התמכרות לאוכל
29/12/2021 Psychologim.com
Psychologim.com | 19/02/2024 03:19התמכרות לתרופות - מתוך נתוני מחקר שנערך על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות, נחשפת מגמת עלייה חדה בשימוש בתרופות להרגעה ולשינה בקרב תושבי ישראל, החל מה-7 באוקטובר, כאשר הצריכה זינקה כמעט ב 300% מאז. המחקר מצביע על שיעור של 26% מהאוכלוסייה המבוגרת בישראל המשתמשת בסוגים שונים של חומרים הגורמים להתמכרות לתרופות, אלכוהול, סמים. כמו כן, נמצא כי 50% מהעדים לטבח, ובהם כוחות הביטחון והצלה, מרבים בצריכת חומרים הגורמים להתמכרות, ואילו 33% מהאנשים שהועברו למקום אחר עקב המלחמה. המחקר מצא כי ככל שתחושות של לחץ, חרדה ודיכאון מתגברות, כך גדל השימוש בחומרים ממכרים וגורם להתמכרות לתרופות
המסקנות הללו תקפות לכלל אוכלוסייה בחברה, בלי הבדלי גיל, מעמד כלכלי-חברתי או מגדר. פרופסור שאולי לב-רן, אחד מהמייסדים והחוקרים המובילים במרכז הישראלי להתמכרויות, הזהיר כי הנתונים אלו מחייבים קריאת השכמה עקב מצבה הנפשי של אוכלוסייה רחבה והצורך במציאת דרכי פתרון לבעיה.
הסיכון לפיתוח תלות פיזית ונפשית בתרופות הרגעה ושינה מתבטא בכמה ממדים, שכל אחד מהם מחזק את הצורך והתלות בתרופה.
כאשר אדם משתמש בתרופות הרגעה ושינה באופן קבוע, גופו יכול להתרגל לנוכחות התרופה. זה מוביל למצב בו הגוף "לומד" להסתמך על התרופה כדי להירדם, ובהעדרה, הפרעות שינה יכולות להחמיר. כאשר הגוף תלוי בחומר כימי חיצוני כדי לבצע פונקציה טבעית כמו השינה, הפסקת השימוש בתרופה יכולה להוביל לתסמיני גמילה, כולל חרדה, עצבנות, רעדים, וקשיים משמעותיים להירדם או לשמור על שינה איכותית.
התלות הנפשית מתפתחת כאשר המשתמש מתחיל להרגיש שאינו יכול להתמודד עם לחצים, חרדות או רגשות שליליים בלי עזרת התרופה. זה יוצר מעגל של שימוש שבו האדם מגיב לכל מצב מתח נפשי או קושי בשינה על ידי נטילת התרופה, ובכך מחזק את האמונה שאינו יכול להתמודד בלעדיה. ההרגל הזה מקשה על היכולת לפתח אסטרטגיות התמודדות בריאותיות ועצמאיות לניהול לחצים ורגשות.
עם הזמן, הגוף יכול לפתח סבילות להשפעות התרופה, מה שאומר שהמינון המקורי אינו מספק יותר את ההשפעה הרצויה. במקרים רבים, זה מוביל להגברת המינון ללא הנחיה רפואית, מה שמגביר את הסיכון לתופעות לוואי, תלות והתמכרות לתרופות חמורה יותר. הגברת המינון גם מגבירה את הסיכון להרעלה ולפגיעה בריאותית חמורה.
תלות והתמכרות לתרופות הרגעה ושינה יכולות להשפיע על כל היבט של החיים: יחסים חברתיים, תפקוד בעבודה או בלימודים, ובריאות נפשית ופיזית. התמודדות עם הבעיה דורשת לעיתים קרובות עזרה מקצועית כדי להתמודד עם הגמילה ולפתח אסטרטגיות התמודדות בריאותיות לניהול הבעיות שהביאו לשימוש המוגבר בתרופות אלו במקור.
תרופות הרגעה ושינה, כמו בנזודיאזפינים וחומרים המכונים "סדרת Z" (כגון זולפידם), עשויות להיות יעילות לטיפול בחרדה ובקשיים בשינה, אך יש להן גם פוטנציאל לגרום למגוון רחב של תופעות לוואי. הבנה מעמיקה של התופעות הללו חשובה לכל מי שנמצא תחת טיפול בתרופות אלו, כדי להיות מודע להשפעות האפשריות על איכות החיים ועל התפקוד היומיומי.
התרופות פועלות על ידי השפעה על מערכת העצבים המרכזית, ובכך משנות את האופן שבו המוח מעבד מידע ומגיב לסביבה. תופעות הלוואי נובעות מהשפעה זו ומהשינויים באיזון הכימי הטבעי במוח.
ניהול תופעות לוואי דורש שיחה פתוחה עם הרופא ולעיתים תיקונים במינון או החלפת התרופה. חשוב גם לזהות מוקדם תופעות לוואי שעלולות להשפיע על איכות החיים ולפעול לפי הנחיות הרפואיות כדי למזער אותן. במקרים מסוימים, טיפולים חלופיים או תוכניות גמילה עשויות להיות הפתרון הנכון.
שימוש לטווח ארוך בתרופות הרגעה ושינה מעלה סדרה של אתגרים וסיכונים רפואיים ונפשיים, שיכולים להשפיע באופן משמעותי על איכות חייו של המשתמש. ההבנה של התהליכים הללו חשובה לניהול תקין של הטיפול ולמניעת נזקים לטווח הארוך.
כאשר תרופות הרגעה ושינה נטלות באופן רציף למשך זמן ממושך, הגוף יכול להתרגל להשפעתן, תהליך המכונה "סבילות". כתוצאה מכך, המינון המקורי שהיה יעיל בעבר אינו מספק יותר את אותה ההשפעה, וכדי להשיג את התוצאות הרצויות, המשתמש עלול למצוא את עצמו במצב שבו הוא צריך להגביר את המינון. הגברת המינון מגבירה את הסיכון לתלות פיזית ונפשית, כמו גם לתופעות לוואי חמורות יותר.
שימוש ממושך בתרופות אלו יכול לפגוע במערכת העצבים המרכזית ולשנות את האופן שבו המוח מעבד מידע. ההשפעות יכולות לכלול פגיעה בזיכרון, ביכולת ללמוד ולשמור על מידע חדש, ירידה בתפקוד הקוגניטיבי, ובמקרים קיצוניים, אף פיתוח של מצבים נוירולוגיים כמו דמנציה. בנוסף, יכולות להופיע שינויים במצב הרוח ובהתנהגות, כולל חרדה מוגברת, דיכאון ושינויים באישיות.
הפחתת הסיכונים הללו דורשת ניהול רפואי קפדני ותוכנית טיפול מותאמת אישית, הכוללת פיקוח רפואי קפדני, הערכות תקופתיות של הצורך בתרופה, ושיקול דעת בנוגע לאפשרות של גמילה או החלפת התרופה באלטרנטיבות פחות מזיקות. חשוב גם לשקול טיפולים חלופיים לניהול המצבים הרפואיים או הנפשיים המקוריים, כמו תרפיות התנהגותיות, שינויים באורח חיים, ותמיכה פסיכולוגית.
בסיכום, שימוש לטווח ארוך בתרופות הרגעה ושינה דורש מודעות גבוהה לסיכונים ונכונות לנהל אותם באופן אחראי, תוך קיום שיח פתוח ומתמשך עם הצוות הרפואי המטפל.
לפני נטילת תרופות הרגעה ושינה, חשוב לשקול חלופות בריאותיות שיכולות לספק פתרון יעיל ובטוח לטווח הארוך. המטרה היא לטפל לא רק בסימפטומים אלא גם בשורש הבעיה המובילה לחרדה, ללחץ או לקשיים בשינה. הנה כמה מהחלופות המומלצות:
לסיכום, לפני נטילת תרופות לשיפור השינה או להרגעה, חשוב לנסות גישות חלופיות שיכולות לספק פתרון יעיל ובריא לטווח הארוך, תוך טיפול בשורש הבעיה. פנייה למומחים והקפדה על שינויים באורח החיים יכולים להוות חלק מתהליך ההחלמה והשיפור באיכות החיים.
