ביופידבק (מעודכן 2024)
05/02/2021 Psychologim.com
Psychologim.com | 23/02/2021 14:36הפרעת קשב וריכוז / היפראקטיביות (ADHD) היא הפרעה נוירולוגית-התנהגותית המאופיינת בתסמינים מרכזיים של חוסר קשב, הסחת דעת, היפראקטיביות ואימפולסיביות. ADHD נחשבת להפרעה השכיחה ביותר בתחום בריאות הנפש בקרב ילדים, עם הערכות שכיחות בקרב ילדים שנעות בין 5% ל-11%. בגיל הבגרות, שכיחות ADHD נמוכה יותר, עם שיעור של בין 2% ל-5% מהמבוגרים המאובחנים עם ADHD.
תסמיני ADHD יכולים להפריע בעבודה, בלימודים במסגרת בית הספר, בביצוע משימות ביתיות ובניהול מערכות יחסים, וההתמודדות עם ההפרעה יכולה להיות משימה מאתגרת עבור ילדים ומבוגרים כאחד. למרבה המזל, ישנם טיפולים שהוכחו כיעילים, וכל מי שסובל מ-ADHD יכול ללמוד מיומנויות התמודדות שיסייעו לו בעבודה סביב מאבקים וגיוס כישוריהם - כפי שעשו זאת כבר אנשים מצליחים רבים עם ADHD.
חלק מהילדים ומהמבוגרים עם ADHD מתקשים להתרכז במשימות הניתנות במסגרת בית הספר או העבודה ועשויים לעתים קרובות לחלום בהקיץ. ילדים עם ADHD עשויים לפתח הפרעות התנהגות, לגלות התנגדות או להתקשות בניהול קשרים עם הורים, עמיתים או מורים. ילדים הנאבקים בהיפראקטיביות ובאימפולסיביות מפגינים לעיתים קרובות התנהגויות מאתגרות איתן קשה למבוגרים להתמודד.
מבוגרים, לעומת זאת, עשויים לדווח על תחושה של חוסר מנוחה או עצבנות; במידה והם נאבקים באימפולסיביות, הם עשויים לקבל החלטות פזיזות המשפיעות לרעה על חייהם. עבור ילדים ומבוגרים כאחד, תפקוד ביצועי (תכנון, וויסות רגשי וקבלת החלטות) מושפע לעתים קרובות גם כן מהפרעת ה-ADHD.
רוב הפסיכיאטרים והפסיכולוגים מסכימים על כך שהפרעת קשב וריכוז/היפראקטיביות היא אמיתית. ADHD עובר בתורשה במשפחות (מרמז על שורשים גנטיים) וראיות נוירולוגיות מצאו שקיים קשר בין ADHD לבין שינויים בגדילה ובהתפתחות של המוח. נמצא גם קשר ברור בין ADHD לבין בעיות בתחום האקדמי, העבודה ומערכות יחסים – ומגיבה לטיפול – מה שמרמז על כך של-ADHD יש תקפות קלינית.
כמו הפרעות רבות אחרות בתחום בריאות הנפש, הסיבות ל-ADHD עדיין נחקרות עד היום. ישנה תיאוריה לפיה גנים משחקים תפקיד מרכזי, כמו גם השפעות סביבתיות כגון חשיפה לרעלים בתוך רחם וחוויות טראומטיות בשלב מוקדם של החיים. מכיוון ש-ADHD נחשבת להפרעה התנהגותית, הציפיות להתנהגות הולמת, במיוחד בקרב ילדים, עשויות להשפיע על האבחונים במקרים מסוימים.
מומחים התווכחו והתלבטו ביניהם לגבי הסוגיה האם הטיפול ב-ADHD צריך להיות התנהגותי בעיקר (טיפול, אימון קשב, שיפור יכולת המשחק, ומבנה גדול יותר) או תרופתי. מספר מחקרים גדולים שנערכו הגיעו למסקנה ששילוב בין שניהם עשוי להיות הדרך היעילה ביותר בטיפול בהפרעות קשב וריכוז.
עדות משמעותית מצביעה על כך שלהפרעת קשב וריכוז/היפראקטיביות (ADHD) יש הן ביסוס גנטי והן ביסוס סביבתי. מחקרים שנערכו על זוגות של תאומים גילו כי סביר יותר להניח שתאומים זהים יאובחנו כסובלים מהפרעת ADHD או יציגו התנהגויות הדומות להפרעת ADHD, באופן משמעותי יותר מאשר תאומים לא זהים. לא קיים גן אחד יחיד שנחשב "אחראי" ל-ADHD; ליתר דיוק, כמו מצבים פסיכיאטריים רבים, ADHD נחשב להפרעה המתקשרת למשתנים גנטיים רבים, אך רק חלק מהם נחשפו.
מומחים מסוימים טוענים שמה שאנו מכנים ADHD היא למעשה "מחלה של ציוויליזציה" – כלומר, הפרעה שנובעת כתוצאה מחוסר התאמה בין השורשים ההתפתחותיים של בני האדם לבין הסביבה המודרנית שלנו. רמות אנרגיה גבוהות, לדוגמה, עשויות להתאים למפגשי ציידים, אך נחשבות לבעייתיות במסגרת הכיתה המודרנית. העלייה באבחונים של ADHD חופפת להגברת ההתמקדות בהגדלת כמות ביצוע הבדיקות המתוקננות והפחתת זמן המשחק – מרמזת על כך שלפחות מספר ילדים שאובחנו כסובלים מ-ADHD הוצבו בסביבות שהחמירו את חוסר ההתאמה ההתפתחותית.
תחת החוק האמריקאי עם לקויות (ADA) ותחת חוק החינוך לאנשים עם לקויות (IDEA), ADHD יכולה להיחשב מבחינה חוקית ללקות במקרים מסוימים. אולם אבחון בלבד אינו מספיק על מנת להתאים לקבלת זכאות להגנה על פי החוק. בנוסף לאבחון הפורמלי, הפרט (ו/או ההורה שלו/ה, במקרה של מסגרת אקדמית) חייב גם כן להסכים על כך שהתסמינים גורמים להגבלה משמעותית בתפקוד. במידה וניתן לתעד כנדרש הגבלות מהסוג הזה, על המעסיק או בית הספר (במידה ומדובר בבית ספר ציבורי) לספק התאמות הגיוניות.
למרות ש-ADHD יכולה לגרום לאתגרים אקדמיים, היא אינה נחשבת ללקות למידה ספציפית (כגון דיסלקציה או דיסגרפיה). עם זאת, לילדים רבים עם ADHD – בטווח שבין 30% ל-50% על פי הערכות מסוימות – יש לקות למידה נלווית. התנאים יכולים להראות גם תסמינים חיצוניים דומים, במיוחד בקרב ילדים.
בעוד שחוסר מנוחה בהחלט נחשב להיבט של ADHD, המצב מורכב יותר מחוסר מנוחה גופני. אם, בנוסף לחוסר מנוחה תמידי, אתם חווים רגשות חזקים של הסחת דעת הממשיכים להתקיים בסביבות רבות, לעתים קרובות מתנהגים באימפולסיביות, מדברים יותר מדי, נאבקים לעקוב אחרי משימות או לנהל את הזמן שלכם, ו/או עושים טעויות פזיזות בפרויקטים חשובים, יתכן ותציגו תסמינים של ADHD. הגשת בקשה מרופא לביצוע הערכה נחשבת לצעד הראשון בקבלת אבחנה ותחילת טיפול.
