרה מצב בו הפסיכיאטרים עוברים ממערכת הבריאות הציבורית למערכת הבריאות הפרטית, בה התנאים הפיזיים והשכר טובים יותר, מה שהוביל להחלשות המערכת הציבורית ולמחסור חמור בפסיכיאטרים בבתי החולים הממשלתיים. בנוסף, שנות הקורונה והסגרים החריפו את המשבר הקיים במערכת בריאות הנפש. ההגבלות החברתיות, הבידוד והמצוקה הכלכלית שנגרמו מהמשבר העולמי הגבירו את הצורך בטיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים, אך במקביל, השחיקה בשכר המטפלים ובתנאי העבודה גרמה לעזיבת רבים מהם את המערכת הציבורית. המחסור בכוח אדם מיומן ומתמחים חדשים הוביל להארכת זמני ההמתנה לטיפולים ולהחמרה במצבם הנפשי של המטופלים. המערכת הציבורית נאלצה להתמודד עם ביקוש גובר לטיפולים ועם מחסור במטפלים, מה שהוביל לעומסים כבדים על הצוותים הקיימים ולירידה באיכות הטיפול הניתן למטופלים. המצב הקיים מחייב נקיטת צעדים דחופים לשיפור תנאי העבודה של המטפלים והפסיכיאטרים במערכת הציבורית, ולהבטחת תנאים טובים יותר שימשכו מומחים חדשים למערכת .
על פי נתוני משרד הבריאות, בסוף שנת 2022 היו בישראל 1,449 בעלי תעודת רופא בפסיכיאטריה, מהם 953 הם עד גיל 67, נתון שמשמעותו היא שכשליש מבעלי תעודת המומחה בפסיכיאטריה הם מעל לגיל הפרישה וקרוב לשליש (29%) מבעלי התעודות הם בגיל 66-55. נתונים אלה מדגישים את המצב הקשה בו נמצאת מערכת הבריאות הנפשית בישראל, כאשר חלק ניכר מהמומחים בתחום קרובים לפרישה. המשמעות היא שבשנים הקרובות עשוי להיות מחסור קריטי בכוח אדם מקצועי בתחום הפסיכיאטריה, שיחמיר את המצב הקיים. נוסף לכך, המצב הנוכחי מעלה חשש משמעותי לגבי העתיד, שכן הדור החדש של המומחים נכנס למערכת בקצב איטי ולא מספיק כדי לענות על הביקוש הגובר. המצב הקיים מחייב התייחסות דחופה מצד הגורמים הממשלתיים והמוסדות האחראיים על מנת להבטיח המשך קיומה של מערכת הבריאות הנפשית הציבורית בצורה תקינה ויעילה. בנוסף, המחסור בכוח אדם מתבטא גם בזמני ההמתנה הארוכים לקבלת טיפולים פסיכיאטריים, הן במערכת הציבורית והן במערכת הפרטית. זמני ההמתנה הממושכים מקשים על המטופלים לקבל את הטיפול הנדרש בזמן ובאופן שמסייע להם לשקם את בריאותם הנפשית. המחסור במומחים ובכוח אדם מקצועי משפיע לא רק על זמינות הטיפול, אלא גם על איכות הטיפול הניתן למטופלים. עומס העבודה הגבוה המוטל על המומחים הקיימים מקשה עליהם להעניק טיפול אישי ומעמיק לכל מטופל, מה שעלול להוביל להחמרה במצבם הנפשי ולתוצאות טיפול פחות מיטביות. חשוב לציין כי המחסור בכוח אדם מקצועי אינו נוגע רק לפסיכיאטרים, אלא גם לפסיכולוגים ולמטפלים בתחום בריאות הנפש, אשר תורמים רבות לשיקום ולתמיכה הרגשית של המטופלים. הרחבת מספר התקנים למתמחים והגדרת המקצועות בתחום הפסיכיאטריה כמקצועות במצוקה היא צעד הכרחי לשיפור המצב ולחיזוק מערכת הבריאות הנפשית בישראל .
איגוד הפסיכיאטריה של הילד ומתבגר מתנגד לחיבור בין פסיכיאטריה של הילד והמתבגר לפסיכיאטריה מבוגרים. במכתב לקראת הדיון דורש האיגוד מההסתדרות הרפואית, משרד הבריאות והאוצר, לקבל את העמדה שמדובר במקצוע נפרד עם צרכים ייחודיים הדורשים מענה נפרד. האיגוד מציין כי בשל המצוקה בתחום במגזר הציבורי, האפשרויות העומדות בפני אנשי המקצוע במגזר הפרטי מתרחבות, פסיכיאטרים של ילדים המסיימים התמחות ממלאים בנקל קליניקה פרטית הנותנת תגמול הגבוה במספר סדרי גודל מהעבודה במערכת הציבורית. בנוסף, המחסור העולמי בפסיכיאטרים של ילדים מוביל מדינות רבות להציע תנאים מועדפים ותמיכה בתהליך המעבר לפסיכיאטרים של הילד, ולכן רבים מהרופאים מתפתים לעבור לעבוד בחו"ל. האיגוד מציין כי לאורך השנים האחרונות חלה בעולם עלייה חדה בהפרעות הנפש בקרב ילדים ובני נוער ברמה של מגיפה מבהילה. הנתונים על פי הנורמות המקובלות בארה"ב מצביעים על מחסור חמור במספר הפסיכיאטרים לילדים בישראל, כאשר במדינה שלנו המספר עומד על 8.3 פסיכיאטרים ל-100,000 ילדים, הרבה מתחת לאמות המידה הסבירות. הקפדה על הפרדה בין פסיכיאטריה של ילדים לפסיכיאטריה של מבוגרים היא הכרחית כדי להבטיח טיפול מקצועי וממוקד לצרכים הייחודיים של כל אוכלוסייה. פסיכיאטריה של ילדים כוללת אבחנות וגישה טיפולית שונה מזו של מבוגרים, ומטפלת בנושאים מורכבים כמו הפרעות התנהגות, הפרעות אכילה, פגיעות נפשיות ופיזיות, וסוגיות אחרות הקשורות לגיל ההתבגרות ולשינויים הפיזיים והנפשיים המתרחשים בתקופה זו. הפרדת המקצועות תאפשר גם לפסיכיאטרים של ילדים להתמקד ולהתמחות בתחומם, מה שיביא לשיפור בטיפול הניתן לילדים ולנוער ויעניק להם את הסיוע המקצועי הנדרש .
המחסור באנשי מקצוע בתחום ובפרט במספר פסיכיאטרים ופסיכולוגים המוכשרים לעבודה עם ילדים ובגירים על רצף האוטיזם פוגע קשות במטופלים הזקוקים לשירותי אבחון, טיפול ומעקב רפואיים עקב התחלואה הנפשית הנלווית והנפוצה בשיעורים גבוהים ביותר. עמותת אלו"ט מציגה נתונים לפיהם, נכון לשנת 2022 חיים בישראל כ-57,000 אנשים על רצף האוטיזם, מתוכם כ-46,000 ילדים ובני נוער, כשקצב הגידול של אוכלוסיית הילדים על הרצף עומד על כ-20% בשנה. הנתונים מראים כי גם בקרב אוכלוסיית הבגירים על הרצף ישנו גידול משמעותי בכל שנה, כאשר בשנת 2022 מספרם עמד על יותר מ-9,400. התחלואה הנפשית הנלווית לרצף האוטיזם כוללת מגוון רחב של הפרעות נפשיות כמו חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, והפרעות קשב וריכוז, ולכן יש צורך דחוף במתן מענה מקצועי הולם לאוכלוסייה זו. המחסור באנשי מקצוע מיומנים בתחום בריאות הנפש גורם לכך שהמטופלים על הרצף האוטיסטי אינם מקבלים את הטיפול הנדרש בזמן ובאופן מתאים. המצב הנוכחי מחייב הגדלת מספר התקנים לפסיכיאטרים ופסיכולוגים המתמחים בטיפול באוכלוסייה זו, ושיפור תנאי העבודה והשכר כדי למשוך אנשי מקצוע נוספים לתחום. המחסור במטפלים משפיע גם על יכולת האבחון המוקדם של ילדים על הרצף, מה שמוביל לאיחור באבחון ולפגיעה בהתפתחות הנפשית והחברתית של הילדים. חשוב להדגיש כי האבחון המוקדם והטיפול המתאים יכולים לשפר באופן משמעותי את איכות החיים של הילדים והבגירים על הרצף האוטיסטי, ולכן יש חשיבות עליונה לטיפול בסוגיה זו באופן דחוף ומקיף. הגדלת מספר התקנים ושיפור תנאי העבודה יכולים גם לסייע בהפחתת העומס על המטפלים הקיימים, ולאפשר להם להעניק טיפול אישי ומקצועי יותר לכל מטופל .
התכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית בישראל שהציג משרד הבריאות בחודש נובמבר האחרון, נועדה בין השאר לחיזוק הקהילה, התאמה לצורכי המטופל, הרחבת מעגל המטפלים ופנייה יזומה לאיתור צורכי מטופלים. התכנית מציעה להגדיל את מספר המתמחים והמומחים בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד ב-90%, על מנת להתמודד עם המחסור הקיים ולשפר את זמינות ואיכות הטיפול הניתן למטופלים. במסגרת התכנית משרד הבריאות הצהיר על בניית הסכם שכר עדכני למקצוע הפסיכיאטריה ומבחני תמיכה למתמחים שצפויים להגדיל את מספר המתמחים למערכת בתי החולים שמכשירה את המומחים בפסיכיאטריה. התכנית הלאומית מתמקדת גם בהרחבת שירותי בריאות הנפש בקהילה, כדי להקל על העומס בבתי החולים ולאפשר למטופלים לקבל טיפול קרוב לביתם ובסביבה מוכרת. בנוסף, התכנית מציעה פנייה יזומה לאיתור צורכי מטופלים, במטרה לזהות ולטפל במצוקות נפשיות בשלב מוקדם ככל האפשר. חיזוק הקהילה והרחבת מעגל המטפלים הם צעדים חשובים להתמודדות עם המשבר במערכת בריאות הנפש בישראל, ולשיפור השירותים הניתנים למטופלים. בנוסף, התכנית מתמקדת בהתאמת הטיפול לצורכי המטופל, על ידי התאמת תכניות הטיפול והמעקב האישיות לכל מטופל, במטרה לספק מענה מדויק ומותאם לצרכיו הייחודיים. משרד הבריאות שואף גם לשפר את המודעות הציבורית לחשיבות בריאות הנפש, ולפעול למניעת סטיגמה הקשורה לטיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים. התכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית היא צעד חשוב לקראת שיפור מערכת הבריאות הנפשית בישראל ולהבטחת טיפול הולם ומקצועי לכל מי שזקוק לו .
המשבר במערך בריאות הנפש בישראל מצריך פעולות מיידיות לחיזוק כוח האדם והתקצוב, בעיקר לנוכח העלייה החדה באבחון חרדה בקרב בני נוער במהלך המלחמה. ניירות העמדה והנתונים מצביעים על הצורך הדחוף בשיפור התנאים והתקנים על מנת להתמודד עם האתגרים הגדולים בתחום זה. העלייה המשמעותית באבחון חרדה בקרב בני נוער מדגישה את ההשפעות הקשות של המלחמה על הנפש הצעירה ואת הצורך הדחוף במתן מענה מקצועי ומותאם לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו. עלייה באבחון חרדה במהלך תקופה כה קצרה מחייבת נקיטת צעדים דחופים להגדלת מספר התקנים לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים, ולהבטחת תנאים טובים יותר שימשכו מומחים חדשים לתחום. שיפור תנאי העבודה והשכר של המטפלים במערכת הציבורית הוא הכרחי למניעת עזיבת אנשי מקצוע ולשיפור איכות וזמינות הטיפול הניתן למטופלים. התכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית מציעה פתרונות חשובים לשיפור המצב, כולל הגדלת מספר המתמחים והמומחים, חיזוק שירותי בריאות הנפש בקהילה והתאמת הטיפול לצורכי המטופל. הצלחת התכנית תלויה בשיתוף פעולה מלא בין כל הגורמים הממשלתיים והמקצועיים, ובמחויבות להבטחת המשאבים והתקנים הנדרשים להבטחת טיפול הולם לכל המטופלים. המשבר במערך בריאות הנפש בישראל מצריך התייחסות דחופה ומקיפה, והצלחת ההתמודדות עם האתגרים תלויה בנכונות לפעול לשיפור התנאים ולהגדלת התקנים למטפלים מקצועיים ומיומנים.
ומה עם מערך הפסיכולוגים?
המצב מחייב נקיטה פעילה ממש לפני שיהיה מאוחר. ולא רק מכתב.
